מה גורם לעיכובים בשידוכים אצלנו?אבישפ
בס"ד. 
דבר ראשון חודש טוב ושבוע טוב. אני רוצה להעלות נושא שמאוד מפריע לי, שאני חושב שזה הנושא שמציק לרוב הציבור שלנו. וזה איך לשפר את תעשיית השידוכים. זה כבר לא עניין של חבר מכיר לחבר, כי המון "נתקעים" עם זה. אני חושב שאם מסתמכים על זה ש"רק החבר|ה י\תדאג לי" זה בלתי אפשרי, כי יש אנשים שמה לעשות, צריכים לחכות הרבה זמן עד שנקרית בדרכם הזדמנות כזו. אז אולי יש דרכים אחרות? מה אתם אומרים? למישהו יש רעיון?
נ.ב- סתם לשם הסקרנות, יש פה שדכנים (או נקרא לזה "פינת שידוכים"?) ;)
בואו נגע בשורש הדבריםגון דו
כמובן הצעות זה חשוב מאוד ולא לפסול מקורות שונים להצעות,
ושאנשים יישתדלו כל אחד להכיר לחבריו\חברותיה הכול טוב ויפה.
הדבר אולי יכול לעזור לפתור במעט את הבעייה.
אבל בואו נהיה כנים עם עצמנו.
הצעות זה אולי הסיבה החיצונית, לא המהותית.
הרי יש היום אנשים שיצאו עם מאות בנות(וכן הפוך בנות עם מאות בנים)
ולא התחתנו. לצערי במשפחה המורחבת שלי זו בעיה רצינית.
פעם, כמעט לא היה צורך בזה(לפחות לדברי אנשים שחיו פעם)
אנשים היו נפגשים עם עשר-עשרים גג וסוגרים.
חייבים להגיד שיש כאן עניין מהותי יותר,
והוא שאנשים לא באמת רוצים להתחתן
לא הכוונה שהם לא רוצים, אלא שהם לא רוצים באמת,
כי חתונה דורשת וויתור על הרבה מהאגו שלך ומהצרכים האישיים שלך,
ובשביל לעשות את זה צריך להבין למה להתחתן .
כל עוד אנשים לא יבינו למה להתתחתן אז יהיו המון בעיות-גם לפני החתונה וגם אחריה(אחוזי גירושין גבוהים לא עלינו)
 
אני מתכנן בעז"ה לכתוב על זה בבלוג מתישהו בלי נדר.
עד אז, לא ארחיב יותר.
יום טוב.
 
מסכימה בהחלטחשבשבת
שים לב....Curious
שיש פה מוקש...
כאשר יוצאים אנשים ואחד מסיים את הקשר, אם הוא (או היא בהתאמה - ממש סימטרי...) רווק מבוגר - יש איזו שהיא הסתברות שהוא אינו רוצה להתחתן, או מחפש פנטזיות - וכו'.
אבל...
מה עם השני? לא זה שסיים את הקשר?
הוא יצא - וזה לא הלך, אז מה זה אומר? שהוא לא רצה להתחתן? לא, כי זה היה השני.
ואם תוסיף את כל המקרים שמסיימים קשר מסיבות רציונליות, אז אי אפשר להכריז באופן גורף שמי שלא מתחתן זה בגלל שאיננו רוצה להתחתן.
מה שכן - סביר שיש אנשים כאלה. ואם אתה רוצה לעזור להם - אז יישר כח גדול.
רק, אך תשכח שלא כולם כאלה, ותקפיד לפנות אליהם מגובה העיניים ולא מהתנשאות חלילה. (אם אתה עדיין אינך נשוי - זה ברור, אך גם אם אתה נשוי - אינך יודע מה כל אחד עובר בעולם הזה).
נכוןגון דו
אבל למעט מקרים מיוחדים,
רוב האנשים לפעמים 'עזבו'
ולפעמים 'נעזבו'.
עכישו יש מהם שבאמת לא קבלו הצעות,
או לא קבלו הצעות מתאימות.
לא באתי לשפוט כל אחד מהם. באתי לשפוט את המגמה
אבל ברגע שזו הופכת להיות 'מגפה'
שנמתא גם בציבור שלנו, גם בחילוני ובממדים גדולים יותר גם בציבור החרדי,
אי אפשר לפתור את זה רק ב'לא משדכים'.
קשה לי להאמין שפעם כולם היו שדכנים במשרה מלאה ועכשיו לא, ולכן לא מתחתנים.
אם בן אדם נפגש עם 150 בנות, מתוכן 75 הוא לא רצה ו-75 לא רצו אותו
(השמטתי את המקרים בהם שני הצדדים לא רוצים)
במחילה...לא הגיוני שאחוזים כל כך גבוהים(הרי לא מדובר פה על אחוז שניים)
לא מצליחים להתחתן עם 75 בנות שמתאימות להם מלכתחילה באופן ראשוני(הרי הוא כנראה
בירר קצת לפני). מחקרית אגב מוכח שעם הגיל אנשים הופכים להיות יותר מקובעים ולכן פחות
פתוחים לפשרות.
 
