נתתי לילדים לעשות יצירה ובלי ששמתי לב הקטן גזר(כנראה גם בלי שהוא שם לב) חלק מהפאה שלו צריחתי עליו ממש ועכשיו אני מתחרטת שככה הגבתי אבל די אני באמת מותשת להיות עם 4 קטנים בבית ובעלי חוזר רק בחמש שש ורוצה לפעמים מרווח נשימה לעצמו הסברתי לו שאין זמן לעצמו עעשיו כי אחרת אני אקרוס. הוא מבין אבל בפועל קורה שאני צריכה לבקש שוב ושוב שיעזור וזה כאילו לא ברור מאליו. נכון הוא עובד קשה אבל גם אני לא פחות. אני רוצה שיגרה וכמה שעות של שקט ביום לעצמי. אז אני הולכת לישון יחסית מאוחר רק בשביל שיהיה לי שקט ואז אני גם עייפה ביום בקיצור צריכה שיגרה וזהו...
פורום הריון ולידה
מכתב פתיחה
טוב איבדתי את זהאני זה א
גם אני ככה עם הלילה חייבת קצת שקט לעצמיבתי 123
להיות עם הילדים לבד זה גם קשה וגם מאוד סזיפי אני לא יודעת במה בעלך עובד אבל גם אם העבודה שלו קשה הוא חייב להבין שאם הוא רוצה שאישתו תשאר שפוייה הוא צריך לעזור
לדעתי תשבו לעשות שיחה תחליטו יחד מה אפשרי ומה לא
אולי אפילו בשבת שיהיה עם הילדים ואת תוכלי לנוח לפחות יום אחד בשבוע
לדעתי תשבו לעשות שיחה תחליטו יחד מה אפשרי ומה לא
אולי אפילו בשבת שיהיה עם הילדים ואת תוכלי לנוח לפחות יום אחד בשבוע
תודה.אני זה א
בעיקרון נעשתה איתו שיחה ואכן בשבת הוא היה ממש על הילדים רוב הזמן. פשוט במהלך השבוע הוא באמת חוזר מאוחר וגם הולך לקניות וכל מה שצריך אז לא נמצא הרבה אבל מקווה שעכשיו הוא יהיההקצת יותר לפחות השבוע יש לו חוםש שלישי רביעי תודה לאל
רק לגבי הבעלהתמסרות
ישמע מוזר אבל צריך לדעת שכשמישהו לוקח אחריות לשאר אין סיבה לעשות את זה.
אז אפשר כשהוא מגיע, להגיד לו בצורה נעימה ואטהבת שהיה לך יום קשה וארוך ועכשיו את צריכה כמה זמן לנוח.
להיכנס לחדר, ופשוט להיות לבד קצת עד שאת אוספת כוח.
ולהאמין באמונה שלמה שהוא יסתדר, וגם הילדים וכשאת יוצאת לא לבקר אותו על איך הבית ומה היה.
ותחליטי עם עצמך כמה זמן נכון אפשר רק כמה דקות ואת תצאי עם כוחות לכולם.
בהצלחה, באמת מצב קשה קשה
אז אפשר כשהוא מגיע, להגיד לו בצורה נעימה ואטהבת שהיה לך יום קשה וארוך ועכשיו את צריכה כמה זמן לנוח.
להיכנס לחדר, ופשוט להיות לבד קצת עד שאת אוספת כוח.
ולהאמין באמונה שלמה שהוא יסתדר, וגם הילדים וכשאת יוצאת לא לבקר אותו על איך הבית ומה היה.
ותחליטי עם עצמך כמה זמן נכון אפשר רק כמה דקות ואת תצאי עם כוחות לכולם.
בהצלחה, באמת מצב קשה קשה
תודה צודקת אני צריכה לשחרר יותר..אני זה א
אלך קצת על כיוון שונה אבל עזורחדשה כאן.
קודם כל... שאפו!!! מממש ממשש לא קל עם 4 ילדים לבד בבית!
הייתי מנסה משהו שונה עם הבעל, זה לא יהיה פשוט אבל זה יכול לעבוד.
ניסית הכל, אז שווה לנסות את זה
כשהוא חוזר- לתת לו לשתות ולאכול משהו ולא לדרוש כלום
הוא מעצמו יציע את עזרתו, אם לא ביום הראשון אז ביום השלישי..
לצערי גברים מרגישים שהם עושים טובה ולא מבינים שהם ממש חלק!! אז צריכים ללכת בדרך שלהם... בטוחה שהוא מאוד רוצהה אבל עייף ומוותר על זה העזרה..
בהצלחה ושה' יתן לך כוחות!!
הייתי מנסה משהו שונה עם הבעל, זה לא יהיה פשוט אבל זה יכול לעבוד.
ניסית הכל, אז שווה לנסות את זה
כשהוא חוזר- לתת לו לשתות ולאכול משהו ולא לדרוש כלום
הוא מעצמו יציע את עזרתו, אם לא ביום הראשון אז ביום השלישי..
לצערי גברים מרגישים שהם עושים טובה ולא מבינים שהם ממש חלק!! אז צריכים ללכת בדרך שלהם... בטוחה שהוא מאוד רוצהה אבל עייף ומוותר על זה העזרה..
בהצלחה ושה' יתן לך כוחות!!
חחחח. מאיפה הבאת את הרעיון הזהמיואשת******
הוא עבד לך פעם?
בקורונה הזו חיכיתי הרבה יותר משלושה ימים וכלוןםםםםםם זה נורא נחמד שמישהו אחר דואג להכל ואז בסוף להציע להכין לך קפה ולהרגיש בעל מסור
הצחקת אותי 😛 (לא שהוא לא עושה דברים בבית אבל בתקופת הקורונה נוספו עוד מליון משימות ולא עלה על דעתו מעצמו לקחת חלק מהן)
בקורונה הזו חיכיתי הרבה יותר משלושה ימים וכלוןםםםםםם זה נורא נחמד שמישהו אחר דואג להכל ואז בסוף להציע להכין לך קפה ולהרגיש בעל מסור
הצחקת אותי 😛 (לא שהוא לא עושה דברים בבית אבל בתקופת הקורונה נוספו עוד מליון משימות ולא עלה על דעתו מעצמו לקחת חלק מהן)
כל מילה. מצטרפת לגמרימיואשת******
אפילו תגדירי כשאתה יוזר מהעבודה אני ממשיכה עוד חצי שעה לשמור עליהם ואתה תתארגן לך ואז אני נכנסת לחדר לשעה וזהו .
בהצלחה יקרה
תקופה קשהההה
בהצלחה יקרה
תקופה קשהההה
אמרתי לו אם אתה צריך זמןאני זה א
להתאפס מהעבודה נגיד חצי שעה שעה תגיד לי אבל אל תרמוז בעצבנות וכמו שאני אומרת לך כשיש ימים פחות טובים ואני יוצר עייפה ככה אני מצפה ממך. תדבר אם לא תדבר אני לא אנחש. הוא אמר לי קשה לי כל יום לחזור מהעבודה לרעש והבלגאן של הילדים אז אמרתי לו אוקי גם לי קשה עם הרעש כל היום אבל אני מוכנה שנתחלק ואם יש יום יותר קשה באופן חריג תגיד כי אני מצפה כל יום לעזרה אז אל תצפה שלא אבקש ואקרא את המחשבות שלך... נראה לי שהוא הבין.
ימים יגידו חחח
ימים יגידו חחח
מבינה אותך לגמרי... ❤️מיואשת******
כשהבעל חוזר כדאי לתת לו קצת זמן לנוח (לא לישון)וואוו
אלא הכוונה לשתות , לאכול, לפני שמבקשים עזרה...
^^ ממש. גם עבודה בחוץ היא עבודה. גם הוא עייףמיקי מאוס
כמובן שיש צורך לשאת בנטל. אבל בשביל זה חייבים לאגור כוחות 
כשנכנסים הביתה צריך קצת זמן של שקט להתאפס, לנוח ולשנות מוד
אחרת כולם מפסידים
כשנכנסים הביתה צריך קצת זמן של שקט להתאפס, לנוח ולשנות מוד
אחרת כולם מפסידים
נכון אבל בימים אלו זה מאוד קשהאני זה א
ולמרות הכל אני אישה שמאוד משחררת ובעלי מקבל זמן פנוי לעצמו גם במצב הזה. אבל כן בעיני זה זמן שצריכעם להיות יותר מגוייסים לבית כי בסוף זה ההשקעה הכי גדולה שלנו וזו השקעה משותפת. עוד משהו שדיברצי איתו עליו שחסר לי התחושב שאני פשןט יכולה לקום לצאת לסידורים או משהו אחר הכרחי כי יש לי מחוייבות לילדים.. והוא כן יוצא ונפגש עם אנשים אני כרגע ספונה בבית וזה קצת חסר לי אני מודה.. בקיצור יש לי בעל נהדר ואני מקווההשהשיחות שלנו יניבו פרי כי נראה שהבין את הרעיון
את ממש צודקת זה באמת ממש קשה ההתמודדות שללמעין אהבה
ואני גם מבינה אותך ואת הרצון שיהיה שותף
אבל שימי לב למשהו
את אומרת
קשה לי אם הילדים כל היום
ולהיות רק בבית כל היום
ולהיות סביבם ולטפל בהם ובבית
ואני צריכה את העזרה והשותפות שלו מיד כשמגיע הביתה
נכון הוא עובד כל היום.אבל עכשיו זה מצב מיוחד וקשה לי והוא צריך להתגייס גם אם זה קשה לו
מה הבעיה במה שאת אומרת?
שאת מצפה לשותפות מצידו
אבל לא מתנהגת בשותפות כלפיו בעצמך
בעצם זה שאת רואה רק את הצרכים שלך
והקושי שלך
והעבודה שלו- את מצארת כקושי זניח ולא בעל משקל
והתנאי סף שאתה שמה- שיגיע ומיד יצטרף לעזור לך
נותן לו תחושה שלו נותנים לו מקום,שלא מעריכים את מה שהוא עושה
אישה שרוצה בעל שותף באמת
צריכה לכבד אותו ולהתנהג אליו בשותפות באמת
לשדר לו הערכה על מה שעושה
לפרגן לו לזהות למה הוא זקוק וצריך כדי להטען ולהשתדל לאפשר לו
אז הוא ירגיש שנותנים לו מקום, שהוא חלק מהתמונה ולא רק מצטרף לעזור לאשתו שעובדת קשה
לא רק לראות מה את זקוקה וצריכה
אלא לראות את המכלול
כן בתקופה הזאת זה קשה לעבוד על זה
אבל חושבת שזה נק' להתבוננות
עד כמה את מפרגנת ומעריכה באמת את העבודה שלו
אם לא מספיק- הוא מרגיש ית זה והחוסר ההענות לרוב ביטוי של תחושה של חוסר הערכה
בכנות
תפרגני לו גם את במהלך היום על זה שעובד עבורכם
כשמגיע - תשלחי אותו את ביוזמתך לרבע שעה בחדר עם כוס תה ואיזה ספר קצת להתרענן.
רוב הסיכויים שאחרי תקופה כזאת הוא מעצמו יזום וירצה להיות יותר פעיל ויותר לפרגן
זה בדר''כ הדדי השותפות והיחס
וכן שינוי לא יקרה מפעם אחת
וכשהוא מרגיש שיש לו מקום את יכולה גם לדבר ריתו ולבקש ולשקף שהזמן הזה הוא מאוד דורש מצידך וחשוב לך ועוזר לך מאוד שאתם יחד בשותפות ויעזור לך אם אחרי שמתאושש שיתן יד.
כשיש כבוד
יש קשב
אבל שימי לב למשהו
את אומרת
קשה לי אם הילדים כל היום
ולהיות רק בבית כל היום
ולהיות סביבם ולטפל בהם ובבית
ואני צריכה את העזרה והשותפות שלו מיד כשמגיע הביתה
נכון הוא עובד כל היום.אבל עכשיו זה מצב מיוחד וקשה לי והוא צריך להתגייס גם אם זה קשה לו
מה הבעיה במה שאת אומרת?
