אני רוצה לכתוב ספר

מכתב פתיחה

אני רוצה לכתוב ספרזריחה

אבל יש לי מלא סיפורים קצרים

כדאי לאגוד את זה לספר עם סיפורים קצרים?

או שאולי כדאי לי ללכת לאיזה סדנא וללמוד איך עושים המשכיות ורצף לסיפור אחד ארוך?

אני חושבת שתלוי, האם יש הקשר בין כולם?!
ובאיזשהו מקום אני חושבת שכשעושים ספר עם הרבה סיפורים אז כל סיפור וסיפור לא מקבל מספיק את מקומו..
אולי כדאי לך גם באמת לראות איך את יכולה להאריך ...

יכול להיות קשר, אבל צריך ליצור אותו, לא?זריחה

כן.. חושבת שכן..רחל יהודייה בדם

תלויהָיוֹ הָיָה

לטעמי, ספר עם סיפורים קצרים יכול להיות אפילו יותר טוב, אבל תלוי בסגנון,

בעיקרון ספר ארוך יכול להרוס את ההשראה שיש בסיפורונים נקודתייים,

אלא אם הסיפורים המדוברים אינם סיפורי השראה אלא "עלילה" שאז באמת עדיף שיהיה אחד ארוך

האמת היא שהם די סיפורי השראהזריחה

אבל בלי קשר אליהם באלי לכתוב ספר עם עלילה ואין לי מושג איך לעשות את זה

גם כשאני מנסה לכתוב עלילה זה יוצא לי די קצר

אני רוצה לכתוב אחד ארוך ומסובך ומתוחכם כזה

...רחל יהודייה בדם

בנוגע לעלילה, אולי תנסי לעשות כמה עלילות תוך כדי ובסוף איך הכל מתחבר...ככה עושים בספרים...לא מתמקדים במקום אחד...

עושה רושםהָיוֹ הָיָה

שיש לזה פוטנציאל להיות כמו הספרים של הרב סבתו, אני צודק?

התכוונתיהָיוֹ הָיָה

אם הם סיפורי השראה אבל את רוצה שתהיה "עלילה",

או שהתכוונת לשני דברים נפרדים?

לא מכירה ספרים של הרב סבתו

זריחה

עניין קטןאריק צדק

בתור אחת שכותבת כבר שנים (סיפורים קצרים, שי4ה וגם ספרים באורך מלא) כשהגעתי להחלטה שאני רוצה לאחד את המילים שלי לכדי ספר, ואפילו להוציא לאור, התייעצתי עם הסופר יואב בלום (מצרפי המקרים, הקבוע היחידי, המדריך לימים הקרובים) והוא ענה לי (בהתייחס להוצאה לאור אך גם בהתייחס לכתיבה עצמה) כך:

-----

ראשית תודה על המילים החמות. אני שמח מאוד לשמוע שנהנית מהספרים.

יציאה לאור היא אכן תהליך שמעורבבים בו התרגשות ופחד. לא חייבים לעשות אותו, כמובן. יש ערך לכתיבה וליצירה גם בלי ההפצה שלה לכל רחבי העולם. יש ערך היכולת להוציא דברים מתוכך החוצה, יש ערך להבנה שמגיעה דרך תהליך היצירה, יש ערך להגיד במילים דברים שלפני כן הם רק מחשבות ותחושות שאין להם שם.
וגם כשמוציאים החוצה - יש ערך גם לקורא אחד, שניים או חמישה - קרובים או רחוקים , שאוהבים או שלא.

כך שלפני הוצאה לאור צריך להחליט עם עצמך - האם אני באמת רוצה להוציא לאור ולמה? כדי שיכירו אותי, שיאהבו אותי, כדי שאוכל לומר לעולם דברים שחשוב לי שישמעו, סתם כי זה נראה לי נחמד? כל הסיבות הללו טובות ורלוונטיות אבל להצליח לנקד ולהבין אם ולמה רוצים לצאת החוצה לעולם (ולא רק כי "צריך" או כי "אחרת זה לא נחשב") הינו השלב הראשון ביציאה לאור.

כשמחליטים לעזות זאת כדאי להעזר באנשים נוספים שיעזרו לעבור על החומר ועל הטקסט ולשפר אותו. אני מכיר למשל את שירות "כתיבה טובה" שבו נותנים שירותי עריכה (בתשלום) לקראת יציאה לאור. בטוח שיש לא מעט עורכים שיכולים לעזור ולתת לך נקודת מבט נוספת על הטקסטים שלך. גם חברים קרובים יכולים לעזור (אם כי שם כדאי להזהר שלא יגידו לך שהכל נהדר וטוב רק כי אוהבים אותך. האהבה מקלקלת את השורה).