ולגביי-לא, אני לא נשוי
 
אולי הם פשוט פוסלים על כול דבר קטן?הסהר האיתן
מכל השירשורים שהלכו פה בשנה האחרונה,
הגעתי למסקנה שאנשים לפעמים פוסלים על ממש שטויות.
בחיי, לפעמים אני מתחרפנת רק מלקרוא שירשורים.
אנשים לפעמים שוכחים שהעיקר זה המידות..
ולצערי התחלתי לראות את זה בזמן האחרון,
כואב לי שעולם הזה נהיה כזה סטיגמטי לפעמים.
נו זה בדיוק הענייןגון דו
נניח שהיית רוצה מאוד להיות עורכת דין.
זה ממש היה חלום חייך.
ואז היית מגיעה לאוניברסיטה, והיית נכשלת בשני
קורסים בפקולטה למשפטים.אם את לא יותר מדיי מפונקת,
היית ממשיכה, הרי לא מוותרים על החלום כל כך בקלות...
 
מי שמאוד רוצה להתחתן פוסל רק על דברים מהותיים,
ולא בגלל שיש לה עיניים ירוקות והוא חלם על חומות,
או שהוא גדל במקום x והיא חלמה להתחתן עם מישהו ממקום y
וכן הלאה.
בכלל צריך לפסול רק על דברים מהותייםהסהר האיתן
ולא לשכוח שעומד מאחורי זה בן אדם.
 
לא מתווכחת על סטטיסטיקות ואחוזים...Curious
אבל אפילו שמתוך 100 רווקים שפסלו שלא בצדק ישנו אחד שהקריטריונים שלו היו בסדר (ואני מאמינה שמדובר באחוזים הרבה יותר גבוהים) - זה מספיק להיזהר ולא לשפוט אף אחד.
גם יש הבדל בין לנסות להבין מרווק מבוגר (או רווקה מבוגרת בהתאמה) מדוע הוא פסל, או האם פסלו אותו, מאשר לומר לו באופן גורף "אתה בוודאי בררן".....
ולגבי המחקרים שאתה מביא  (הם ידועים מזמן....) ישנם גם העובדות שאלה שבאמת רוצים להתחתן  ,אז עם השנים הם יותר יודעים שלא מדובר ב"ומאז הם חיו באושר ועושר" אלא יודעים הרבה יותר למה הם נכנסים.
לא שטוב לא להתחתן - זה אפילו רע מאד... אבל בדיעבד מי שלא הצליח להתחתן עד עתה- ייתכן שבדיעבד יהיה לו יותר ברגע שהוא כבר מתחתן"
(וזו היתה נחמה לרווקים המבוגרים...)
שני דבריםגון דו
1. כמו שאמרתי, וחזרתי ואמרתי, אני לא מדבר על אף אדם באופן ספציפי.
אני מכיר מספיק רווקים מבוגרים, ואני משמ לא חושב על כל אחד
לפני שהכרתי אותו: או,הנה מישהו שלא רוצה להתחתן. אבל כתופעה
זה וודאי נכון. כלומר אם זה לא הוא אז החבר שלו כזה ואם לא החבר
אז הבן דוד.
2. בוודאי שנישואים הם דבר קשה ולא פשוט המצריך עבודה מתמדת,
ואחרי שמתחתנים הקשיים רק מתחילים. זה מעולה שאנשים לא נגשים לזה מתוך איזושהי פנטזיה.
אבל זו בדיוק הנקודה: מי שמבין את אידאל הנישואין
יירצה להתחתן למרות כול הקשיים הכרוכים בכך. זה בדיוק הפינוק(שגם אני
חלק ממנו למען הסר ספק) שאני מדבר עליו. ברגע שאנשים לא מבינים בשביל מה
הם צריכים את כל הסיפור הזה, אז הם לא מתחתנים.
 
תשובות...Curious
1. אינני חולקת על התופעה כל עוד זוכרים כל הזמן שלא כולם כאלה, ובהינתן רווק (או רווקה) איננו ממהרים לשפוט אותם אלא לצאת קודם מתוך הנחה שהם נופלים במגזר של אלה שאינם שייכים לתופעה.
2. ג"כ אינני חולקת אבל כתבה פה מישהי (אינני זוכרת באיזה שרשור) משהו שמאד אהבתי - שלא עם כל השריטות אפשר לחיות.
לא באיזור הגילאים שלך (ראיתי בכרטיסך האישי בן כמה אתה...) אבל בגילאים יותר מבוגרים, ישנה תופעת לחץ על רווקות (אולי גם רווקים - איני יודעת) שהעיקר להתחתן - כי אפשר להסתדר עם כל אחד או כמעט עם כל אחד. ואישית - אני לא מסכימה - אינני מחפשת פרפרים בבטן בהכרח, אך אני כן רוצה מישהו שנעים לי איתו וניתן לבנות וליצור ביחד ולא להתחתן בכל מחיר.
אז אחרי שראיתי בן כמה אתה אמרתי לעצמי שאולי טוב שבגיל צעיר כל כך אתה מנסה לשמור על עצמך לא להתפנק וזה מצוין - כל עוד תמשיך לזכור לא להדביק תויות על אלה שעדיין לא התחתנו.
מאוד נכווןeliore
בס"ד

אנשים ממהרים לפסול לפעמים גם על דברים די פעוטים יחסית שדורשים ויתור ומאמץ
כי הם מאמינים שהם ימצאו את המשהו היותר מושלם שלא יצטרכו כמעט ולהתאמץ לגביו...

