שירים נושנים
הביאו לי אחי
שתיקות והספדים
בין עלמות תופפות
נושאות שיר ומזמור
עוד נשיקת שפתיים חרישית
נדמת לאחור
ואיך אומר
ואיך אצפה
אודות העלם
גדי הרך?
ואיך היה
ואיך אדע
דמיון כאב
זר ומוכר?
ובין דמעות אביונים
ובין גלי השיגעון
עודנו מונח לפתח
מפתח צחור
וטהור
בין נגינת חלילים
עלי עין ופיח
עודני זוכר
עודני מבטיח
לנצור לעד
לא לשכוח,
לא למחול
זיכרון חוזר ושב
ומכה כמו פיזמון
את האושר שהיה
ועתה כבה לעד
את מבט עייניך הנוגות
שקדחו בי במבט
כמו אש בוערת
כמו בוהק ערפילים
את הלכת, ואינך עוד
בוהה בין הצללים.