שאת מצפה לשותפות מצידו
אבל לא מתנהגת בשותפות כלפיו בעצמך
בעצם זה שאת רואה רק את הצרכים שלך
והקושי שלך
והעבודה שלו- את מצארת כקושי זניח ולא בעל משקל
והתנאי סף שאתה שמה- שיגיע ומיד יצטרף לעזור לך
נותן לו תחושה שלו נותנים לו מקום,שלא מעריכים את מה שהוא עושה
אישה שרוצה בעל שותף באמת
צריכה לכבד אותו ולהתנהג אליו בשותפות באמת
לשדר לו הערכה על מה שעושה
לפרגן לו לזהות למה הוא זקוק וצריך כדי להטען ולהשתדל לאפשר לו
אז הוא ירגיש שנותנים לו מקום, שהוא חלק מהתמונה ולא רק מצטרף לעזור לאשתו שעובדת קשה
לא רק לראות מה את זקוקה וצריכה
אלא לראות את המכלול
כן בתקופה הזאת זה קשה לעבוד על זה
אבל חושבת שזה נק' להתבוננות
עד כמה את מפרגנת ומעריכה באמת את העבודה שלו
אם לא מספיק- הוא מרגיש ית זה והחוסר ההענות לרוב ביטוי של תחושה של חוסר הערכה
בכנות
תפרגני לו גם את במהלך היום על זה שעובד עבורכם
כשמגיע - תשלחי אותו את ביוזמתך לרבע שעה בחדר עם כוס תה ואיזה ספר קצת להתרענן.
רוב הסיכויים שאחרי תקופה כזאת הוא מעצמו יזום וירצה להיות יותר פעיל ויותר לפרגן
זה בדר''כ הדדי השותפות והיחס
וכן שינוי לא יקרה מפעם אחת
וכשהוא מרגיש שיש לו מקום את יכולה גם לדבר ריתו ולבקש ולשקף שהזמן הזה הוא מאוד דורש מצידך וחשוב לך ועוזר לך מאוד שאתם יחד בשותפות ויעזור לך אם אחרי שמתאושש שיתן יד.
כשיש כבוד
יש קשב
טוב ככה קודם כל תודה על תגובתךאני זה א
המושקעת והמפורטת. ואולי כשלתי בהצגת המצב. הבקשות שלי מגיעות אחרי שהוא נח מתאוורר וכו.. מעבר לזה במצב רגיל אני עוד יותר משחררת אותו כי באמת החלוקה ביננו שהוא עובד בחוץ ואני בבית אבל בגלל שעכשיו זה הרבה יותר אינטנסיבי אז כן אני מצפה ליותר עזרה ובעיני זו לא בושה. ואם תשימי לב למה שכתבתי הדברים נופלים על חוסר תקשורת לא על דרישות מוגזמות כי בעצם מה שביקשתי שישתף ויגיד אם הוא צריך זמן לעצמו כי מבחינתי כשהוא מגיע אני כבר בקצה אז אני לאנישר מפילה עליו את הילדים ובורחת אלא אחרי שעה מבקשת שיתגייס למקלחות ארוחת ערב וכו.... הוא מגיע שותה אוכל מתקלח מטפל בהעלי חיים שיש לו ויושב ונח.. אני מחייכת לרוב ולא עושה פרצוף של טוב שבאת כי אני קורסת.. אני גם אישה מאוד משחררת ואולי כאן הבעיה שלי כי הוא רגיל שאני בכלל לא צריכה עזרה ופתאום המצב שונה...
בהודעת פתיחה פשוט כתבת אחרת..מעין אהבה
כתבת-
ובעלי חוזר רק בחמש שש ורוצה לפעמים מרווח נשימה לעצמו הסברתי לו שאין זמן לעצמו עעשיו כי אחרת אני אקרוס
אז הבנתי שאת מצפה ממנו לבא מיד להכנס לעניינים ושאין מקום לשום צורך אחר שלו
וגם באמת מבינה את הקושי
בכל המובנים
מאוד טבעי שאחרי יום שלם מחכים בכליון עיניים לבעל- אני לפחות לפעמים סופרת את הדקות.
אני מצטערת אם נשמעתי שיפוטית כלפיך להפך
אני כתבתי רק מרצון לעזור לשקף איך לייצר שיח שיתן לו וגם לך תחושה של הקשבה לצרכים של השני. מתוך אמון שזה עושה טוב.
לא מתוך האשמה או שיפוטיות חלילה.
ובעלי חוזר רק בחמש שש ורוצה לפעמים מרווח נשימה לעצמו הסברתי לו שאין זמן לעצמו עעשיו כי אחרת אני אקרוס
אז הבנתי שאת מצפה ממנו לבא מיד להכנס לעניינים ושאין מקום לשום צורך אחר שלו
וגם באמת מבינה את הקושי
בכל המובנים
מאוד טבעי שאחרי יום שלם מחכים בכליון עיניים לבעל- אני לפחות לפעמים סופרת את הדקות.
אני מצטערת אם נשמעתי שיפוטית כלפיך להפך
אני כתבתי רק מרצון לעזור לשקף איך לייצר שיח שיתן לו וגם לך תחושה של הקשבה לצרכים של השני. מתוך אמון שזה עושה טוב.
לא מתוך האשמה או שיפוטיות חלילה.
עם כל הכבוד ובתור מישהי שעובדת מחוץ לבית בימים אלו זה שטויותמיואשת******
יותר קשה להיות בבית. נקודה. גם בימים כתיקונם
קל ולומר אלף פעמים בתקופה הזו.
לי זה נשמע שאתן מנסות לחפש סינגורים על הבעלים שלכם וההתנהגות הלא נעימה הזו וחוסר הנשיאה בעול. קשה להם בחוץ, בעל צריך ככה וככה וככה וככה. מלא תירוצים בשביל הבעל.
אז אני זאת משתינו שעובדת בחוץ בימים אלו ואני אומרת לכן שזה פיס אוף קייק לעומת להיות בבית כל היום עם ילדים בלי מסגרות ושאי אפשר בכלל ללכת לגינה ולא כלום.
וכן אפשר לסכם שנותנים לו זמן להתאפס כשהוא חוזר , אין בעיה. אבל להתייחס לזה בצורה כזו כאילו חייבים והוא קשה לו והיא לא רואה אותו והיא מצפה ממנו ליותר ממה שהיא נותנת בעצמה זה ממש בושה בעוני לכתוב כזה דבר. ועלבון עצום. כי זה שטויות כל כך. פשוט שטויות. כל בעל עם שכל (או אשה במקרה שלי) יודע שמי שהיה בבית כל היום סבל ועבד פי אלף ממנו. לרגע הם לא היו רוצים להחליף. הם יודעים יפה מאד איפה קשה יותר, תציעי להם יום אחד להחליף ותראי שהם יודעים מצוין למי מגיעה ההתאוורותמהזאת בדקה שהם מגיעים הביתה
וכל הרעיונות האלו על זה שהוא יזום בעצמו אחרי שנותנים לו ועושים לו ומשחררים אותו ומכבדים אותו ומה לא זה פשוט לא נכון. אולי יש אנשים כאלו אבל יש גם אנשים שלא.
באמת חסר לכן דוגמאות על נשים שמכבדות ונותנות ספייס ומכבדות ובעלים שיושבים כמו שייחים וסופגים את כל זה כי הם בטוחים שככה העולם אמור לעבוד? הצחקתם.
קל ולומר אלף פעמים בתקופה הזו.
לי זה נשמע שאתן מנסות לחפש סינגורים על הבעלים שלכם וההתנהגות הלא נעימה הזו וחוסר הנשיאה בעול. קשה להם בחוץ, בעל צריך ככה וככה וככה וככה. מלא תירוצים בשביל הבעל.
אז אני זאת משתינו שעובדת בחוץ בימים אלו ואני אומרת לכן שזה פיס אוף קייק לעומת להיות בבית כל היום עם ילדים בלי מסגרות ושאי אפשר בכלל ללכת לגינה ולא כלום.
וכן אפשר לסכם שנותנים לו זמן להתאפס כשהוא חוזר , אין בעיה. אבל להתייחס לזה בצורה כזו כאילו חייבים והוא קשה לו והיא לא רואה אותו והיא מצפה ממנו ליותר ממה שהיא נותנת בעצמה זה ממש בושה בעוני לכתוב כזה דבר. ועלבון עצום. כי זה שטויות כל כך. פשוט שטויות. כל בעל עם שכל (או אשה במקרה שלי) יודע שמי שהיה בבית כל היום סבל ועבד פי אלף ממנו. לרגע הם לא היו רוצים להחליף. הם יודעים יפה מאד איפה קשה יותר, תציעי להם יום אחד להחליף ותראי שהם יודעים מצוין למי מגיעה ההתאוורותמהזאת בדקה שהם מגיעים הביתה
וכל הרעיונות האלו על זה שהוא יזום בעצמו אחרי שנותנים לו ועושים לו ומשחררים אותו ומכבדים אותו ומה לא זה פשוט לא נכון. אולי יש אנשים כאלו אבל יש גם אנשים שלא.
באמת חסר לכן דוגמאות על נשים שמכבדות ונותנות ספייס ומכבדות ובעלים שיושבים כמו שייחים וסופגים את כל זה כי הם בטוחים שככה העולם אמור לעבוד? הצחקתם.
את האמת1234אנונימי
שאני לא לגמרי מסכימה. אני עכשיו בבית ובעלי עובד בחוץ. בגלל אופי העבודה שלו, הוא עובד מאוד מאוד קשה עכשיו, כי בגלל המצב נוצר הרבה יותר עומס.
וכן מאתגר לי מאוד להיות בבית, אבל אני לא חושבת שאפשר להגיד למי מאיתנו יותר קשה. לשנינו קשה,זו תקופה קשה. נקודה. וכל אחד חווה את הקושי ממקום אחר
אז כשהוא חוזר הביתה אני ממש רוצה שהוא ייקח קצת אחריות ויסדר ויכבס ויהיה עם הילד. אבל אני מבינה שאם זה יהיה ככה פשוט לא תהיה לו מנוחה בכלל והוא יקרוס.
אז הוא חוזר ונח קצת, אחר כך מקלח ומשכיב ואז חוזר לנוח. וכן, רוב המטלות בבית הן עלי, אבל בסיטואציה הנוכחית זו נראית לי החלוקה הכי הגיונית.
ויכול להיות שזה בגלל שיש לנו רק ילד אחד, ואם היו יותר הייתי מסתכלת על זה אחרת. ויכול להיות שיש זוגות שזה לא מתאים להם ההתנהלות הזו, אבל אני לא חושבת שזה שטויות. וזה מאוד תלוי עבודה ומשפחה וכו'
כל זוג ומה שטוב לו. אני מדברת בתור מי שעושה את שתיהםמיואשת******
יש ימים שאני בבית עם כולם
ויש ימים שאני עובדת
אני יודעת מצוין מה האמת. מתארת לעצמי שגם בעלך יודע.
מה שטוב לכם טוב לכם.
אבל בכללי, נשים שנמצאות עכשיו יום שלם בבית עם משפחה שלמה, עובדות פי אלף יותר קשה
וכשאני אומרת - זה שטויות- אני מתכוונת להנחה שנכתבה מעלי שהאשה מצפה לשותפות והכרה בקושי שלה כשהיא לכאורה לא מספיק מכירה במאמץ שלו. אז בעיני זה שטויות כי זה לא בר השוואה. ואני מבטיחה לך שכל גבר שחושב שהוא עובד מאד מאד קשה וחוזר הביתה ואומר אני קורס, תגידי לו אוקי מחר נחליף, ופתאום הוא יקום מהר לעזור לך. מבטיחה.
ויש ימים שאני עובדת
אני יודעת מצוין מה האמת. מתארת לעצמי שגם בעלך יודע.
מה שטוב לכם טוב לכם.
אבל בכללי, נשים שנמצאות עכשיו יום שלם בבית עם משפחה שלמה, עובדות פי אלף יותר קשה
וכשאני אומרת - זה שטויות- אני מתכוונת להנחה שנכתבה מעלי שהאשה מצפה לשותפות והכרה בקושי שלה כשהיא לכאורה לא מספיק מכירה במאמץ שלו. אז בעיני זה שטויות כי זה לא בר השוואה. ואני מבטיחה לך שכל גבר שחושב שהוא עובד מאד מאד קשה וחוזר הביתה ואומר אני קורס, תגידי לו אוקי מחר נחליף, ופתאום הוא יקום מהר לעזור לך. מבטיחה.
יכול להיות שעם משפחה גדולה1234אנונימי
זה שונה.