כשבחרתי אתרוגים השנה לי לאחי ולאבא שלי.. היה לי ממש קשה לבחור..
והזכרת לי את זה
כל הזמן אתה מוצא איזה משהו קטן................ למרות שזה נחשב בהידור אין סיכוי שלא יהיה כלום ומהודר לגמרי כי את אלה מוכרים במאות ולפעמים גם יותר של שקלים...
מעבר לזה שצריכים להפנים שאין שלמות של 100 אחוז צריך גם לרצות ולהשקיע בשביל עצם עניין החתונה
אדם שזה מספיק חשוב נראה שיהיה מוכן ללכת עם זה..

אני לא מדבר על דברים שבאמת צריך לפסול עליהם וישנם אני מדבר על מקרים שזה נובע מבריחה מהתמודדות עם איזשהו קושי שניתן להתגבר עליו ובכל זאת נוטים להעדיף את המשהו האחר...

אפרופו אתרוגיםנחשונית
זה מזכיר לי דוגמה שהביא הרב אליעזר מלמד:
אדם הלך לקנות אתרוג. חרש את שוק ארבעת המינים, יום יומיים שלושה. בחן מאות אתרוגים. הגיע צהריים של ערב חג ועדיין אין לו אתרוג. אז את מי בדיוק צריך לבדוק כאן? מי צריך לבדוק את מי, הוא את האתרוג או האתרוג אותו? הגיע דדליין של ערב חג ועדיין לא בחרת אתרוג?!  למה אתה מחכה?! לאתרוג המושלם? אין כזה! אולי אם לאנשים בציבור שלנו היה בראש דדליין של "ערב חג" כמו שיש בציבור החרדי, המצב היה יותר טוב.
המצב בציבור החרדיגון דו
לא בהכרח יותר טוב.
יש להם את הבעיות שלהם,
תהיי בטוחה.ואגב, גם שם יש איחור מסויים בגיל הנישואין.
יש עוד סיבות~א.ל
אולי זו המהותית- לא שאני בטוחה.
אבל בוודאי שיש עוד. למשל,
יש הרבה דברים, שגם מבלי ששמנו לב התקבעו בנו ואנחנו מחפשים אותם. כל העניין למשל של להרגיש קליק בפגישה הראשונה, או לחפש את "המשהו הזה" שתמיד מרגישים שחסר (למרות שתכלס אנחנו לא יודעים מזה מצב של להרגיש שלם, אז האבסורד הוא שאנחנו טוענים שחסר לנו משהו)
 
ואני לא בטוחה שלהבין למה להתחתן יעזור לרצות יותר בחתונה.
דווקא אולי להפך.
 
מה שעוזר לרצות בחתונה זו המציאות: לא טוב היות האדם לבדו. אדם מרגיש בצורך פשוט להתחתן
ואם לא היו את כל הסיבות מסביב: הדמיונות שאנחנו נכנסים אליהם, הציור שקיבענו לעצמנו לגבי בן-בת הזוג,הגאווה אז זה אמור לקרות..
מסכים אתךגון דו
אפשר להביא גם עוד סיבות כמו האינדיבידואליזם
שפורח היום. שהוא כשלעצמו טוב, אנשים יותר מכירים את עצמם
ומחוברים לעצמם, אבל כשזה קורה
יותר קשה להכניס עוד מישהו. אפשר גם להוסיף את הטלווזיה וסרטי הקולנוע
ככאלו שיוצרים מין מצג שווא של 'אהבה'.
אפשר גם להוסיף את האינטרנט (הלא חסום)כמפרק בתים.
אבל לענ"S זו לא 'הסיבה'. אלו סיבות צדדיות, נוספות.
הסיבה העיקרית היא להבין, ואסביר למה:
 
