מה אפשר לעשות שאנו לא מכירים אישית סופר שכותב?

האם עדיף ממכון גדול?

השוינו דוגמאות כתב שהוא מפרסם לדוגמאות כתב שמכון אחר מפרסם ונראה דומה ברמות השונות.

אבל בכל מקרה אנחנו לא מכירים את הסופר שכותב אישית

תודה!

אבל כמו שאתה כותב  - זה לא ישנה כי אני לא מכירה אישית את הסופר עצמו.

רב אחד פה המליץ להזמין מהסופר פה (שלא כותב בעצמו) ואני מכירה אנשים שקנו אצלו (גם את המזוזות קנינו אצלו. שוב, לא יודעת אם הוא עצמו כתב או סופר אחר)

רב אחר המליץ על מישהו מת"א.

מכיר מישהו משם, זה שאני הזמנתי את התפילין שלי אצלו

התפילין? 

אני לא מכירה אישית את הסופר לא פה ולא פה...

סופר זה לא המקום לקנות תפילין.

סופר לא מבין בבתים, בכלל. הבתים עולים וחשובים לא פחות מהפרשיות.

בנוסף, אין כמעט סופר שמוכר רק את שלו, כי אז אין לו מנעד מחירים.

נדירים הסופרים שמבינים בבתים, זו התמחות אחרת. רוב הסופרים שמוכרים תפילין שלימות קונים ממישהו את הבתים ולא מבינים בכלל מה הוא הביא להם. הכנסת פרשיות הם מביאים למישהו, לא יודעים לבדוק ריבועים וחללים. במקרה הטוב הם יודעים לקשור את הרצועות וגם זה לא תמיד באיכות טובה. לפני שאני מדבר על איכות הרצועות.

כמו מוסך, צריך בעל מקצוע אמין וטוב. לא מכירים - ללכת למקום גדול. 

כמובן - לא מחנות ספרים ותשמישי קדושה...

לקנות פרשיות מסופר שמכירים ובתים מהמפעל אם לא עדיף לקנות ישירות מהסופר. ולו בגלל הרמה היחסית נמוכה של הפרשיות במפעלים. ספציפית דיברתי עם הפותחת וראיתי את הרמה של הפרשיות שהיא קיבלה בהצעות מהסופר. בהתחייבות, אין ברמה הזאת כמעט במפעלים הגדולים ואת הקצת שיש מוכרים בהרבה יותר.

ברור שיצא יותר זול לקנות פרשיות מהסופר - זה חוסך הרבה את כל המתווכים.

לא לשכוח - הגהת מחשב נורמאלית ולפחות מגיה אחד אח"כ. כמובן שכולם עם תעודה בתוקף.

מהסופר שהם יכניסו.

בתור סופר ככה אני עושה. ספציפית אני עובד עם תפילין חברון. הם מכניסים רצועות ייצור שלהם ובתים הם קונים.

אני ספציפית עושה 2 גברא ומחשב.

אני חושב שאני די מכיר את המציאות 

גם זכיתי לשמש את אחד היצרנים הגדולים בתחום. 

וב"ה המצב הרבה הרבה יותר טוב מאשר פעם. 

יצרנים שלא הייתי מתקרב אליהם בעבר, השתפרו מאוד כנראה בזכות התחרות הגדולה. 

למצוא רוב פרודות היום, יותר קשה מאשר פרודות.

רובם ככולם משתמשים בחומר גלם טוב כי זה מקל בייצור. 

בקיצור המצב הרבה יותר טוב. 

אני אישית לא מכיר. 

בד"כ מעדיפים את התעודה ממשמרת סת"ם או לשכת הקודש ולספרדים יד רפאל.

אי אפשר לדעת שהכל בסדר.  

אני אישית הייתי בודק את הכתב שלו מאשר את התעודה שלו. 

לקחת את הפרשיות ולתת להגהה מטעמכם ורק אח"כ לסגור. 

לגבי הבתים, לשאול את הסופר איזה בתים הוא משתמש 

האם יש להם הכשר?  

אני אישית ממליץ בחום על חברינו @נחשון מהצפון

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.