פותחת לך חשבון חדש על שם נוסף תוקפת את התוקפ\ת ומחמיאה לעצך בשם הראשון ותיראי שהוא יתנצל.....

עכשיו ברצינות...

פשוט תתחילי להעריך את עצמך ואז אוטומטית את לא תתרגשי מזה

זה דבר שעשיתי בכיתה ג' ואני אומר לך דוגרי זה עובד

יכול להיות שהיא סתם התעצבנה/ מגזימה.

לדעתי בדרך כלל כשמעליבים אומרים סתם דברים

בצורה כזו שהיא לא תיעלב.

פעם אחת לתת לה להרגיש את הההרגשה וממילא היא תפסיק

אבל לא באלי סתם לקלל אותה..

זה הראיה שאם תחשבי הפוך אז גם תרגישי הפוך שהרי כל מה שאת מרגישה .....זה בגלל שההיא אמרה אז אם תחשבי בעצמך על משהו ודאי שתרגישי את מה שאת חושבת 

אני אומר לך מידיעה זה עובד פשוט תנסי את זה 

למרות שעכשיו ממש עלה בזכות האנשים המהממים בפורום הזה

אני רק מזכיר שרבי נחמן אמר שכשישמע בזיונו ידום וישתוק 

ועל ידי כך יחפרו לו על החטאים

וכן היה סיפור שהגיע אחד לקבוצה של נביאים ואמר להם שהוא רוצה להיות נביא ואפיו הוא עשה כ"כ הרבה סיגופים ותעניות וכו' והוא לא מקבל נבואה

אז הם אמרו לו שיש דרך אחת להיות נביא ושאם הוא יעשה אותה הוא בטוח יקבל נבואה 

והדרך היא לשבת בשוק ולהגיד שכול מי שירק עלי מקבל תמר (אז זה היה חשוב וכו) 

אז הוא אמר להם שהוא לא יכול לעשות את זה 

מכאן לומדים את המעלה שלישתוק ולקבל מה' את הביזיונות שעוברים עלי

וכן עוד הרבה אמרות בכתבי רבנו נחמן 

עצה חזקה מרבנו נחמן לשמור על המחשבה... 

אם יהיה לך ביטחון עצמי אז ל יעליב אותך שום דבר, כי אם זה לא נכון אז את יודעת שזה לא נכון ואם זה נכון אז את יודעת במה את צריכה להשתפר....

לא יודע ככ להסביר אבל אני ממש לא נפגע כשמישהו אומר לי משהו ישיר כי אני באמת יודע אם זה נכון או לא ואני גם מין מה המטרה שלו... נגיד אם זה מישהו שלא אוהב אותי אז אני יודע שהוא רק מנסה להשפיל אותי וזה לא באמת שאני מטומטם וכו...

אם לא הסברתי מספיק אז אני ישמח להמשיך רק תגידו.. בהצלחה!!!

זה מראה שאת מאד רגישה פשוט יכול להיות שצריך טיפה להפחית את המינון של הרגישות.

להתחשב במה שלא נכון

שכדאי לקבוע זמן לעבד את כל הרגשות ביום. זמן שבו מציפים את הכל. מה פגע בי, מה שימח אותי, כמה אני טוב וכמה אני צריך להשתפר. ממש ממליץ גם לכתוב את זה. העיקר הוא תמיד לצאת שמח מהזמן הזה. לשמור את מה שימח אותי לסוף. ככה יהיה מקום בטוח כזה שהוא רק שלי ואני באמת נפלא בו ואף אחד לא יכול לפגוע בי שם.

להמיר את הכאב של הפגיעה ברצון להשתפר, רצון משמח.

מקווה שהובנתי

בהצלחה

אבל את נפגעת. וזה לא הגון להיפגע. זה לא קשור אליך! את כל כך נפלאה שאף אחד לא יכול להגיד עליך מילה. הבעיה המודעות העצמית. אם אני באמת ככה? זה מאוד פוגע כי אני חושב רגע, (אולי בעצם מרגיש זאת המילה הנכונה) זה קשור אלי! איה

לא כל כך נפלאה? או שאת רגישה מדיי?

לא נכון ולא נכון.

עצם זה שהשם החזיר לך את הנשמה בבוקר זה כבר סימן שהוא מאמין בך ממש ממש

ולהיות רגיש זו אחת המתנות הכי מופלאות בעולם! צריך לדעת איך להתנהג עם זה אבל זה מאפשר כל כך הרבה דברים... אדם רגיש יכול להבחין בחבר במצוקה למשל. יש לו כלים לדבר עם אנשים שעברו דברים קשים, ועוד ועוד. 

אז פשוט אל תהיי! אל תהיי בדיכאון מזה שאת בדכאון מזה שאת מכוערת.. בלה בלהבלה! צאי מזה כפרה! את כלכך מדהימה שאין מילים את פשוט צריכה לדעת את זה. תאמני לי!

יאוו איזה מכוערת את בפרצוף רציני לגמרי

את חושבת לעצמך עם את באמת מכוערת.. אם כן אז תכניסי לעצמך מלא דברים טובים על עצמך ואם את חושבת שאת יפה אז פשוט תגידי לעצמך שהיא סתם מקנא. ולא מבינה בחיים שלה..