זה בדיוק ההבדל בין הדורות שלנו לדורות קודמים.
(הכרחת אותי לכתוב את זה כאן במקום בבלוג)
הרב קוק(על בסיס דברי הרמח"ל כמדומני) כותב
שאחד מהמאפיינים של הגאולה שמה שאנשים עשו מתוך אינסטינקט
הם יירצו לעשות מתוך בחירה.
דוגמא: ארץ ישראל. מה שפעם ה'חילוני' היה עושה מתוך אינסטינקט
היום הוא לא ייעשה אלא מתוך בחירה. אם הוא לא יבין מדוע צריך את יהודה ושומרון
הוא לא יירצה אותה. ואם הוא לא יבין בשביל מה לחיות בארץ ישראל
הוא לא יגור כאן(לא במקרה יש היום מיליון!! ישראלים בחו"ל).יש כאן עליית מדרגה שהיא כשלעצמה טובה-
הרצון להבין ולא לעשות דברים לא מחשבה-
שיוצרת מצב שבו מי שלא מסוגל\לא הגיע למדרגה הזו, נופל.
כנ"ל בנישואין- משחר ההיסטוריה עד לפני 25 שנה, אנשים היו מתחתנים סתם.
מאז...העולם מתקדם ואנשים צריכים להבין בשביל מה להתחתן, אחרת הם לא
ייתחתנו. זו טעות לחשוב שעליית גיל הנישואין ורווקות מאוחרת,היא משהו מקרי בציבור 'שלנו'.
היא קורית גם בציבור החרדי(אם כי בצורה יותר מתונה) היא קורית גם בציבור חילוני
(בצורה הרבה יותר קיצונית מאשר אצלנו) והיא קורית בכל העולם. בייחוד בעולם המערבי
המתקדם וה'נאור'. עד כדי כך שממשלות באירופה  משלמות לאנשים הון תועפות
העיקר שיילדו! מה הקשר? 
מיעוט ילדים זו תוצאה הגיונית של מציאות שבה רבים לא מתחתנים,
ואלו שכן מתחתנים עושים את זה בגיל 30 ומעלה(כידוע פוריות האישה יורדת עם השנים).
כל עוד העולם בכללו ימשיך לראות בנישואין מוסד מעיק-שמעכב את הקריירה,
הורס את ה'כיף'(בטח בציבור החילוני או להבדיל אצל הגויים, שם לא צריך חתונה
בשביל שתהיה לך חברה ואפילו תגור אתה) ומגביל את החיים.
והמגמה הזו(שיעור גבוה של לא מתחתנים, רווקות מאוחרת,
ושיעורי גירושין גבוהים) תמשיך ותחריף, כל עוד העולם לא יבין את אידיאל הנישואין.
 
אני מציע לך לבדוק, נתונים הרסניים כאלו היום לגבי מוסד הנישואין(וגם לגבי הילודה אבל זה כבר דיון אחר)
לא היו קיימים מ-ע-ו-ל-ם.
למה?
עייני למעלה.
 
חח קודם כל סליחה שאילצתי אותך לכתוב~א.ל
משהו שלא רצית לכתוב כאן
זה קורה לי בזמן האחרון ,מבלי לשים לב או לרצות
 
יש לי מה לכתוב, אבל כרגע אני עייפה
אין הכרות לעומקאמונהה
אחת הבעיות שהשדכנים לא באמת מכירים אותנו לעומק ומסתירים מאיתנו מידע!
כמו כן, כל נושא הברורים לא נעשה לעומק.
 
שנית, אנחנו גם אשמים ובגדול!
אנחנו רוצים מה שאנחנו רוצים.! גובה מסוים, גיל מסוים!עדה מסוימת!רקע דתי מסוים!
יש לנו הרבה דרישות- בררנים!
 
אתם לא חושבים שאנחנו בררנים מידי?!
ואם נעשה חושבין קטן, נראה שבאמת כולנו יכולנו כבר להיות נשואים.
פשוט "ההוא היה קצת נמוך מידי" "קצת קמצן" "לא מחייך מספיק" וכו'
אנחנו לא בררנים!! -----או--סקר!!מאמע צאדיקה
אנחנו מחפשים את שק הבעיות שאיתו אנחנו כ-ן יכולים להתמודד, את הג'וקים\שריטות\\\\ שלא יחרפנו אותנו לגמרי,
את מי שיתן לנו ויקבל מאיתנו בדיוק את סוג האהבה שמתאים לאישיות שלי!
 
 
כן- צריך לעשות תעשיה ממוסדת משידוכים.
אני מכריזה על סקר
כל אחד יכתוב שדכן או אתר הכירויות
שהוא רציני ועל רמה, ושמתאים לגוון מסויים בציבור שלנו
(אם תהיה רשימה רצינית- גם ננעץ אותה למעלה...)
 
 
לא מזמן אי"ה עשתה שאלונים ליושבי הפורום שלנ"ו.
אני לא יודעת כמה מילאו או אם יצא מזה משו...
אם יש רצון והיענות- אם אי"ה לא רוצה לקדם את זה עוד- אני מוכנה
 
 
אני יחד איתךאמונהה
מוכנה לעזור ולהירתם למשימה!
 
