ראשי כואב,
וליבי לא פחות צורב.
צורם לי, בכל לגימה שפי שואב.
האוכל להיות צדיק שאין את הדעת גונב?
להיות אני זה לחיות בחסד עליון.
על פי אמות מידה של האדם הקטון.
ומדוע אין עולה בי איזה כח? רעיון? הכל יורד לטימיון.
פנימיותי מוסווית בגלים הכהים של הים התחתון... בבקבוקון.
ימים יגידו, מה יקרה ומה יעשה,
מתוך כל הצרות שגופי חווה.
סוף דבר הכל נשמע את האלוקים ירא,
ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
עצב יהפוך לשמחה, יגון לאנחה.
רש פגוע ונכלם, לעשיר גבוה ורם.
רוצה להגיע לאידיאל הנכסף.
חושש מהדרך והקושי המוסף,
להגיע ולא ליפול, הפסגה היא הסף.
יכול לעשות זאת ומאמין,
הכל מאת ה', אז בבקשה תביא לי ויטמין,
ואת החטאים הקלים והנוראיים אלבין,
דרך כל מסלול עד שאטהר לחלוטין.
ישמור עליי שלא אסטה מהפרוזדור לטרקלין.
יאיר לי את הדרך כמו אש הנתמכת בבנזין.
הוא רוצה זאת לא פחות ממני, וממתין..
בידך אפקיד רוחי,
דלתות סתריך פתח לי,
מעולם ועד עולם אתה אל מושיעי.