אפשר גם להתחיל בקטן - להקים אתר אינטרנט או פרופיל פייסבוק אנונימי ולהתחיל להזרים בו סיפורים לעולם ולהפיץ אותם הלאה.
בתחילת ה"קריירה" שלי כסופר, למשל, מלבד אתר האינטרנט שלי , לקחתי כמה מהסיפורים הקצרים שלי, הדפסתי משהו כמו 40 עותקים ופיזרתי בכל מיני מקומות (בתי קפה, חדרי הרצאות באוניברסיטה, ספסלים בפארק וכו'). מיצאי את הדרך השלך ואת המינון שמתאים לך בחשיפה לעולם ובידקי איך זה מרגיש לך.

בהצלחה רבה
ולזכור שהתהליך חשוב לא פחות מהתוצאה

שלך,
יואב

-----

הוא מתייחס בעיקר להוצאה לאור עצמה, אבל צריך להשליך את זה גם על הרצון לכתוב ספר. תשאלי את עצמך *למה*? ואחר כך תתחילי לכתוב.

יפה, אחשוב על זה, תודה על השיתוףזריחה

בינתייםשמינייייייסט

כדאי לך אולי לעיין בספר בא מלבנון/ בכל מקום שהם של מיכאל שיינפלד. ב"בכל מקום שהם" יש הרבה סיפורים קצרים שביחד יוצרים משהו מאוד יפה לטעמי. אני מאוד אוהב לקרא ולכתוב הרבה סיפורים קצרים שיוצרים בסוף משהו שלם. אולי תחשבי על המשהו השלם הזה אם יש...

בהצלחה!

רעיון, תודה

זריחה

מנסה לענות:מתואמת

קודם כול - אל תפסיקי לכתוב סיפורים קצרים. חוץ מהאיכות שלהם בפני עצמם - יש בכתיבתם אימון טוב.

שנית - לצערנו אנשים מעדיפים לקרוא סיפורים שלמים (מה שמכונה רומנים בשפה המקצועית), אז לכן לא יודעת כמה "שוק" יהיה לספר סיפורים קצרים... בכל אופן, מצטרפת להמלצות כאן - לאגד את הסיפורים לפי נושא מסוים, ואולי עם הקשרים ביניהם. (אני, למשל, כתבתי ספר סיפורים קצרים, וחלק מהסיפורים "נפגשו" זה עם זה - דמות ראשית מסיפור אחד פגשה דמות ראשית מסיפור אחר בתוך סיפור שלישי שעומד בפני עצמו. לצערי הספר הזה לא יצא לאור...)

שלישית - סדנת כתיבה זה תמיד טוב. אבל מהניסיון שלי יש בהן פחות הכוונה מדויקת לכתיבת ספר ארוך, אלא התמקצעות בסיפורים קצרים.

מה שאני מציעה לך: לבחון ספרים שאת אוהבת בצורה מעמיקה ומתוך עין מקצועית - איך העלילה שם בנויה? כמה עלילות בעצם שלובות בתוך הספר? כמה דמויות קיימות בו, ואיך הן משפיעות על הדמות הראשית/הדמויות הראשיות?

אחר-כך את יכולה לבחור נושא ודמות ועלילה שמדברים אל לבך, ולראות איך את יכולה לבנות מהם עלילה ארוכה ומסתעפת. את יכולה גם לקחת סיפור קצר מסיפורייך, ולראות אם אפשר להרחיב ולפתח אותו לכדי עלילה ארוכה.

ולסיום - אם את מעל גיל 18, אני מציעה לך להצטרף לפורום הסגור שלנו לכתיבת פרוזה. הוא אמנם די "מת" כרגע, אבל אולי תעזרי לנו להחיות אותו... המטרה שלו לשתף בסיפורים ובכתיבה של כל אחת, ולקבל עצות ופידבק מכל חברות הפורום - עד שבע"ה נגיע לכדי ספר מושלם שראוי לצאת לאור.

בהצלחה רבה!

וואי, תודה רבהזריחה

זה רעיון מעולה

אני אחקור כמה ספרים ואנסה למצוא את המשותף

אני מעל גיל 18 אז אשמח להצטרף

ואין איזה סדנא שנתית ? ששם אפשר ללמוד איך כותבים ספר ארוך ולעבור תהליך?

טוב אני משערת שאצטרך לעשות את זה לבד

בכל מקרה תודה רבה

אולי אני לא מספיק מכירה סדנאות כתיבהמתואמתאחרונה

כי בחיפושיי אחר סדנאות כתיבה התמקדתי רק באזור מגוריי ורק בסדנאות שמיועדות לנשים.