יותר מתאים לפתוח על זה שרשור בפני עצמו
לא?
חבר'ה שיחקתם אותה, כתבתם דברים נהדרים, נהנתיברוךש
זה קצת מסובך כשהכל וירטואליטריכו
לא כל אחד רוצה לקחת אחריות ולשדך אנשים שלא הכי מוכרים לו
 
לגמרי מסכימה איתך, היום שמעתי משהו שלגמרי חידדהסהר האיתן
לי את זה.
נסעתי הבוקר בטרמפ עם המדריכה שלי לשעבר מי שהייתה הנהגת הייתה חברה שלה שהיא כבר נשואה, האמפי שלי החליט לא לפעול אז לצערי לא הצלחתי לשקוע במחשבות ושמעתי מה הן דיברו.
המדריכה שלי התלבטה אם לצאת עם מישהו, היא שאלה את חברה שלה אם זה בכלל נשמע הגיוני שהיא צריכה לחפש סיבות כדי לצאת עם הבן אדם.
היא אמרה וזה ממש תפס אותי המשפט הזה: שהיא לא יכולה עם זה שהוא עם צבע עור לבן כי זה משדר לה חולשה (והיא בעצמה עם צבע עור לבן)
זה נורא תפס, על זה בכלל להתלבט? צבע עור??
לאן הגענו שיש לנו קריטריונים מפה ועד השמיים??
והוא בחורה מקסימה וטובה, אני פשוט קצת בהלם שזה יצא לה מהפה.
 
(מסכימה עם אמונה)הסהר האיתן
מה גורם לעיכוב בשידוכים?יהודית פוגל
מתוך עבודתי הגעתי למסקנה שהגורמים העיקריים הם: 1. פחד מקבלת החלטה, 2.  קושי ביצירת קשר  3. התנהלות משעממת ומיושנת בפגישות. שדכנים ובני משפחה משתדלים  לעזור כל הזמן באים הגורמים הנ"ל (בגדול) ומעכבים.
קראתי נכון?אנונימי (פותח)
מה גורם לעיכוב בשידוכים ?יהודית פוגל
בגלל התנהלות משועממת ומיושנת?מה הכוונה?טריכו
שפשוט משעמם בחברתם~א.ל
לא נעים להגיד..
אספר לכם על חברים שלי.shimi11אחרונה
יש לי 2 חברים שתיהם רווקים בני 30 פלוס.
שבררתי אצל אנשים שמכירים אותם למה הם במצב כזה הם סיפרו לי.
אחד מהם לא מקבל אף הצעה אלא אם כן היא עוברת ראיון אצל רבנית מסויימת שקשורה אליו.
השני הוא מחפש מחט בערימת שחת ועד שהוא כבר הסכים לצאת עם מישהי כל הדייט היה עסוק בכל העולם  חוץ מהבחורה שאיתה יצא, וכנראה שזה שיטתי אצלו שהוא כבר התעייף מהדייטים.
ומדובר כאן באנשים בני 30 פלוס! שכבר כן צריכים להילץ ולהתחתן. והם אנשים מאוד מוכשרים ומצליחים בחיים.
אני מרגיש שלפחות אצל הגברים יש שאננות מסוימת. יש הצע גדול של בנות אנשים לא ממהרים לשום מקום לא לחוצים מחכים לבחורה המושלמת  (יפה, אבא עשיר, וכו'..) ועוד עושים פוזות על כל השדכנים  וככה יש מלא רווקים. יש עוד רווק שאני מכיר והוא בן 25 סטודנט מצליח והוא עכשיו מתלבט האם בכלל שווה להתחתן.. מדובר על אנשים שבלב הציבור הדתי לאומי!! לא על אנשים הזויים.. (או שכן.. אני כבר לא יודע..)
יש איזה דפק אצל בנים.. צריך שהם יתחילו להתעורר. ולתפוס אומץ והלהחליט שמתחתנים ומשקיעים בזה את הנשמה ולא שאננים וסבלנים.
וכן. מי שדוחף את האנשים לקודם להשיג קרירה ותואר ואח"כ להתחתן מעודד לבעיית הרווקים.
צריך אומץ ורצון להשקיע.מי שלא רוצה באמת ולא מוכן להתמודד עם הקשיים ימשיך להיות לבד.
חוסר נשיותיובללל

אשמח לשאלה שקצת לא נעים לי לשאול.

אני יוצא עם מישהי משהו כמו חודש. הולך אחלה סה"כ, אחלה שיחות, יש צחוקים כימיה ודיבור זורם יחסית.

אבל יש משהו שממש מפריע לי וזה שיש בינינו איזשהו פער באסתטיקה/היגיינה. אני אחד שממש שם לב לדברים וממש רוצה שאישתי תהיה "מטופחת". והיא לא אחת שמתאפרת בכלל, לא לדבר על לק וכל זה.. וגם לבוש דיי פשוט. ואפילו (וממש לא נעים לי להגיד) לא תמיד שמה לב לשערות בפנים…

השאלה מה לעשות עם דבר כזה? אני לא יכול להתעלם מזה.. ברור שגם לי יש עבודה לעשות אבל בסוף יש איזו רמה שאני מצפה ממנה..

שייך בכלל לדבר על זה איתה??

תודה. 

