איזה חסידות אתה?

ואני ממש לא מסכימה עם  הדעות שלה...

אני לא בדיוק מבינה בזה אבל היא עושה דברים רק בגלל הרב שלה (דברים מוזרים) תאמת לא הרבה וגם לא ממש דיברתי איתה על הנושא (היא גדולה ממני במלאאאא) אבל היא עושה דברים שנראים לי חסרי הגיון.. בטענה שהרבי אמר..

אתמול.. שלא טוב שאגיד את דעתי.

מעניין אותי מאד..

הוא הרב (שלא לומר רבי כדי לא לעצבן אותך) שלי, ומשום מה להרבה משיחיסטים שאני מכירה זה מקפיץ את הפיוזים, לא ממש הצלחתי להבין למה. משהו רציונלי...

קיצער אשמח שתגיד

תודה בכל מקרה

אולי כשיתאפשר

אבל המשיחיסטים אומרים שאם הרבי לא נפטר אז אין לו ממשיך, מה שמעלה להם את הפיוזים זה שרב מרבני חב"ד אומר ומתנהג כאילו הרבי נפטר לאחר שאותו רב היה משיחיסט בעצמו...

(על אף שהרבי נתן לו את "המוחין של הדור)

החסידים שלו אומרים עליו שהוא מחליף את הרבי, וחלקם טוענים שהוא המשיח. הוא עצמו לא מסכים עם הדברים, אבל זה שהוא לא מוחה בתוקף ויוצא בהכרזה שזה שקר, זה טעות גדולה, וזה דבר מאד מאד לא בסדר.

את יכולה לפרט? איזה דברים מוזרים לדוגמא?

אוכלת אוכל מאוד מסוים.. (כאילו האוכל שלנו לא כשר)

לא עושה אולטרסאונד שהיא בהריון..(בטענה שזה מזיק לתינוק..זה לא אמור לבדוק שהכל בסדר?? מלא פעמים זה מציל חיים..)

יש עוד אבל אני לא זוכרת..

היא ממש מאמינה ברב  שלה (בצורה שנראית לי מוגזמת)

אבל כן, אני לא ממש אוהבת את הגישה של החסידות.

אני מתנגדת אבל בקטע שאני לא חושבת שצריך להחרים ולנדות חסידים,

(רוב המפגשים עם תוכן חסידי לא שמעתי שום התנגדות, אפילו להפך, החסידות הייתה המיינסטרים)

הם מוזמנים להיות חסידים כמה שבא להם, אבל עם הגישה אני לא מסכימה.

אם תרצה שאפרט אתה מוזמן להגיד.

וברור שעכשיו אנחנו הולכים להכנס לדיון אז נא להטעין את התותחים.

אני לא אוהבת את הסגידה המוחלטת בלי שכל לרבנים.

אני מאוד מכבדת רבנים, יש להם ידע עצום ואסור לזלזל בהם, אבל הם לא הקב"ה.

כל העניין של קברי צדיקים, שכמעט כל הניסוח נשמע כאילו הם הם מתפללים אליו ולא ל-ה'.

הרעיון שאם הרבי\ אדמור\ וכו' אמר משהו, זה חייב להיות נכון, אפילו בלי לנמק למה הוא אמר את זה,

(בדברים שהם לא פסיקת הלכה).

וגם סיפורי חסידים מעבירים מסרים ממש מזעזעים הרבה פעמים, אני הולכת לנתח סיפור אחד ששמעתי שמכיל הרבה מהבעיות שיש בהרבה סיפורים אחרים.

פעם הקריאו לנו באולפנא ביום עיון\ שבת אולפנא (אני לא זוכרת) סיפור על חסיד שהלך לרבי שלו בראש השנה,

(נתחיל בזה שאני לא חושבת שזה ראוי לנטוש את כל המשפחה שלך בשביל הרוחניות האישית שלך)

הרבי קורא לחסיד ואומר לו מהר לחזור הבייתה, החסיד מתחנן להישאר (הוא כ"כ שונא את המשפחה שלו?)

אבל בסוף הוא מסכים והולך, בערב הוא עוצר בפונדק\ אכסנייה ושותה לחיים עם עוד יהודים, ואז  היהודים האלה משכנעים אותו לחזור שוב לרבי, הוא חוזר והרבי מקבל אותו בזרועות פתוחות , החסיד שואל מה השתנה שפתאום הוא כן יכול להשאר, והרבי אומר שהוא ראה בעולמות עליונים שהחסיד הזה הולך למות בקרוב, אז הוא שלח הביתה כדי שהוא יספיק להפרד ממשפחתו,

אבל בזכות שתיית לחיים שלו עם עוד יהודים הגזרה התבטלה והוא יכול להיות בראש השנה עם הרבי. 

דבר ראשון, מאז חורבן הבית פסקה הנבואה, ככה שאני לא מאמינה שרבנים, צדיקים ככל שיהיו יכולים לטייל בעולמות עליונים ולחולל ניסים, זה דבר שקורא בהרבה סיפורים כאלה.

גם מה המסר שהם מנסים להעביר פה? הרבי יכול לחולל ניסים והוא כזה צדיק, ואז מה? אתה צריך להקשיב לו בכל דבר? הבהרתם את הנקודה הזאת הרבה פעמים, זה נראה שכל מה שאתם רוצים מאנשים זה התבטלות וכניעה, וזה מוטיב חוזר בהרבה מההשקפה החסידית. (אנחנו אמורים להתבטל רק בפני הקב"ה, הוא ולא אחר)

דבר שני, זה קשור ספציפית רק לסיפור שהזכרתי, למה שתייית אלכוהול מבטלת את הגזרה הנוראה הזאת? זאת לא מצווה, ולא דבר שצריך לעודד, אז למה זה מה שעוזר לו?!

ממה שאני זוכרת משיעור הסטוריה של כיתה ח' החסידות בנויה על 3 דברים, הצדיק, (שעליו עברתי) השמחה, ועוד דבר ששחכתי, אשמח אם תזכירו לי אותו כדי שאוכל להתלונן עליו.

לגבי השמחה, ברור שעבודת השם לא צריכה להיות דלה וחסרה, אבל האידאל הוא לעבוד את ה', לא בגלל שזה משמח ונעים וטוב, ואם לא כיף לך לעשות את המצווה עדיף שתתכוון 3 שעות עד שתרגיש שזה מתאים.

הדוגמה הקלאסית של החסידים שמכינים את עצמם 3 שעות לתפילה ומפספסים זמן קריאת שחרית, התורה בנויה מכללים קטנים שהרבה פעמים לא נוחים, מעצבנים, ולא נעימים לנו, זה הקטע! אנחנו לא אבנו כדי להנות ולשמוח, אנחנו צריכים לעשות את מה ש-ה' רוצה מאיתנו גם אם אתה מלא ב"חיות" או כל מושג אחר.

לדעתי יש הרבה יותר ערך למצווה שנעשה בהתגברות על הדחפים והתשוקות מאשר אחת שבאה כשהאדם בשיא  האורות.

בכלל החסידות נהגתה בתקופה שהרבה אנשים היו כפריים אנאלפביתים שהרגישו שעבודת ה' שלהם לא משמעותית, והחסידות אומרת להם, שכל עוד הם מאמינים ושמחים, זה בסדר שהם עדיין פשוטים.

החסידות לא מעודדת אותך להשתפר, לרכוש השכלה (תורנית או מקצועית) הריי יש לך את הרבי הגדול והקדוש, וכל עוד אתה מקשיב לו, ושותה כוס לחיים בראש השנה, אז אתה בסדר.

וזה ממש מעודד בינוניות, ולא מפתח את את הציבור ומשאיר אותם פשוטים וחסרי דעת.

כתבתי די מבולגן כדי להספיק מהר, אז אתם מוזמנים לדייק את מה שכתבתי כי אולי זה לא יצא מנוסח טוב, 

יאללה, נתחיל בקרב התגובות.

טוב, יש לי תשובות להכל.. אבל אין לי כח.. אולי בהזדמנות, ואולי בכלל לא..

מה שבטוח, הטענות מוכרות וכבר לפני מאתיים שנה אדמוה''ז התמודד עם אם רובם ככולם במאסרו.. שאלות עתיקות יומין.

נראה, אולי עוד אענה על כך פה..

ה אומר שאין לך כוח לענות ופוטר את עצמך בתשובה מתחמקת שהטענות מוכרות וכבר ענו עליהן בעבר? 

אני באמת סקרנית לשמוע את התשובות שלך פעם אחת(באמת באמת, לא בציניות)

חבל שאת אומרת דברים לא נכונים.

לא ראית את הדיונים שנערכו בפורום בנושא יום העצמאות ולאחר מכן בנושא המשיח וכו'.

נכון?

כי אם היית רואה, היית רואה שעניתי תשובות מפורטות וארוכות.

ישבתי במשך כמה שעות והכנתי קובץ עם תשובות בקשר לציונות,

אבל מה לעשות שנגררים לאותם נושאים שוב ושוב, ומתי שהוא באמת אין לי כח לשבת ולכתוב תשובות ארוכות..

כדאי שתסתכלי על השרשור שם.. תראי כמה תגובות שלי עם הרבה הסבר והרבה תשובות..

(יש לי חובה בכל פעם לשבת שעות על המחשב ולנסח תשובות?)

סוג הזה. שום דבר לא אישי כלפיך...

חוץ משתיים(עם נגרינסקי, וכאן)

אני באמת אח'כ יושב ועונה תשובות..

בנוגע לדיון הזה, החלטתי לא לענות, למרות שהתשובות קיימות..

מכמה סיבות. והראשונה הכי עיקרית.

א: לא נראה לי שיש בזה תועלת, ששווה את הטרחה..

ב: לא אוכל להסביר בלי להכנס לנקודות שיעלו פה שוב ויכוח אדיר וגדול בין יושבי הפורום.. ובאמת שאין לי כח.

ג: באמת שאין לי כח.. להתחיל עכשיו למצוא את הספרים באינטרנט להעתיק מהם קטעים וכו'.. באמת שאני עייף מזה כבר.

והסיבה הראשונה בעיקר. משהו יכול לאמר לי איזו תועלת תצא מזה שאביא תשובות לשאלות?

היה איזה שרשור שפתחת והנימוק שלך היה:"הרבי אמר ככה וזה מספיק לי"

וכשאנשים אמרו למה העובדה שהוא אמר את מספיקה, ולא הנימוקים לדבריו, שלפת איזה מכתב עם הסכמות מהרבה רבנים שהרבי מלובביץ' הוא מלך המשיח.