רק רציתי להגיד שלא תמיד זה תירוצים ואני לא מנסה לתרץ את ההתנהגות של בעלי, אני מנסה להבין אותו, זה שונה.
וגם זה תלוי אופי. אם הייתי צריכה לעבוד עכשיו הייתי מתחרפנת, ואם בעלי היה צריך להישאר כל היום בבית אני חושבת שזה היה לו מאתגר. ככה שהחלוקה הזו טובה לנו
בכל אופן לא באתי להוריד מהקושי של אף אחת ולהיות עכשיו עם כמה ילדים בבית זה נראה לי קשה בטירוף ואני מעריצה את כל מי שעושה את זה.
יום של משפחה בימים אלו נראה ככהמיואשת******
כמה גילאים, הסגר. לא לכולם יש מרפסת או חצר. ילדים שכל אחד צריך ללמוד בחדר נפרד אבל אין
ילדים קטנים שמישהי צריך להעסיק אבל בגדולים בזום. רוצים לפרוק מרץ ואין איפה
שוברים מטפסים משתגעים
רוצים לאכול. הם לא רוצים לקום ולא רוצים לישון. מלא ויכוחים. אמא משעמם לי. אני לא מבינה את השיעור. אמא היא עשתה לי משכה לי הלכה לח. אני צריכה עזרה. אני רעבה. משעמם לי. מחא כביסה. מלא לבשל . הבית מתלכלך כל יום כמו בשבוע. ואין לאיפה לצאת. ואין שעה אחת של שקט לעולם. זה יום רגיל של אמא למשפחה גדולה בימים אלו.
ילדים קטנים שמישהי צריך להעסיק אבל בגדולים בזום. רוצים לפרוק מרץ ואין איפה
שוברים מטפסים משתגעים
רוצים לאכול. הם לא רוצים לקום ולא רוצים לישון. מלא ויכוחים. אמא משעמם לי. אני לא מבינה את השיעור. אמא היא עשתה לי משכה לי הלכה לח. אני צריכה עזרה. אני רעבה. משעמם לי. מחא כביסה. מלא לבשל . הבית מתלכלך כל יום כמו בשבוע. ואין לאיפה לצאת. ואין שעה אחת של שקט לעולם. זה יום רגיל של אמא למשפחה גדולה בימים אלו.
מסכימה ככ.יהודית12
יש הבנייה חברתית כזאת שגברים צריכים לנוח אחרי העבודה, צריכים ספייס, קשה להם והם עייפים ולא טוב לבוא אליהם בדרישות. אישית, אני באמת לא באה בדרישות. אלו לא הדרישות שלי אלא של החיים של אדם מבוגר שבחר להביא לעולם ארבעה ילדים וגם לפתח קריירה תובענית. אני לא מתווכת לבעלי מה צריך לעשות ולא מציגה שום דבר כעזרה או טובה. כשהוא בא הביתה הוא אוכל ושותה, מקבל ממני חיבוק ודיווח על המצב בבית ומצטרף באופן טבעי לכל עשייה. אם אני זקוקה למנוחה אני הולכת לנוח. ואגב אני אישה מאד טובה ומפנקת.
ביום רגיל איזה אשה עובדת מקבלת ספייס כשהיא חוזרת?מיואשת******
היום רב הנשים עובדות גם
רובן חוזרות הביתה לאיסוף מהגנים ישר לתוך רעש בלאגן ואמא תעשי לי קרה לי ככה בגן וכו וכו.
אז אם כל נשות העולם מסתדרות עם זה ביום רגיל, גברים יכולים להסתדר עם זה לכל הפחות בזמן הקורונה.
אבל מי שיכולה לתת את הספייס הזה לחצי שעה זה מקסים ויפה. באמת, וגם נחמד ומהמם. אני בעד.
בעיקר דיברתי על הקטע של ההערכה. תואר פה כאילו הרצון שלה לעזרה ושהוא יראה את הקושי שלה בבית מיד כשהוא חוזר מסמל חוסר הערכה לזה שהוא עבד יום שלם בחוץ. וזה בעיני כל כך לא נכון.
רובן חוזרות הביתה לאיסוף מהגנים ישר לתוך רעש בלאגן ואמא תעשי לי קרה לי ככה בגן וכו וכו.
אז אם כל נשות העולם מסתדרות עם זה ביום רגיל, גברים יכולים להסתדר עם זה לכל הפחות בזמן הקורונה.
אבל מי שיכולה לתת את הספייס הזה לחצי שעה זה מקסים ויפה. באמת, וגם נחמד ומהמם. אני בעד.
בעיקר דיברתי על הקטע של ההערכה. תואר פה כאילו הרצון שלה לעזרה ושהוא יראה את הקושי שלה בבית מיד כשהוא חוזר מסמל חוסר הערכה לזה שהוא עבד יום שלם בחוץ. וזה בעיני כל כך לא נכון.
תיארת כל כך נכון את תחושותיאני זה א
אגב בעלי מקבל הרבה כבוד והערכה ממני ואני מאוד דואגת לו ומפרגנת. מכינה לו אוכל כל יום לעבודה ודואגת להתקשר או לשלוח הודעה כדי לשאול איך מרגיש.. והוא גם יודע לפרגן לי כן.. ומבחינתי העזרה זה לא בכמות זה בתחושה ויש ימים שהוא איתי בפועל עם הילדים חצי שעה אבל זה באמת מכל הלב וזה אפילו סתם השאלה של איך היה היום וההשתתפות איתי בקושי...
ממי הכוונה שהאישה תקבל ספייס? מהבעל?וואוו
תני לעצמך ספייס. לא חסר איך. לענד, בגדול ובהכללה, נשים וגברים שונים נפשית ואין סיבה להשוות. לגבר פחות טבעי להירתם לבית, ומכאן כל התסכולים שלנו הנשים. עדיף פשוט לקבל את זה, ולבקש במפואש מה צריך. גבר צריך "ספייס" כשחוזר מהעבודה, והרגשה שמכבדים אותו ומעריכים אותו. אישה ישר כשנכנסת הביתה בד"כ מבינה מה יש לעשות עכשיו, ועושה. זה שוני טבעי ומהותי. מודעות לזה, תפחית הרבה מתחים וציפיות ונלמד להתנהל נכון זה עם זו. בלי לכעוס ולשפוט.
גם אשה צריכה להרגיש מכבדים ומעריכים אותהמיואשת******
ואני גם יכולה לומר לבעל- אה חזרת הביתה ואתה צריך ספייס סבבה תן לעצמך. עם הילדים.
וכמו שמישהי כתבה לך בשרשור אחר הגישות שלנו שונות מהותית ואין ענין בדיון. גברים ונשים שונים בהמון דברים אבל לא בצורך לכבוד והערכה מהבן זוג, ולא בצורך לספייס מהילדים. בזה הם זהים ממש.
וכמו שמישהי כתבה לך בשרשור אחר הגישות שלנו שונות מהותית ואין ענין בדיון. גברים ונשים שונים בהמון דברים אבל לא בצורך לכבוד והערכה מהבן זוג, ולא בצורך לספייס מהילדים. בזה הם זהים ממש.
לענד רוב המצבים הם שהאישה היא בביתוואוו
כשהגבר חוזר (בין אם עבדה ובין אם לא) והיא זו שמצפה ממנו לעזרה (בצדק) כך שהיא זו שצריכה לתת את הספייס, ואת היחס החם לפני בקשת העזרה. לכן התנסחתי כך.
אני אשמח שתרגעי קצת ואז תגיבי.מעין אהבה
אני מבינה שקשה לך במקום הזה עם בעלך. וגם קראתי את השרשור שפתחת בנושא. זה באמת לא קל.אבל אל תפילי עלי את הכעס שלך עליו
אני לא כתבתי אליך ולא התקפתי.
אז אל תגידי שכתבתי שטויות.
כי זה לא מכבד.
וזה בדיוק מה שהתכוונתי שכשמבטלים את הקושי של השני לא מתנהל פה קשר זוגי.
את יכולה להגיד שלך זה לא נכון ולא עובד. יעל להיות. מבינה שלא תמיד זה כל הפתרון
אבל בעיני זה נכון תמיד שכך צריך לנהוג. ונכון- לא תמיד ככה הבעיה תפתר.
וצריך לבחון כל מקרה לגופו ולראות את התמונה בכללות כדי למצוא פתרון.
ואגב אני בבית עם הילדים כל השנה וגם עכשיו ואני דוקא מסכימה איתך שזה יותר קשה מלעבוד בחוץ
בכלל לא אמרתי שלא.
ועדיין יש כללים בזוגיות
בזוגיות
תמיד צריך להיות כבוד והערכה
הדדית
ולפעמים אפשר לזהות שכשמישהו לא פנוי ולא נותן מספיק מעצמו שזה נובע מזה שהוא לא מרגיש שנותנים לו מספיק מקום
ולפעמים- נכון. זאת לא הנק' ושה יושב על משהו אחר
אבל בכל מקרה
שותפות וכבוד הדדי בתור דרך חיים והתנהלות כללית בזוגיות בהכרח מניבה פירות.
גם אם בסיטואציה ספציפית אולי זה לא הפתרון
ואדרבה אם מצאת דרך אחרת יעילה יותר מוזמנת לייעץ לפותחת לא רק בלהעצים את הכעס על בעלה
אלא גם בלתת לה כלים לצאת מהמצב הזה
אני אישית עדיין מאמינה במה שכתבתי
משתדלת לחיות ככה
וב''ה מרגישה שזה עובד ונכון ומדהים
ולא כתבתי ממקום שמצדיק אותו או מבטל את הקושי שלה עם. הילדים
(כאמור גם אני עם 5 קטנטנים בבית קטן צפוף בלי חצר)
וגם אני מבינה את הצורך שיבוא וירתם מיד למשימה
אבל אני אישית בשופ דבר שאני רוצה מבעלי לא מאמינה בלבא בדרישה ותביעה
דיבור שיש בו האשמה לא מתקבל. אין לו פירות.
ורק דיבור שמגיע מתוך זה שאני רואה את השני מצליח לגעת בלב ולעורר באמת.
לא רק שיענה לצורך שלי אלא שבאמת יראה אותי מעצמו.
כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם
נכון אני מבינה שכשיש מורכבות מעבר בכל מיני תחומים או כשניסית דברים ולא עזר
צריך קודם לנקות מהלב את האכזבות שספגת,את הפגיעה,את החוסר אמון
וצריך לעבור תהליך ארוך ומקיף יותר
אבל יש גם מקרים שבהם דיבור כנה והקשבה והערכה הדדית בהחלט יכולים להניב פירות
ואצלי אישית כשבעלי שיתף אותי פעם שכשהוא נכנס ואני ישר שופכת עליו את כל תלאותי וכעסי ותסכולי על הקושי שלי וישר אומרת לו -קח את הילד תעשה כך וכך..
זה לא שקשה לו להרתם למשימה ולעזרה הוא פשוט מרגיש מואשם
וזה מכווץ . כי גם אם אח''כ אוסף את עצמו ומבין שזה לא היה מופנה אליו אלא רק פורקן של קושי שלי-
זה עדיין לא נעים לו להתחיל ככה את הערב כי לא קל לו להתגבר על התחושה שבכלל לא ראו אותו.
אני ראיתי שכשאני קודם כל אומרת לו שלום ושואלת מה נשמע. ונותנת לו ללכת לרגע לשרותים או לשתות משהו ולא מיד מתקיפה א י מקבלת בעל שנרתם בשמחה וביוזמה שלו.
אז יכל להיות שאצלך צריך עבודה שורשית יותר של ברור כי זה יושב על רקע אחר של קשר
אבל זה בהחלט לא הופךאת מה שאמרתי לשטויות
אני לא כתבתי אליך ולא התקפתי.
אז אל תגידי שכתבתי שטויות.
כי זה לא מכבד.
וזה בדיוק מה שהתכוונתי שכשמבטלים את הקושי של השני לא מתנהל פה קשר זוגי.
את יכולה להגיד שלך זה לא נכון ולא עובד. יעל להיות. מבינה שלא תמיד זה כל הפתרון
אבל בעיני זה נכון תמיד שכך צריך לנהוג. ונכון- לא תמיד ככה הבעיה תפתר.
וצריך לבחון כל מקרה לגופו ולראות את התמונה בכללות כדי למצוא פתרון.