קרה לי בעברדרייב

בחורה שהיתה עם אישיות מיוחדת שהתחברתי אליה, אבל לא היתה מטפחת את עצמה. אני באופן אישי לא להוט אחרי איפור, רק משהו קל שנעשה טוב..

אבל אצלה היא לא הורידה שיער פנים שזה הפריע לי בהחלט . במהלך הדייטים הכימייה שלנו הייתה במרכז ופחות התמקדתי במראה שלה (לפעמים אני מתפעל את הדייט, ורק אחר כך חושב על איך היה והאם היא יפה בעיניי), אבל אני זוכר שבדייט שלישי התלבטתי אם זה שייך בכלל כי אני לא מרגיש משיכה כלפיה, והיו גם רגעי דחיה. אפילו אמרתי לשדכנית..


אבל בדייט רביעי הכל התהפך אצלי ונמשכתי אליה. אפילו בהתכתבויות התרגשתי.

היו דברים במראה שכן משכו אותי, התסרוקת שלה וגם המשקפיים היו יפות לה.

לא המשכנו אחר כך מסיבות אחרות..


דעתי היא אם אתה מוצא בה דברים יפים במראה, אפילו קטנים, אז תן לזה קצת זמן. זה יכול להשתפר. זה לא חארטה של יועצי זוגיות, חוויתי על בשרי.

עצם ההתלבטות שלך מראה שאתה מוצא בה משהו (מידות, תכונות, חיבור), אחרת היית כבר חותך על המראה (שזה הכי לגיטימי)..


אם זה בכל זאת משמעותי לך, ואתה רוצה להשפיע עליה להשתפר בנושא, אני רואה רק דרך אחת.

כמו שאמרו פה: דרך גורם שלישי: חברה, שדכנית, אחות.

והכי טוב בצורה עקיפה וחיובית, שהחברה תגיד לה שממש יכול להיות לה יפה משהו מסויים, או לשמוח איתה שהיא בקשר עם בחור ולומר: יואו את חייבת להשקיע בשביל דייט מתקדם! וגם אתה יכול להחמיא לה בעדינות (תלוי בשלב שלכם)


-לדבר איתה ישירות זה סיכון גדול. או שהיא תתייפיף מאילוץ וריצוי (והיא כנראה לא באמת יודעת להתאפר טוב, יכולה סתם להגזים בשביל 'שלום בית')

או שהיא תעלב עד עמקי נשמתה וזה ילווה את הקשר ואפילו יחתוך אותו.

למהזית שמן ודבש

כמעט כל הדייטים שעברתי מסתיימים כעבור פגישה אחת?

הקב"ה חוסך לך זמן על בנות לא רציניותintuscrepidam
זה פתרון קל. בכל זאת, כדאי לבדוק למהנחלת
אנא המתן לתגובות כאן. יש כאן תובנות ועצות טובותנחלת
בן כמה אתהadvfb

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

כיווניםיהודי שואף לטוב

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?


אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.


כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.


זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.


זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.


(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)


אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

נכון מאוד.נחלת
מזכיר לי אותיsubb16

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

אתה יכול לתת לי טלפון שלהם?זית שמן ודבשאחרונה

תודה

שיר חדשכולנו הביתה

אני ניק שהיה פעיל פה אבל מעדיף לא להחשף

חשבתי לשתף שיר שיצרתי לאחרונה עם AI

לדעתי זה יגע בעולמם של חברי הפורום

 

יום טוב

חשש גנטיאחד האם שומע

שלום לכולם.

אצלנו במשפחה כולם ממש גבוהים. באיזור 190, והבנות יחסית בממוצע. כל חיי גדלתי כגבוה ותמיד קיבלתי על זה מחמאות, לכן אצלי במוח זה נתפס כדבר מאוד מהותי. 
העניין הוא שאתמול יצאתי לדייט עם בחורה מתוקה ממש, אבל גם ממש נמוכה. ויותר מזה, המשפחה שלה גם ככה פחות או יותר. אחרי שהבנתי את זה פתאום התחיל להפחיד אותי העניין הגנטי (ברור שגובה זו לא מחלה ח"ו והבעיה היא בתפיסה שלי! אבל ככה גדלתי וכרגע קשה לי להשתחרר מזה. ומבקש מראש סליחה אם זה פוגע במישהו). 

השאלה שלי היא האם יצא לכם לחשוב על משהו כזה פעם? מה יהיה הגובה של הילדים? איך אפשר לברר גנטית מה באמת ההשלכות של זה? מכירים משפחות שיש פער גובה מטורף כזה? מה הגובה באמת של הילדים?