וזה חוזר לאותה נקודה, רק בגלל זה הרבה רבנים אמרו משהו לא הופך את זה לנכון, הנימוק לדבריהם זה מה שנותן לו תוקף.

ושוב החסידות שמשאירה אנשים פשוטים, "הרבי אמר וזה מספיק לי" גישה כזאת לא מעודדת חשיבה והתפתחות, רק לציית בלי לפקפוק במה שהרבי הגדול הקדוש המשיח מחולל הניסים אומר.

(וגישה כזו מפריעה ללימוד תורה יסודי שבנוי על הקשיית קושיות, והסעת סברות, קרי, המשנה הגמרא, וכל התושב"ע בגדול)

א: האמירה שמה שהרבי אומר מספיק לי, יועדה לאנשים שמבינים למה זה ככה.

ב: צדיק, ונשיא הדור, שונה ממשהו אחר, אולי בפעם אחרת אשב ואסביר..

ג: זה שאני לא עונה עכשיו, זה לא בגלל שאני מתחמק או משהו בנושא, אלא להיפך, הנושא ארוך, ובשביל לענות תשובה אמיתית, שלא תהיה תשובה מתחמקת, אצטרך להסביר הרבה קטעים בחסידות (שזה דבר קשה לפעמים בפני עצמו, ובמיוחד לכם שמסתמא לא למדתם חסידות, ובטח שלא חסידות חב''ד) וקטעים מהתניא, ותשובות אדמוה''ז לחוקריו (שזה בספרים בפני עצמם), בקיצור, זה שאני לא שולף תשובות, זה דווקא בגלל שאני לא רוצה ''לחרטט'' אותכם, ולכתוב תשובות מהשרוול, אלא אם אני עונה, לענות באמת, ולבדוק את התשובות שלי, מה אעשה שכעת אין לי כח כל כך לבדוק בכל הספרים האלה?

את ה' אי אפשר לצמצם, צדיקי הדורות מראים לנו מה רצונו - זלזול בצדיק זה זלזול בכבוד שמיים!!!

בקשר לסגידה לרבנים..

(אגב ממשממש לא נכון לקרוא לזה סגידה)

מכירות את הסיפור של הרב מרדכי אליהו עם המגדלי פיקוח??

(בקצרה: הרב אליהו היה בסיור בשדה התעופה ואחד האחראיים שם שאל אותו "למה צריך רבנים?, שכל אחד יעשה מה שהוא חושב שצריך.." הרב שאל אותו "למה צריך פקחי תעופה?, אפשר שכל טייס יחליט לבד איזה מסלול נראה לו פנוי ולנחות בו", ישר האחראי אמר "מה פתאום! הטייס לא יכול לראות לבד את כ - ל התמונה וזה יכול לגרום להתנגשות של שני מטוסים, התרסקות ואסונות.. הפקח יושב למעלה ולכן יש לו ראיה יותר רחבה.." אמר לו הרב "ככה גם הרבנים! יש להם הסתכלות יותר רחבה על המציאות ואם כל אחד יעשה מה שנראה ל - ו זה עלול לגרום לאסון")

* אנחנו צריכים להקשיב לצדיקים כי הם יודעים הרבה יותר מימנו.

* יש את העניין של 'עשה לך רב' אדם צריך לבחור רב שאיתו הוא הולך בהכל! (כמובן שכשהאדם בוחר, הוא בוחר רב שהוא מסכים עם השקפתו..)

* בעז"ה בעתיד לבוא יהיו סנהדרין שיפסוק לכל העם, ואף אחד לא יוכל לקום ולהגיד "וואלה לא מתאים לי מה שהם אמרו"!!!!!

* יש עניין/ הלכה (לא זוכרת בדיוק) שאפילו אם רבו אמר לו שימין זה שמאל (כלומר אמר משהו שהאדם יודע שהוא אינו נכון) צריך להקשיב לו (לרב) שתבינו את רמת החובה לציית לרב..

* בן אדם יכול לברר ולחפש למה זה הפסיקה של הרב שלו (בקטע טוב) מותר לאדם לחשוב, אבל בסופו של דבר הוא צריך להקשיב למה שרבו אמר..

" אנחנו צריכים להקשיב לצדיקים כי הם יודעים הרבה יותר מימנו." - זה לא נכון רק בעניינים תורניים יש חובה כזאת וגם זה לא בדיוק. אמנם יש לו הסתכלות יותר רחבה אך ודאי זה אף פעם לא הנחייה מחייבת. וגם כמובן צריך ת"ח שמכיר אותך ויודע לתת לך הדרכה מתאימה של תשבור אותך.

"* יש את העניין של 'עשה לך רב' אדם צריך לבחור רב שאיתו הוא הולך בהכל! (כמובן שכשהאדם בוחר, הוא בוחר רב שהוא מסכים עם השקפתו..)" -עשה לך רב זה גם לא הלכה ולא רק זה, הש"ך (הוא היה לפני החסידות) אומר שאדם גם יכול לעשות לעצמו רב לכל עניין - רב להלכה, להשקפה לחינוך וכו'.

רק על הסנהדרין יש חובה להקשיב אם אומרים לך על ימין שהוא שמאל כי זה מה שהקב"ה ציווה עלינו בתורה. לא על אף רב אחר גדול ככל שיהיה. אדרבה, אם אדם מרגיש שאינו מסוגל להקשיב לדברי רבו אז צריך ללכת לרב אחר. (מדברי הרב אבינר).

בקטע הראשון והשני, לא הבנתי מה אתה בא לומר.

ובשלישי אתה צודק, אחרי שכתבתי, בדקתי את זה וראיתי שטעיתי, מחילה.

שעל מה שאמרת שצריך להקשיב לרבנים בכל עניין (כך הבנתי את דבריך) ושצריך לעשות רב שאתה מקשיב לו בהכל - שזה לא בדיוק ככה; עשה לך רב לא חייב להיות רב להכל, ואין חובה להקשיב לרב בכל מה שיאמר לך בענייני הדרכות מעשיות לא-הלכתיות

עיין בתגובה שלי למטה...

למה שאני אומר יש מקור בדברי הרב אבינר ב'חיי עולם' (לא זוכר עכשיו איפה).

לא כתוב בתורה בשום מקום שיש חובה להקשיב אפילו לבית הדין הגדול שיושב בלשכת הגזית בענייני הדרכות מעשיות (פרטיות כמובן). והאמת - זה גם לא התפקיד שלו. זה תפקיד של הנביא (כמו בסיפור שאול והאתונות) ורב הוא לא נביא.

ברור שבפסיקת הלכה מקשיבים לרבנים כי יש להם מבט רחב  והם מבינים בזה. ונכון שיש "עשה לך רב".

אבל, יש הבדל בין רב שאתה הולך אחריו בהלכה לבין רבי בחסידות שאתה אמור למנות כאחראי לכל חייך.

כמו שאמרתי, הסיבה שמקשיבים לרבנים זה כי יש להם ידע, סברות, ונימוקים לפסיקותיהם, לא כי הם קדושים עליונים משיחיים איכשהו נביאים ומחוללי ניסים.

כל אחד יכול להפוך לרב, ראה רבי עקיבא, ריש לקיש,  ועוד רבים, הם בני אדם, שגדלו בתורה.

אתה אמרת שאמורים לבחור בגלל שמסכימים עם תפיסת עולמו, וזה לגמרי נכון, הבעיה שבחסידות תפיסת העולם היא שהרבי הוא הכי גדול וצדיק, זה אחד הבסיסים של החסידות, זה לא שאתה בוחר רב שמתאים לך, אתה צריך לבטל את עצמך אליו.

וזה שרב כלשהוא הוא גדול בתורה, לא אומר שהוא מבין יותר מכל אדם אחר ברפואה, הנדסה, פסיכולוגיה, או איך לנהל חיים לא מהבחינה הרוחנית. (אם הוא לא התמחה בתחום הזה בנפרד, יש רבנים שדווקא כן מומחים בתחומים האלו)

ואין שום סיבה ללכת להתייעץ עם גדול ככול שיהיה, האם להשקיע בנדל"ן, להתחתן עם משהו מסוים, או לצאת ללמוד מקצוע כלהוא. (שוב, אלה אם כן הוא אכן למד את התחום המדובר)

גם בחסידות האדם הוא זה שמחליט להשתייך לחסידות מסויימת, וללמוד מרב מסויים.

וגם בחסידות, מקשיבים לרב כי הוא צדיק וגדול בתורה, ולא כי הוא קדוש עליון מחולל ניסים.

וגם בחסידות כל אחד יכול להפוך לרב גדול בתורה.

כי סיפורי החסידות מעבירים מסר הפוך.

אני לא יודעת מה ההשקפה שלך, אבל היא כנראה לא חסידית.

זה כמו הטיעון של סוציאליסטים כשמציגים להם איך הוא נכשל בכל מדינה שבה הוא נוסה,

הם אומרים שזה לא סוציאליזם אמיתי.

אני לא יודעת מה גרסת החסידות האידאלית שיש לך בראש, אבל זה לא מה שקורה בשטח.

כמו שאמרתי, לפי מה שלמדתי בהיסטוריה בכיתה ח' החסידות מורכבת מ-3 יסודות-

הצדיק, השמחה, ומשהו בבקשה יכול להיזכר מה השלישי?

''

גם בחסידות האדם הוא זה שמחליט להשתייך לחסידות מסויימת, וללמוד מרב מסויים.

וגם בחסידות, מקשיבים לרב כי הוא צדיק וגדול בתורה, ולא כי הוא קדוש עליון מחולל ניסים.

וגם בחסידות כל אחד יכול להפוך לרב גדול בתורה.''

גם זה לא בדיוק נכון, לרב כן, לא לרבי, כמו שכתבתי קודם.

בעז''ה אענה תשובות. לא מבטיח, אני רק מצטט אותכם ומעיר נקודות בנתיים.

''כל אחד יכול להפוך לרב'', זה נכון, אבל לא כל אחד יכול להפוך לצדיק, זו נקודה שאי''ה אם אכתוב תשובה, אתמקד גם עליה.

עבד ה' זה לא רק הלכה, זה 24\7 - כל רגע ורגע - גם נדל"ן זה חלק מעבודת ה'. הצדיק יודע מה רצונו...