אז אולי יש סדנה כמו שאת מחפשת. שווה לחפור על זה... (בגוגל, כמובן )

אצרף אותך לפורום שלנו

זה הפרי....נחלת

אנ'לא בשל

אתה אומר

למה הכוונה?

אתה חיוור מאוד מאוד

ורק בהתחלה?

רוצה להיות סגול כהה

ולא פחות מזה

האם זה אפשרי חבר

אולי אתה טועה?

לפחד יש פנים רבות

עיתים נדמה כהר

אבל אם תסיט את מבטך

תראה פתאום נהר....

ועל גדתו עומדת בת

משורש נשמתך

והיא רק היא חבר

תמתיק את בדידותך!

מהמםתמימלה..?

תודה. נחמד שמישהו קורא......זכי לבשורות טובות!נחלתאחרונה

הייריק סאנצ'ז

אני תוהה מה זה הרגש הזה.

יצור חי וחלקלק. מזדחל בתוכי מהגרון אל הבטן, מחליק באיטיות הלוך ושוב.

פחד. אולי פחד.

אני מפחד שאני כלום בשבילך. מגדלים פורחים באויר. שערה קטנה. אין בינינו כלום.

שמחר תשכחי אותי. חבר מצחיק. לא כלום. מפחד להציע לך כתף. את אפילו לא צריכה. או לא רוצה.

מפחד שאת כלום בשבילי. שמחר אני אשכח אותך. שמשהו ימחק אותך.

אובדן. זה מרגיש כמו אובדן.

זה איננו. את אינך. אני אינני.

יש בינינו אינסוף שחור. לא קיים דבר. אני מחייך אלייך. מגוחך.

יש לי חור. יש בי חלל. אין לי מה לעשות עכשיו.

טירוף. זה אוכל אותי, הטירוף.

אני בוער מבפנים. אין לאן לברוח.

את בכל מקום. בכל זמן. מחייכת אלי מהמראה. מהכיור.

משתוקק לקצת שקט, נשימה. איני יכוח חהירגע.

לא משתחרר. מועקה. אני רוצה לשבור.

אני רוצה לטרוף לצעוק.

משהו משוגע שירטיט. אותך.

כמוני.

ביי

אתה ממש כותב אותי🥺תמימלה..?

תודהריק סאנצ'זאחרונה

כיף לשמוע צגובות

נצפה בתל אביבזכרושיצאנולרקוד

כמה אמת במשפט אחד......תמימלה..?

יפיפה.חתול זמני

הפונט נחמדהבדידות

חחחזכרושיצאנולרקודאחרונה

התרכזות במה שחשוב

אודה יהריק סאנצ'ז

יש גם רגעים טובים

זמנים שפתאום הכל משתחרר בחזה ואפשר לנשום. לנשום בשם האלים, לנשום סוף סוף!

אויר פסגות גם ברחוב.

והכל בהיר ונקי. ואתה רוצה משפחה. ואתה שמח.

ומאיר פנים. והכל פשוט יותר. הקשרים נפרמו. הלכלוך מתנקז.

ואתה תמה. וזה נראה מגוחך. איך לפני שעה קלה חרחרת ונפלת.

זה נראה כל כך רחוק. מה שהיה לפני דקות ספורות.

היאוש. האובדן הריקנות. השנאה.

הם אינם. אפשר מעולם לא היו.

ואז, הו, אתה מרגיש את הפחד המעקצץ.

ואמנם, הוא הוא רק צל קטם, עכשיו אתה שמח, הרי. אבל הוא קיים.

הידיעה הזאת, הקיימא.

שאתה על קצה צוק. ואמנם הראות נפלאה.

ומי יתן וימשיך. השכרון חושים הזה לנצח.

אבל יודע אתה. תנשום כמה שאתה יכול. כמה שריאותיך מסוגלות.

כי מי יודע. מתי תיפול.

אתה חי בין תהום לתהום.

שוחה מטינופת לשלולית. כך נגזר.

לעיתים אלוהים מרשה לך להירגע, מושך את ראשך בכוח מעל הזוהמא, דוחף אויר נקי לריאותיך.

רק כדי לצנוח שוב פנימה.

וואבה לאבה דאפ דאפ!סופר צעיר

וואו!!!תמימלה..?

כתבת אותי!!

הבנתי לא מזמן שהחיים שלנו הוא גלגל, אנחנו נופלים וקמים ונופלים יותר עמוק וקמים יותר גבוה והתפקיד שלנו בחיים האלו הוא לנצל את הזמנים שאנחנו למעלה כדי לאגור כוחות לזמן שניפול....