ואגב אני בבית עם הילדים כל השנה וגם עכשיו ואני דוקא מסכימה איתך שזה יותר קשה מלעבוד בחוץ
בכלל לא אמרתי שלא.
ועדיין יש כללים בזוגיות
בזוגיות
תמיד צריך להיות כבוד והערכה
הדדית
ולפעמים אפשר לזהות שכשמישהו לא פנוי ולא נותן מספיק מעצמו שזה נובע מזה שהוא לא מרגיש שנותנים לו מספיק מקום
ולפעמים- נכון. זאת לא הנק' ושה יושב על משהו אחר
אבל בכל מקרה
שותפות וכבוד הדדי בתור דרך חיים והתנהלות כללית בזוגיות בהכרח מניבה פירות.
גם אם בסיטואציה ספציפית אולי זה לא הפתרון
ואדרבה אם מצאת דרך אחרת יעילה יותר מוזמנת לייעץ לפותחת לא רק בלהעצים את הכעס על בעלה
אלא גם בלתת לה כלים לצאת מהמצב הזה
אני אישית עדיין מאמינה במה שכתבתי
משתדלת לחיות ככה
וב''ה מרגישה שזה עובד ונכון ומדהים
ולא כתבתי ממקום שמצדיק אותו או מבטל את הקושי שלה עם. הילדים
(כאמור גם אני עם 5 קטנטנים בבית קטן צפוף בלי חצר)
וגם אני מבינה את הצורך שיבוא וירתם מיד למשימה
אבל אני אישית בשופ דבר שאני רוצה מבעלי לא מאמינה בלבא בדרישה ותביעה
דיבור שיש בו האשמה לא מתקבל. אין לו פירות.
ורק דיבור שמגיע מתוך זה שאני רואה את השני מצליח לגעת בלב ולעורר באמת.
לא רק שיענה לצורך שלי אלא שבאמת יראה אותי מעצמו.
כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם
נכון אני מבינה שכשיש מורכבות מעבר בכל מיני תחומים או כשניסית דברים ולא עזר
צריך קודם לנקות מהלב את האכזבות שספגת,את הפגיעה,את החוסר אמון
וצריך לעבור תהליך ארוך ומקיף יותר
אבל יש גם מקרים שבהם דיבור כנה והקשבה והערכה הדדית בהחלט יכולים להניב פירות
ואצלי אישית כשבעלי שיתף אותי פעם שכשהוא נכנס ואני ישר שופכת עליו את כל תלאותי וכעסי ותסכולי על הקושי שלי וישר אומרת לו -קח את הילד תעשה כך וכך..
זה לא שקשה לו להרתם למשימה ולעזרה הוא פשוט מרגיש מואשם
וזה מכווץ . כי גם אם אח''כ אוסף את עצמו ומבין שזה לא היה מופנה אליו אלא רק פורקן של קושי שלי-
זה עדיין לא נעים לו להתחיל ככה את הערב כי לא קל לו להתגבר על התחושה שבכלל לא ראו אותו.
אני ראיתי שכשאני קודם כל אומרת לו שלום ושואלת מה נשמע. ונותנת לו ללכת לרגע לשרותים או לשתות משהו ולא מיד מתקיפה א י מקבלת בעל שנרתם בשמחה וביוזמה שלו.
אז יכל להיות שאצלך צריך עבודה שורשית יותר של ברור כי זה יושב על רקע אחר של קשר
אבל זה בהחלט לא הופךאת מה שאמרתי לשטויות
זה בכלל לא קשור לקושי שלי עם בעלימיואשת******
מכיון שאני זאת שיוצאת לעבודה . כך שזה לא קשור ולא שפכתי עליך שום כעס ותסכול .
הגבתי לענין זה שאת חושבת שזה שהיא צריכה ומבקשת ומצפה לעזרתו מבטא חוסר הערכה כלפי מה שהוא עושה. וכן. בעיני זה שטויות ממש. את יכולה לקרוא שוב את מה שכתבתי
וגם לענין שלצפות שתכבדי בעל ודברים יקרו מעצמם כי הוא יעריך אותך, מה לעשות, זה גם שטויות. זה שאת תכבדי מישהו לא יגרום לו לעבוד על המידות שלו. מי שיש לו מידות קלוקלות פשוט יהנה מהכבוד שלך וזהו. ויש לי מספיק דוגמאות לזה , למשל אח שלי , ועוד כמה שאני מכירה מקרוב (דווקא בעלי בכלל לא כזה והקושי שלי מולו בדברים אחרים לחלוטין שפשוט לא קשורים לדיון פה) הרעיון שהאשה תראה את הבעל ותכבד ותעשה ותבוא ותגיד וכו, ואז הוא יהפוך להיות מלאך , מה לעשות, לא עובד בעולם האמיתי. כחלק מתהליך זוגי כן, כמשהו חד צדדי, מה זה לא.
ואגב אם תקראי את התגובה המקורית שלי אליה כן אמרתי לה שתיתן לו ספייס כשהוא חוזר. אבל לא אמרתי לה שהיא לא מעריכה אותו וכל שאר ההאשמות שהפלת עליה
הגבתי לענין זה שאת חושבת שזה שהיא צריכה ומבקשת ומצפה לעזרתו מבטא חוסר הערכה כלפי מה שהוא עושה. וכן. בעיני זה שטויות ממש. את יכולה לקרוא שוב את מה שכתבתי
וגם לענין שלצפות שתכבדי בעל ודברים יקרו מעצמם כי הוא יעריך אותך, מה לעשות, זה גם שטויות. זה שאת תכבדי מישהו לא יגרום לו לעבוד על המידות שלו. מי שיש לו מידות קלוקלות פשוט יהנה מהכבוד שלך וזהו. ויש לי מספיק דוגמאות לזה , למשל אח שלי , ועוד כמה שאני מכירה מקרוב (דווקא בעלי בכלל לא כזה והקושי שלי מולו בדברים אחרים לחלוטין שפשוט לא קשורים לדיון פה) הרעיון שהאשה תראה את הבעל ותכבד ותעשה ותבוא ותגיד וכו, ואז הוא יהפוך להיות מלאך , מה לעשות, לא עובד בעולם האמיתי. כחלק מתהליך זוגי כן, כמשהו חד צדדי, מה זה לא.
ואגב אם תקראי את התגובה המקורית שלי אליה כן אמרתי לה שתיתן לו ספייס כשהוא חוזר. אבל לא אמרתי לה שהיא לא מעריכה אותו וכל שאר ההאשמות שהפלת עליה
לא מנהלת דיון עם מי שלא מסוגלת לכבד דעה שונה משלהמעין אהבה
וכותבת שטויות על משהו שמישהי אחרת כותבת.
ואגב
רוב מה שכתבת בשמי זה פרשנויות רגשיות שלך לדברים
אבל באמת לא מתכננת להגיב פה יותר כי כשכותבים רק מתוך סערת רגשות במילא אין קשב.
ומאחר ואת מבטלת את דברי ומסלפת אותם לחלוטין
אין טעם שאמשיך להגיב.
ואגב
רוב מה שכתבת בשמי זה פרשנויות רגשיות שלך לדברים
אבל באמת לא מתכננת להגיב פה יותר כי כשכותבים רק מתוך סערת רגשות במילא אין קשב.
ומאחר ואת מבטלת את דברי ומסלפת אותם לחלוטין
אין טעם שאמשיך להגיב.
כרצונךמיואשת******
כשאשה כותבת שקשה לה והיא מסבירה שוב ושוב לבעלה את הקושי והוא מסכים אבל בכל זאת לא עוזר לה ואת מפילה עליה את האשמה המגוכחת שהיא לא מעריכה מספיק מה שהוא עושה זה בעיני הרבה ייתר גרוע מלומר שטויות.
לא האשמתי .את קראת כהאשמהמעין אהבה
ולא קראתי את כל התגובות הגבתי להודעת הפתיחה בה כתבה שלא מסוגלת לתת לו כמה דקות להתאושש. ולזה הגבתי.
כהצעה להתבוננות
לא כהאשמה
ומותר לפותחת לומר שזה לא מה שמתאים לה. מקבלת.
מבינה שקראת בטון אחר
ולכן קפצת ככה
ועדיין
צורת ההתבטאות שלך לא ראויה לדיון
כי את כותבת ממקום פגוע ממקום שיפוטי וכועס
ולא קוראת את מה שכתבתי באובייקטיביות
ובכל מקרה
אין לך זכות לבטל דברים שמישהו כתב
את יכולה לכתוב שאת לא מסימה. סבבה.
אבל שטויות ושוב שטויות ויותר גרוע משטויות
וואלה
פיספסת
כהצעה להתבוננות
לא כהאשמה
ומותר לפותחת לומר שזה לא מה שמתאים לה. מקבלת.
מבינה שקראת בטון אחר
ולכן קפצת ככה
ועדיין
צורת ההתבטאות שלך לא ראויה לדיון
כי את כותבת ממקום פגוע ממקום שיפוטי וכועס
ולא קוראת את מה שכתבתי באובייקטיביות
ובכל מקרה
אין לך זכות לבטל דברים שמישהו כתב
את יכולה לכתוב שאת לא מסימה. סבבה.
אבל שטויות ושוב שטויות ויותר גרוע משטויות
וואלה
פיספסת
לדעתךמיואשת******
לדעתי את לא קראת נכון לא את ההודעות שלי ולא את הודעת הפתיחה שלה. כרצונך
אני לא חושבת שיש פרוש אחר במילון למילה 'שטויותמעין אהבה
וברגע שאת כבר בכמה הודעות לא חוזרת בך מהמילה המזלזלת הזאת למרות ששיקפתי לך שזה פוגע.
ועוד מוסיפה עליה-יותר גרוע משטויות
מבחינתי כל התוכן הנוסף שאת כותבת לא ראוי ליחס
במיוחד שתגובתי היתה לפותחת .לא אליך. והיא ענתה בנעימות .גם אם לא הזדהתה.
מותר להרגע לקחת אויר
לבקש סליחה על האופן בו כתבת
ועל התוכן- לא חושבת שאת חייבת לחשוב כמוני ומכבדת את זה לגמרי.
וגם לא היתי בכלל נכנסת לויכוח אם היית מגיבה ענייני ומכבד.
ועוד מוסיפה עליה-יותר גרוע משטויות
מבחינתי כל התוכן הנוסף שאת כותבת לא ראוי ליחס
במיוחד שתגובתי היתה לפותחת .לא אליך. והיא ענתה בנעימות .גם אם לא הזדהתה.
מותר להרגע לקחת אויר
לבקש סליחה על האופן בו כתבת
ועל התוכן- לא חושבת שאת חייבת לחשוב כמוני ומכבדת את זה לגמרי.
וגם לא היתי בכלל נכנסת לויכוח אם היית מגיבה ענייני ומכבד.
הבהרהמיואשת******
אני מבינה עכשיו שלא הבנת אחת ההודעות שלי. התכוונתי לומר שלדעתי זה שהאשמת אותה שזה שהיא לא מרגישה שהיא יכולה לתת לו כמה דקות אומר שהיא לא מכבדת אותו, זה יותר גרוע מאשר זה שאני אמרתי את המילה שטויות. (ולא כפי שאת הבנת שזה יותר גרוע משטויות. ממש לא הכוונה. בעיית ניסוח שלי כנראה)
והמילה שטויות לא כזה עסק בעיני, זה צורת התבטאות. אם היא חריפה מדי בעיניך אני מקבלת. צר לי. אין לי כח לפתוח את כל הדיון הזה שוב אני חושבת שהרעיונות שהעלית וצורת המחשבה שתיארת מאד לא נכונה. נסיים בזה.
והמילה שטויות לא כזה עסק בעיני, זה צורת התבטאות. אם היא חריפה מדי בעיניך אני מקבלת. צר לי. אין לי כח לפתוח את כל הדיון הזה שוב אני חושבת שהרעיונות שהעלית וצורת המחשבה שתיארת מאד לא נכונה. נסיים בזה.