ההשקפה זה הפנימיות וההלכה זה החיצוניות וההתנהגות - דוגמא:

חסידים מאוד מחמירים לא לאכול שרויה - למה? אם רצון ה' שאני אתרחק מחמץ שמורה על חמץ שבל אני אחמיר כ"כ עד שלא ישאר בי שום ספק ספק חמץ!

עייני "קטנים שבהם מחיי מתים" וכו

אתה יכול להסביר לי?

עבודת ה' ולהיות יהודי זה לא רק בבית הכנסת - זה דבר תמידי - החסידות אומרת לך בכל דבר לראות ולהבין שזה ה' ית' וזה רק רק רק הוא.

כל ה"ביטול תורה" וכו' שאמרו חסידות זה עבודת ה'...

חוץ מזה שחז"ל כן התייחסו למופתים שצדיקים עושים...

אומר את אותו הדבר.. (יעני כמו שאני אמרתי)

שבחסידות האדמו"ר לא מקבל את התואר והסמכות בזכות גדולתו בתורה, או צדיקותו (כמובן שהוא יכול ובדר"כ כזה). הוא מקבל את המעמד בירושה מאביו/חותנו.

 רק אם הוא ראוי לו, יש פעמים שהבן לא מקבל את התואר (גם אם הוא צדיק) אלא תלמיד, אבל כמו שאמרת בדרך כלל הבן ראוי להיות ממשיך הדרך..

אם הבן לא מתאים, הוא לא מקבל. אבל ההבחה הראשונה היא שהוא יהיה.

איפה שמענו ביהדות דבר כזה? אצל מלכים, לא רבנים.

הממשיך הוא תלמיד

תשווי לראשי ישיבות.

שברור לרבי הצדיק הגדול והקדוש יהיה ילד כזה צדיק וקדוש,

או שהוא יחתן את ביתו עם אחד כזה.

זאת התפיסה ששמה את הצדיק מעל לרמה של בני אדם רגילים,

אז ברור שהוא גם מחנך מושלם, ומוצא שידוך מושלם.

ברור שילדים הם לא העתק של ההורים, נגיד הבנים של משה או עלי.

אני התכוונתי לזה שיוצא שלפעמים האדמו"ר הוא לא כ"כ גדול כמו שמתייחסים אליו. ויותר מזה, היחס והיוקרה של לימוד התורה בקרב החסידים יורד.

אתם מדברים על החסידות בכללי או על מיקרים שקורים בימינו?

סתם מעניין אותי..

(תחשבו רגע בכנות לפני שאתם מגיבים..)

באופן כללי. אני לא כל כך מכיר מקרוב מקרים היום.

בכללי, האוטנתית, היא ממש לא כמו שאתם אומרים!! להפך, אהבת תורה, פשטות, קירבה בין התלמידי חכמים לכולם..

ממש לא כמו שאמרתם!!

היחס המעריץ ללימוד התורה ולגדולי התורה הרבה פחות משמעותי ממה שהיה לפני.

לפני החסידות?

או לפני ימינו?

תחשוב על זה..

ואצל המתנגדים/ליטאים.

ההשכלה, ההתבוללות, ודומותיהן..

החסידות לא מדגישה את לימוד התורה,

כמובן שצריך ללמוד תורה, ויש על זה הרבה שיחות וכו'

אבל עקרונות החסידות מדגישים דווקא  את מעלת האיש הפשוט, ועד כמה יכול להיות שלמרות שבקושי לקרוא הוא יודע, אבל במעלה שלו הוא נעלה יותר מאדם שלמד את כל הש''ס וכו'.

בהזדמנות אי''ה ארחיב יותר,(וכדי שלא יאמרו שאני מבטיח ולא מקיים.. אז הנה, לא מבטיח ולא בטיח... אולי, אי''ה)

מומלץ להסתכל בספר הזכרונות

כי לא נראה שאתה לא מסכים עם איך שנסחתי את החסידות, אתה פשוט טוען שזה כן נכון להאמין ככה.

תקן אותי אותי אם אני טועה, אבל אתה מסכים שהחסידות אומרת:

*שזה בסדר להיות איש פשוט שבקושי יודע לקרוא, וכל עוד אתה מאמין בלב אין סיבה לנסות לשפר את זה.

*שהרבי נמצא מעל לדרגת אנשים רגילים לא בגלל התורה שלמד, אלה בגלל שהוא קדוש עליון מחולל ניסים.

*שאתה לא יכול להשתפר בכלל ולהתקרב למעלה של הרבי אז אל תנסה בכלל, תקשיב למה שהוא אומר וזה מספיק.

אולי ניסחתי את זה באור שלילי, אבל עם הנקודות האלה אתה מסכים?

כי זאת השאלה שנשאלה בשרשור, למה יש אנשים שמתנגדים לחסידות?

אז התשובה היא בגלל הסיבות האלה (ואולי עוד כמה) אז קיבלת את התשובה לשאלה,

כי אם שינינו מסכימים שהנקודות האלה כן נמצאות בחסידות,

 האם צריך להאמין בהן או לא זאת שאלה אחרת, אבל זאת בגדול הסיבה להתנגדות.

*שזה בסדר להיות איש פשוט שבקושי יודע לקרוא, וכל עוד אתה מאמין בלב אין סיבה לנסות לשפר את זה.

עם מה שהדגשתי אני ממש לא מסכים, וזו לא דרכה של שום חסידות. אם חושבים שזה מה שאומרת חסידות אז יש חור גדול בהבנה של חסידות.

*שהרבי נמצא מעל לדרגת אנשים רגילים לא בגלל התורה שלמד, אלה בגלל שהוא קדוש עליון מחולל ניסים.

מה שהדגשתי בשורה הזו, זה מה שאני מסכים איתו, כנ''ל, השאר גם כן ממש לא מבטא את הסיבה שבגללה צריך להקשיב לרבי.

*שאתה לא יכול להשתפר בכלל ולהתקרב למעלה של הרבי אז אל תנסה בכלל, תקשיב למה שהוא אומר וזה מספיק.

בשביל לענות על השורה הזו, צריך להכניס כ20 פרקי התניא לכל הפחות פה בפורום.. וזה יהיה לי מאד מסובך, אז אתעלם ממנה..

"למה אנשים מתנגדים לחסידות?" קיבלת?

אתה לגמרי יכול להגיד שאנחנו לא מציגים את החסידות כמו שהיא באמת.

אבל זאת התשובה לשאלה של השרשור בגדול.

אם אתה טוען שכדי לענות לשאלות אתה צריך לכתוב ספרים שלמים, אולי זאת גם בעיה?

יש גם רבנים גדולים וחשובים שהתנגדו לחסידות ("אם רב אומר זה מספיק לי") האם הם גם לא מבינים כלום?

או שרק אם הם אדמו"רים הם מספיק חשובים בעינך?

מה אתה חושב על מי שלא חסיד? לאוו דווקא מתנגד ומחרים בפועל, סתם לא הולך לפי החסידות.

אתה חושב שאנחנו טועים וכופרים? או סתם טועים? אתה חושב שזה מותר להיות לא חסיד?

אני אמרתי שאני לא מסכימה עם החסידות אבל לא חושבת שזו כפירה נוראית ומותר לאנשים להיות חסידים,

מעניין אותי לדעת מה דעתך על לא חסידים.

מי שלא הולך בדרך החסידות ככל הנראה לא מקיים רצון ה'. (ע"פ הנתיבות שלום) אשמח להסביר אחרי זה...

אני כן אכבד אותו כי

- הוא הבן של ה' וממילא הוא אח שלי

-יש לי מצווה לכבד אותו

- רצון ה' שאני אכבד אותו

- הוא שומר תורה ולומד אותה (בפרט אם הוא ת"ח) ואני חייב בכבוד תורה

- אני מרחם עליו שהוא לא מכיר את החסידות...

אגב, מי שהמציא את הכינוי חסידים ומתנגדים זה המתנגדים ולא אנחנו...

באמת פעם זה היה מאוד דרסטי, או שאתה חסיד, או שאתה מתנגד לחסידות.

זה כמו בסיפור של ש"י עגנון "תהילה".

ויש בזה חיסרון, כי החסידות הייתה לגמרי לא לגיטימית, ולא היה אפשר לנהל דיון עם חסידים,

ולדייק את התפיסות של שני הצדדים.

ואני חושבת שזה גם אומר משהו כלפיכם חסידים:

אנחנו כבר לא מחרימים ומנדים, 

אתם יכולים להפסיק להתייחס בכזה שחור לבן לכל מי שלא חסיד.

זה שיש לנו מושגים שונים לא אומר שאף אחד פה כופר, או מזלזל בתלמידי חכמים (או הופך אותם לע"ז).

התחרטתי.

וגם יהיה נחמד יותר אם נתבטא בצורה נחמדה יותר.

סתם כדי שלא נגלוש לאד הומינם (=צורת דיון לפי המאפיינים של היריב ולא לפי הטיעונים, נגיד לקרוא למשהו"אתה שמן" בתגובה לדיון.

בדיון שלנו, "אתה כופר", זה מוריד את הרמה והופך את הדיון לחסר ערך)

לא שעשית את זה, אבל סתם כדי להזכיר.

מה שכתבת לא היה בוטה בכלל.

לא נעלבתי, ואשריך שאתה כ"כ נזהר בכבודם של אנשים.

...

אני אומרת שלא נפגעתי.

מה שמהללאל כתב ומחק הייתה שאלה של האם מה שפריעה לי בחסידות זאת דרך הדיבור או הגישה עצמה, לגמרי לא פוגע, זאת שאלה לגיטימית לחלוטין.

ובלי קשר, אני חושבת שהגיע הזמן לסיים את דיון.

או שאתם מוזמנים להמשיך להתדיין עם משהו אחר.

קצת קשה לי לעמוד בדיון של  3 על אחד.

אני מגיבה למהללאל@  ואנא עבדה דקב"ה@ מגיב כאילו דיברתי אליו, קצת קשה לעקוב.

בכל מקרה שכנוע לא יהיה פה  (משני הצדדים) אז אני יוצאת מהשרשור.

אולי  אני אגיב על עוד משהו קטן, אבל בגדול אין לי כוח לכתוב עוד מגילות.

זה לא אישי נגד אף אחד.

פשוט - אני מרחם, לא רק על המתנגדים, גם על מי שלא חסיד בכללי...

אני לא ח"ו ח"ו מזלזל! אני מעריך אותם מאוד - אבל זה לא רצון ה'...