קיצור, כתבת ממש ממש יפה....

חשבתי שרק לי זה קורה!נחלת

ויפה כתבת: אלוקים מושך את ראשך בכוח.....

אבל לא מעל הזוהמא. זו לא זוהמא. זו איזו נפילה

שכדאי לתהות על קנקנה וכשיוצאים לנשום,

לברר עם עצמך, למה ואיך ומה עושים וכו'....

האם אחרי נפילה כזו, החיים לא חזקים

יותר, שווים יותר, צבעוניים ונושמים

יותר, אם היא לא היתה מתרחשת?

ויש חברים לבקש הקשבה, הכלה,

וספרים מצחיקים (אפילו להחזיק

כאלה לעת כזאת...), ומוסיקה

אהובה ואם יש קצת כח, אפשר

לכתוב, אפשר לצייר, אפשר

לכייר (חושבת שזה יכול לעזור

יותר מלצייר), ויש לטייל

בטבע קצת, אם יש דבר

כזה בסביבה, ויש...

גלידה. ענקית. עם המון קצפת...

וחוצמזה, השם לא משקיע אם

משקיע את הראש באכזריות -

זה רק רמז, לבדוק מה קורה,

להכיר מה טוב לך, וגם,

כשאפשר, להבין ולעזור

לאחרים שעדיין עם

הראש למטה. מתחת לגלים

חונקים.

אז אולי, עם כל ההרגשה

הנוראית הזו (מוות, חוסר

משמעות נורא, ריקנות) -

יצא מזה עוד טוב...?!

והעיקר והעיקר, לא לפחד כלל!

וחס וחלילה, לא להרים ידיים

ולהתייאש.

ואפשר ואפשר לאהוב... (לאה גולדברג)

רבי נחמן לא מרשה.

קל וחומר, הקב"ה!

ימימה'לה יקרהנחלת

כל כך נכון כתבת. כל כך נכון הסקת. אני עדיין שוכחת.

תודה🙏תמימלה..?אחרונה

כולם שוכחים, זו בדיוק העבודה שלנו.......

פרסמנו דירהנחלת

באתר יד שניה

במדור

דירה להשכיר

מסיבות מובנות

העדפנו בנות

ומייד קיבלנו

נזיפה חמורה

ה ד ר ה!

הממ....

יש חובות להחזיר

המצב לא שפיר

אין ברירה,

בא נעשה רשימה.

ראשונה היתה לי

אחריה היה צליל

הוא תובל

היא יובל

היא דניאל

(עם הכלבה גבריאל)

שתי חן

שני חן

(לא ביחד)

היא ריף

הוא אגם

היא אזוב

הוא נרקיס

גם היא.

(הגדיל לעשות

בחור בשם דין

שביקש אם אפשר עוד קצת להמתין

עד שבן זוגו (בחור בשם קים)

יספיק להגיע מסין.....)

כשעברנו שנית

על כל הרשימה

נתקפנו בכאב ראש

איום ונורא,

לא הצלחנו פשוט

להבין,

מי הוא מה

עכשיו בדירה

זוג מקסים ממוסקבה;

הוא אברשה היא מאשה

לחתול קוראים סשה

החתולה היא נטאשה

וזו הבוחשת ב kasha

היא כמובן ...

סבתא באשה!

הם חזרו בתשובה

לפני פחות משנה

ומקפידים על מצוות בהידור.

וכדי לקיים זריזין מקדימין

הקימו סוכה באלול...

יציבה

חזקה

(היתה שם סופה!)

לא תימוט

לא תיפול

לעולם!

מדהיםחתול זמני

חן חן.....נחלת

מהמםם!!תמימלה..?

החרוזים מדויקים, הסיפור חמוד מאוד, קליל ופשוט כיף לקרוא אותו...

תודה רבה!נחלת

וואו זה מקסיםאנימה

(לא יודעת איך הגעתי לפורום הזה אחרי שנים שלא נכנסתי אליו)

תודה וברוכה הבאה!נחלתאחרונה

כעין החשמלליפא העגלון

אֲרוֹן חַשְׁמַל, יָצוּק

בֵּטוֹן וְצִירֵי מַתֶּכֶת (שֶׁיָּדְעוּ חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם חֲלוּדָה)

