אָז הִיא הִגְבִּיהָה כנפייה
כְּנֶשֶׁר עַז פָּנִים
עוֹרָהּ נְסָרֵק במסרקות שֶׁל בַּרְזֶל
בְּאַכְזָרִיּוּת תְּהוֹמִית
אָז הִיא הָפְכָה אֶת עוֹרָהּ
כְּזִקִּית רַבַּת גְּוָנִים
חוֹסֶמֶת אֶת עַצְמָהּ מִלָּתֵת חִבּוּק
לְלִבָּהּ הַפָּצוּעַ
(כְּחוֹסֵם עוֹרָקִים, קַטְלָנִי)
מְשַׁוַה לְפָנֶיהָ מַרְאֶה שֶׁל חַיַּת טֶרֶף אַדִּירָה
כְּשֶׁבִּפְנִים הִיא בְּסַךְ הַכֹּל יַלְדָּה
יַלְדָּהּ קְטַנָּה, וּפְצוּעָהּ.
(לִפְעָמִים אָדָם אוֹטֵם אֶת הַלֵּב לֹא כִּי הוּא חַיַּת טֶרֶף חֲסְרַת רֶגֶשׁ
אֶלָּא כְּדֵי לָדַעַת לְמִי מַסְפִּיק אִכְפַּת וְיִהְיֶה מוּכָן
לְדַמֵּם,
בְּיַחַד, עִם הַצַּלָּקוֹת שֶׁלּוֹ).