א: לא אמרתי שאני צריך לכתוב ספרים שלמים, אמרתי שאם  אני רוצה לענות בפירוט (ואני בחור בן 15 שלא יודע יותר מדי,) אז אצטרך לחפש בכמה ספרים שאני זוכר שהתשובות שם כתובות בצורה הכי ברורה שיש, כדי לכתוב לך פה אותם.

אני יכול לענות לך על כל השאלות כאן ועכשיו ממה שיש לי בראש, אבל אני לא רוצה, אני רוצה שאם אני עונה זה יהיה מוסמך, ושאני אדע לאמר לך איפה זה כתוב וכן הלאה.

ב: לגבי הרבנים, תלוי מאד מי.

ג: מה אני חושב על מי שלא חסיד? א: לא ממש חשבתי על זה.. ולא גיבשתי דעה., מה שאני כן חושב על כל יהודי באשר הוא, שהנשמה שלו היא חלק אלוקה ממעל ממש, ובכללי שמי שמתנגד, רובם ככולם זה מתוך חוסר ידיעה.

ד: שוב, ''האם מותר להיות חסיד'', לא אוכל לענות לך על זה עכשיו, כל עוד לא הבנת מה המשמעות של ''חסיד''\''חסידות''.

א. אין דבר כזה יהודי פשוט - זה לא רק ססמא! אני עושה כמה שאני יכול לעשות רצונו ית'

ב. הרבי מחולל ניסים כחלק מזה שהוא שליח של ה' לעזור לנו לעשות רצון ה' (בדרך כלל גם הצדיק לא מושלם אבל זה עניינו וזה לא פותח בערכו)

ג. אם אני חושב שאני לא יכול להשתפר אני לא אקשיב לצדיק - כל המטרה היא שאני אתקרב לה'. אבל אין לי שום מטרה להגיע לדרגה של אותו צדיק (אני לט מתכוון בהגדרת צדיק על פי חב"ד) כי זה סוגי נשמות שונים (כדאיתא באריז"ל) הצדיק מראה לי את הדרך להתקרב לה' כמה שיותר...

לאור הבלבלול שיש כאן אשתדל יותר מאוחר להעלות לכאן סיכום של מה זה חסידות ע"פ הרבי ר' צבי, וע"פ ראש הישיבה שלי הרב שניאור קץ והרב שמחה שטטנר

הענקי רוח של החסידות, שהחסידות הצמיחה?

(ואנלא מדברת דווקא על האדמורים)

אבל יש בה גם חסרונות רבים.

אני מדברת על החסידות באופן כללי, לא על חסידות מסויימת..

אם היה אז כולם היו הולכים בה.. (או כמעט כולם)

הסיבה שמקשיבים לרבי היא לא בגלל התורה שהוא למד, אלא בגלל סיבה אחרת, הרבה יותר מהותית.

מהי המהות של רבי?

אנחנו ירדנו לעולם לא בשביל ללמוד תורה, לא בשביל להתפלל, לא בשביל לקיים מצוות ולא בשביל לקרב יהודים - ירדנו לסיבה אחת בלבד - להתקרב לה' ולעשות רצונו ית' - שהוא שנשמור מצותיו...

אפשר להסכל על זה כעול אבל זה לא נכן -זו זכות.

בגלל שאני עם כזאת משימה - להתקרב לאין סוף ב"ה אני יעשה את זה הכי חזק שאני יכול. (כי כמה שאני אתקרב אני עדיין אהיה באמת רחוק.

זו נקודה אחת.

נקודה שניה: לכל דבר בעולם יש צד חיצוני וצד פנימי - שניהם חשובים!

לדוג' אבן - הצד החיצוני שלה זה אבן, והצד הפינימי זה כוח אלו' שמחייה ומהווה אותה בכל רגע ורגע, וכבטל החלק הפנימי ממילא בטל גם החיצוני. אבל ללולא החיצוני לא היה לפנימי כלים להיות בהם...

כך גם בעבודה - לדו' תפילה - בחיצוני - להגיד מילים, בפנימי - לדבר עם ממ"ה הקב"ה ולהדבק בו (שזה עיקר התפילה).

לנו אין השגה תמידית מה רצון ה'. כי הוא אין סוף וממילא קשה לצמצם אותו (על אף שכל העולם זה רק צימצום אורו ית'). לכן ה' ברא ג' סוגי נשמות (ע"פ האריז"ל) סוג אחד - נשמות חדשות שצרכות לעשות רצונו בלי לפגום ח"ו, סוג שני - נשמות שצריכות תיקון. והסוג השלישי - נשמות "צדיק" (מכוח משה רבינו) - נשמות שתפקידים לתקן נשמות ויהודים אחרים בכדי שם יעשו רצון ה' (גם לנשמות צדיק יש תפקיד לעשות רצון ה'). מי שעובד על עצמו שהוא יכול לעשות רצונו ית' בלי עזרה עובד על עצמו... (ע"פ צדיקים כל נשמה של צדיק יורדת לעולם עם רשימת שמות לתיקון)

בשביל לעשות רצונו ית' אני צריך להיות מקושר לצדיק שיראה לי מה תפקידי בכולם ויוביל אותי בכל דבר.

עצם התפקיד שלי תלוי בו.

(רק עוד הערה להסביר את עניין החיצוניות ופנימיות - בואו ניקח שניצל - דבר חיצוני, ואני מאוד מאוד אוהב שניצל, אני יכול להחליט שאני אוהב אותו אבל זה יהיה טפשות - כי כל הטעם שלו הכל זה רק מכח אלו' המחייה ומהווה אותו וממילא כשבטל ממנו הכח האלו' הוא בטל מן העולם - לכן אני צריך לאהוב את הכח האלו' שבו...

וכן במצווה - הלכות מילה זה כיסוי להבנה שאני בן ה', ואני קדוש ואני בן ברית שלו)

זכות אבות זה דבר שמאוד מוסיף, ולכן ממילא הוא יהיה אדמו"ר...

חוץ מזה שאת לא יכולה להשוות בין אדם שגדל בבית של גדול הדור לאדם שגדל בבית רגיל...

חוץ מזה שמי שמחליט מי יהיה האדמו"ר הבא זה האדמו"ר הקודם - שבדרך כלל הוא יודע מה הוא אומר...

* אנחנו צריכים להקשיב לצדיקים כי הם יודעים הרבה יותר מימנו.-בקשר לזה, זה אחד הנושאים שאם\וכאשר אענה את תשובתי, אסביר למה לא זו הסיבה שצריך להקשיב לצדיקים..

אשמח מאוד (באמת) שתסביר בהיזדמנות מה המשמעות האמיתית של רבי, בינתיים אמרת רק מה זה לא..

(אני רוצה בקטע שבאמת אני רוצה לשמוע, לא כדי להתווכח..)

זה נושא ארוך וממש אין לי כח לכתוב..

יש לי פנטזיה.(כי אין סיכוי שזה יקרה) שכשיגמר הקורונה, ואחזור לארץ, אז נעשה מפגש של כל אלה שהתווכחו פה ודנו בנושאים האלה ונשב ביחד ונתדיין, ואז אוכל להסביר.. אבל כמו שאמרתי, זה פנטזיה.

נראה, אולי בכ''ז אשב להסביר את זה, לא מבטיח בכלל..

אם בהיזדמנות, בטעות (או בכוונה) יהיה לך כח (גם אם זה יהיה עוד מלא זמן) אתה מוזמן לכתוב, אני ישמח..

זה בדיוק הסיבה להתנגדות של חלק מגדולי ישראל לחסידות - שהאדם לא צריך להשתפר ובמקום זה צריך להידבק בצדיק

זה ממש לא הגישה שלי

אבל זאת כן גישה שהיתה (ואולי עדיין) מקובלת בחסידות ובגללה התנגדו (ואולי עדיין) לשיטה הזאת.

להיכנס על זה לדיון..

א. אין לך מושג מה זה חסידות!!!

ב. בעניין הצדיקים - כל מטרת בואונו לעולם זה להגיע ל"ובו תדבק", צדיקי הדורות מורים לנו את הדרך איך לקיים רצונו ית'.

ג. מה שהציל את אותו היהודי זה לא היין אלא זה שחבריו אמרו לו מליון פעם "לחיים משה".

ד. ההכנה שלוש שעות זה לא בשביל שיהיה יותר כיף, יותר מזה - הכנה כמעט תמיד זה ממש ממש לא כיף - אבל אני רוצה לקיים רצונו ית' - אותו ה' שאמר לי להתפלל אמר לי גם להתכונן לתפילה...

כתבתי לצערי מהר וקצר...

א. אין "סגידה בלי שכל לרבנים יש אמונת רבנים" יש אמונת חכמים, להבין שהצדיק יודע יותר טוב ממני, בפשטות משל המבוך מהרמח"ל (שלא היה חסיד) משל המבוך אומר שבעצם החיים הם כמו מבוך חי שעושים בכל עשירים עם צמחים גבוהים שיוצרים מבוך, וכל אחד מאיתנו בתוך המבוך, אבל הצדיק הוא יושב מלמעלה ורואה יותר טוב לאן המבוך הולך והוא יכול להדריך אותנו לאן לפנות, ולכן מה שהצדיק אומר עושים בלי לשאול שאלות כי הוא יודע יותר טוב ורואה את הדרך 

ב.בקשר לקברי צדיקים, יש אנשים שתועים ומתפללים לצדיק, אבל הרוב לא,בעצם הצדיק\קבר הצדיק הם צינור לקדוש ברוך הוא כשאתה מתחבר לצדיק אתה מתחבר בעצם צינור לה' יתברך "הוי מידבק באפר רגליהם"

ג.בקשר לטענה של סגידה מוחלטת אני מקשר אותה גם לבינוניות ברשותך, כמו שאף אחד לא התלונן על האורים ותומים שהראו עם מי צריך להתחתחן,האם לצאת למלחמה או לא, שהם גומרים לחוסר חשיבה ובינוניות כך גם בצדיק הוא לא גורם לחוסר חשיבה אלא להתעלות ולחשיבה מעבר  

ד. אין עניין להטיל ספק בכל הצדיק יודע כי ה' נתן לו את הידיעה כמו שאת לא מטילה ספק במה שעושה הרופא, הרופא יודע כי ה' נתן לא את הידע איך לרפאות כך גם בצדיק.

