בחצי מהזמן אני עפה קדימה והאויר מדהים ובחצי השני אני נדחפת אחורה וזה מפחיד, אבל בכל אופן אני נהנית מהזמן כולו
מדי פעם עוד כואב לי הלב. לפעמים רק לחמש דקות, לפעמים לשבוע, אני יכולה לזהות את זה מגיע ולהתכונן עם שוקולד וסרט טוב, לפעמים זה רק כאב חד פתאומי כשמשהו נוחת עליי.
מתרגלים לזה. למחשבה שזה הגיוני ושככה זה יהיה. גם כשכואב לי אני חושבת שהחיים שלי יפים.
אבל כולנו יודעים מה אני רוצה. וזה לא כאן. זה עוד לא הגיע. ועד אז יהיה חסר לי משהו, ואני אמשיך להסתובב ולנסות, להיות אני בצורה הכי טובה שאני יכולה, ולהסתכל קדימה
למה אני מפחדת?
מדי פעם עוד כואב לי הלב. לפעמים רק לחמש דקות, לפעמים לשבוע, אני יכולה לזהות את זה מגיע ולהתכונן עם שוקולד וסרט טוב, לפעמים זה רק כאב חד פתאומי כשמשהו נוחת עליי.
מתרגלים לזה. למחשבה שזה הגיוני ושככה זה יהיה. גם כשכואב לי אני חושבת שהחיים שלי יפים.
אבל כולנו יודעים מה אני רוצה. וזה לא כאן. זה עוד לא הגיע. ועד אז יהיה חסר לי משהו, ואני אמשיך להסתובב ולנסות, להיות אני בצורה הכי טובה שאני יכולה, ולהסתכל קדימה
למה אני מפחדת?
- לקראת נישואין וזוגיות