רק הכותל חשוב?

אז לא הכותל הוא רק תרסה למקום המקדש...

אז צריך להגיד שאני מתגעגע לבית המקדש

הסיבות (לאוסרים) הן אחרות לגמרי וקשורות לקביעת המיקומים על ההר, כי יש חלקים שמותר להכנס אליהם גם כיום פשוט יש דעות שונות לגבי איפה כל אחד מהם ממוקם.

ואלה שלא עולים חושבים שצריך לחשוש לספק שיש. סה"כ יש הרבה ראיות לדעה מסויימת לגבי המקומות המותרים ולכן הרבה פוסקים פוסקים ככה, אבל בגלל שעדיין יש ספק מסויים (גם אם לא גדול) וזה ספק כרת אז מי שלא עולה חושש לזה. זה לפחות מהצד ההלכתי היבש.

ומי שתלמיד של הרבנים האלה מקשיב להם. כמו הרב דב ליאור, הרב אליעזר מלמד, ועוד

אני אישית לא עולה בכל אופן, אבל מי שעולה לא עושה זאת בלי בסיס (לפחות הרציניים שבהם)

דבר ראשון מותר לעלות להר הבית אנחנו יודעים בערך את מקום המקדש

דבר שני אני לא מזלזל בכותל אני רק אומר שהפסדנו את העיקר וכל חיינו הוא רק התרסה במקום מקום הפרות הר ה' מעוז חיינו שאיפת חיינו

מי שרוצה אפשר לדבר איתי בפרטי 

אתה אמור לרעוד מפחד כשאתה מדבר בכלל על דבר כזה. קל וחומר לא להגיד לאחרים בפירוש לעלות/לא לעלות. אינך פוסק הדור.

זה לא אומר שהוא יכול להגיד לכולם להתבסס. עד שאין לי רב שאותו אני מקבל עלי לנושא אני צריך לנהוג בזה כמו ספק, ויש כללים איך מתנהגים בספקות.

א"ר אבהו אמר רב הונא אמר רב מאי דכתיב כי רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה כי רבים חללים הפילה זה ת"ח שלא הגיע להוראה ומורה ועצומים כל הרוגיה זה ת"ח שהגיע להוראה ואינו מורה

נ.ב. פעם כולם אמרו לעלות רק עכשיו ניכנס העינין שלא יודעים

וגם אם כן, מה זה משנה? היום יש ספק - אז יש ספק. אני מכיר רב שכתב חוברת שלמה על הספיקות במיקום המקדש. אז אם הרב שלך אומר שכן - תעלה, אבל אל תגיד לאחרים יותר מ"אני עולה כי הרב שלי אומר לעלות".

הרב ישראל אריאל בדק את העינין לעומק בניגוד אלך

נ.ב. הרב ישראל אריאל עלה להר הבית לפני גיל חמישים והיום הוא בין 80!!! אז אין לו כרת...

והנ.ב די מגוחך כי בימינו ידוע שכרת לא מתקיים בצורה הזו (אחרת תוחלת החיים של החילונים אמורה להיות קצרה מאוד...)

מהו לאורויי במקום רבו א"ל ^דאפילו ביעתא בכותחא בעו מיניה מרב חסדא כל שני דרב הונא ולא אורי(עירובין סב ב)

רש"י

מהו לאורויי תלמיד במקום רבו - כיון דלא תליא בסברא ומילתא פשיטא היא שרי או דילמא חוצפא הוא:

ביעתא - ביצה לאוכלה:

בכותח - שיש בו ניסיובי דחלבא דמלתא פשיטא הוא:

בעו מיניה מרב חסדא - אם מותר אם אסור ולנסותו היה מתכוין אם יורה במקום רבו:

ולא אורי - בשני דרב הונא רביה:

צ'מעו, לוידע למה מתכתבים פה על הנושא במילה ושתים,

זה נושא נורא מורכב, שקצת קשה בו "להחמיר" לכל כיוון, כי אז זה קולא לצד השני,

כן, אם מותר, אז זה מצווה חשובה מאוד שלא ראוי לבטלה. וזה אפילו בעייתי.

יש מלא תשובות ודעות לכל כיוון,

כשבעצם העניין מתחיל אחרי ששת הימים, כשאכן לא ידעו כלום על הגבולות,

אבל עם הזמן הן התבררו, וכיום יש מלא שטח בהר שצריך להיות מדומיין כדי להגיד שהוא אסור אפי' מדרבנן (דהיינו - מן החיל ולפנים), ק"ו שהוא כרת(- עזרת ישראל וכהנים).

אבל עדיין יש חששות רבים, נראה לי שהעיקרי הוא שאי אפשר להתיר דבר כזה באופן גורף, כי אז יעלו המון חילוניים וכאלו שיאמרו "הנה הדתי עם הכיפה עולה" - והם לא תמיד יקפידו על טבילה כראוי, כובד ראש, ללא נעליים, ועוד,

מלבד הבעיות שבעליית נשים, כמובן אין כאן המקום להאריך.

אמנם זה לא סברא מוכרחת - כי אפשר לומר הפוך: ממילא עולים רבים, לפחות נהפוך את זה לאקט דתי ולא תיירותי, ואז כן יקפידו.

והצדדים לכאן ולכאן בספק זה מאוד עדינים, ןשונות מחשש לחשש, (לא הרי הסיכויים שעליה דתית תגרום לחילוני לעלות בלי עליים, כהרי  הסיכויים שאשה חילוניה תוותר על העניין בגלל שהיא לא בימים המתאימים, וכו') 

ובגלל שיש צדדים לשני הכיוונים - הרבנים שקלו בשכלם, ויש שהכריעו כצד אחד ויש שכצד השני

ולכן יש שעולים ויש שלא.

מי שרוצה - יש לי המוון חומר על זה (תמונות, מאמרים, מחקרים, תשובות רבנים, חוברות, שרטוטים, התכתבויות ופולמוסים), ואוכל לשלוח בפרטי למי שיבקש, אם רק יסבירו לי איך קוראים הודעות בפרטי ואיך שולחים.

וואלה לא משעמם לי בכלל קצת חסר כדורסל אבל יש לי מלא מה לעשות..

לחזור לאולפנהה, לפגוש חברות, לראות עולםםםם

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....