ואם היא באמת צודקת בדברים אחרים יותר עמוקים אז כנראה שאת צריכה לעשות עבודה עם עצמך

כולם פה מדברים שזה בעיה כזו ובעיה כזו אבל אף אחד לא אומר פה הלכה למעשה

לשבת בסוף היום, או כשמרגישים שהסף הרגשי מתמלא, עם דף ועט.

לפתוח רשימת דברים שפגעו בי היום. (אפשר גם דברים שלא הייתי טוב בהם היום)

כמה שיותר דברים.

לחשוב כמה דקות. לברר. לסננן. מה באמת פגום וצריך לשפר ומה סתם נעלבתי אבל באמת זה לא קשור אלי.

לפתוח רשימה חדשה. דברים לשיפור. לכתוב רק את הדברים שאת חושבת שבאמת היו קיימים ולא טובים וצריך לשפר אותם.

למחוק את הרשימה הראשונה (דברים שפגעו בי היום)

לפתוח רשימה חדשה (אחרונה)

כיף לי ש...

אני טוב ב...

וכן דברים חיוביים על זה הדרך.

מקווה שלא חפרתי. אשמח אם מי שיעשה את זה ישתף אותי איך היה והאם עזר.

פשוט הראה לי שכדי לא לשים לב לכל דבר כי זה סתם אנשים שמקנאים הייתה לי פעם חברה כזאת..

זה היה ממש ממש מזמן אז הלכתי לדבר עם המדריכה שלי והיא ישבה עם שתינו כל אחת לבד ושתינו ביחד. 

ואז דיברנו היא בכלל לא הבינה שזה מציק לי וזה..

קיצור אני במקומך הייתי אומרת למשהי שכזה תשב איתכם אפילו סתם מדריכהבאולפנה או בסניף אם את עדיין חניכה וזה..

תכלס כל אחד אומר את מה שעוזר לו יש מצב שלך זה לא עוזר..

זה זה שאני לוקח אישית....

אין לי בעיה שיגיד מה שבה לו... אבל אני לוקח אישית כל דבר

לדוגמה אחותי אמרה משהו לאמא שלי בשקט מיד חשבתי שהן מדברת עלי....

פעם כשההורים שלי היו מדברים הייתי בטחה שזה עלי ואז מתי שהוא הם אמרו לי כזה בצחוק"למה את חושבת שתמד מדברים עלייך את לא כזאת חשובה " תכלס שם הבנתי את זה למה שאח שלך יגיד בשקט לאמא שלך משהוא עלייך אחותי פשוט הייתה עוקצת אותי בקול במקום לומר לאמא שלי בשקט..

לפעמים אני כזה חצי נופלת כשאני הולכת וכל פעם הייתי מתפדחת רצחח עד שקלטתי שבכלל לא כולם מסתכלים עלי ואולי מישהו אחד ראה אותי..

קיצור אולי בשבילך אתה כל העולם אבל לא אצל כולם אתה כל העולם..

אתה לא החשיבה הראשונה של אנשים כשהם קמים או כשהם מדברים..

ואני מנשה לחשוב על זה

אבל תכלס זה לא עוזר...

שחברות שלי היו נוסעות לאן שהוא ולי לא הסתדר אז הייתי דואגת רצח שהם ידברו על ואז הייתי עושה הכל בשביל לנסוע איתם אפילו אם זה לא היה טוב לי הייתי באמת עושה הכל...

וכל פעם אחרי שהיוחוזרות הייתי שואלת אותם אם דיברו עלי וזה..

עד שהחלטתי לשחרר.. כזה חשבתי לעצמי.. "ואם הם מדברות עלי" כאלו מה זה מזיק לי שהם מדברות עלי הם יכולות לדבר לא אכפת לי בעיה שלהן ממש לא מעניין אותי על מה הם מדברות עלי.. ורק שתדעו זה רק מחזק את החברות שלנו ולא מפרק אותה כי אתה פחות קנאי ויותר משחרר..

והיא אומר את זה מקנא..

שוואו היתה לי גם תקופה כזאתי ואני הכי לא נראית ככה ובאמת היו דברים שנפגעתי ואפחד לא ידע בכלל והייתי ממש מבואסת מיזה.. ופשוט החלטתי לעצמי שיאללה יש מלא אנשים מפגרים בעולם וכל אחד אומר משו, ויאלה.. לא צריך לשים על זה.. וגם עוד טיפ שכזה למדתי מזה- לשים לב למחמאות שמסביבך.. לויודעת מה איתך אני באמת כשהתחלתי לשים לב לזה הייתי בשוק כזה כמה מילים אוהבות עוברות לידינו בימים ואת לא שמה לב.. אז באמת יאלה תרימי לעצמך ותזכרי את המילים הטובות שאומרים לך ויאללה תפרגני גם לעצמך, מותר! בהצלחהה

גם לי הייתה תקופה כזאת עד לא מזמן.. ואז גם שמתי לב שהביטחון ועצמי שלי ירד ואמרתי כל הזמן על עצמי כמה אני סתומה וטיפשה וכו' ורק בגלל שלקחתי דברים שאמרו לי ללב. ואז לאט לאט העליתי את הביטחון שלי (כתבתי כל ערב בפנקס מה הדברים שטובים בי) וככה כל פעם שמישו אמר לי משו אז אמרתי לעצמי לא להתייחס כי אני כבר מודעת מי אני..

מקוה שיעזור- מומלץ ממש לנסות וגם לקרוא את הספר ''מי שטעם יין הונגרי'' עזר לי הרבה בשינוי!!

לא לנסות להסביר את עצמך

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....