חבר'ה, באמת כל פיסת מידע שיש לכם כאן תעזור לי, זו לא פעם ראשונה שאני מתלבט על זה. תודה

אם חשוב לך גנטיקהחושבת בקופסא
תבדוק מחלות גנטיות שמשפיעות על החיים הרבה יותר מכמה סנטימטרים לפה או לשם.
כמו שאמרתיאחד האם שומע

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אני יכול להגיד לך שאני חושב על זה לצד השניל המשוגע היחידי

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

קודםאחד האם שומע

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

 

בשמחה, השאלה שלך טובה,ל המשוגע היחידי

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

השאלה בסדר גמור. לא להרגיש אשמה רבותינחלת

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

 

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

 

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

 

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

 

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

 

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

 

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

 

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

 

בהצלחה רבה!

 

הגובה שלי 156 ס"מshaulreznik

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

תודה על השיתוף!אחד האם שומע

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

ראה את המחשבוןshaulreznik
זה עניין אישי ותלוי בטעם שלך, לדעתינקדימון

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.


אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.


עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

מעניין מאוד.אחד האם שומע

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

במקרה קפץ לי השרשור ורוצה להגיבבארץ אהבתי

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

 

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).


 

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

 

חוץ מהחשש לילדיםShandy

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)


 

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט


 

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל


 

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך


 

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180


 

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

תודה!אחד האם שומע

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

מסכימה; איך זה מרגיש אצלך, לא הילדים כרגע.נחלת
בעלי גבוה ואני נמוכהמתואמת

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

יש לי דוד 1.98 ודודה שלי 1.65 בערך,Lavender

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

נכון, אבל לא בהכרח.נחלת

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

 

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

 

 

 

יכול להיות שגם אצלך זו איזו תסמונת גנטיתמרגול

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.


כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)


בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?


אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח


אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

אשכרהאחד האם שומע

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

אם אפשר לשאולשלומית.

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

את צודקתאחד האם שומע

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אבל אם גובה מאוד מאוד חשוב בעיניךמרגול

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.


אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

ברוראחד האם שומע

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

רק אם תתחתן עם מישהי גובהintuscrepidam
תהיה סבירות גבוהה יותר, לא וודאות, שהילדים שלך יהיו גבוהים. וזה תחת הנחה שכל הדורות לפניך גבוהים ככה שיש לכם נטייה להיות גבוהים.
מבחינה גנטיתלגיטימי?

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

 

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

 

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

כדי לאזן, לדעתי רוב האנשים לא חושבים שלהיות גבוהנוגע, לא נוגעאחרונה

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

תודה לכולם פה!!!נו, ההוא מהזה

לילה טוב לכולם!

ב"ה רק רוצה לעדכן שלפני כשבועיים החלטנו שאנחנו רוצים להתחתן, ביום שלישי הצעתי לה והיום הייתה המסיבת אירוסין שלנו.

תודה לכל מי שעזר לי פה בעבר עם שאלות! הורדתם לי ממש את הלחץ והחרדות לפני הדייטים הראשונים!

אשריכם ישראל! בקרוב אצל כולם!

איזה יופי אין לי מושג מי אתה אבל מזל טוב!!!!!!!הפי

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

מזל טוב! שימחת כל כךזיויק
מזל טוב!Lavender

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

באמת היה קצר ב"ה, חודשיים עם הראשונה וזה הספיקנו, ההוא מהזה
יא מזל טוב! משמח! הרבה הצלחה !נפש חיה.
בשעה טובה! הרבה מזל טוב!יעל מהדרום
הרבה מזל טוב, אם אני מבין נכון מדובר בראשונה שלך?מתוך סקרנות

שיחקת אותה.

יפה.

אכן מדובר בראשונה ב"הנו, ההוא מהזה
8 פעמים "מזמור לתודה" ערב בוקר וצהריים.......נחלת
וואו! איזה כיף! מזל טוב!!!יהודי שואף לטוב
שתזכו לשמוח זה בזו וזו בזה ולהוסיף המון אור.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).


כל כך משמח! היו מאושרים יחד. המון המון נחת!נחלת
מזל טוב!זית שמן ודבשאחרונה
"החיים שלי יפים. יש לי עבודה. מה רע להיות לבד?"נחלת

 

 

זו הכותרת של טיפ באתר "השדכן". יש שם טיפים טובים.

מזכיר לי את התגובה של הבחורה שלא הרגישה צורך

להתחתן. אולי לא קשור, אבל ממליצה על טיפים;

שם וגם באתר של אלי גרון.

מסי או מרדונה? (לכבוד המונדיאל שיתחיל מחר)advfb

לאחרונה שמעתי את הפסודקאסט של בן בן ברוך שמארח את הרב ליאור אנגלמן. שיחה ממש יפה ממליץ לשמוע.

כחלק מהשיחה, בן בן ברוך דיבר על כך שבגמר של המונדיאל, לפני 8 שנים, כשנבחרת ארגנטינה הפסידו בגמר אחרי גול בהארכה של נבחרת גרמניה, מסי הזיל כמה דמעות אבל לא בכה יותר.

לעומת זאת, כאשר מרדונה הפסיד בתחילת שנות ה90 במונדיאל בגמר, הוא בכה בכי תמרורים..

 

ומה הקשר לשידוכים?

