ולא שמה פס
ולא שמה פס
פותחת לך חשבון חדש על שם נוסף תוקפת את התוקפ\ת ומחמיאה לעצך בשם הראשון ותיראי שהוא יתנצל.....![]()
עכשיו ברצינות...
פשוט תתחילי להעריך את עצמך ואז אוטומטית את לא תתרגשי מזה
זה דבר שעשיתי בכיתה ג' ואני אומר לך דוגרי זה עובד
יכול להיות שהיא סתם התעצבנה/ מגזימה.
לדעתי בדרך כלל כשמעליבים אומרים סתם דברים
בצורה כזו שהיא לא תיעלב.
פעם אחת לתת לה להרגיש את הההרגשה וממילא היא תפסיק
אבל לא באלי סתם לקלל אותה..![]()
זה הראיה שאם תחשבי הפוך אז גם תרגישי הפוך שהרי כל מה שאת מרגישה .....זה בגלל שההיא אמרה אז אם תחשבי בעצמך על משהו ודאי שתרגישי את מה שאת חושבת
אני אומר לך מידיעה זה עובד פשוט תנסי את זה
למרות שעכשיו ממש עלה בזכות האנשים המהממים בפורום הזה
אני רק מזכיר שרבי נחמן אמר שכשישמע בזיונו ידום וישתוק
ועל ידי כך יחפרו לו על החטאים
וכן היה סיפור שהגיע אחד לקבוצה של נביאים ואמר להם שהוא רוצה להיות נביא ואפיו הוא עשה כ"כ הרבה סיגופים ותעניות וכו' והוא לא מקבל נבואה
אז הם אמרו לו שיש דרך אחת להיות נביא ושאם הוא יעשה אותה הוא בטוח יקבל נבואה
והדרך היא לשבת בשוק ולהגיד שכול מי שירק עלי מקבל תמר (אז זה היה חשוב וכו)
אז הוא אמר להם שהוא לא יכול לעשות את זה
מכאן לומדים את המעלה שלישתוק ולקבל מה' את הביזיונות שעוברים עלי
אם יהיה לך ביטחון עצמי אז ל יעליב אותך שום דבר, כי אם זה לא נכון אז את יודעת שזה לא נכון ואם זה נכון אז את יודעת במה את צריכה להשתפר....
לא יודע ככ להסביר אבל אני ממש לא נפגע כשמישהו אומר לי משהו ישיר כי אני באמת יודע אם זה נכון או לא ואני גם מין מה המטרה שלו... נגיד אם זה מישהו שלא אוהב אותי אז אני יודע שהוא רק מנסה להשפיל אותי וזה לא באמת שאני מטומטם וכו...
אם לא הסברתי מספיק אז אני ישמח להמשיך רק תגידו.. בהצלחה!!!
זה מראה שאת מאד רגישה פשוט יכול להיות שצריך טיפה להפחית את המינון של הרגישות.
להתחשב במה שלא נכון
שכדאי לקבוע זמן לעבד את כל הרגשות ביום. זמן שבו מציפים את הכל. מה פגע בי, מה שימח אותי, כמה אני טוב וכמה אני צריך להשתפר. ממש ממליץ גם לכתוב את זה. העיקר הוא תמיד לצאת שמח מהזמן הזה. לשמור את מה שימח אותי לסוף. ככה יהיה מקום בטוח כזה שהוא רק שלי ואני באמת נפלא בו ואף אחד לא יכול לפגוע בי שם.
להמיר את הכאב של הפגיעה ברצון להשתפר, רצון משמח.
מקווה שהובנתי
בהצלחה
אבל את נפגעת. וזה לא הגון להיפגע. זה לא קשור אליך! את כל כך נפלאה שאף אחד לא יכול להגיד עליך מילה. הבעיה המודעות העצמית. אם אני באמת ככה? זה מאוד פוגע כי אני חושב רגע, (אולי בעצם מרגיש זאת המילה הנכונה) זה קשור אלי! איה
לא כל כך נפלאה? או שאת רגישה מדיי?
לא נכון ולא נכון.
עצם זה שהשם החזיר לך את הנשמה בבוקר זה כבר סימן שהוא מאמין בך ממש ממש
ולהיות רגיש זו אחת המתנות הכי מופלאות בעולם! צריך לדעת איך להתנהג עם זה אבל זה מאפשר כל כך הרבה דברים... אדם רגיש יכול להבחין בחבר במצוקה למשל. יש לו כלים לדבר עם אנשים שעברו דברים קשים, ועוד ועוד.
אז פשוט אל תהיי! אל תהיי בדיכאון מזה שאת בדכאון מזה שאת מכוערת.. בלה בלהבלה! צאי מזה כפרה! את כלכך מדהימה שאין מילים את פשוט צריכה לדעת את זה. תאמני לי!
יאוו איזה מכוערת את בפרצוף רציני לגמרי
את חושבת לעצמך עם את באמת מכוערת.. אם כן אז תכניסי לעצמך מלא דברים טובים על עצמך ואם את חושבת שאת יפה אז פשוט תגידי לעצמך שהיא סתם מקנא. ולא מבינה בחיים שלה..
ואם היא באמת צודקת בדברים אחרים יותר עמוקים אז כנראה שאת צריכה לעשות עבודה עם עצמך
כולם פה מדברים שזה בעיה כזו ובעיה כזו אבל אף אחד לא אומר פה הלכה למעשה
לשבת בסוף היום, או כשמרגישים שהסף הרגשי מתמלא, עם דף ועט.