טוב אני אשמח שהדיון אכן יעצר כאן כיאני זה א
אני לא קוםצת עליו ברגע שנכנס ואני לא שופכת עליו את כל הקושי שהיה לי ביום בסך הכל שיתפתי שקשה לי להיות בבית בתקופה הזו(וכן גם אני בבית מבחירה באופן שוטף) כי זו תקופה שונה תקוםה מאתגרת. ואני לא כועסת עליו בכלל סכה אמרתי שקשה לי זהו!! התפתח פה דיון אל מהות הגבר והאישה(ואגב אצלנו בבית בעלי המלך וכמלך אני מלכה והןא מכבד אותי) בכל מקרה לא התכוונתי לפגוע באף אחת ממגיבות השרשור...
סליחה אם נפגעתאני זה א
ואני אוסיףאני זה א
ואומר תודה בכל אופן על שפתחת לי את הראיה למרות שלא עם כל דבריך אני מסכימה
אז אחרי ההודעה הזאת ברשותך אוסיףהתמסרות
ברשותך אוסיף שאם הזוגיות במצב בריא אז ממליצה על שלב קדימה.
לשבת בערב בנחת וממש להעלות את כל הקושי של כל אחד, לרשום הכל הכל.
ככה זה נותן מראה רחבה לשני, כי לאחד כביסה זה קליל ולאחד לשטוף רצפה זה בקטנה.
ואחרי הרשימה לעשות היערכות מחדש, לפעמים עצם המודעות שהוא יודע שעבר עלייך יום ממש קשה ועדיין נתת לונ5 דקות יוציאו הרבה יותר ממנו וגם יהיה ברור שהוא חייב לקחת חלק.
אצלנו ממש בתחילת המשבר עשינו ישיבה של שנינו על ציפיות מהשני לקראת התקופה.
בהצלחה רבה! בטוחה שתגיעו למה שנכון עבורכם.
לשבת בערב בנחת וממש להעלות את כל הקושי של כל אחד, לרשום הכל הכל.
ככה זה נותן מראה רחבה לשני, כי לאחד כביסה זה קליל ולאחד לשטוף רצפה זה בקטנה.
ואחרי הרשימה לעשות היערכות מחדש, לפעמים עצם המודעות שהוא יודע שעבר עלייך יום ממש קשה ועדיין נתת לונ5 דקות יוציאו הרבה יותר ממנו וגם יהיה ברור שהוא חייב לקחת חלק.
אצלנו ממש בתחילת המשבר עשינו ישיבה של שנינו על ציפיות מהשני לקראת התקופה.
בהצלחה רבה! בטוחה שתגיעו למה שנכון עבורכם.
פוגע קצת שאת כותבת שטויות.וואוו
חותמת על כל מילהפרלין
תודה לך על זה! קול חשוב מאד.
בתקופות שאני מצליחה להיות במקום הזה, להיות שותפה ומלאת הערכה לעבודה הקשה של בעלי בחוץ ולא רק מצפה שיעריך *אותי*, הוא הרבה הרבה יותר שותף בבית ועושה זאת בטבעיות ובשמחה.
זו עבודת מידות מאד קשה להגיש לו כוס קפה כשהוא חוזר מהעבודה ולא ישר להתנפל עליו עם כל הילדים וכל הצרות שקרו לי היום.. אבל זה משתלם.. כי הוא אחר כך כל כך מגוייס ומרגיש שותף אמיתי. כי יש מי ששותף גם איתו, רואה אותו ואת הצרכים שלו, ומעריך.
בתקופות שאני מצליחה להיות במקום הזה, להיות שותפה ומלאת הערכה לעבודה הקשה של בעלי בחוץ ולא רק מצפה שיעריך *אותי*, הוא הרבה הרבה יותר שותף בבית ועושה זאת בטבעיות ובשמחה.
זו עבודת מידות מאד קשה להגיש לו כוס קפה כשהוא חוזר מהעבודה ולא ישר להתנפל עליו עם כל הילדים וכל הצרות שקרו לי היום.. אבל זה משתלם.. כי הוא אחר כך כל כך מגוייס ומרגיש שותף אמיתי. כי יש מי ששותף גם איתו, רואה אותו ואת הצרכים שלו, ומעריך.
תגובה יפה נכונה וחכמה. חכמת נשים!וואוו
באותו המצב!! בול..WeAreFamily
ואני עוד ילדתי לפני חודש וחצי..
רק מחכה שיחזור בשביל כמה שעות של שקט בשבילי
ובפועל הם הולכים לישון מאוחר ואני מתחילה את הזמן עצמי אחרי שהם נרדמים, הולכת לישון מאוחרר וקמה עייפה וגם מאוחר..
בקיצור..
הלוואי שביום ראשון יחזרו המסגרות 🙏🙏
רק מחכה שיחזור בשביל כמה שעות של שקט בשבילי
ובפועל הם הולכים לישון מאוחר ואני מתחילה את הזמן עצמי אחרי שהם נרדמים, הולכת לישון מאוחרר וקמה עייפה וגם מאוחר..
בקיצור..
הלוואי שביום ראשון יחזרו המסגרות 🙏🙏
וואואמא וגם
אם זה יעודד את רוחך, נראה לי שכל ילד שני אם לא ראשון גוזר לעצמו קצת שיער מתישהו בחיים....
וואי נכון. כמו שכל ילדה עושה פוני חח.אבל מבינה לגמרי למה זהמעין אהבה
גם פה קרה..
גם אצל הבן וגם לבת וברגע הראשון זה כזה- וואאייי אני לא מאמינה מה עשית?!.
מזל שאח''כ רואים שהשיער גדל מהר ממש
גם אצל הבן וגם לבת וברגע הראשון זה כזה- וואאייי אני לא מאמינה מה עשית?!.
מזל שאח''כ רואים שהשיער גדל מהר ממש
חחחאמא וגםאחרונה
בתקוה שזה אכן קורה מהר 
פותחת שרשור קיטורים לכבוד ערב פסחמתיכון ועד מעון
אז מה היה מעפן? מה לא הלך?
קטרו בהנאה...
פה היה ויכוח מעצבן בערב שהוציא לי את הרוח מהמפרשים למרות שהיה יום די מוצלח
ועוד משהוהשם שלי
הקטן שלי רגיל לישון צהריים במעון.
עכשיו לרוב הוא לא ישן, ואז הולך לישון מוקדם בערב.
הבעיה שהוא גם קם מוקדם.
מחר בבוקר אני ארצה לישון עד מאוחר. (השעה 2:15 ועוד לא סיימתי עם המטבח).
אבל כשהוא יקום, אני אצטרך לקום איתו ולתת לו משהו לאכול, כדי שהוא לא יפזר את כל החמץ שריכזנו בארגז, ולא יתחיל לפתוח מגירות שנקיות לפסח בשביל לחפש משהו לאכול.
מה מאכילים בפסחרקאני
תינוקת מפונקת ובררנית שאוהבת מאוד לחם???
ופסטות וקוסקוס ואורז
ואת כל החמץ היא אוהבת🤦♀️
וואי . גם אני בדילמהאחת כמוני
עם פעוט בן שנתיים שלא נוגע בפירות ובירקות גם 
עוקבתאור.י
גם שלי הדיפולט שלה זה לחם עם גבינה
אני גם בחששות האלה...מתואמת
הקטנה שלי אוהבת בעיקר לחם ופיתה
וכמובן ממתקים🙈 לפעמים אוכלת גם פריכיות. בירקות מבושלים היא אוכלת רק תפו"א בצורת צ'יפס.
אנחנו ננסה לתת לה מהמצות, אבל אם היא לא תסכים - אז נקנה פיתות ולחמניות מקמח תפו"א (הן לא בהכשר לפסח שאנחנו אוכלים, אבל לא תהיה ברירה).
והיא תזלול הרבה במבה (מזל שאנחנו ספרדים...)
גם קניידלך יש סיכוי שהיא תאהב, אני מקווה. (היא אוהבת פלאפל וכדורי פירה)
מקווה שהילדים הבררניים של כולנו לא ירעבו🤷♀️
מצברייטרוני 1234
אולי אפשר להקל ולתת לה אורז אם היא תינוקת?
לחמיות מקמח מצה? אנחנו ששנה שעברה הכנו ויצא ממשואילו פינו
טעים ומוצלח
איזה מתכון עשיתם? אולי אנסה גם, אם לא מסובך מדי...מתואמת
אני אחפש את המתכון בהמשך היוםואילו פינו
אשמח למתכוןרקאני
בחג עצמו אנחנו מתארחים
מקווה שיהיה שם דברים לאלתר לה
אין לי תנור של פסח...
אשמח ממש גם למתכוןפייגא
יעזור לי
המתכוןואילו פינו
מערבבים הכל על הגז עד לאיחוד
על נייר אפייה ליצור עיגולים ללחמניות
ולאפות על 180 עד שמזהיב קצת לצערי לא זוכרת כמה זמן..
אפשר גם להוסיף אבקת אפייה שיהיו פחות דחוסותואילו פינו
תודה רבה!מתואמת
אולי תנסי מצה פיצה? מצה לזניה? זה מרכך את המצהשיפור
שניצלים וקציצות היא לא אוהבת?
לא כל כךרקאני
כשאני רוצה שתאכל בשרי אני מערבבת לה טוב באורז או בקוסקוס וגם אז לפעמים היא מסננת את זה
אם היא ממש לא תאכל כלוםמתואמת
אולי כדאי לשאול רב אם מותר לה לאכול קטניות?... (אם את גרה קרוב אליי בשמחה אכין לך סיר אורז בשבילה)
)תמיד אני בלחץ לפני פסח עם התינוק התורןבאתי מפעם
אבל הם בסוף מסתדרים!!
אגב,
אפשר להשרות חתיכות קטנות של מצה במים כמה דק' ואז לסנן ולהכין עם זה מצה ברייט עם קצת חלב, זה מרקמית מאוד מזכיר פתיתים.
גם קניידלך זה אחלה.
תפו"א קניידלך וביצה/ חביתהoo
פירה אולי? חביתה היא אוכלת?טארקו
קינואה אתם אוכלים?
במקרה שממש לא מוצאת הייתי מתייעצת עם רב אם אפשר להקדיש סיר לבישולים שלה ולהכין לה פסטה קטניות ואורז..
אפשר לנסות גם אטריות מבלינצס, ניוקי..טארקו
אצלנו מכינים לביבות מקמח מצהתוהה לעצמי
שנקראת כרמזלך.. הם רכות וזהנראהלי יכול להיות תחליף טעים ללחם לא רק לתינוקות.. יש גם פסטות כשרות לפסח. ואולי פירה יעבור?
בת כמה היא?חנוקה
עד גיל שנתיים בוודאי התירו לי לתת קטניות
פנקיקים16210
אפשר גם מקמח מצה וגם מקמח תפוחי אדמה
מצה מפוררת עם חלב וסוכר או שוקו אחרי כמה זמן קצת מתרכך
מצה טוסט במחבת
אפשר גם לשים חתיכות מצה16210
מתחת עוף זה גם דומה לפתיתים
באותה בעיה עם ילד בן 4זוית חדשה
אני מכינה אותו מראש לעניין, ברמה ששאלתי אותו "אתה זוכר מה זה ליל הסדר?" והוא ענה: "כן, החג שאין בו פסטה." 😂
לא שאני חושבת שההכנב הזו תעזור...
מזל שהילדים הבררנים שליהשם שליאחרונה
אוהבים מצות ותפוחי אדמה.
אוף בן חצי שנה נפל לי מהמיטהפה לקצת
אין לי מושג מה קרה
הנקתי בישיבה ב1 ועכשיו צרח וגיליתי אותו על הרצפה על הגב.
כנראה נרדמתי
מה עכשיו?
אוישכורסא ירוקה
תסתכלי שהאישונים שלו בסדר ולא מורחבים ושהוא מגיב בסדר, ובבוקר הייתי מתקשרת לרופא
הרופאה בטוח תשלח למיון, לא?פה לקצת
ולא יודעת איך יודעים אם האישוניםמורחבים
האישונים נראים לך בסדר, רגילים?כורסא ירוקה
התגובות שלו נורמליות, לא אפאאי, מגיב כמו שהוא בדכ?
אם כן אני חושבת שזה מסםיק.
לא בטוח שהיא תשלח אחרי ככ הרבה שעות, תלוי רופאה אני חושבת.
הוא נראה לי כרגילפה לקצת
ועכשיו הוא נרדם
מותר לישון אחרי שנפל?
אוף אני לא מאמינה שזה קרה לי
אמור להישאר ער חצי שעה מהנפילנכורסא ירוקה
מכיוון שכנראה זה קרה מזמן נשמע לי הגיוני שזה בסדר שירדם. מצד שני אני לא רופאה..