עֵשֶׂב עָלֶה בִּקְצוֹתָיו, פֶּרֶא

וְאוֹר מְרַצֵּד מִבַּעַד חַלּוֹן עָכוּר

מֵבִין אוֹתְךָ, שַׂחְתִּי לוֹ

גַּם הַחַשְׁמַל שֶׁלִּי

עוֹדֶנּוּ בָּאָרוֹן

מתח גבוהמשהאחרונה

סכנת מוות

חתולים נגד טיליםחתול זמני

עבר עריכה על ידי חתול זמני בתאריך ז' באייר תשפ"ו 18:04

חָתוּלוֹ הַשָּחוֹר־לָבָן
מִסְתַָּתֵר מִתַּחַת לִמכוֹנִית
יְלָלוֹת בְּנִיב בִּלְתִּי־מוּבַן
מַפְעִילוֹת אִינְסְטִינְקְט יָשָן

וְאַז שְרִיקָה
וְאַז בְּרֳקִים
שֶאֵינַם מַתְאִימִים‏ לַחֲתוּלִים.
לַחֲתוּלִים אֵין מַסְבִּירִים מַדּוּעַ רָבִים הַאֲנָשִים.

אף שחָתוּלוֹ הַשְּמַנְמַן
הֵחֵל מַסְכִּים לְלִטּוּפִים
בֵּין הַדְּחִיפוֹת בַּמַּדְרְגוֹת
נִרְאֶה שֶהַשְּכֵנִים
כְּבַר אֵינַם מַבִּיטִים בּוֹ.

נא לאמר לחתול לא להתייאש מלטיפות. לקוות להן. לחלוםנחלת

עליהן, הן עוד תבואנה....

עוד יחזור הניגון.....

יש לי שיר כזה מימות עברוחתול זמני

אתה מזכיר לי חתול רחוב

כזה שקופץ כשמתקרבים אליו

כזה שלא צריך שישמרו עליו

כזה שמסרב לבטוח

גם לא בי

תן לי ללטף אותך

את חצי האוזן שנותרה לך

מבטיחה שלא אפגע בך

אולי יום אחד תסכים

לבטוח בי

אטווה לך שירים שמחים

נחבוש יחדיו את הפצעים

נבכה הכל החוצה

אם תבטח בי

רק אם תסכים

לבטוח בי

לבטוח בי.

היו ימים.

מענייןהבדידות

נושא השיר הוא אתה?

השירים שלך מלווים אותך לאורך זמן?

אתה מתנסה בסוגים נוספים של כתיבה יוצרת?

כן, כן וכן.חתול זמני

אני פחות טוב בפרוזה ועוד פחות בכתיבה ארוכה / המשכים, אבל היו לי כמה חיבורים טובים.

מעדיף שירה.

"פחות טוב"הבדידות

או "פחות אוהב"?

אתה כותב רק לפה או רק למגירה או משתף גם בפורומים אחרים?

הממ.חתול זמני

קל לי יותר לבטא את עצמי בשירה ואני אוהב את התמציתיות שלה.

אבל כאמור, היו לי כמה קטעים בודדים שאינם שירה שכתבתי, שכן מצאו חן בעיניי.

בעבר שיתפתי ב־tale.co.il אך האתר נסגר.

יש לי כמה חיבורים פה ושם בוואטפד ובאתר החדש chapter.co.il, מעבר לזה לא.

ואיזה שירה אתה קורא?הבדידות

אתה חושב שאתה מצליח לבטא את עצמך בתמציתיות של השירים שאתה כותב בצורה טובה גם לאחרים כמו לעצמך?

אתה משתף גם אנשים שמכירים אותך?

עברית מכמה סוגים.חתול זמני

אני אוהב שירה עברית של דור האמצע (פוסט־אלתרמן כזה). נניח נתן זך, אברהם חלפי, זלדה, כאלה.

גם פיוטי אשכנז.

גם שירים יפניים מסוימים (בעיקר אינדי מלודי, לפעמים יש מילים מעניינות).

נראה לי שרוב ככל השירים שלי מובנים למדי. יש כמה אזוטריים. מדי פעם אני שואל את מר AI מה הוא חושב (עוזר לי לנתח ולרכז את המחשבות בדיעבד), ובדרך־כלל זה קולע.

אנשים לא כל־כך מכירים אותי.

הבדידות

יפה.

ואנשים שקוראים אותך להרגשתך יותר מכירים אותך?

ייתכן,חתול זמני

אם כי, באופן כללי, איני מרגיש בנוח עם זה מכירים אותי.

למה לא מרגיש בנוח?הבדידות

מעיק.חתול זמני

אז למה בכל זאת אתה משתף?הבדידות

כי זה מאוד יפה לדעתי.חתול זמני

אבל אתה לא משתף רק שירההבדידות

תפסת אותי. אני חתול ערמומי ומלא סתירות.חתול זמני