לפתוח רשימת דברים שפגעו בי היום. (אפשר גם דברים שלא הייתי טוב בהם היום)
כמה שיותר דברים.
לחשוב כמה דקות. לברר. לסננן. מה באמת פגום וצריך לשפר ומה סתם נעלבתי אבל באמת זה לא קשור אלי.
לפתוח רשימה חדשה. דברים לשיפור. לכתוב רק את הדברים שאת חושבת שבאמת היו קיימים ולא טובים וצריך לשפר אותם.
למחוק את הרשימה הראשונה (דברים שפגעו בי היום)
לפתוח רשימה חדשה (אחרונה)
כיף לי ש...
אני טוב ב...
וכן דברים חיוביים על זה הדרך.
מקווה שלא חפרתי. אשמח אם מי שיעשה את זה ישתף אותי איך היה והאם עזר.
פשוט הראה לי שכדי לא לשים לב לכל דבר כי זה סתם אנשים שמקנאים הייתה לי פעם חברה כזאת..
זה היה ממש ממש מזמן אז הלכתי לדבר עם המדריכה שלי והיא ישבה עם שתינו כל אחת לבד ושתינו ביחד.
ואז דיברנו היא בכלל לא הבינה שזה מציק לי וזה..
קיצור אני במקומך הייתי אומרת למשהי שכזה תשב איתכם אפילו סתם מדריכהבאולפנה או בסניף אם את עדיין חניכה וזה..
תכלס כל אחד אומר את מה שעוזר לו יש מצב שלך זה לא עוזר..
זה זה שאני לוקח אישית....
אין לי בעיה שיגיד מה שבה לו... אבל אני לוקח אישית כל דבר
לדוגמה אחותי אמרה משהו לאמא שלי בשקט מיד חשבתי שהן מדברת עלי....
פעם כשההורים שלי היו מדברים הייתי בטחה שזה עלי ואז מתי שהוא הם אמרו לי כזה בצחוק"למה את חושבת שתמד מדברים עלייך את לא כזאת חשובה " תכלס שם הבנתי את זה למה שאח שלך יגיד בשקט לאמא שלך משהוא עלייך אחותי פשוט הייתה עוקצת אותי בקול במקום לומר לאמא שלי בשקט..
לפעמים אני כזה חצי נופלת כשאני הולכת וכל פעם הייתי מתפדחת רצחח עד שקלטתי שבכלל לא כולם מסתכלים עלי ואולי מישהו אחד ראה אותי..
קיצור אולי בשבילך אתה כל העולם אבל לא אצל כולם אתה כל העולם..
אתה לא החשיבה הראשונה של אנשים כשהם קמים או כשהם מדברים..
ואני מנשה לחשוב על זה
אבל תכלס זה לא עוזר...
שחברות שלי היו נוסעות לאן שהוא ולי לא הסתדר אז הייתי דואגת רצח שהם ידברו על ואז הייתי עושה הכל בשביל לנסוע איתם אפילו אם זה לא היה טוב לי הייתי באמת עושה הכל...
וכל פעם אחרי שהיוחוזרות הייתי שואלת אותם אם דיברו עלי וזה..
עד שהחלטתי לשחרר.. כזה חשבתי לעצמי.. "ואם הם מדברות עלי" כאלו מה זה מזיק לי שהם מדברות עלי הם יכולות לדבר לא אכפת לי בעיה שלהן ממש לא מעניין אותי על מה הם מדברות עלי.. ורק שתדעו זה רק מחזק את החברות שלנו ולא מפרק אותה כי אתה פחות קנאי ויותר משחרר..
והיא אומר את זה מקנא..
שוואו היתה לי גם תקופה כזאתי ואני הכי לא נראית ככה ובאמת היו דברים שנפגעתי ואפחד לא ידע בכלל והייתי ממש מבואסת מיזה.. ופשוט החלטתי לעצמי שיאללה יש מלא אנשים מפגרים בעולם וכל אחד אומר משו, ויאלה.. לא צריך לשים על זה.. וגם עוד טיפ שכזה למדתי מזה- לשים לב למחמאות שמסביבך.. לויודעת מה איתך אני באמת כשהתחלתי לשים לב לזה הייתי בשוק כזה כמה מילים אוהבות עוברות לידינו בימים ואת לא שמה לב.. אז באמת יאלה תרימי לעצמך ותזכרי את המילים הטובות שאומרים לך ויאללה תפרגני גם לעצמך, מותר! בהצלחהה
גם לי הייתה תקופה כזאת עד לא מזמן.. ואז גם שמתי לב שהביטחון ועצמי שלי ירד ואמרתי כל הזמן על עצמי כמה אני סתומה וטיפשה וכו' ורק בגלל שלקחתי דברים שאמרו לי ללב. ואז לאט לאט העליתי את הביטחון שלי (כתבתי כל ערב בפנקס מה הדברים שטובים בי) וככה כל פעם שמישו אמר לי משו אז אמרתי לעצמי לא להתייחס כי אני כבר מודעת מי אני..
מקוה שיעזור- מומלץ ממש לנסות וגם לקרוא את הספר ''מי שטעם יין הונגרי'' עזר לי הרבה בשינוי!!
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.