מבינה אותך, העייפות הזאת בלתי בלתי נסבלת...
במצב דומה לשלך הצמדתי את המיטה שלי לקיר כדי שזה לא יקרה, ופעם אחת כשהשתמשתי במתחברת ולא יכלתי, שמתי אחרי המתחברת שידה קטנה כמעט בגובה המיטה עם מזרן קטן עליה שאם יתגלגל לא יפול חזק אלא יפול לשם
שעה זה נחשב מזמן?פה לקצת
כנראה שעכשיו הלול גם בלם את הנפילה
הלול צמוד למיטה שלי וכשהוא נפל הלול התרחק מהמיטה
והוא נשאר ער כמעט שעה מהנפילהפה לקצת
ו5 דקות אחרי הנפילה הוא אכל, מותר להאכיל אחרי נפילה?
נראה לי שכןכורסא ירוקה
אם הוא אכל ולא הקיא אני חושבת שזה אומר שאין זעזוע מוח. זה טוב, ת ררי עם הרופאה בבוקר.
ותבדקי אם יש אפשרות לנעול את הרגליים של הלול או להצמיד לקיר בין המיטה שלך לקיר כדי שלא יהיה ללול לאן לזוז. אפשר גם מתחברת ואז הוא יתגלגל פנימה אליה
תודה לך שאת מגיבה!פה לקצת
צריך להשאיר אותו ער חצי שעה לזכרוננבוקר אור
נרגע מהר? איך הוא עכשיו?
נרגע מהר אבל אין לי מושג מה קרה ואיך נפלפה לקצת
ואולי נפל לפני שבכה ולא מיד בכה?
אןף
אני מכניסה את עצמי לסרטים, אני אלופה בזה
פה לקצת- בגיל כזה מתייעצים עם רופאמולהבולה
המרפס פתוח וזה לא ילד גדול שמגיב יודע לומר מה מרגיש
לא יודעת אם קשור למרפספה לקצת
כנראה לא שם קיבל מכה
אני מתלבטת אם ללכת לרופא או להתקשר
ותוהה לעצמי אם יש סיכוי שתגיד משהו אחר חוץ מללכת למיון
אני לא רוצה לכתוב דברים מפחידיםמולהבולה
כי אני נמצאת המון בבתי חולים עם אחד מילדי
שומעת המון דברים
אבל כדאי שרופא יראה אותו, כנראה שהכל בסדר! מלא ילדים נופלים מהמיטה
וזה מלחיץ אבל ברוב הפעמים הכל בסדר
אז אולי אני הצד הלא נחמד עכשיו
לגבי אישונים מורחבים- קחי פנס של פלאפון ותכווני לעין אם את רואה שהאישון מתקטן לגודל קטנטנן זה סימן מעולה
פעם כתבו באחד הפורומים שלא להאיר לעין עם פנסיעל מהדרום
לק"י
רגיל. לרופא יש פנס אחר.
@פה לקצת קרה לנו גם פעם באמצע הלילה עם תינוקת בת כמה חודשים.
נסענו למיון, ושם בדקו ושחררו עם סימני אזהרה למה לשים לב. עכשיו בבוקר אפשר ללכת לרופא.
בגדול, הסכנה היא מנפילה מגובה של פי 2 או 3 מהגובה של התינוק.
וחיבוק, זה באמת מלחיץ.
כשאני פעם התייעצתי עם רופאה לגבי תינוק שנפל ליבארץ אהבתי
היא לא שלחה למיון. שאלה כמה שאלות לגבי ההתנהגות שלו, ואמרה שאם אני לא רואה משהו חריג אז אפשר להישאר בבית.
אותי זה מרגיע להתייעץ עם גורם רפואי...
וחיבוק, זה בטח היה ממש מלחיץ❤️
גם אצלי פעמיים לא שלחו למיון, על נפילה מהמיטה.טארקו
תודה לכולכן על התגובות, ההבנה וההרגעה!פה לקצת
עכשיו חזרנו מהרופאה, היא אמרה שב"ה הכל נראה בסדר ורק להמשיך לעקוב.
ואני מנסה לחשוב מה אני עושה שפעם הבאה זה לא יקרה וגם אם חלילה ארדם הוא לא יפול.
המיטה שלי צמודה לקיר ומהצד השני הלול של התינוק.
ברוך ה'! איזה כיף שעדכנת כורסא ירוקה
לגבי המיטות - תנסי להפוך את הסדר - שהלול יהיה בין הקיר למיטה שלך, ככה הוא לא יוכל לזוז.
ואז מה?פה לקצת
אני לא אניק בלי להישען כי זה גם מסוכן, אז במקום להשען על הקיר אשען על הלול.
או שלא הבנתי נכון?
אפשר להשען על הלול אבל גם על הקיר שמאחורי המיטהכורסא ירוקה
אם את מניקה בישיבה. אם בשכיבה אז באמת על הלול
אולי יש מעצור לגלגלים של הלול? (הוא עם גלגלים?)יעל מהדרום
לק"י
את יודעת להניק בשכיבה?
אני מניקה בשכיבה, והתינוק ישן בין הקיר לביני. אבל אנחנו ישנים ביחד.
אצלי הנקה בשכיבה הצילה אותיחרות
בישיבה הייתי נרדמת...
(כם בשכיבה אני נרדמת אבל התינוק לא יכול ליפול)
חיבוק על החוויה המפחידהאיזמרגד1
אני מניקה בשכיבה והתינוק ביני לבין הקיר, ואז זה מרגיש לי בטיחותי
לגבי ההנקה בשכיבהפה לקצת
עשיתי את זה עם הגדולים אבל זה גורם שכל הלילה הם ינקו כי כל פעם היינו נרדמים
אבל באמת רעיון לנסות איתו, שכחתי מזה
מעדיפה להניק כל הלילה מאשר שיפול שוב
אולי איכשהו לקבע את הלול למיטה?טארקו
עם קליבות או משו כזה..
אפשר לנסות לקשור את הלול למיטה כדי שלא יוכל לזוזהשקט הזה
אולי לפרוס שמיכה על הרצפה?שמש בשמיים
שאם הוא יפול שוב זה יהיה למקום רך
מפחידה אותי המחשבה שזה עלול לקרות שובפה לקצת
התמונה שלו זרוק על הרצפה לא יוצאת לי מהראש
תודה לה' שזה עבר בשלום!
תודה לכן יקרות!פה לקצתאחרונה
יש טיפים להנקה בשכיבה כדי שלא נרדם לפני שמסיים לאכול?
או שאצל כולן זה ככה? כשאני מניקה בשכיבה מרגיש לי שאני מניקה כל הלילה כי הוא נרדם כשמתנתק ואז מתעורר אחרי כמה זמן להמשיך ככה כל הלילה.
מה חייבים לפסח?רוני 1234
פסח ראשון שאנחנו בבית מאז הקורונה וחסרים לי הרבה מאד דברים. כבר קנינו המון ציוד ויש כמה דברים שאני תוהה אם חייבים:
מגבות מטבח (או שמספיק לכבס את המגבות הרגילות?)
תחתיות לסירים (יש לכן רעיונות לאלתור זול?)
נטלה במטבח (אולי פשוט נשתמש בכוס?)
אוףףףף איזה חג מעצבן!
מגבותהשם שלי
אני משתמשת ברגילות מכובסות.
תחתיות לסירים- האמת יש לי מלא, אז חלק משמשים לפסח.
אפשר לשים מגבת.
נטלה- יש לנו פשוטה מפלסטיק.
אם זה מפלסטיק, אני חושבת שאפשר לנקות טוב ולהשתמש ברגילה.
אולי גם אם זה מחומר אחר. סך הכל משתמשים בזה רק למים קרים.
במגבות- לבדוק שאין עליהן לכלוכים לכבס ולהשתמש ובנפש חיה.
תחתיות אישית אני קונה את הפושטיות עם החורים
אני לא בטוחה שצריך חדש, ממליצה לך לשאול בטתר ישיבה או משהו (חכולה לשאול בשבילך אם תאצי)
נטלה לא חושבת שיש בעיה
פשוט מנקים אותה הייטב ( אם זה זכוכית טולי צריך עירוי? אינלי מושג ויכולנ לשאול בשבילך)
נטלה הייתי קונה פשוטה מפלסטיק. או מגעילה את הקיימתטארקו
אם היא ממתכת, בעירוי מים רותחים עם חומר מפגל.
מגבות אנחנו מכבסים ומשתמשים בשל כל השנה
תחתיות לסירים-אפשר לשים מגבת, אפשר קרטון ביצים.
תשובות הרב יצחק בן יוסף שליט"אנפש חיה.
תחתית לסירים - מזכוכית/ מעץ -
ניקיון ועירוי מים רותחים,
מגבות-לכבס,
נטלה - לנקות
בהצלחה!
נטלה אני מנקה רגיל עם סקוטש וסבוןהמקורית
מגבות אני אוהבת להתחדש אבל משתמשת גם בישנות
תחתיות לסירים - אני לא משתמשת בשלי של ימות השנה ונראה לי שאין לי גם כי חידשתי לפסח הקודם והעברתי לימות השנה
הכי הרבה על מגבת אבל תכלס אפשר לשטוף טוב עם סבון ולשפוך מים רותחים
תחתיות לסיריםתוהה לעצמי
יש בסטוקים הרבה פעמים עיגולי עץ או שעם שעושים את העבודה מצוין
תחתיות לסיריםעבריה*
אפשר גם לגזור מהקופסה של המצות
רעיון טוב! תודה לך ולכולןרוני 1234
רק לגבי הנטלה והתחתיותניגון של הלב
חשוב מאוד לבדוק מאיזה חומר הם. נטלה מניחה שפחות קריטי כי זה לרוב רק עם מים קרים, אבל תחתיות סירים ששמים עליהם סירים רותחים חשוב לבדוק אם זה חומר שצריך להכשיר
עוד שאלה-רוני 1234
תודה לכל מי שענתה בנתיים…
אם יש מכשירי "חמץ" כמו טוסטר וכדו' האם מספיק להצניע אותם או שצריך למכור אותם?
נראה לי לנקות טוב ולצרף למכירה, כדאי לבררנפש חיה.
במילא לא מוכרים את המכשירמקרמה
אם כבר מוכרים את החמץ שעל המכשיר
וזה כבר תחת מכירת חמץ שבלוע בהית
או תחת ביטול חמץ
אז מה השורה התחתונה תכלס?רוני 1234
צריכה לדעת אם להניח את זה בארון של המכירת חמץ…
אני ניקיתי את הטוסטר ומניחה בארון של המכירתחמץנפש חיה.
זה שאלה שצריך לשאול את הרב שלכם כי יש בזה ממשטארקו
פערים הלכתיים
בין כן צריך למכור
לבין אם מוכרים צריך להטביל שוב כי זה נקנה מגוי..
לבין אפשר
וכו..
אנחנו מנקיםרקאני
ומצניעים
לא מוכרים כלום לגוי
מנקים בקטנה ומצניעים. לא מוכריםמנגואית
לנקות ולהצניעהשקט הזה
לנו אמרו לכבסרקאני
את המגבות ב60 מעלות לפחות
סירים אפשר להניח על מגבות או על כמה מפיות
וליטול ידיים אפשר גם מקופסא חד פעמית של חצי ליטר
יש נטלות זולות ופשוטות אבל אם את לא מגיעה לחנות זה מה שהייתי עושה
מגבות אני מכירה שצריך על הרתחהבאתי מפעם
רק לגבי מגבותאחת כמוני
אני שמתי לב שיש מגבות שהתפחתי איתן בצק והוא נדבק ולא יורד ממש טוב הכל בכביסה.
אז יש לי אחרות לפסח
טיפהמקוריתאחרונה
מוכרים כמו כובעי מקלחת כאלה, רק לאוכל😅 זה מגיע בגודל אוניברסלי, ממש כמה שקלים במקס וכד וזה מיועד לזה בדיוק
ממליצה להשתמש. מעליו שימי מגבת
אולי זה המקום להתייעץ. ארוך. תודה ממש למי שתקרא.דפני11
בעל מתוק
חמוד. צדיק. לב זהב. בעל מדהים. בבסיס שלו לא אופי של דיבורים.
