היום הגרוע בחייך יתחיל כמו יום רגיל
אחד מני רבים
לא תופיע פיה בחלומותייך
וגם לא שטן
תעורר לך בבוקר מבלי לדעת
מה מצפה לך.
תצחצח שיינים, אולי תתקלח
הכל יהיה שגרתי,
אולי שגרתי מידי.
ואט אט צלילי השיגעון
יעשו את דרכם אל חייך
אתה תחייך לשכן
אולי לשכנה או למכר לעבודה
והוא יחזירו לך חיוך
המכה תחייך אף היא
צופה מהצללים
בינות לשיכרון השגרה והשכחה
היא תחייך את החיוך המבליח שלה
חיוך היופי המסנוור.

יש שחושבים שהרוע הוא יצור כעור
מעטים הם המבינים עד כמה הוא יפיפה.

כה יפיפה עד שרק החזקים ביותר עומדים לנוכח פיתיונותו
וגם הם לפעמים טועים בו
שוכחים לעמוד על המשמר
הם לא קולטים שכזה הוא
הוא לא בא בבום
ככה זה רק בסרטים
המציאות עולה על כל דמיון
דווקא אחרי שהם סיימו להאבק
שסימנו את הוי האישי והענק ביותר שלהן
יחלו צללי הכאב להפציע
הוא יתעלם, לא ישית עליהם את ליבו
בעודו בטוח שעתה הוא חסין
שאחרי שעבר את המשוכה האחרונה
איש לא יכול מולו
ובאותו רגע
הוא יכה
לא מהיר כברק
לא מעוטר ערפל
לא רוטט דמים
ולא מלא נחשים
הוא יבוא רכוב על סוס
לבן וצחור כשלג
עיניו חזיונות
קולו מצהלות
תלתליו בוהקים
וכולו אומר כבוד
שתראה אותו לראשונה
לא תחשוד בדבר
תחשוב שאלו גלי הרעידות שנשארו
כמו אדמה שמתקנת את עצמה אחרי הרעישה
תופעת לוואי של ההד הגדול שנשאר
מתבוסס בדממה
בשקט צלול
בדממה חרישית
שיכור מאושר
מלא ריח מור
הוא יגיע
היום הגרוע בחייך.

I hate myself about it

I feel like I'm doing something forbidden

But it's not

Why am I so hard on myself about it

I hate how much I enjoy it 

נאכל ביצים ובשר כל היום

נזיז ברזלים

נשמע מוזיקה

נישן נורמלי

האלכוהול ייכנס למידה מאוזנת, לפחות במהלך השבוע

עכשיו די לדבר על זה כמו איזה גיי שמעלה גרה עצמית ומלקק לעצמו תתחת כמו איזה חתול

צריך לחזור לפילוסופיה כי גם הנפש מתאמנת

פחח

את מי אתם מחפשים

במקום לחפש לכו ליצור את עצמכם אין מה למצוא יש מה ליצור ולברוא

מה צורכים בשביל לאכלס את התודעה המבולבלת הזאת

מה רואים מה קוראים מה שומעים

מותר כבר להגיד ערסים או שזה לא פוליטיקלי קורקט

למי אכפת

היעשה מה שהינך

אלא אם כן אתה חסר אונה קדמית וזה בולט אבל נסלח

חודש אייר

סוף אפריל

מזל שור שחורש ביסוד האדמה

מרגישים את כוחות היצירה והפריון באוויר

לכן הכל עולה ובועט ורק רוצה להחפיץ ולקחת ליזום ולפעול

אייר זה אור זה זיו

אני מעדיף את החושך והאופל אבל בשביל להרגיש אותו צריך אור

זה סתם בלי קשר

וגם מפורסם וידוע ולא באמת נצרך לומר

עכשיו קצת בוקובסקי בשביל הנשימה ואז לעבודה בחזרה

"כי לפעמים חייבים להשתין בכיור"

מי כותב ככה?

או במילים אחרות

"האם אתה יכול לזכור מי היית לפני שהעולם אמר לך מי אתה צריך להיות?"

את תהיי

אני מבטיחה לך

את תהיי ויהיה לך

יהיה לך הכל

את תהיי הכל

את כבר הכל

את עולם

עולם שלם ונסתר

אל תתני לו לרסק אותך

יש לך עוד חיים לחיות

קומי אהובה

כי בא אורך

קומי לזרוח

🤍

אמן

וזה כאילו דומה לכל שנה אבל זה לא

אין בית שאין בו מת

וחסרה חמלה

אף אחד לא חושב שהשני מיוחד כי הוא גם סובל

אין סבלנות באוויר

משהו יתפוצץ מתישהו וההישרדות הזאת כבדה

יכולה הייתי נעקדת במקומו

סדק

סדק אחד בכל יום

אין מה למהר

זה בסוף יגיע להכל

יתפרץ כמו סכר

על אדמה רעה ויבשה

הזמן לא מרפא דבר

רק מפיל אותך על חרבו

העבר מגיע כמו חסד

זכרונות מנחמים מעט

עצוב כשלא נשאר מי למות למענו

או

לחיות בשבילו