שאלו את מסי, איך זה שאתה לא בוכה?? זה אירוע שיא. זה נראה כאילו זה משחק ליגה רגיל לפי התגובה שלך.

אז ענה כך - כאשר בחרתי להיות שחקן של כדורגל מקצועני אז קיבלתי את העובדה שיכול להיות שינוי קיצוני בחיי, עליות מאוד חדות וגדולות, ומצד שני, תהומות קשים ונפילות מטורפות. אז החלטת שאני צריך להיות מאוזן. לא לצאת מגדר הרגיל על כל נפילה או עלייה.

 

אז בנוגע לדייטים - 

עד כמה אתם זהירים ומחכים להדרגה בקשרים ומכוונים את הציפיות?

עד כמה אתם נותנים לעצמכם לחוות את הרגע ואת העליות והירידות הפתאומיות?

ריה"ל מדרידקעלעברימבאר
בכנות יש לי מלא מגננותהפי

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

זה נשמע בריא מאודadvfb

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

 

נכון אבל צריך לדעתהפי
להיות צופה מהצד ולא להיות המגננה עצמה 
מודע להגנות, חידוד חשובadvfbאחרונה

בשורות טובות אמן!

לא יודע מה יש לכבד את המונדיאל, אבל קישורית יפהיהודי שואף לטוב

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.


האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

תודה על השיתוף! כאב זה לא כיף advfb

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

וואי זה קשוחLavender

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

 

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

נראה לי שלהתקרקע זה הדבר שאני הכי מזדהה איתוadvfb

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

פגשתי מישהו.לגיטימי?

לא נדלקו אורות מיוחדים.

לא חשבתי שזה זה. 

לא הרגשתי שאני מכירה אותו עידן ועידנים.

עוד אחד, זר, שהחיים שלו משיקים לשלי.

משיקים, כי הוא לא בדיוק הטייפקאסט של מי שיצאתי איתו עד עכשיו. אבל לא היה משהו אחר רלוונטי באופק, אז למה לא לנסות משהו קצת אחר?

עוד דייט ראשון. ושני. ושלישי.

וזה עדיין לא השתנה.

טוב, לא באמת ציפיתי למשהו אחר.

כן, התקרבנו. כן, יצרנו מרחב של כנות. של הקשבה. של כבוד לשוני ביננו. ויש שוני. ויש פערים.

אבל לא רע. אפילו נחמד.

ועוד דייט.

ועוד אחד.

וזה מתחיל להיות רציני, ואני רואה שאני לא שם. לא במקום שהוא נמצא. מסרבת לקבל את זה שיש כאן צעד שצריך לעשות אותו - או לחדול.

פונה לאשת מקצוע. ולעוד אחת. ולעוד אחת. ולעוד אחד. ולעוד אחת. ולעוד אחת. חלקם עזרו יותר, חלקם פחות.

עוברת תהליך עם עצמי, ומולו.

ומחליטה ללכת על זה. לבחור בו כשותף שלי.

 

מה אני באה להגיד לכם?

לא נפלה עליי איזשהו משהו פתאום. זה בהחלט היה דומה לקשרים רבים אחרים. אבל עבדנו יחד. ועשינו תהליך משמעותי, לבד וביחד. ובחרנו.

כשהוא הגיע, לא הרגשתי בשום צורה שזה זה, שזה שונה מקשרים אחרים. 

האם הוא מושלם (ברור שאני לא מושלמת..)? האם הקשר שלנו מושלם? לא. אבל יש בו הרבה כנות ואותנטיות, וזה נראה לי בסיס טוב לצמיחה.

 

מה עוד?

תיזהרו במה שאתם אומרים. כן, הוא גם נמצא כאן. (וגם אחרים שיצאתי איתם). תחשבו טוב טוב לפני שאתם מפרסמים משהו עם דברים שיכולים לזהות אדם ספציפי - ייתכן שהוא או היא קוראים כאן.

ובשולי הדברים,

אני רוצה להודות לאנשים כאן, שמלווים אותי במסע שלי בשנים האחרונות. הפורום עזר לי בהיבטים רבים, בקשרים רבים, ואני מודה לכם. חושבת שיש לנו הרבה מה ללמוד אחד מהשני, מנקודות מבט אחרות וכו'.

ב"ה אני ממשיכה לפרק הבא במסע החיים, אבל אולי עוד תמצאו אותי פה מידי פעם..

 

מאחלת לכולם כאן להגיע לזוגיות טובה ומצמיחה, בקצב ובדרך שמתאימים להם.

(איך מגיעים לשם? מה זה זוגיות כזו? יש לכם תובנה, מחשבה וכו' בעניין - אשמח לקרוא כאן).

וואיאחד האם שומע

אני יכול לשאול אותך מתי התחיל הרגש לעבוד? מה עשית כדי שזה יצליח? מה עשית לגבי הדברים שלא היית שלמה איתם?

מזל טוב!! ירבו שמחות בישראל!

אולי יעניין אותך