נשמות של תוהו, היא שלחה זוג עיניים ירוקות אפורות. כבויות.

נשמות של תוהו. היא שוב אמרה במתק שפתיים, כאילו שואבת כוח מהשלוש מילים האלה.

ולרגע נדמה שמשהו באפלה שבעיניים נדלק, כאילו זכתה להארה מתוקה.

נשמה של תוהו. היא לחשה. והרי הלחישות שלה חודרות עמוק ומהדהדות חרש.

טוב שיהיה. נשמה של תוהו. מהרהרת בקסם שבין המילים.

///

שלפתי לעצמי סיגריה. לב כבוי ועיניים מרצדות.

ימיןשמאלימיןשמאל

וחיפשת עיניים טובות ולב.

.

פתאום עבר איזה אחד. כע מהאלה שהחיים מאירים לו והכל על מי מנוחות.

הוא בוהה בך וכאילו מתלבט אם לשתף בתמיהתו ואולי להזהיר אותך שהרחוב מסוכן בלילה.

ואת תעני בחיוך מר, בבית מסוכן יותר.

אבל הוא לא שאל.ואת לא ענית.

מבט אחד ודי. עוד סיגריה.

הפלאפון מצלצל. אחח חברותא. מסננת. הודעה. קופצת.

הרגשה כזאתי שעכשיו את חייבת מישהו שיתאבד עלייך.

ואת רוצה ולא רוצה לספר. והמאמי את בלב שלי לא יספק.

בדמיונך את מנסחת הודעה משו כמו "בי עולם. הלכתי. ולא אשוב" ולוחצת על 'שלח'.

זה פלא גדול איך שהלב מריח שקר.

.

זה השעות שאנשי העולם הרגילים מתרווחים מכרבלים באיזה פוך נוצות

ומי שער זה בטח כי הוא באיזה שיחת אהבה כזאת של שפת הלב.

מידי פעם מחולפים להם זוגות מחובקים ואנשים שיוצאים לטעום מאויר הלילה. 

ביחד.

.

ואת יושבת מהופנטת.

מקשיבה לרעש של המוח והמחשבות.

.

השעון אומר שתיים אפס אפס. זה מציק. יאו.

טוב סיגריה. נדמה כאילו עוד דקה והעולם יתהפך.

עוברת בלופים על האנשי קשר ואחרי דקה מגחחת לעצמך שהיה לך הוה אמינא בכלל.

ועובר איזה זוג צדיקים.

כאילו מסתכלים על הסיגריה ביד והגולף החונק. חילול השם אה.

ואת רוצה לצעוק להם.הי מה אתם יודעים.

ולספר להם שמה שרבי נחמן אומר נו שתכלית הידיעה היא שנדע את אשר לא נדע זה גם באנשים.

ומה הם יודעים.

ותכלס גם את. כאילו מבינה משו מהחיים. אבל מהמוות אוהו.

פתאום הכל מרגיש לבד. את מספרת את הלב בחצאי משפטים.

והיא לא עונה. זה משגע אותך שלא עונים לדברים כאלה. את יוצאת מדעתך. 

השעון לא זז. סיגריה אחרונה כי קר.

מפשילה שרוולים.מלטפת צלקות.

ושונאת.

.

נשמה של תוהו

היום היה לי קצת אור בחג האור הזה שבשבילי הוא תמיד היה חג החושך

וזה מראה קצת התקדמות

לנסות לראות את האור

נראה לי

טאטע תודה

הרגשתי אותך קצת כשהדלקתי את הנרות

זה עשה לי קצת שמחה ורוגע בלב

לקחת אחריות ולבחור בעצמי לעשות את זה

זה טוב. נכון? נכון.

גוד נייט

לאב יו גירל

טנק יו טאטע

זה קורה לכל אחד... או ש.. לא? 

הבנתי למה אני תמיד חוזרת לכאן וממה אני בורחת.

איזה צעד.

זה נורא מפחיד

לקוות

להתאכזב

אני מקווה שהוא גם חושב ככה

ורוצה

זה מתחיל להיות קשה

בא לי לשרוף הכל וללכת

אולי מה שאני מחפשת לא קיים בכלל

אבל

בוודאי ישנו שם

אז איך אדע? 

אני אבוד

אני סובל 

אני נושא כאב מיום ליום.

אני מוצף חרדה

לא מפסיק לבכות

כבר לא רואה ערך

לא רואה משמעות

אני מטשטש את החושים כדי לברוח מהמציאות

בודדתי את עצמי

זאת בחירה שלי לאורך כל הדרך

אני לא מאמין שהאנשים הקרובים אליי יכולים לעור

הפכתי למוגבל

נהייתי פגיע

והימים האחרונים עוברים עליי באופן קשה במיוחד

אני מפוחד

מעצמי יותר מהכל

אני מאוס בעיניי

מנותק מהחוויות הכי בסיסיות

מנותק מאלוקים

אני דוחה את כולם

מתבוסס במחשבות שרודפות אותי

יום ולילה

אין לי אלוקים

אין לי אמונה

אין צוהר בליבי לחמלה

אני קמל

אין בי כוחות לקחת אחריות

אני מחולל

בגוף ובנפש

אני רוצה לצרוח

ואני לא רוצה לשמוע מילה

לא מעצמי

ולא מאף אחד אחר

האוזניים שלי ניצלות בלחשושי השטנה האלה

אני מכור

בהימור בין השטן לאלוקים

אני לא רוצה יותר בכלום

אין לי עניין בהצלחה

רק קח ממני את הסבל

אני מתגולל בעולם בביזיון

ממקום למקום

מן הפח אל הפחת

קח אותי לגיהנום

להישרף בצואה רותחת

רק קח ממני את הבחירה

את תחושת האשמה

שאני זה שהורס את חיי במו ידיי

תן לי לעבור בין כל הדוקטורים בעולם

יגידו אתה ככה ואתה ככה

כל הפסיכולוגים

יגידו תעשה ככה תעשה ככה

לא עשיתי כמוטל עליי?

הנשמה שלי כבר חרוכה עקורה

נפש עקרה

למה אלוקים?

למה העמדת אותי בניסיון שאני לא יכול לעמוד בו?

בחיים ללא נחמה

הדמעות שלי עצמן יורדות בחטא ופשע

נסתלק ממני צלם אלוקים

וירדה עליי חשכת עולם

אבל למה אני מרגישה שנכשלתי

שסבא מסתכל עליי מלמעלה ורואה שאני לא מצליחה

לא מצליחה להתמודד

נאבקת על כל נשימה

סבא אני נשבעתי לחיות בשבילך

ואני לא מצליחה לקיים את ההבטחה

סבא תגיד לאבא שם למעלה שיעזור לי קצת

אני לא מצליחה לבד

תשמור עליי מלמעלה טוב?

סבא אני מתגעגעת

לא מאמינה ששנה אתה לא איתנו