בזנן האחרון משהו עובר ואני לא מצליחה לשים את האצבע.. אולי תעזרו לי להבין אותו? או לאסוף יותר אמפתיה או כוחות עד יעבור זעם?
אז משהו עובר...
מרגישה שיותר מידי פעמים הוא הופך זבוב לפיל... חוסר סבלנות ל"פדיחות" או טעויות למינהם.
מאז ומעולם הוא כעס כשלא הובן כמו שצריך או שלא זכרתי דברים מסויימים שהיו לו חשובים. או סתם כשמשהו לא הלך לו, או תקופה עמוסה- היה גורם לו להיות לחוץ, כועס, ממהר כזה...
אבל ברמה שהיתה סבירה. וגם היה קורה פעם ב...
לפיסכולוגיה בגרוש שלי, תמיד הרגשתי שזה קשור לבית שבו גדל- הורים שעטפו ילדים בצמר גפן, כמעט ולא היו להם התמודדויות, וכשבנאדם גדל וצריך להתמודד-בטח אם יש כמה דברים בו זמנית, ובטח אם משהו לא תמיד הולך כמו שרציתי- זה שובר אותו ומבאס ברמות. לא ברמה שזה גורם לשיתוק אבל דרמות פנימיות כאלה... של חוסר כח ועצבים ולחץ...
אני רואה את זה גם אצל האחים שלו האחרים (רווקים) וגם באיך אמא שלו עד היום חיה... מנסה לרפד לילדים שלה את הכל. ואם יש קושי אפילו קטן זה די סוף העולם.
כלפי חוץ אף אחד לא ירגיש, אבל בבית הכל יוצא. עצבנות, כעס.. כזה. לא מצליחה ככ להסביר.
אני למשל- חיה עם זה יותר בשלום. מבינה שהחיים לא מושלמים, מנסים, טועים, מצליחים או שלא מצליחים, תקופות עמוסות, מוותרים על דברים.. כזה. יותר שלוות נפש בקטע הזה.
לא עושה דרמה כמשהו לא מצליח לי- וגם אם כן- לרוב הדרמה חולפת מאוד מאוד מהר (ברמת הדקות).
אבל בזמן האחרון... זה קצת בלתי נסבל מבחינתי...
גם כי לפעמים מרגישה שזה יוצא בכעס עלי או בביקורת עלי- וזה ממששש לא מתאים לי.
סתם לדוגמא. קצת קיצונית אבל היא קרתה לא מזמן וזכורה לי.
קניתי לפסח טפט כזה להדביק על השיש.
הוא שטף את הבית וראה את הטפט- שאל אותי- את קנית? אמרתי כן. חשבתי לעצמי שיחמיא לי, איזה אלופה שזכרת... אבל לא החמיא (לא חריג, אמרתי, לא איש של מילים) אבל ככה חשבתי שאמר בליבו וככה פירגנתי לעצמי ושלום.
אחכ כשהכשיר את המטבח (הייתי בעבודה) כתב לי כמה הוא שונא את הטפט הזה, וכמה סיוט להסתדר איתו ושלח תמונה שיצא מכוער ממש למרות כך המאמצים. באמת היה מכוער.
התבאסתי איתו שבאמת יצא מכוער ואיזה באסה שככה... וזהו. בלב שלי: באסה, אין מה לעשות, כולה שבוע, נהיה חזקים, העיקר השיש כשר
חזרתי הביתה, הבנאדם כולו עצבנייייי.... איך כל שנה אני קונה את הטפט.. כל שנה הוא מסתבך איתו... שונא אותו.. לא מסתדר איתו.. והכי הרגשתי שהוא כועס עלי ש"כבר אמר לי את זה שנה שעברה ולמה קניתי שוב"... אז התנצלתי ואמרתי שבאמת לא זכרתי שהוא ביקש שלא נקנה.... שאלתי אותו- מה עדיף? נייר כסף? אז הוא ענה שלא כי זה שורט..
אז שאלתי מה הוא מציע..
הוא שוב חזר על זה שאיך לא זכרתי... וכאילו התעקש שאני אחראית לכל הסבל שלו כי אני לא זכרתי וקניתי שוב ובגללי...
עכשיו אני הכיייי לא טיפוס של "בגללי בגללך". הכי לא.
מאמינה שכולנו עושים הכי טוב שיכולים. בטח בין בני זוג.
חוץ מזה- בלב שלי- תגיד תודה שבכלל חשבתי על זה וקניתי... אתה לא עשית שום קניות לחג...
וגם. (ואת זה אמרתי לו ברגע ששיקפתי לו שאני מרגישה שהוא מאשים אותי בזה ואכן הוא הסכים איתי שהוא מאשים-) שאם כבר, האחריות שלו היא בדיוק כמו שלי- ברגע שראה את הטפט, היה יכול להתכבד , ללכת לסופר ולקנות משהו אחר שיותר טוב לו.....
לא מתאים לי האשמה שלי במשהו שהוא היה יכול גם לשנות.
אבל הכייייי מפריע לי..זה שהרגשתי שהוא מוציא מפרופורציה את כל עניין הטפט.....
כאילו. אוקיי.
נגיד שנעשתה פה טעות. נגיד שאני אחראית בלעדית על הטעות. מה נסגר עם הכעס הלא פרופורציונאלי על זה?
מבינה שהתעסקת עם זה שעות. מבינה שלא כיף. אבל הייי כולנו מתעסקים לפעמין גם בדברים שלא כיף לנו. מה נסגר עם להתפוצץ ככה?
עכשיו זאת דוגמא קצת קיצונית
אבל אני מרגישה שזה קורה לו קצת יותר מהרגיל, בטח יחסית אליו. שבדכ הוא טיפוס נעים ונח. גם אם ברגעים של כישלון הוא דרמטי יותר ממני..... מרגישה שהכעסים האלה על "טעויות" ממש מוציאים אותו מדעתו. הוא מתייחס אליהם כאילו הם סוף העולם. וגם בכלל בהקשרים חברתיים אם לדוג יש לנו חברים שקצת נפגעו מחברים אחרים, הוא לוקח את זה קשה... או למשל עכשיו לקראת פסח יש כל מיני שכנים שמבקשים עזרה בבניין בכל מיני דברים- בקבוצה הכללית! לא בפרטי. אז הוא אומר לי, דפנה איזה מזל שאני במילואים שאני לא מתרוצץ כל היום בעזרה פה עזרה שם... וזה לא נאמר בטון צוחק או רגוע.. זה נאמר באמיתיות. כאילו זה ממש מטריד אותו הבקשות האלה. ואני לא מבינה... מה הדרמה? מישהי ביקש עזרה, הכל טוב אל תעזור.... למה לקחת את זה ככ קשה?
למה זה גורם לך להרגיש ככ עומס בלב מבקשה תמימה של אנשים? אתה באמתתתת לא חייב לעזור והכל טוב...
מרגישה שהוא עובר משהו.
ומרגישה גם שאני לא רואה איך זה ישתפר בקרוב. כי ב"ה כמה ילדים, עבודה עמוסה, עומס החיים, בעיות החיים (הלגמרי רגילות ב"ה!!) ככה זה. רק ילך ויגדל הפערים בחוסר שלמות, וגם בכשלונות.
איך חיים ככה?
יודעת שלא יכולה לשנות אותו
מצד שני גם לא ככ יודעת מה החלק שלי
ומודה שאני מופעלת כשמרגישה אשמה כלפי. יש לי לזה ממש אלרגיה. לא מתאים לי כשזורקים עלי אשמה, באופן כללי, ובטח לא מהאיש שלי. זה לא בלקסיקון שלי אשמה. וזה מטריף אותי.
בקיצור
דברו אלי חכמות
ואשמח בלי האשמות כלפיו- ברור לי שהוא איש זהב. וטוב. ומתוק.
וגם בלי הפניות ליעוץ זוגי, זה לא האירוע כרגע
יכולה לומר שהזדהיתי איתו, אני מוצאת את עצמי ככהעכבר בלוטוס
כרגע
במצב של החודש האחרון, שיש עומס של החיים בצורה די קיצונית, הכל ביחד
פלוס זה שאני אדם רגיש
מוציא ממני משהו מאוד דומה למה שאת מתארת
משהו כמו הקש ששבר את גב הגמל רק בצורה יומיומית
דברים קטנים שמהם נשברים אבל בגלל שהעומס הכללי הוא ענק
אני אסביר
בתור אדם רגיש מאוד, כל דבר שסביבי הולך איתי.
בקשת העזרה של השכן
הילד שחורק עם הכסא
אם אני צריכה לגעת בדברים שאני לא מסוגלת לגעת בהם או להרגיש את המגע שלהם
כמות העומס שעלי מורגשת והולכת איתי
ואז כל דבר קטן, יכול להיות הצעקת 'די אני כבר לא יכולה יותר'
וזה יכול לבוא לידי ביטוי ב'איזה טפט גרוע' וב 'אוף על איקס ואי זד'
לחיות כבנאדם רגיש זה דורש עבודה ולימוד
מאוד קשה להיות הבת זוג/בן זוג של אדם שקשה לו להכיל את המציאות. שמורכב לו. אני מודה...
מעריכה ממש את בעלי וגם הוא משתגע מזה לפעמים
אני יודעת שכשאני מעל המים מבחינת שינה, אוכל, זמן לעצמי, זמן זוגי- אני לא לוקחת קשה..
וגם אני גם מנסה להכיר במתנות שיש ברגישות הזאת, כמו יכולת הזדהות, הבנה עמוקה של דברים ועוד
זה מה שיש לי לכתוב
ממש כל הכבוד לך, אני באמת מעריכה את הצד השני של אנשים כמונו
ובתור אני מנסה ללמוד להקליל, להבין שהחיים מורכבים ולא הכל חייב להיות במאה אחוז דיוק
זה קשה (ממש)
וגם לעבוד על לבקש את הצורך שלי כדי לקבל אותו
ושלא יתבטא בעצבנות כללית כזאת כי אף אחד לא מבין מזה שיש כאן צורך שלא מולא
תודה על זהדפני11
אבל זה הקטע
אנחנו חיים במקום בלי אזעקות כמעט
אומנם הילדים בבית ואני עובדת כרגיל אבל הוא במילואים! דווקא במילואים אצלו יותר נחת מהעבודה ( בדכ עובד מאוד קשה)
אז למה הפתיל הקצר הזה?
ובכל אופן, מה לדעתך החלק שלי בסיפור?
אני לא ככ יודעת איך להתייחס לזה..
מצד אחד צריך פה הכלה כנראה
מצד שני לא מוכנה לקבל האשמות
זה יכול להיות השינוי מהשגרהעכבר בלוטוס
הצורך ללמוד מקום חדש
או ליצור קשרים חברתיים חזקים חדשים במילואים
או אדם שלא מסתדרים איתו במילואים
או הנסיעות
או כל דבר שאת חווה כמשהו קטן ומעצבן ולאדם רגיש מאוד ולא מספיק בטוח בעצמו יכול להשפיע מאוד על מצב הרוח
החלק שלך
קודם כל לדעת ש'את' לא הסיפור פה... לא מאשימים אותך, אלא את המציאות ואת הקושי
ולשקף שזה מאוד לא נעים
אם הוא באמת אדם רגיש מאוד הוא יתנצל ויקח לתשומת ליבו
אחכ לנסות לדייק מה הצורך שלא ממומש אצלו או מה יושב עליו
אלופה ממש!
תודה ממש. הלוואי.. ננסה..אנונימית בהו"ל
מאוד מעריכה❤️
מותקקקק איזה אישה מדהימה את!!!!אוהבת את השבת
כמה הוא זכה בך!!
ואיזה כיף למשוע שגם את בו!!
כותבת בקצרה כי אני ביום מעוך אז הראש לא עובד..
יכול להיות שיש לו "פוסט טראומה " קלה מהמילואים?
זה ממש הגיוני .. ולפעמים מגיע באופן קל..
אבל בסוף השנתיים וחצי האחרונות מטורפות לגמרי...
מקווה שזה בסדר לכתוב...
בכל מקרה חיבוק ענק
ובע"ה שתהיה לכם מלא סיעתא דשמיא להיחלץ ולהתעלות מהכל!!
תודה יא מהממתאנונימית בהו"ל
על פניו לא נראה לי...
