זה לא שנאסור על ילדינו לשחק עם קרובי משפחתנו שלא מדברים כך... וגם לא נבהלים אם הם חוזרים על המילים ששמעו ב"חוץ", אלא מתקנים בנחת: "אצלנו בבית אנחנו אומרים ---, ורק כשצריך."

יש עניין להשתדל לדבר בשפה נקייה ככל האפשר...

אפשר להתווכח על הגישה הזו, אבל אני לא מעוניינת לעשות זאת.

רק רציתי להסביר לפותחת את גישתם של קרוביה...

לא הבנתי

איך זה שיש למילה כמה פירושים עושה אותה לנקיה יותר?
(אין דיון, אני לא סותר אותך או מתווכח, רק שואל נטו)

בעוד למילה ה"לא נקייה" יש רק שימוש אחד, והוא קשור לדברים שהצנעה יפה להם. ולכן מכאן הדרך לשימשו בה כ"קללה" קצרה יותר.

(ושנינו גדלנו על המילים ה"רגילות" למונחים האלה. ובכל זאת מעדיפים להשתמש בלשון נקייה ככל האפשר...)

עזרת לי להסביר את עצמי.

יש את 12 הפסוקים של חב"ד. באחד מהם היה "לעשות לו דירה בתחתונים" 

וזה היה מצחיק אותי

"קקי" זה שם עצם

"גדולים" זה תיאור תכונה.

ובגמרא כשצריך לעסוק בזה כתוב "צרכים גדולים" ו"צרכים קטנים"

ולכן באמת אלו מילים יותר עדינות, נקיות, וראויות.

וכמו שכבר כתבו פה לעניין שאר דברים - שמשתמשים במילים מושאלות, ולא באופן ישיר, הנפש מבינה את ההבדל.

ורק אזכיר את הגמ' על הפסוק "ומן הבהמה אשר איננה טהורה"

שאומרת - "עיקם הכתוב שמונה אותיות שלא להוציא דבר מגונה מפיו"

וכולנו מסכימים ש"טמא" זו מילה יותר יפה מ"קקי"

אלו לא קללות או מילים גסות. מקסימום לא מילים "נקיות" 

זאת שריטה של אנשים, במיוחד שגם הם לא היו מסוגלים להגיד את המילים האלו. ואין מה לעשות נגד זה 

אני מכבד רצון של הורים לצורת חינוך מסוימת אבל לאסור על הילדים בגלל חינוך קצת שונה זה מוגזם 

אפשר לדבר עם האימא שתסביר לילד שלה על השוני הזה

זה לא עניין של "צורת חינוך מסויימת", אלא התרגלות לסגנון דיבור. וילד קטן מדבר כידוע כפי שהוא שומע, לא יודע אם הצעד הנכון הוא לא לתת לו לשחק עם קרובים, אבל שריטה זה לא

ילד לא מדבר כמו שהוא שומע ממקום אחר. ילד מדבר כמו שהוא שומע בבית

לפעמים באינטרקציה עם אנשים אחרים יוצא לו לשמוע מילים לא מוכרות לו שהוא חוזר עליהם אבל אם ההורים שלו מסבירים לו שככה הם לא מדברים אז הוא ידע

ומי שמפחד להגיד איזה מילה כהסבר אז כנראה זאת שריטה. מה הוא עושה שהוא עולה להפטרה או לתורה שכתוב בה את המילה "זונה" היום במשמעות שלה היא יותר חריפה מהמילה "קקי" או "טוסיק"

אנחנו לא חרדים.. ולא יצא לי לשמוע מההורים שלי או מהאחים את המילים קקי ופיפי.

כאילו ברמה שאם אני שומעת את זה מהסביבה זה נשמע לי משהו באמת לא נקי ולא מכובד. אולי יותר לא מכובד האמת.

אצלנו אנחנו אומרים "אני צריך לשירותים"

ועל המילה השניה שאמרת בכלל זה כמו קללה אצלנו נראה לי... 

אבל זה בא כזה בטבעי, לא זכור לי שחינכו אותי לזה. סתם פשוט ככה מקובל אצלנו...

(כלומר לא היה לנו דיבור על זה במשפחה)

ואני לא אוהבת שמדירים בני משפחה או חברים אחד מהשני בגלל דברים כאלה. =/

יש לי גם חברות חרדיות חוצנקיות שהן מגיעות לארץ אומרות את הביטויים שהשתמשת 

(אפילו לכתוב את זה מרגיש לי גס)

וממש לא חשבתי לנתק קשר , לא מפריע לי שהילד יכיר עוד דברים העולם לא שחור לבן

אבל אולי יש עוד דברים שמפרעים להם , והילד , ילד שבאופיו יותר מושפע ?

ולכן הם מרחיקים

זה ענין של תרבות ומנטליות

יש את זה בהרבה שפות ובהרבה בטויים,

יש צורה יותר נקיה

חבל לרדת, ולא להבין קהילות שלמות ככה,

צריך להבין את השני

גם אם לא מסכימים איתו 

ודרך אגב מכירה גם הרבה שלא חרדים בכלל ולא משתמשים במילים האלה 

במיוחד לא במילה טו***

היי,

פתחת את השרשור הזה בשביל לצחוק כאילו על חרדיים?? אני לא מבינה?? מה הבעיה שלך??

מספיק לא צחקו אליהם בכל המצב של הקורונה?? את ממשיכה עדין???

אין לאנשים פשוט בושה!!!!!!!

אני לא באה עכשו לפתוח עכשו כאן מריבה או משהו, כן?
אבל אני חושבת שזה לא יפה לכתוב ככה. כי לכול אחד יש את השיקולים שלו.

ואם הם חושבים שזה לא יפה איך שהילד שלה דיבר זה כבר בעיה אחרת. כי הוא תכל'ס קטן והוא לא בדיוק מבין מה שהוא מדבר.

אבל לקשר את זה לחרדים אני חושבת שזה ממש לא קשור.

זה מה שאני חושבת.

וסליחה אם משהו כאן נפגע!

המשך יום טוב!

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....