א. אתה אומר שזה לא כדברי. אז מה כן מגדיר, ומה הראיות לכך?
נביא שלא מדבר בשם ה'- לא יכול להתחייב מיתה אם הנבואה שלו לא מתקיימת, נכון?
אז באותה מידה הנבואה הזו גם לא מחייבת את השומעים.
כמו שכתוב- "והיה האיש אשר לא ישמע אל דברי אשר ידבר בשמי, אנכי אדרוש מעמו"
ב. אני לא מקבל טענה כזו בלי מקורות. ואגב, שימוש במושג נבואה לפעמים יכול לבוא בהשאלה לרוח הקודש או לצפיית העתיד. ולכן כל עוד אין שימוש בשם ה', זה ממש לא מוחלט בעיני.
ג. חוזר לא' וב'.
ד. ח"ו לא התכוונתי להשוות את הרבי למשוגעים. רק שכמו תמיד, צריכים להיות כללים, כמו שכבר אמרתי, ואת השאלון ההלכתי צריך למלא בקור רוח, ולעבור על כל הסינונים. הבאתי את הסוגריים האלה רק כדי להסביר את ההסתייגות שלי מדברי עצמי ולהסביר שלא כל מי שידבר בשם ה' צריך להקשיב לו... (בקיור זה היה רק בשביל להסביר את הצורך באישורים הפורמליים, לא התכוונתי להשוות. מה גם שהרבי לא אמר שה' דיבר איתו, ולכן בעצם ודאי שזה לא רלוונטי לגביו...)
ה. לא עקרוני.
ו. אני מודה שהייתה נימה של זלזול בדבריי, אבל כמו שקצת השתדלתי להבהיר בתוך דבריי, הזלזול ח"ו לא מופנה כלפי אותם גדולים, אלא מדובר רק ניסיון להכניס לפרופורציה את ההערצה של תלמידיהם והצורה בה הם מצמצמים את היהדות והתורה לתוך המציאות הפרטית של הרב שלהם. (שהוא אכן צדיק וקדוש, אבל הוא עדין לא חזות הכל)
לגבי הטענה על משה רבינו שבדור: א'- אשמח למקור שאומר שמשה רבינו שבדור הוא המשיח שבדור (סתם כי זה מעניין אותי), ב'- זה לא בהכרח אומר מה צריך להיות היחס אליו, בייחוד כל עוד לא נגאלו ישראל בפועל על ידו, בייחוד אחרי שהוא נפטר. (ובכל מקרה העיסוק בנשמות וניצוצות הוא מסובך ומורכב מאד. למשל יש איזושהי מסורת מהבעש"ט שעל פיה אומרים שהוא היה ניצוץ של נפש משיח, והאור החיים של רוח משיח, והרמח"ל של נשמת משיח... זה רק מראה כמה כל הסיפור הזה עמום ולא משהו ברור לעסוק בו.) וכמובן שאז יבואו גם ברסלב ויסבירו שהכל תלוי בר' נחמן כי הוא אמר על עצמו ש... ויבואו אחרים ויאמרו שהכל תלוי בבעש"ט שהמשיח יבוא כשיפוצו מעיינותיו חוצה, ויבואו כמה חסידי הגר"א ויגידו שצריך לנדות את החסידים, ויבואו חסידי הרב קוק ויגידו שצריך לתת לרוח האומה להחליט... ויבואו חסידי הרב'ה מסאטמר ויגידו שהכל בגלל שאנחנו משתפים פעולה עם המדינה הציונית...
ז. ח"ו איני מזלזל באף רב. ואני מוסר מודעה, שלא התכוונתי, ואיני מתכוון לזלזל באף רב מאלה שהזכרתי. מקוה שהובנתי.
ובהתייחסות לתגובתך השניה:
א. תסתכל בתורה, בפרשת שופטים בחלק שם שמדבר על הנביא. ועיין ברמב"ם יסודי התורה, ז', ז'- "ואמר שהא-ל שלחו", ועיין גם בפרקים ט' וי', תראה שחוזר על עצמו הביטוי שהוא מדבר בשם ה'. ובכל מקרה זה נראה לי ממש פשט. הרי לא כל דבר של הנביא הוא נבואה. ההגדרה של נבואה, זה שהוא אומר שה' אמר לו את זה. וסתם ככה שימוש במילה 'נבואה' אמנם רומז לזה אבל פחות מחייב כפי שכתבתי לעיל. אם כי אשמח לראות מקורות שהוא כינה את דבריו בפירוש(!) דברי נבואה.
ב. לגבי הרמב"ם, לא מתוך זלזול ח"ו. פשוט הוא רחוק יותר מסיפורי מופתים, ו'חסידיו' בעלי אופי פחות חסידי, ולכן לא באתי מתוך הנחה שהוא פחות גדול, אלא שכשאני מדבר על אנשים שיעשו ממנו חזות התורה כולה, לכאורה היה מקום לומר שהסכנה בזה קטנה יותר...
ג. זה אפשר לומר גם לגבי ברסלב ועוד. בעצם עיקר השוני בחב"ד, זה שהם אומרים שהרב'ה לא מת, ואז הוא ממשיך 'לחייב' עד סוף כל הדורות. עכ"פ, הדיונים האלה הם דיונים נפרדים. בא נדון לרגע בהנחה שהרבי כן נפטר, לצערנו (בלי ציניות). וכמו כן, אני לא מקבל את היחס שהצגת שצריך להיות כלפי 'נשיא הדור', עד שיהיו מקורות רציניים שמראים א'- איך בודקים את זה, ב'- מה צריך להיות היחס.
ואם זה נראה לך דבר פשוט, או שאפשר להבין מדברי הרב עצמו, אשלח אותך למחלוקת יוסף והאחים, שכולם היו צדיקים, ושנים מביניהם היו מלכים (מה שמראה את המורכבות של הדבר), ולקח זמן רב עד שהם הצליחו להשלים ולהעמיד כל אחד במקום הנכון עבורו. לכן אני מרגיש צורך להתנהל עם דברים כאלה בהרבה זהירות.
ד. הרב הפרטי שלו- הוא היהדות שלו, הוא לא היהדות של כולם. כמו שאדם שמכבד את אביו ואת אמו, מעלה עליו כאילו כיבד את ה'. אבל זה לא אומר שכולם בעולם צריכים לכבד את אביו ואת אמו, ועל ידי זה יחשב להם כאילו כבדו את ה'.