ו, אין עניין של שינאה למשפחה אבל המשפחה גם רומה בזה כי היא מהמינה שזה הדבר הנכון (אני מאמין שהמשפחה של החסיד הייתה חסידית ולא מתנגדת)

ז. אין עניין לערבב במושגים לא נכונים, אין קשר בין רוח הקודש לנבואה, שני דברים שונים, ושוב גם במסילת ישרים שכתב הרמח"ל יש דרגת רוח הקודש, 

אני ימשיך אחר כך יש לי שיעור

(אגב, תודה שחילקת את מה שכתבתי לנקודות, זה ממש יצא מבולגן)

א. כמו שאמרתי, יש הבדל בין אמונת חכמים, עשה לך רב,

ועוד כל מיני מושגים שמתייחסים או למינוי רב פוסק, או להקשבה לסנהדרין,

לבין החסידות שמה את האדמו"ר בתור אחראי לכל מהלך החיים של החסיד.

גם מהללאל הביא את המשל של מגדל הפיקוח שאומרת בדיוק אותו דבר כמו משל המבוך, התשובה שלי לשניהם:

זה קשור לפסיקת הלכה, כי באמת הרב למד יותר תורה, ויש לו ידע בכך, ולכן הוא מבין בזה.

זה רב פוסק.

רב של השקפת עולם את בוחר לפי האם הוא תואם את השקפת העולם שלך,

בחסידות השקפת העולם (או לפחות חלק גדול ממנה) היא התבטלות בפני הרבי, ככה שזה לא הסדר הנכון.

אתה מקשיב לרב כי הוא מתאים לך, (בהשקפת עולם, על פסיקה כבר דיברתי)

ובחסידות אתה מקשיב לרבי כי הוא כזה גדול וצדיק, יש פה התבטלות לשם התבטלות, אין שום דבר מעבר לזה.

ב. שוב, החסידות שמה את הצדיק בתור משהו מעבר להשגה של אנשים פשוטים כמונו, הביטוי של זה זה קברי צדיקים, ולפעמים זה גם גובל בע"ז ממש (דגש על הלפעמים, רוב החסידות לא כזאת, אבל אין שום דבר בגישה שלה ששם גבול למעלת הצדיק וזה עלול במקרים קיצוניים לגרום לזה, שוב ממש לא רוב החסידות).

ג. האורים ותומים הם דבר ה' ממש, בימינו אין נבואה,

(וגם בזמן הנבואה, אני לא חושבת ש-ה' אמר לאנשים כפשוטו עם מי להתחתן, והאם לקנות משהו, יש בחירה חופשית)

ורב גדול מבין בהרבה בתורה, אלא אם כן הוא למד בנוסף את התחומים האלה, אין שום הגיון בזה שהוא יבין יותר במה שהוא לא עניין רוחני יותר מהאדם הרגיל.

וזו בעיה להתייעץ עם רב בתחומים כאלה, כי אז הוא נותן פסיקה שצריך להקשיב לה למרות שאולי זאת לא הדרך הנכונה לאדם הפרטי ששאל.

אני לא אומרת שזו תמיד התשובה הלא נכונה, היא פשוט יכולה להיות כזאת כי זאת לא הלכה, ולהפוך ייעוץ (שמשאיר מקום לפעולה אישית)להלכה (שלא משאירה מקום לכך)זאת בעיה.

ד. אני לא מטילה ספק ברופא כי למד רפואה.

אבל אם הוא יגיד משהוא שלא קשור לרפואה נגיד איך לעצב בתים, שאפשר באיזו דרך לקשר לרפואה, נגיד שבית עם רהיטים ממוקמים נכון מונע פציעות. ובאמת צריך להתחשב בהיבט הרפואי של עיצוב בתים, אבל זה לא שעל כל התחום יש לרופא הבנה מוחלטת. (אני מקווה שאתה מבין את הנמשל)

(דילגת בטעות על ה. אבל כדי שיהיה אפשר לשייך את הנקודות אני ממשיכה עם הטעות)

ו. אני לא חושבת שהחסיד בסיפור הזה שונא את המשפחה שלו, אבל הוא כן שם את הרוחניות שלו, שלמרות שהיא חשובה, היא לא קודמת לחובה  ההלכתית היבשה שלו כלפיי משפחתו.

וזה לא סתם איזה פלוני אלמוני, הסיפור הזה נועד להיות מודל לחיקוי.

נסיעה לרבי בחגים זאת רק ההתבטאות של העיקרון שהחוויה הרוחנית-רגשית אישית,קודמת לחובה הלכתית יבשה

("והגדת לבינך,חובות הבעל כלפיי אישתו).

ושוב, השאלה היא לא האם זה באמת הפריעה למשפחה של אותו פלוני, אלא המסר שזה מודל לחיקוי בחסידות, שזה הדבר הנכון לעשות.

ז.רוח הקודש היא אכן לא נבואה, וגם אם תטען שלאדמו"רים יש רוח הקודש (איך אפשר למדוד את זה?) היא לא שווה לנבואה שזה דבר ה' עצמו.

אני מאד מציע לך לקרוא את חסידות הלכה למעשה כתוב טוב ועונה לך על השאלות

בשם ה' נעשה ונצליח 

א.אני לא קראתי את כל השרשור ואני לא מתכוון אשמח שתפרטי את א' כי אין לי פה שום דבר לעבוד איתו כל כך.

ב. זה לא החסידות זה התורה, רב הוא לא רובוט שעונה תשובות לשאלות הלכתיות רב הוא מורה דרך איך להתקרב לה' יתברך מורה דרך איך להתקדם בעבודת ה', אדם צריך שיהיה לו רב, רב שהוא שואל אותו מה להצביע בבחירות (לדוגמה) כי הוא אומר את דעת ה' ולא את דעתו האישית,אף אחד לא כופה אותך לרב מסוים  אתה בוחר את הרב שידריך אותך 

ג' וד'.פשט  שהאורים ותומים אמרו עם מי להתחתן. הרב יודע יותר כי הוא חי בדרגה יותר גבוהה אפשר לומר שהוא מחובר לנשמה שלו יותר ממנו והוא מבין בהכל יותר מאיתנו 

ו.האדם מחויב למשפחתו המון, בכלל לא משהו יבש. הרוחניות שלו יותר חשובה כי זה מה שמחזיק את הבית (עיין הפרש באחוז הגירושים דתיים חילונים) 

ז.(אמר לו: כך אמר רבי יוחנן: מהו שכתוב "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא" (מלאכי ב, ז)? אם דומה הרב למלאך ה' - יבקשו תורה מפיו. ואם לאו - אל יבקשו תורה מפיו. כלומר הרב שלך הוא צריך להראות כמו מלאך ה' אין דרך למדוד את זה הוא פשוט הרב שלך והוא יודע בשבילך

א. אני שוב מדגישה- תפקיד של רב מתחלק ל-2 ועוד תפקיד שילשי שהחסידות הוסיפה לאדמו"ר.

רב פוסק- על כל נאמר "עשה לך רב", רב שמכבדים אותו בגלל התורה שלמד.

כל אחד אם ילמד מספיקי כול להפוך לרב, ראה רבי עקיבא, ריש לקיש ועוד רבים.

רב בוא בן אדם, הוא נביא, כי אין נבואה בימינו.

לרב פוסק את בא לתשובה לשאלות הלכתיות, ואתה הולך ע"פ פסיקתו, ואסור להחליף רבנים בזה או להחליט לבד.

כי כמו מגדל הפיקוח או המבוך הרב למד תורה והוא מבין בזה יותר.

רב השקפה- במהלך החיים בן אדם מקבל השקפה, על יחס למדינה\ לעבודת ה'\ ולכל דבר אחר.

אדם אמור לבחור את הרב של ההשקפה שלו, לפי הערכים בהם הוא מאמין.

בחסידות, אחד הערכים עצמם הוא התבטלות לרבי "הרבי אמר וזה מספיק לי", יש פה פגם בסדר של הדברים.

אתה קודם אמור לקבל את השקפת עולם, ובגלל זה, אתה מקשיב לרב.

ובחסידות, השקפת העולם היא הקשבה לרבי, ולכן צריך להקשיב לרבי.

התייעצות עם רבנים-החסידים מתייעצים עם רבנים בנושאים שלא קשורים להשקפה או הלכה,

כמו במשל שכתבתי בסעיף ד.,

אפשר לקשר כל דבר להלכה והשקפה, וכשאדם מחליט משהו, הוא בהחלט אומר לשקול את ההיבט התורני בעניין.

אבל, לרב יש הבנה בתורה, ותו לא,(אם הוא לא בנפרד למד את התחום) ולכן זה לא נכון לבקש עצה מהרב.

הבעיה בזה, שהרבי בחסידות, הוא גם פוסק ההלכה שלך, ואם אתה מבקש עצה מהפוסק שלך, העצה תהפוך לפסיקה, שאתה חייב לקיים למרות שלא תמיד זו העצה הנכונה.

כי העצה, שיש בה מקום לפעולה אישית, הופכת לפסיקה שאין בה מקום לכך.

(חשבתי לפרט על הכל, אבל אולי אחר כך, זה יצא ממש ארוך וזאת רק תשובה ל-א.

ואנשים אומרים דברים בחלקים אחרים של השרשור ולא קראתי אותם כי מאז שהגבת אני כותבת את התשובה הזאת)

אנחנו ירדנו לעולם לא בשביל ללמוד תורה, לא בשביל להתפלל, לא בשביל לקיים מצוות ולא בשביל לקרב יהודים - ירדנו לסיבה אחת בלבד - להתקרב לה' ולעשות רצונו ית' - שהוא שנשמור מצותיו...

אפשר להסכל על זה כעול אבל זה לא נכן -זו זכות.

בגלל שאני עם כזאת משימה - להתקרב לאין סוף ב"ה אני יעשה את זה הכי חזק שאני יכול. (כי כמה שאני אתקרב אני עדיין אהיה באמת רחוק.

זו נקודה אחת.

נקודה שניה: לכל דבר בעולם יש צד חיצוני וצד פנימי - שניהם חשובים!

לדוג' אבן - הצד החיצוני שלה זה אבן, והצד הפינימי זה כוח אלו' שמחייה ומהווה אותה בכל רגע ורגע, וכבטל החלק הפנימי ממילא בטל גם החיצוני. אבל ללולא החיצוני לא היה לפנימי כלים להיות בהם...

כך גם בעבודה - לדו' תפילה - בחיצוני - להגיד מילים, בפנימי - לדבר עם ממ"ה הקב"ה ולהדבק בו (שזה עיקר התפילה).

