זה לא שנאסור על ילדינו לשחק עם קרובי משפחתנו שלא מדברים כך... וגם לא נבהלים אם הם חוזרים על המילים ששמעו ב"חוץ", אלא מתקנים בנחת: "אצלנו בבית אנחנו אומרים ---, ורק כשצריך."

יש עניין להשתדל לדבר בשפה נקייה ככל האפשר...

אפשר להתווכח על הגישה הזו, אבל אני לא מעוניינת לעשות זאת.

רק רציתי להסביר לפותחת את גישתם של קרוביה...

לא הבנתי

איך זה שיש למילה כמה פירושים עושה אותה לנקיה יותר?
(אין דיון, אני לא סותר אותך או מתווכח, רק שואל נטו)

בעוד למילה ה"לא נקייה" יש רק שימוש אחד, והוא קשור לדברים שהצנעה יפה להם. ולכן מכאן הדרך לשימשו בה כ"קללה" קצרה יותר.

(ושנינו גדלנו על המילים ה"רגילות" למונחים האלה. ובכל זאת מעדיפים להשתמש בלשון נקייה ככל האפשר...)

עזרת לי להסביר את עצמי.

יש את 12 הפסוקים של חב"ד. באחד מהם היה "לעשות לו דירה בתחתונים" 

וזה היה מצחיק אותי

"קקי" זה שם עצם

"גדולים" זה תיאור תכונה.

ובגמרא כשצריך לעסוק בזה כתוב "צרכים גדולים" ו"צרכים קטנים"

ולכן באמת אלו מילים יותר עדינות, נקיות, וראויות.

וכמו שכבר כתבו פה לעניין שאר דברים - שמשתמשים במילים מושאלות, ולא באופן ישיר, הנפש מבינה את ההבדל.

ורק אזכיר את הגמ' על הפסוק "ומן הבהמה אשר איננה טהורה"

שאומרת - "עיקם הכתוב שמונה אותיות שלא להוציא דבר מגונה מפיו"

וכולנו מסכימים ש"טמא" זו מילה יותר יפה מ"קקי"

אלו לא קללות או מילים גסות. מקסימום לא מילים "נקיות" 

זאת שריטה של אנשים, במיוחד שגם הם לא היו מסוגלים להגיד את המילים האלו. ואין מה לעשות נגד זה 

אני מכבד רצון של הורים לצורת חינוך מסוימת אבל לאסור על הילדים בגלל חינוך קצת שונה זה מוגזם 

אפשר לדבר עם האימא שתסביר לילד שלה על השוני הזה

זה לא עניין של "צורת חינוך מסויימת", אלא התרגלות לסגנון דיבור. וילד קטן מדבר כידוע כפי שהוא שומע, לא יודע אם הצעד הנכון הוא לא לתת לו לשחק עם קרובים, אבל שריטה זה לא

ילד לא מדבר כמו שהוא שומע ממקום אחר. ילד מדבר כמו שהוא שומע בבית

לפעמים באינטרקציה עם אנשים אחרים יוצא לו לשמוע מילים לא מוכרות לו שהוא חוזר עליהם אבל אם ההורים שלו מסבירים לו שככה הם לא מדברים אז הוא ידע

ומי שמפחד להגיד איזה מילה כהסבר אז כנראה זאת שריטה. מה הוא עושה שהוא עולה להפטרה או לתורה שכתוב בה את המילה "זונה" היום במשמעות שלה היא יותר חריפה מהמילה "קקי" או "טוסיק"

אנחנו לא חרדים.. ולא יצא לי לשמוע מההורים שלי או מהאחים את המילים קקי ופיפי.

כאילו ברמה שאם אני שומעת את זה מהסביבה זה נשמע לי משהו באמת לא נקי ולא מכובד. אולי יותר לא מכובד האמת.

אצלנו אנחנו אומרים "אני צריך לשירותים"

ועל המילה השניה שאמרת בכלל זה כמו קללה אצלנו נראה לי... 

אבל זה בא כזה בטבעי, לא זכור לי שחינכו אותי לזה. סתם פשוט ככה מקובל אצלנו...

(כלומר לא היה לנו דיבור על זה במשפחה)

ואני לא אוהבת שמדירים בני משפחה או חברים אחד מהשני בגלל דברים כאלה. =/

יש לי גם חברות חרדיות חוצנקיות שהן מגיעות לארץ אומרות את הביטויים שהשתמשת 

(אפילו לכתוב את זה מרגיש לי גס)

וממש לא חשבתי לנתק קשר , לא מפריע לי שהילד יכיר עוד דברים העולם לא שחור לבן

אבל אולי יש עוד דברים שמפרעים להם , והילד , ילד שבאופיו יותר מושפע ?

ולכן הם מרחיקים

זה ענין של תרבות ומנטליות

יש את זה בהרבה שפות ובהרבה בטויים,

יש צורה יותר נקיה

חבל לרדת, ולא להבין קהילות שלמות ככה,

צריך להבין את השני

גם אם לא מסכימים איתו 

ודרך אגב מכירה גם הרבה שלא חרדים בכלל ולא משתמשים במילים האלה 

במיוחד לא במילה טו***

היי,

פתחת את השרשור הזה בשביל לצחוק כאילו על חרדיים?? אני לא מבינה?? מה הבעיה שלך??

מספיק לא צחקו אליהם בכל המצב של הקורונה?? את ממשיכה עדין???

אין לאנשים פשוט בושה!!!!!!!

אני לא באה עכשו לפתוח עכשו כאן מריבה או משהו, כן?
אבל אני חושבת שזה לא יפה לכתוב ככה. כי לכול אחד יש את השיקולים שלו.

ואם הם חושבים שזה לא יפה איך שהילד שלה דיבר זה כבר בעיה אחרת. כי הוא תכל'ס קטן והוא לא בדיוק מבין מה שהוא מדבר.

אבל לקשר את זה לחרדים אני חושבת שזה ממש לא קשור.

זה מה שאני חושבת.

וסליחה אם משהו כאן נפגע!

המשך יום טוב!

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...