מצד שני גם אם כן- אין לי ככ מה לעשות עם זה... הוא טיפוס שלא מוכן ללכת לשום טיפול, בטח אם אין טריגר מסויים שהוא מרגיש אותו... מה שאני באה לומר זה שבאן כללי הוא לא ילך לשום טיפול בלי שהוא ירגיש צורך. וגם אז זה רק כשזה יבוא לגמרי ממנו...
כרגע הוא לא מרגישככ בעיה לדעתי למרות שניסיתי קצת לשקף לו (גם בזהירות. כי איזה לא כיף זה לשמוע יותר מידי שאתה עצבני כל הזמן...)
כנל❤️דפני11אחרונה
נשמע שהוא "אדם רגיש מאד". תגגלי את המושגזוית חדשה
רק להגיד שאת נשמעת אישה זהב לא פחות רחלי:)
יש לי מה להרחיב מקווה בעזרת השם מחר
מה אמורים לאכול מחר?והרי החדשה
מצב ביניים מעצבן כזה
המטבח נקי לגמרי אבל עוד לא מוכשר. אני רוצה להכשיר מחר לפני בדיקת חמץ עם השטיפה של כל הבית
הילדים שלי לא בשלה שאפשר לבקש מהם לאכול באיזו פינה
אז מה בדיוק הם יאכלו מחר?
לבשל כבר לא יכולה
בבוקר יאכלו קורנפלס עם חלב ופיתה עם גבינה צהובה בחוץ
מה בצהריים?
מה בערב?
מרגישה במלכודת עם כל הכשר לא כשר הזה
שונאת את היומיים שלפני פסח
כל הלחץ תמיד מתרכז לשם
ועברנו ממש טוב את כל הניקיון
אבל עכשיו כשהכל נקי ולא כשר מתחיל הסטרס
אנחנו בדרך כלל קונים אוכליעל מהדרום
לק"י
אפשר גם לצאת לפיצה או משהו כזה.
(במצב הנוכחי אני אוותר).
אפשר לאכול בחוץ.
אצלנובוקר אור
פיתות בבוקר, צהרים וערב
לעצמי השארתי יוגורט עם גרנולה לאכול בעבודה בבוקר
אולי פיתה עם פסטרמהרק טוב!
או לבשל על גזיה במרפסת? משהו פשוט כמו פסטה ונקניקיות.
אפשר בערב טוסטים אם הטוסטר עוד לא מוכשר.
חביתות וסלט/ירקות שהוכנו בכלים של פסח ואוכלים בחדפ.
תכשירי כבר ותעברי לבישולי פסחלראות את האור
גם אני חושבתהשם שלי
צהריים קונים אוכל מוכןכחל
בוקר וערב פיתה עם משהו קליל- גבינה כלשהי או ממרח אחר שאוהבים
ביום ביעור חמץמחכה להריון
בבוקר באמת פיתה עם משהו בצהריים קבוע מזמינים פיצה ויושבים באיזה פארק או בפיצריה
כרגע יש לי רק תינוקראשונית
אבל ההורים שלי היו קונים פיצות ואבא שלי היה יורד איתנו לגן שעשועים
זכור לי כחוויה וגם כפרס על הניקיונות
כדאי רק להיות בגינה בסמוך למקלט
אני מכינה עכשיואפרסקה
סיר של אורז ועוף לצהריים, ופנקייקים לבוקר סתם כי נשאר לי קמח, ובעז"ה לערב נזמין פיצה
אני קניתי מנות חמותשקדי מרק
ונאכל ארוחה אחת בחוץ פיצה/פלאפל
יש גם שאריות מארחות אחרות שנוכל לחמם במיקרוגל
האמתאפרסקה
מנות חמות נשמע רעיון מעולה! מקווה לזכור לשנה הבאה
וואי רעיון מצוייןשואלת12
אם יש לכם לך תנורבאתי מפעם
שאת לא מכשירה לפסח אבל כן ניקית את יכולה להכניס לשם תבנית עם תפוחי אדמה בטטה עוף או משהו כשר לפסח..
אוכלים בחוץ?המקוריתאחרונה
למה לא להכשיר היום בעצם? חבל על עוד יום בלחץ
מה אוכלים בערב פסח?רוני 1234
ברור שנאכל ארוחת צהריים בשרית ומזינה ברביעי בצהריים
אבל מה אוכלים ברביעי בבוקר?
ומה אוכלים בין הארוחת צהריים ל "שולחן עורך" בשעת לילה מאוחרת?
ביצים קשות/ תפוחי אדמה/ מצה עשירה / פירות/נפש חיה.
ולבוקר אפשר חביתות עם גבינה וירקות
בלחמניות כשרות לפסח
יש שנוהגים לא לאכול מצה/קמח מצה בערב פסח...אמהלה
לפותחת- בבוקר אוכלים פיתות עד סוף זמן אכילת חמץ
לצהריים מכינה מרק ירקות מרוסק וסיר עוף עם תפוח"א
אחה"צ קרקרים מקמח מתפוח"א, פירות, עוגות וכד'
התכוונתי לחמניות מקמח תפוחי אדמה (יש קנויות)נפש חיה.
מצה עשירה נחשבת כמעין חמץ לאשכנזים וגםקנמון
לפי הרב אליהו אסור גם לספרדים לאכול אותה.
מצ"ב הסבר באתר כושרות
עוגיות מצה עשירה | כושרות - ייעוץ והכוונה בכשרות
באמת? לא ידעתינפש חיה.
לפי הרב מרדכי אליהו הן חמץ גם לספרדים-קנמון
מעתיקה מאתר כושרות:
"מחמת הטענות הללו התריע הגאון הרב מרדכי אליהו שעוגיות אלו נחשבות לחמץ גמור בין לאשכנזים ובין לספרדים, חובה לבער אותם מן הבית לפני פסח, ולא לרוכשם גם לאחר הפסח שכן הן 'חמץ שעבר עליו הפסח'.."
מדובר על עוגיות מצה עשירה..
יודעת שיש הרבה שלא יודעים
מה שאנחנו עושים - קונים אותן לפני פסחווטר מלון
ואז מוכרים אותן בפסח לגוי..
וככה אחרי פסח הן לא 'חמץ שעבר על הפסח',
ואני יכולה להתפרע עליהן בכיף
רק אני לא אהבתי אותו אף פעם?😅המקורית
עוגיות בוטנים מבחינתי זה ה- דבר
עוגיות בוטנים מבחינתי זה כמו ופלה לימון😄יהלומה..
אני לא סובלת וופל. לא לימון ולא בכללהמקוריתאחרונה
אבל עוגיות בוטנים זה פסגת האושר שלי בפסח🤭
בואי נגיד אבל שלא גדלתי בבית שנהוג להכין בו עוגות בפסח אז כל אחד והגרסא דינקותא שלו חח
גם אני לא!!השקט הזה
ואחים שלי היו מחכים כל שנה לימים לפני פסח כדי לאכול אותם.
בכל מקרהמדברה כעדן.
מספיק שיש ציבור שעבורם זה לא חמץ וזה בטח לא חמץ שעבר עליו הפסח לשיטתם...
בב7קר אצלנו פיתות עם ממרחיםבוקר אור
ואם נשאר עוד חמץ..
אולי נכין פנקייקים מקמח תפו"איעל מהדרום
לק"י
או קרקרים מקמח תפו"א (קנויים) עם גבינה, ירקות וכדומה.
ועד הלילה בטח נאכל שטויות. יש עוגיות קנויות מקמח תפו"א. לא הכי טעים, אבל נשנוש.
בבוקר אנחנו בדרך כלל אוכלים פיתות עם ממרחים בחוץשיפור
מקווה שיתאפשר מבחינת מזג האוויר.
דווקא עם ארוחת צהריים אני תמיד מסתבכת
למה מסתבכת עם הצהריים?יעל מהדרום
כי אני עסוקה באריזות ועוד לא סידרתי את המטבח כשלפשיפור
הבנתייעל מהדרום
לק"י
אני מוציאה כלים מהארון של פסח לפי הצורך.
ואז אפשר לבשל בלי לארגן מטבח שלם.
בוקר עוד אפשר חמץהשקט הזה
או קורנפלקס עם חלב (אפשר גם כשלפ)
לפני החג אפשר שאריות מהצהריים
נקניקיות וציפס
מרק ירקות
מרק כתום
פירה
יש קרקרים כאלה שנראים כמו מצה אבל מקמח תפו"א, אפשר אותם עם ממרחים.
עוגות "שהכל"
אפשר דברים מקטניותאמאשוני
נגיד קרונפלקסים וכזה קטניות אם אין לך כח להתעסק עם חמץ.
אפשר גם לוותר לגמרי עת חמץ בבוקר, להוריד כלי פסח מוקדם בבוקר ולהכין שקשוקה ולהגיש אותה עם פרכיות אורז נגיד.
ואז ארוחת צהריים קצת יותר מאוחרת.
לילדים אני אורזת מנה מהצהריים בקופסה פשוטה.
אורז עם קציצות וקוביות תפו"א ברוטב עגבניות.
עם ביצה קשה בצד. אפשר גם שעועית ירוקה.
אולי יש מי שלא מבשל קטניות בכלי פסח- אנחנו כן.
מה שאוכלים- אוכלים, מה שלא זורקת.
אחרי כניסת החג כבר מביאה מהמרק וכד'.
לעצמי נהנית מעוגיות בוטנים 😁
לגדולים יותר קצת פרכיות אורז עם סלט ביצים ו/ או אבוקדו.
אפשר גם תמר עם שקדים/ אגוזים אם מתחשק מתוק.
ככל הידוע לי אשכנזיםלפניו ברננה!
לא אוכלים קטניות מסוף זמן אכילת חמץ
יש כאלה שכן. אבל לא כולםיעל מהדרום
לא מתיימרת להבין בכל המנהגיםאמאשוני
מן הסתם שיש מלא דעות על כל דבר בפסח.
מי ששואלת על אוכל צריכה לקחת את זה בחשבון.
(אנחנו אוכלים, וגם בשבת שצמודה לשביעי של פסח שחל ביום שישי)
וגם לא בטוח שהפותחת אשכנזיה🤭יעל מהדרום
כיף לכם 😉לפניו ברננה!
אנחנו גם אוכלים בשבת שאחרי שביעי של פסח
אבל לפני פסח לא..
בבוקר ארוחת חמציתמדברה כעדן.
פיתה עם ביצה קשה, קוטג', ירקות, שימורי זיתים וכד'
צהריים מרק עוף עם ירקות
לפני ליל הסדר לילדים- כל השנים דאגתי לשניצלים... השנה יוצא שגיסה אחרת דואגת למשהו בסגנון
רעיונותראשונית
חביתת בצל
פשטידת ירקות
סלט ירקות עשיר
בלינצ'ס עם פירה
שקשוקה
לביבות
מוזלי (יוגורט עם פירות ושקדים)
אני רק שואלתמולהבולה
נשאר לכן כוחות לבשל אחרי החודש המשוגע הזה?
אני רק חושבת מה הכי קל ומבשלת או שלא
והרבה רעבה ....
כןהמקורית
קודם כל חייב לאכול משו😅
ובבחג אני מבשלת דברים שבדרך אני לא מכינה
וגם, למרות הכל, האוכל עושה אוירה של חג למרות שאין ככ
חשוב לי לשמח את הילדים שלי ושיראו אותי מתפקדת כרגיל כי מאוד קשה להם עם המצב הזה, אז במה שאפשר אני משאירה כרגיל
מבחינתי אין בעיה בפיצה 😅מולהבולה
פלאפל וציפס
גם פה אוכלים פיצה המקורית
אני גם בשגרה מכינה בעיקר דברים פשוטיםשיפור
אז ממשיכה די כרגיל... חוץ מהתכנון של סיום החמץ. להיות רעבה זאת לא אופציה מבחינתי. כשאני רעבה אני עצבנית ועייפה.
אצלנומתיכון ועד מעון
ארוחת בוקר סיום כל החמץ
באמצע ניתן לאכול פירות ואת החטיף הלאומי תפוצ'יפס
ארוחת צהריים מפוצצת בשרית
ואח"כ יש פירות, יש עוגות שהכל, לפני הסדר אבשל תפוחי אדמה לרעבים שינשנשו לפני הדלקת נרות
רק לציין יש פה 4 מתבגרים שלי + ועוד 2 טרום ועוד 2 קטנים ועוד אורחים מתבגרים אז בהחלט אתגבר נשנושים