לנו אין השגה תמידית מה רצון ה'. כי הוא אין סוף וממילא קשה לצמצם אותו (על אף שכל העולם זה רק צימצום אורו ית'). לכן ה' ברא ג' סוגי נשמות (ע"פ האריז"ל) סוג אחד - נשמות חדשות שצרכות לעשות רצונו בלי לפגום ח"ו, סוג שני - נשמות שצריכות תיקון. והסוג השלישי - נשמות "צדיק" (מכוח משה רבינו) - נשמות שתפקידים לתקן נשמות ויהודים אחרים בכדי שם יעשו רצון ה' (גם לנשמות צדיק יש תפקיד לעשות רצון ה'). מי שעובד על עצמו שהוא יכול לעשות רצונו ית' בלי עזרה עובד על עצמו... (ע"פ צדיקים כל נשמה של צדיק יורדת לעולם עם רשימת שמות לתיקון)

בשביל לעשות רצונו ית' אני צריך להיות מקושר לצדיק שיראה לי מה תפקידי בכולם ויוביל אותי בכל דבר.

עצם התפקיד שלי תלוי בו.

(רק עוד הערה להסביר את עניין החיצוניות ופנימיות - בואו ניקח שניצל - דבר חיצוני, ואני מאוד מאוד אוהב שניצל, אני יכול להחליט שאני אוהב אותו אבל זה יהיה טפשות - כי כל הטעם שלו הכל זה רק מכח אלו' המחייה ומהווה אותו וממילא כשבטל ממנו הכח האלו' הוא בטל מן העולם - לכן אני צריך לאהוב את הכח האלו' שבו...

וכן במצווה - הלכות מילה זה כיסוי להבנה שאני בן ה', ואני קדוש ואני בן ברית שלו)

מה שאת מתארת נשמע לי מאוד הגיוני ואף נחוץ...

אגב, את משתמשת במקורות לבסס את מה שאת אומרת?

ואני לא עונה כי בעיקר אין לי כוח להגיב.

אבל ממה שקראתי זה הסבר כללי ולא תגובה ספציפית למשהו שמישהו אמר.

זה השקפה והסתכלות על המציאות שונה ממה שאת חושבת, עד שלא תביני את זה לא תוכלי להבין שום דבר מעניין החסידות...

מאד הסכמתי עם התגובה, וכמו שהיא כתבה בסוף, יש עוד הרבה להרחיב ולהבין בעניין

רק מספר הערות קטנות אם אפשר, הרמב''ם כותב שכבר חזרה הנבואה.. ואפילו עם פחות תנאים שצריך לנבואה מאשר פעם (זה גם תשובה לאחד ששאל והרי אין נבואה בחו''ל, הרמב''ם כותב שבזמננו חזרה הנבואה, ולא מוכרח שהיא תהיה באה''ק)

וכן בקשר להתבטלות, זו סיבה נכונה, אבל היא לא הסיבה העיקרית שמתבטלים לצדיק.

ובקשר לשמחה, יש עוד הרבה הרבה מה להרחיב בעניין ובין זה פרקים שלמים של תניא, אז אולי בהזדמנות, ואולי לא אבל מה שחשוב, ש''חושבת בקופסא'' שאת תבדקי באמת את העניין.. בהצלחה!

אפשר רק את הציטוט של הרמב"ם שאומר שכבר בזמנו חזרה הנבואה?

זה קצת מוזר לי שגישתו של הרמב"ם היא מאוד שיכלית, והוא הסתמך גם על חוכמות יווניות,

ועדיין חסידים משתמשים הרבה  להרבה לסימוך דבריהם.

הגישה שלו לא נוגדת קצת את החסידות?

בספרי החסידות מסבירים הרבה למה הוא דווקא מחזק את החסידות.

זה לא נראה לי סביר שהרמב"ם יגיד שבזמנו, בחו"ל, חזרה הנבואה.

וגם איך מודדים את זה?

כל אחד יכול להגיד שהוא חלם על כל מיני דברים,

איך אפשר לבדוק את האמינות של זה?

נכון שהסיפור מדבר על התקופה של האנשים הפשוטים שבקושי אם בכלל ידעו לקרוא

והקשר היחיד שלהם לרוחניות היה ללכת פעם בשנה לרבי.

אבל זו בדיוק הבעיה שלי עם הסיפור הזה,

נכון שהחסידות נוצרה עבור אנשים פשוטים,

אבל בימינו אנחנו לא צריכים להסתפק בדרגה הזאת.

העניין הוא שזה לא סתם אירוע שקרה, הסיפור הזה נועד להיות מודל לחיקוי.

מה המסר שנילמד כאן?

החסידות מעלה את הערך של האדם הפשוט ובעצם אומרת שזה בסדר להישאר אדם שבעיקר מתעסק בחומריות, בקושי יודע לקרוא אם הוא פעם בשנה הולך לרבי הגדול שהוא מעל דרגת אנשים רגילים וכולו ניסים וקדושה.

אני לא אומרת שאין תלמידי חכמים גדולים וקדושים,

אבל החסידות מאוד מדגישה את הפער הזה, אתה למטה, הרבי למעלה,

וזו לא דרכה של  התורה. 

"כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ, וְלֹא רְחֹקָה הִוא.  יב לֹא בַשָּׁמַיִם, הִוא:  לֵאמֹר, מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה.  יג וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם, הִוא:  לֵאמֹר, מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה.  יד כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד:  בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ." (דברים ל, י"א- י"ג)

עדיין לא ענית על מה שאמרתי לגבי הסיפור,

למה זה בסדר להשאיר את המשפחה שלך לבד בראש השנה בשביל הרוחניות האישית שלך?

יש לאדם קודם כל חובה למשפחתו (והיגדת לבנך, חובת הבעל לאישתו), לפני כל המסעות והריגושים.

ואם הרבי יכול לראות את מלאך המוות, למה הוא לא אמר לחסיד הזה להתפלל לחיים, או שהוא היה מתפלל עליו,

ואל תגיד שאנחנו לא יודעים חשבונות שמיים, כי הרבי בעצמו הוא לא ריבונו של עולם, והוא לא יודע חשבונות שמיים,

אפילו נביאים לא יודעים את זה.

אתה צודק שנאמר שחכם עדיף מנביא, אבל אין הכוונה שהחכם הוא גם כן נביא,

זה בא להגיד שהחוכמה והמחשבה העצמית עדיפה מזה שה' יגלה לך הכל בלי הגות משלך.

זה מביס את כל הפואנטה של המשפט להגיד שהחכם הוא גם נביא.

אין בעיה להתבטל לפני ה', הוא בורא עולם, אבל רב צדיק ככול שיהיה הוא רק אדם.

כל אחד יכול להפוך לרב, התורה לא בשמיים, והרבי לא נולד כזה רבי גדול וקדוש.

הוא הרוויח את התורה שלמד, ואין שום  מניעה מאדם רגיל להפוך גם כן לתלמיד חכם,

אין איזה שוני מהותי בין הרבי לבי אדם רגיל.

החסידות משאירה את האדם הפשוט מסופק עם היותו פשוט כל עוד הוא שמח ומקבל מהרבי קדושה, במקום להשתפר, ללמוד, ולהעמיק.

נכון, פעם לא הייתה בררה לאנשים כפריים ופשוטים, אבל היום יש, ואין שום תירוץ להיתקע בתור אדם פשוט ועלוב.

זה עהניין, ההתבטלות שלנו היא כלפיי ה' ולא כלפיי אף אחד אחר.

תלמידי חכמים הם אנשים רגילים שלמדו תורה, הם לא נביאים או מלאכים.

יש הבדל בין כבוד לתמידי חכמים שמייצגים את התורה, לבין לסגוד להם ולשים אותם במעלה מעל אנשים רגילים.

יש את המשל של החמור של בן איש חי אם אני לא טועה,

על חמור שנושא בשמים וכל האנשים בשוק מכבדים אותו,

וביום אחר כך הוא נושא שקי דשן, וכל האנשים בשוק מתרחקים ממנו,

הוא שואל חמור זקן על כך והוא עונה שזה לא משנה מי החמור, מיחסים למשא שעליו.

והנמשל הוא שהתורה היא הבשמים וצריך לכבד את מי שנושא אותה.

והחכם הוא לא נביא! אם זה ככה מי הם הנביאים שהם אינם חכמים?

כל הנביאים שנזכרו בתנ"ך כולו היו אנשים חכמים וגדולים בתורה שהגיעו למעלה הכי גדולה של קשר ישיר עם הקב"ה.

אין בימנו נבואה, רבנים, גדולים ככל שיהיו אינם נביאים בימנו.

א: שוב ושוב, כתבתי כבר, הכיבוד לרבי הוא לא בגלל התורה שהוא למד, ולא בגלל שהוא ''אדם כמוני, רק שהוא יותר התאמץ בחיים, והוא יותר חכם,'' אלא כיבוד כי המהות שלו היא משהו אחר לגמרי

ב: קשור לא', לא כל אחד יכול להיות רבי, זו מהות אחרת לגמרי בנשמה

ג: בכללי מהויכוח הזה, (בלי זלזול, או ציניות, באמת!) רואים שלא מספיק בדקת את הנושא לעומק, לא בדקת מה זה בדיוק רבי, מה זה אומר וכו', הייתי ממליץ לבדוק יותר את העניין..

ד: לפי הרמב''ם ועוד הרבה מאד פוסקים אחרים, יש בימינו נבואה.. ובאמת מה שמודד נבואה זה שוב, כמו שכתבתי בתגובות אחרות, ובא' , וב', זה ממש לא התורה שהאדם למד. זה מדרגה אחרת לגמרי, מהות שונה לגמרי..

לי אין כח, וזמן, להקדיש לכתוב פה כעת, ובמיוחד שהנושא עמוק מיני ים. אבל אם את באמת רוצה לדעת, תבדקי..

א: כמו שכבר כתבתי, לסגוד זו מילה מגזימה.. שנועדה ליצור מחשבה שלילית, אבל בהחלט, על רבי מהסוג שאני מדבר, יש להתייחס לדבריו לא כעצה, אלא כדבר ה'. גם אם נראה לכם שהגזמתי, אז לא..

ב: כמו שכבר כתבתי, הרבה אחרי הגמרא, כבר פסקו פוסקים אחרים, וביניהם הרמב''ם, שהנבואה חזרה לעם ישראל..

אם תגדירי לי, אדע להגיד לך האם זה אכן כך, אלא שלא קוראים לזה סגידה,

או שזה באמת לא כך..

