וזה עצוב כי זה אומר שמעכשיו אני הולכת לשקר לה, ולברוח כל פעם שהמשרוקית הצהובה תהיה תלויה על העץ.
נתקעתי ברגלו של אברום שבדיוק התרומם, ראשי התכסה בחול ובוץ. "להפסיק לחשוב! רינה! זה לא הזמן!" של מפקד המבצע הגדולה להוכיח אוזניי. התנערתי, הידקתי את מיכל הדבק אל ביטני ונצמדתי לחומה הקרירה, הפעם אני לא צופה, הפעם אני חלק מה פעולה. גידי נשאר לשמור שאף אחד לא מתקרב.
הופתעתי,, גידי הוא אחד הותיקים בקבוצה, צופה זה תפקיד זוטר.
מכה מכוונת פגעה בכתפי. "רינה!" ניצוצות הזעם שבעיניו נראו כמו גיצי מדורה.
מיהרתי ללוח המודעות הגדול, למרות את הדבק הלבן במהירות, סיימתי. הייתי מאושרת.
שריקה
חדה
אברום תופס בי
אני בתוך כוך, המודעות והדבק נעלמו
מכווצת הרמתי עיניים
והלחישות בכו במקומי
"לא!! לא ייתכן!"
אחד השוטרים תפס בגידי המשתוללת וגרר אותו בכח, גידי נאבק על נפשו ברגליו, בשיניו, בצפורניו.
ליבי שקע, מועקה.
הבריטי נאנק על נפשו פעם אחר פעם, עד שגידי נכנס לניידת.
גידי.
נתפס.
במקומי.