סְגִידָה

שֵׁם עֶצֶם - נְקֵבָה

1. 1.

   כְּרִיעַת בֶּרֶךְ (לְשֵׁם פֻּלְחָן דָּתִי).

   "אַף יִשְׁתַּחֲווּ הִשְׁתַּחֲוָאָה יוֹתֵר מֵהַסְּגִידָה"

2. 2.

   בהשאלה

   הַעֲרָצָה, כְּנִיעָה מֻחְלֶטֶת: סְגִידָה לְאִידֵאָלִים זָרִים. סְגִידַת הַהֲמוֹנִים לַמַּנְהִיג.

מקור

מן סגד, סָגַד.

אני מקווה שעונה לשאלה שלך.

הרבה חסידים נעשו לרבנים,

לא כל אחד יכול להיות רבי,

המושג רבי הוא לא ''משהו שיודע הרבה תורה, (אפילו אם הוא יודע את כל התורה כולה) והוא בדרגה נעלית יותר ממני, אבל אם אני אלמד תורה, אוכל להיות כמוהו'', אלא רבי הוא מהות אחרת לגמרי.

אין לי זמן וכח להסביר את העניין, אבל זה לא אומר שההסבר לא קיים.. וזו טעות לקחת נקודות מסויימות ולשאול מהם על כל החסידות..

רבי.

ואני לא שולל, יכול להיות שחסידים מסויימים נהיו ''רבי''

אבל מה שהדגשתי הוא לא ש''חסיד לא יכול להיות רבי''

אלא שלא כל אחד יכול להיות רבי. 

וזה משהו שונה לגמרי..

(חוץ מזה, שזה ברור שחסיד יכול להפך להיות רבי.. כי כל רבי, חוץ מהבעש''ט..(שגם לו היה מורה דרך, ר' אדם, אבל זה עדיין לא היה בגדר רבי חסידי..) בקיצור, כל רבי היה חסיד של רבי אחר..

הרבה חסידים נעשו לרבנים,

לא כל אחד יכול להיות רבי,

המושג רבי הוא לא ''משהו שיודע הרבה תורה, (אפילו אם הוא יודע את כל התורה כולה) והוא בדרגה נעלית יותר ממני, אבל אם אני אלמד תורה, אוכל להיות כמוהו'', אלא רבי הוא מהות אחרת לגמרי.

אין לי זמן וכח להסביר את העניין, אבל זה לא אומר שההסבר לא קיים.. וזו טעות לקחת נקודות מסויימות ולשאול מהם על כל החסידות..

א: שוב ושוב, כתבתי כבר, הכיבוד לרבי הוא לא בגלל התורה שהוא למד, ולא בגלל שהוא ''אדם כמוני, רק שהוא יותר התאמץ בחיים, והוא יותר חכם,'' אלא כיבוד כי המהות שלו היא משהו אחר לגמרי

ב: קשור לא', לא כל אחד יכול להיות רבי, זו מהות אחרת לגמרי בנשמה

ג: בכללי מהויכוח הזה, (בלי זלזול, או ציניות, באמת!) רואים שלא מספיק בדקת את הנושא לעומק, לא בדקת מה זה בדיוק רבי, מה זה אומר וכו', הייתי ממליץ לבדוק יותר את העניין..

ד: לפי הרמב''ם ועוד הרבה מאד פוסקים אחרים, יש בימינו נבואה.. ובאמת מה שמודד נבואה זה שוב, כמו שכתבתי בתגובות אחרות, ובא' , וב', זה ממש לא התורה שהאדם למד. זה מדרגה אחרת לגמרי, מהות שונה לגמרי..

לי אין כח, וזמן, להקדיש לכתוב פה כעת, ובמיוחד שהנושא עמוק מיני ים. אבל אם את באמת רוצה לדעת, תבדקי..

א: שוב ושוב, כתבתי כבר, הכיבוד לרבי הוא לא בגלל התורה שהוא למד, ולא בגלל שהוא ''אדם כמוני, רק שהוא יותר התאמץ בחיים, והוא יותר חכם,'' אלא כיבוד כי המהות שלו היא משהו אחר לגמרי

ב: קשור לא', לא כל אחד יכול להיות רבי, זו מהות אחרת לגמרי בנשמה

ג: בכללי מהויכוח הזה, (בלי זלזול, או ציניות, באמת!) רואים שלא מספיק בדקת את הנושא לעומק, לא בדקת מה זה בדיוק רבי, מה זה אומר וכו', הייתי ממליץ לבדוק יותר את העניין..

ד: לפי הרמב''ם ועוד הרבה מאד פוסקים אחרים, יש בימינו נבואה.. ובאמת מה שמודד נבואה זה שוב, כמו שכתבתי בתגובות אחרות, ובא' , וב', זה ממש לא התורה שהאדם למד. זה מדרגה אחרת לגמרי, מהות שונה לגמרי..

לי אין כח, וזמן, להקדיש לכתוב פה כעת, ובמיוחד שהנושא עמוק מיני ים. אבל אם את באמת רוצה לדעת, תבדקי..

ה: לגבי ההתבטלות לצדיק ולא לה', אם את הולכת לפי מה שאת חושבת.. אז אולי את צודקת, באמת אולי לא נשמע הגיוני להתבטל לצדיק, אבל אם את הולכת לפי האמת, ואין אמת אלא תורה.. אז לפי התורה, אולי תתפלאי אבל שייך, וכתוב במפורש באין ספור מקומות על העניין של התבטלות לצדיק, והתבטלות לרבי, ויותר מכך, באין ספור מקומות רואים שרק על ידי ההתבטלות לצדיק, ולנשיא הדור, אפשר להתחבר לה'.. בלי זה פשוט אי אפשר באמת להתחבר לה'!

וזה לא שייך בכל אדמו''ר, אני מדבר בעיקר על הרבי של פעם, ועל אנשים מסויימים, שהעניין הזה שייך בהם גם היום.

רבי=צדיק. צדיק גמור של התניא אם את מכירה.

לפי הזהר ועוד הסברים בפנימיות התורה צדיק הוא הצינור שמעביר את השפעת ה' לעולם.

בכל דור יש 1 כזה, שקרא רבי/נשיא הדור/משה רבינו שבדור, (וכמ"ש על משה "איש הא-להים" - חציו ומטה איש חציו ומעלה א-להים).

ועדיין, לא ענית על השאלה, כל עוד לא בא המשיח,

מחזיר את מלכות בית דוד,

מקבץ את כל קהילות ישראל,

ובונה את ביהמ"ק,

איך אפשר להגיד שחזרה הנבואה?

כל אחד יכול לספר על חלום שהיה לו, איך אפשר לבדוק את זה?

אני לא אחזור על מה שכתבתי כבר מלא פעמים פה, אבל בדיוק סיכת בנקודות יפות מאוד הרבה ממה שאני ועוד הרבה אנשים אחרים מתנגדים לחסידות בגללו,

(כולל הגאון מוילנא ועוד הרבה רבנים אחרים, אתה אומר שהם לא באמת עובדים את ה'?) 

אני לא אחזור על מה שכתבתי כבר על זה.

(וסתם בקשה, אתה יכול אולי למחוק את שלושת התגובות האחרונות ולהשאיר רק את זאת עם כל הנקודות שלך?

זה נראה כאילו הייתה לך איזו טעות הקלדה ואותה תגובה התפרסמה 3 פעמים, ממש בקלות מפספסים את התוספות למה שכתבת)

א: חזרת הנבואה, לא תלויה בביאת המשיח.

ב: הרמב''ם קיים, שמעתי את זה מאבי, אין לי כח ללכת לחפש. ואין לי אפשרות לבדוק בגוגל וכד', את מסתמא יכולה, תבדקי.

ג: יש כללים לדעת האם זו נבואה או לא.

ד: לא הבנתי מה זה ''סיכת''

ה: את הגר''א הטעו אנשי דלא מעלי, שדיברו באזניו שקרים על החסידות, כל תינוק יודע את זה, וכן אמרו לו דברים נכונים, אך לא טרחו לדייק בהם. אתן שני דוגמאות.

אמרו לו שראו חסידים רוקדים (לא זוכר באיזו הזדמנות) עם נערה, ושכחו לאמר שזו הייתה תינוקת שאב החזיק בזרועותיו בריקודו..

ואמרו לו שראו חסידים אוכלים ועושים משתה ושמחה בט' באב, ולא ציינו שזה היה בט' באב שחל בשבת. או משהו כזה..

בקיצור הטעו את הגר''א קשות. ולגבי החרם וכד', חלק מתלמידיו ה''בכירים'' לא שמעו לחרם, ויש על כך סיפור שכבר כתבתי כאן בעבר שממחיש שאפילו תלמידיו ידעו שהחרם היה דבר לא נכון, ושהגר''א הוטעה.

ו: היה לי משהו דפוק במחשב, וההודעות שלי נשלחו כמה פעמים, ולצערי אין פה אפשרות נורמלית למחוק את ההודעות, אלא רק ''לערוך'' אותם, או ''לדווח'' עליהם.. תצטרכו להתמודד

אם הנבואה לא תלויה בביאת המשיח, אז במה היא תלויה?

הנבואה הוסרה בגלל היציאה לגלות וחורבן הבית, 

אז מה יחזיר אותה אם לא הגאולה?

אלא באמת שאלות, אשמח שתענה עליהן.

חיפשתי ולא מצאתי רמב"ם שאומר שבדורו, בחו"ל, הייתה נבואה.

הוא נותן הלכות ודרכים להתנבאות, הוא לא אומר שבדורו הייתה נבואה.

"סיכת" זו טעות הקלדה, ניסיתי לכתוב סיכמת.

באמת, את הגר"א הטעו בכך שאמרו שהחסידים רוקדים עם נערות ואוכלים בתשעה באב?

אתה לא חושב שהוא היה בודק טענות כאלה לפני שהוא היה מורה לשרוף ספרים ולנדות אנשים?

ונגיד שזה באמת מה שאמרו לו,

אתה חושב שהוא היה חושב שאלה עקרונות התנועה או משהו שכמה אנשים אינדיבידואלים עשו?

הגר"א היה מאוד ברור בסיבות שלו להתנגדות לחסידות,

א. בגלל הפחד מנהירה אחרי משיח שקר אחרי מה שקרה עם שבתאי צבי.

ב. החסידות שמה במרכז את הרגש והכוונה מעל השכל והלימוד.

ג. החסידות שמה דגש על צדיקים עושי ניסים, בניגוד לתפיסה המקובלת באותה העת.

ד. החסידים הנהיגו שינויים בנוסח התפילה.

את האמת, אני מתחרטת שלא כתבתי לפי הנקודות האלה בתחילת השרשור,

לא כולן רלוונטיות באותה המידה, ויש מה להרחיב עליהן אבל זה באמת יופי של סיכום.

א: הנבואה לא תלויה במה שנראה לנו, אלא במה שההלכה אומרת, וזה מה שההלכה אומרת..

ב: יש רמב''ם כזה, אם מאד חשוב לך, אנסה לברר בדיוק(קצת מסובך לי לשאול את אבא שלי, לא משנה בדיוק למה..)

ג: אכן הטעו את הגר''א, הסיפורים האלה היו דוגמאות בודדות. אם את באמת רוצה לדעת את מוזמנת לקרוא, יש הרבה ספרים על העניין הזה, בעיקר מהצד החסידי, אבל גם מהצד ה''מתנגד'' וסיפורים מאנשים שנוכחו בחרמות וכו'..

ולגבי הסיבות, שאלה קטנה, מאיפה הבאת את הסיבות האלה, אני לא ממש חושב שאלו הסיבות שהובילו לחרם, מכמה סיבות, וכאן התשובה שלי לסיבות שאמרת..(תשובה שכתבתי מצד עצמי.. לא ממקור מסויים..)

א: הפחד מוצדק.. תכל'ס, זה לא מה שקרה..

ב: הסיבה הזו באה מהבנה מוטעית

ג: נכון, אבל זה לא סותר למציאות..

ד: יש תשובה, ראיתי בספר מסויים, איני זוכר אותה כעת..

שההתנגדות עצמה היא מה שמיתן צדדים מסויימים בחסידות.

איפה כתוב שהנבואה חזרה בימינו?

לא מצאתי שום הלכה בכזאת.

כתבתי איפה הבאתי את הסיבות האלה לא הצלחתי לקרוא את הכל בגלל קוטן הכתב - נוער וגיל ההתבגרות

אני לא מבינה איך אפשר לחשוב שמשהו, במיוחד כזה רב גדול כמו הגר"א,יתנגד לתנועה שלמה,

בגלל שהוא שמע ממישהו שכמה מהם רקדו עם בנות או אכלו בתשעה באב,

או עוד דוגמאות כאלה.

הגר"א התנגד לתנועת החסידות בחריפות,

לא בגלל שהוא שמע שכמה חסידים עברו עבירות,

אלא בגלל שהיו לו בעיות אידאולוגיות עם החסידות.

הבעיות שלו היו הנקודות שכתבתי.

אבל בזה סתרת הרבה ממה שהחבר'ה כאן אמרו קודם נגד החסידות!

"רבי הוא אדם רגיל שפשוט למד הרבה", אסור להתבטל לאף אדם", "זה שרבנים אמרו משהו לא אומר שהוא נכון" ועוד ממין זה...

אז מה, זה תקף רק על רבני החסידים? הגר"א לא יכול לטעות?

הרי לפי 2 התפיסות זה אפשרי! לפי החסידות - כי הוא לא רבי במהות ועצמות, ולפי תפיסתך - כי רבנים יכולים לטעות.

אני לא אמרתי ש"זה שרבנים אמרו משהו לא אומר שהוא נכון"

הסיבה שמקשיבים למה שרבנים אומרים היא בגלל הנימוק למה שהם אומרים,

סתם העובדה שהם אמרו משהו לא מספיקה לבדה.

ועל כן, הגר"א לא טעה לגבי החסידות בגלל הסיבות להן הוא התנגד לה, 

ברור שיש לו את האפשרות לטעות,

אבל הוא לא טעה, בגלל הנימוק למה שהוא אמר.

א: כתוב, יש הלכה כזו, יש פסיקת דין כזו. ויש רמב''ם כזה.

ב: לא התעמקתי.. יכול להיות..

ג: הוא שמע את זה מעדים כשרים, ולפי ההלכה הוא היה צריך להאמין להם..

ד: הם סיפרו לו את זה על חסידות חב''ד עד כמה שזכור לי, ובגלל זה הוא עשה חרם עליהם.

ה: על כל הבעיות שלו יש תשובות, והבעיות שהוצגו לו לא היו כולם אידאולוגיות, וגם על האידאולוגיות היה הרבה שקרים ודברים לא נכונים שסיפרו לו.

ו: בדקת את הנושא בנתיים? קראת משהו על זה?

איפה זה כתוב? אתה מוכן למצוא את זה?

על פי ויקיפדיה חב"ד הוקמה בשלהי המאה ה18

והגר"א חי בין 1720- ל1797

ככה שהחסידות הוקמה ממש קרוב לפטירתו,

איך הוא הספיק להתנגד ספציפית אליה משאר החסידויות,

כשהיא בקושי הייתה קיימת בחייו,

והוא התנגד לכל החסידות ולא לחסידיות ספציפיות?

אני יודע מה ההיסטוריה. אני לומד ממקורות קצת יותר מוסמכים מויקיפדיה..

היה מהלך שלם עם אדמוה''ז.. היה התנגדות מאד חריפה של הגר''א לאדמוה''ז

היה נסיונות פגישה רבים מצד אדמוה''ז..

הייתי ממליץ לך שהידע שלך בכללי, ובמיוחד על הנושא הזה ישען על דברים קצת יותר מבוססים ולא על כרעי תרנגולת כמו ויקיפדיה, שכל אחד יכול לכתוב שם מה שבא לו ולערוך מתי שבא לו..

שמביא תאריכים שונים לתקופת חייו של הגר"א או להקמת חסידות חב"ד?

נכון, ויקיפדיה היא לא מקור טוב לנושאים שנויים במחלוקת שהכותב יכול להיות מוטה,

או משהו מוטה יכול לערוך את הערך.

אבל לאף אחד אין אינטרס לשנות דברים כמו תקופת חיים של מישהו, או התקופה בה הוקמה חב"ד.

ואם יש לך מקור אמין יותר לתאריכים האלה, אתה מוזמן לחלוק כאן.

אני לא רואה איך הגר"א חלק ספציפית על חסידות חב"ד בנפרד מהתנגדותו לחסידות באופן כללי.

נכון, הוא התנגד לאדמו"ר הזקן,

אבל זה לא בגלל שהוא היה דווקא חב"דניק, אלא חסיד באופן כללי.

איך הוא יכל להתנגד לחב"ד באופן ספציפי אם נוצרה ממש בערוב ימיו?

לוקח כמה שנים עד שתנועה מבססת את עצמה בתור אחת נפרדת,

עד שכל התהליך הזה נגמר הגר"א כבר נפטר.

וכן, היה לגר''א עניין מסויים עם חסידות חב''ד..

וכן, חסידות חב''ד הייתה הרבה לפני שהגר''א נפטר.. הוא נפטר בשיא ה''מחלוקת'' בין החסידים למתנגדים..

הוא תקופת חייו של הגר"א ותקופת הקמת חב"ד.

לא שום דבר אחר.

וכל זה רק בשביל נקודה מאוד קטנה בתגובה למה שכתבת.

זה ממש לא "כל דברי".

ששאלת בה כמה וכמה שאלות, חשבתי שזה ברור.. אם לא, אז הסברתי את עצמי.

וידוע גם כן שהנבואה והמלוכה כבר נסתלקו ממנו, עד שנסור מן העונות שאנחנו מחזיקים בהם, ויכפר לנו וירחמנו, כמו שייעדנו ויחזירם לנו. כמו שאמר בחזרת הנבואה: "והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר, ונבאו בניכם ובנותיכם".

הקדמה לספר המצוות

{{title}}

אבל כתוב בתחילת הכרזה שהיא נכתבה בהסכמת הגר"א ולא על ידו.

והיא נועדה לציבור הרחב, שהמטרה היא לשכנע אותם להחרים חסידים,

יש נוסח דיבור שונה לכל זמן ולכל נמען שונה.

את הנקודות האלה העתקתי מספר מאתר שסיקר את ההתנגדות לחסידות מבחינה הסטורית.

מצאתי אותו בחיפוש גוגל, הקישור לא עובד אתם מוזמנים לחפש לבד.

את הדברים הטובים - לוקחים, את הדברים הלא-טובים - לא לוקחים

אילו היו היום חסידים אמיתיים היו גם מתנגדים אמיתיים...
אבל לדעתי כן יש, גם מאלו וגם מאלה

לפי דעתי, התגובה שלך תעזור בעיקר למי שכבר ידע את המושגים האלה קודם(כמוני לדוג') והתגובה שלך אולי עזרה לו לסדר את זה בראש.. אבל למי שלא מכיר את המושגים החסידיים, לא יודע אם התגובה תעזור..(בקטע טוב)

לדוגמא, אני צופה שהולכים להתקיף אותך (אולי בגלל התגובה שלי לא יעשו את זה, אבל עקרונית) על הפסקה האחרונה בקשר ל''לחיים''.. כי את הנושא של ה''לחיים'' אם מסבירים, קצת קשה להסביר בכתב, לאנשים שלא יודעים מה עקרונות החסידות.

ה(הנושא של הלחיים הוא רק דוגמא..)

מעניין שאף אחד לא העלה פה את הסיפור על אחד העם בכל השרשור הארוך הזה...

תספר את הסיפור...

@חזיז ורעם

אחד העם נולד לחסידות מסוימת. בילדותו, האדמור של אותה החסידות נפטר. מטבע הדברים מינו את הבן של האדמור שנפטר לאדמור הבא. דא עקא שהוא היה ילד קטן.

כמנהג החסידים הלך אחד העם וסבו להקביל את פני האדמור החדש. כשהגיעו אליו אחד העם ראה את סבו (נקרא לו שלמה לצורך הסיפור), אחד מזקני וצדיקי החסידים מתייחס בכבוד רב לאדמור הינוקא. וכאשר הגיע תורו של האדמור הינוקא לדבר הוא אמר "נו שלוימלה, מה יהיה עם היראת שמיים?". וסבו לא הגיב על הדברים אלא קיבל אום בהכנעה. כשאחד העם ראה את זה בתור ילד הוא הסיק את מסקנותיו, והתוצאה הרי היא לפנינו.

בישיבות נהגו לכנותו "כימטשוכב" (- כמעט שכב, בהברה ליטאית) שנאמר וכו'

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות