אני מרגישה בעלת מסעדה. אבל מסעדה גרועהמחי
לא עומדת בקצב של להכין 2 ארוחות ביום, ואין לי איפה לקנות שניצל תירס לצערי. אוף זה כל כך מתיש כל הנושא הזה של האוכל! ואני לא יכולה להכין כמות כפולה, בקושי לארוחה הנוכחית אני מספיקה. והילדים החליטו פתאום שהם לא אוהבים חביתות, מההה??
כל הזמן מרגישה שאין מספיק אוכל, והוא מוכן מאוחר מדי, ובעלי ממש עוזר אבל עדיין, צריך מישהו במטבח ומישהו עם הילדים.
אז זהו... נמאס לי להיות ספקית אוכל, זה תפקיד נורא מתיש
מזדהה בגדול..באר מרים
אצלנו הכל בכמויות ענק טכך הזמן מתלוננים..
שתי כיכרות לחם בארוחה,
קילו וחצי! פסטה לארוחה אחת!
שני קיחו ארז חשבצ
וכן הלאה..

מרגישה באמת מסעדה ..
וואו איך את עומדת בזה??אביול
וואו לגמריאני זה א
אני לא יודעת מה גילאי הילדים שלך אבל אצלי הם התחילו להכין הרבה בעצמם..
גיחאי 9,5,3.5ושנה כמובן לא בישול אבל לימדתי את הגדולה לחמם במיקרוגל ושני הקטנים למדו למרוח ממרח בלחם. והגדולה והשני גם חותכים לבד ירקות.. הם ממש מאושרים מזה וזה מקל קצת..
בבוקר הם קמים ואוכלין עוגיות אחכ מתי שמבקשים מכינים לעצמם את הארוחת בוקר ואז אני מכינה צהרים ואחכ בערב בעלי עוזר אבל מכינה מה שהכי קל לי או טוסט או חביתה וירקות ולפעמים כשבא לנו לפנק אז מכינה שקשוקה או ציפס. ובסוד אפשר גם לחמם פיצה במיקרוגל זה ממש עוזר לסתום חורים..
ואם אין לך מאיפה לקנות את יכולה לחתוך פיתה לשני עיגולים למרוח מעל רסק וגבנצ להכניס לתנור לכמה דקות שהגבינה תימס וזה אחלה ארוחה.. אפשר גם עם שמן זית וזעתר במקום יוצא אש.. עוד רעיון להכין באמצע שבוע כשיש זמן בצק וחעשות ממנו כמו פוקצות עם שמן זית וזעתר ולהקםיא אחד אחד בניחון נצמד וכל מה שנותר זה רק לחמם קצת התעסקות האפיה כי כל תבנית נכנסות לי 6 פוקצות וקילו זה 30 בערך אז צריך כל פעם רק 2 תבניות בתנור אבל אני נהנת אחכ שלא צריכה לעבוד ויש כבר מוכן
אכן.. אבל תלוי במצב רוח שלהם..באר מרים
היום לארוחת צהריים (לחלקם בוקר..) הם הכינו מסעדה עם חביתות בלחמניה לכולם.

ובערב הכינו חנות פלאפל עם פיתות ציפס וסלט (ואני נכנסתי לנוח בזמן שהם הכינו ואכלו! נדיר אבל קורה..)
אבל לא כל יום יש להם חשק להזיז את עצמם..
תודה!מחי
הילדים שלי קטנים עדיין, 3 ושנה וחצי, בהחלט מחכה לגיל שיוכלו לעזור, לפחות לחתוך סלט

כן אני מבינה שהרעיון זה כמה שיותר להכין מראש ולהקפיא... בלילות האחרונים התחלתי להקדיש זמן להכין דברים למקפיא, אבל אם אני מקדישה את הלילה לזה אין לי זמן לכביסות, שטיפת כלים, לאפס את הבית וכו'... ובמשך היום פשוט לא מצליחה לעשות כלום עם הילדים בתקופה הזו. ואם בעלי מוציא אותם לסיבוב קצר אני פשוט הולכת ל-י-ש-ו-ן
מבינה אותך מאוד..קורה לכולן..השם בשימוש כבר
ואם תרצי עצה קטנה - זה קצת קשה, אבל אח"כ שווה להמון זמן:
לגבי ארוחות צהריים עשיתי לי מנהג פעם ב... של " יום בישולים"-
*אני נוהגת לקנות הרבה חלקי עוף וחזה עוף טריים. ביום שזה מגיע מהסופר, אני טוחנת חזה עוף בכמות גדולה מאוד, 2 חבילות פטרוזיליה, תפו"א בצל, מערבבת לתערובת זו תבלין לקציצות, שמן מלח טיפה פלפל ומגלגלת לקציצות בתוך סיר עם מים רותחים. אחרי שהקציצות עשויות, מחלקת כדורים כדורים לתוך קופסאות ומקפיאה, ואז יש קציצות בשלוף שצריך רק להכין רוטב
(מעגבניות מגורדות +שום +פפריקה שמן ומל"פ) ששמים אותן בתוך לחמניה טריה(לא צריך תוספת )
*את חלקי העוף הטריים אני מרתיחה, מתבלת( רק בסילאן ושמן זית)ומקפיאה בתבניות חדפ ואז שוב- יש עופות בשלוף שצריך רק להכניס לתנור, פתיתים או ספגטי ליד זה ואת מסודרת.
*תבררי אורז מראש ותחלקי בשקיות לפי כוסות. שמרי במקרר ואז רק לבשל..( לא רק, אבל חסכת זמן של ברירה)
*אני מכינה מטבוחה בכמות גדולה ומחלקת, לימון סוחטת ומקפיאה בתבניות של קוביות קרח.. וזה משמש גם ללימונדה ביתית למשל,וגם בתור מיץ לימון לסלטים.. הבנת את העיקרון?
כל הדברים שחוסכים לי אח"כ זמן.
*לברור קטניות(חומוס, שעועית)בכמות גדולה, להשרות, לבשל, ושוב לחלק לשקיות ואז יש לך כל הזמן מוכן ואפשר להוסיף להרבה תבשילים.
*צ'יפס בתנור, בטטה בתנור-מינימום תיבול ולאפות.
*כל ה" סנפרוסטים" למיניהם- מינימום בישול ותיבול, גם בריא גם טעים.
*חזה עוף(רק טרי, לא להפשיר ולהקפיא)לטבול בביצה ובציפוי ולהקפיא עם שקיות ניילון בין לבין. להוציא ולטגן/לאפות את השניצל.
*חברה שלי מכינה פיתות זעתר/בצל/לחם שום/פוקצ'ות בכמות גדולה בהקפאה, ובהחלט מחממת לילדים בתור ארוחת צהריים יחד עם לאבנה!
*חוץ מזה-תעשי אוכל הכי הכי פשוט,בלי התקשקשויות מיותרות.
פתיתים, ספגטי, אורז, אני משתמשת הרבה בתבלין "על האש" שבו אני מערבבת נתחי חזה עוף ושמן זית ואז רק משחימה במחבת כמה דקות. מהר מאוד זה מוכן ואם את עושה פתיתים ליד... מושלם.
יש עוד מלא מלא טיפים,
הכלל הוא לחסוך תהליכים, ושיהיה אוכל "רק לחמם ולהגיש" מוכן במקפיא, לימים לחוצים שהילדים באים הביתה רעבים ולא הספקת לבשל.
אני יודעת שזה נשמע מתיש, וזה גם קצת קשה כשזה מתרכז ליום אחד אבל כשמתרגלים זה הולך ממש בקלות, וגם חוסך זמן בהחלט.
בהצלחה יקרה
וואי וואי איזו מאורגנת אחת!! אשת חילמחי
תודה על התגובה המושקעת!!
לא הכל רלוונטי לי (לדוג' יש לי רק איפה לקנות בשר ועוף קפואים) אבל לקחתי לעצמי כמה רעיונות, תודה!

לגבי הטיפ להכין אוכל הכי פשוט, זה מה שאני עושה ובכל זאת לוקח זמן וכח
הלוואי אשת חיל.. משתדלת, שלא ישמעהשם בשימוש כבר
שאני איזו מושלמת שתמיד תפתחי את המקפיא ותמצאי שם ארוחות ביתיות מוכנות מושקעות. בפירוש לא. אבל יום מרוכז לבישול כללי אני משתדלת לעשות מדי פעם.זה ממש כיף לשלוף קופסת קציצות מוכנה בזמן לחוץ.
ושכחתי לרשום גם שאני מבשלת הרבה ירקות בכל מיני צורות(קישואים ברוטב עם עוף או בלי, מוקפץ בשרי או פרווה וכו') אבל זה פחות מהר מאורז, פתיתים או ספגטי( שהם אומנם מהירי הכנה אך ערכם התזונתי לא משהו) כי הנושא היה אוכל מהיר..
בכל מקרה, אל תהססי לטפוח לעצמך על השכם גם אם ארוחת הצהריים היא כריכים עם קוטג'!!!
בויאנה את יעילהאמא3
@השם בשימוש כבר התרשמתי! איזו אליפות
@מחי אני חייבת להגיד שמעריצה אותך! נתפסתי למשפט ''כשבעלי לוקח אותם אני הולכת לישון'' כל הכבוד!! ככה צריך🙂 באמת. איזה כיף. ככ מפתה להתעסק בדברים של הבית כשיש רגע פנוי וככ הרבה יותר נכון להשקיע בזמן הזה *בך*!
(ממני שבשבוע שעבר אמרה פעם ראשונה בחייה לאיש שלה- בבקשה תיקח את הילדים לטיול.. ואני פשוט אשב לי על הספה ואקרא ספר.. והבית היה הפוווווך)
חיבוק על שירותי המסעדה, אמא אלופה שאת 🙂 השנקל שלי זה ארוחות ליומיים (לבשל כמות גדולה יותר של תוספת ואז לאכול יום אחד אורז עם איקס ויום שני אורז עם וואי) אבל בעיקר חיבוק 💞
וואי וואי.. איזה פרגונים רצים פה היה שווה להצטרף..השם בשימוש כבר
שוב מדגישה-לא באה להחליש דעתה של אף אשה חלילה, מה גם שבינתיים יש לי ילד אחד= הרבה יותר זמן פנוי מלכל אם ממוצעת, אני עפר לרגלי כל האמהות לילד+,
רק תדענה שזה אפשרי בכ"ז, חברה שלי אמא ל 4 וגם היא מבשלת ומקפיאה מראש. ובאמת שזה פשוט כיף ומספק.
המון כח ושמחה לכל האמהות המדהימות ונשות החיל..
ודרך אגב יש לי חברה טובה שמתנגדתהשם בשימוש כבר
לשיטה הנ"ל, היא אמא ל 5 וה6 בדרך ב"ה, וטוענת שעד שסוחטים לימון ומקפיאים בתבנית או שמצפים את השניצל בביצה ופרורים ומקפיאים, גם ככה יש דברים לעשות ואם את גם ככה בשוונג של הבישול אז כבר תסחטי לימון בין הקילוף לתיבול לריסוק לבישול שממילא תעשי... ובשיטה שלי המטבח מתלכלך פעמיים(בהכנות לבישול ובבישול עצמו)
אנחנו עדיין רבות השיטה של מי יעילה יותר,
וכל אחת בשלה🙂
נכון גם לי קשה באמת להקפיאאני זה א
למדתי את זהרק בשנה האחרונה חחח
אבל בעיקרון כשאני קונה חזה עוף טרי או בשר טחון טרי אז אני משתדלת כן להכין קציצות ושניצלים בלי לבשל רק לתבל ולהקםיא ואז חוסך לי את זמן ההכנה של הקציצות עצמן או השניצלים וגם לא מלכלך הרבה רק קערה של התיבול ובימים לחוצים זה ממש הצלה. אגב אני מקפיאה גם מנות כאלו לבעלי ומכינה לו בבוקר לעבודה בציק צאק חזה במחבת או קבב בתנור או דג בתנור...
יש בזה משהו.. להתעסק עם לסחוט לימוניםחדשה ישנה
ואז להקפיא, זה הרבה יותר התעסקות מאשר לסחוט בו במקום.

וכל דבר צריך לארוז היטב לפני הקפאה, ולמצוא מקום במקפיא, ולהפשיר מספיק זמן קודם הארוחה....

מה שכן, אני אוהבת לעשות מה שאת עושה עם בלילה של קציצות עם חזה עוף או בשר טחון, ומקפיאה מחולק בשקיות אוכל רגילות. כל כמות כזאת לארוחה. למה את מבשלת במים קודם? אני מבשלת את הקציצות ישר בתוך הרוטב.. עבודה כפולה ועוד כלים לשטוף.

ואז אני מפשירה בבוקר שקית עם בלילה של קציצות, מכינה רוטב ושמה קציצות בתוכו. אפשר להוסיף ליד ירק/אפונה וסגרת עוד פינה.
דווקא לימון הכי פשוט- עושים כמותרעותוש10
מקפיאים בכלי של קוביות קרח, כשקופא- מעבירים לקופסא. כל סלט זורקים קובית לימון סחוט עליו זה מפשיר ממש מהר כמה דקות.

גם לימון יש זמנים שזה יקר או שיש חוסר בסופר
בעונה יש לימונים יפים ובזול
אם זה מבחינת חיסכון זה אחלהחדשה ישנה
אבל לפי מה שהבנתי זה חיסכון בזמן. לא רואה איך זה חוסך בזמן כ''כ.. אבל כל אחת איך שנח לה.

מה גם שמההקפאה יורד קצת מהטעם וצריך יותר לימון.
נכון.. בדיוק הסיבות הנכונות להקפיא מיץ לימון-לא תמיד ישהשם בשימוש כבר
ואני אישית לא מתחברת למיץ לימון סחוט קנוי.
לא כדאי, זה גורם לאיבוד של רוב הויטמינים.כי לעולם חסדו
למה אני שולקת במים רותחים? האמת-לא יודעת,השם בשימוש כבר
מרגיש לי בטוח מבחינה בריאותית.
גם כך בעצם אפשר להוציא אותם לחמם כמה דקות בסיר ותכלס לאכול ככה עם אפונה מבושלת. בלי רוטב, כי הן כבר מתובלות. בעבר באמת הייתי עושה כמוךוגם חמותי עושה ככה-מקפיאה קציצות קפואות לא שלוקות. כל אחת ומנהגה... 🙂❤️
והתגובה הנ"ל היא ל@חדשה ישנה🙂אני לא יודעתהשם בשימוש כבר
איך מגיבים לזו שכותבת...
וכנראה גם לתייג אני לא יודעת... 🤣השם בשימוש כבר
דווקא שרשרת נכוןחדשה ישנה
אבל לתייג אי אפשר בכותרת.

בכל אופן, אם מטרת הבישול במים להרוג חיידקים, זה קורה גם ככה בבישול עם רוטב כי זה הרי מגיע לרתיחה ... אבל איך שאת אוהבת.. אני מעדיפה מינימום של כלים לשטוף בסוף 🙈
וואו בוז
את אלופה!וואוו
וואו אשת חילאביול
מזדהה לגמרי בוז
שני בנים בני שנה ושנתיים, כל היום רעבים... כל כמה ימים מחליטים שהם לא אוהבים את מה שאני מכינה, וכבר נגמרו לי כל הרעיונות!!!
ומרוב שאני מכינה להם דברים אני שוכחת להכין לעצמי... פשוט מתיש.
את "מתכונים ב10 דקות" ניסית?השם בשימוש כבר
מתכונים ב-10 דקות: אתר מתכונים קלים, מהירים וטעימים!
יש שם מלא מתכונים באמת קלילים ומהירי הכנה, וגם טעימים אחד אחד!!
יש שם קטגוריה של אוכל לילדים. אני אוהבת...
בהצלחה
למה את מכינה במיוחד בשבילם? זו עבודה כפולהחדשה ישנה
ומכופלת.

תכיני לעצמך מה שאת אוהבת ותצרפי אותם.
קציצוץ עם ירקות, פסטה, מרק ירקות ועוף, אורז , תפוחי אדמה. תאמיני לי, בסופו של דבר הם אוכלים הכי טוב כשהם רואים את אמא אוכלת יחד איתם את אותה ארוחה.

הכי מעצבן שיש שמכינים משהו ובסוף הם לא אוכלים! 😖
זה לא תמיד עובד...הילדים שלי מאד בררנים באוכל(גם בעלי)אמהלה

ואני מבשלת הכל בשבילי... תמיד מנסה להציע להם אבל אין כמעט שום אוכל מלבד עוף-שניצל-סלומון  פסטה-אורז-פירה-תפוח"א

שהם מסכימים לאכול

שום ירק בשום צורה שהיא...

ואני אוכלת הכל כך שזה לא תמיד רק עניין של דוגמא אישית

אי אפשר כל כך...בוז
אני אוכלת הרבה סלטים וירקות, והקטן מתקשה ללעוס את זה. הגדול לא ממש רוצה אלא אם כן הוא אוכל מהצלחת שלי (אם אני מכינה לו גם ושנה בצלחת שלו הוא לא רוצה. רק ממני)

פעם הם אהבו חביתות, היום לא.
קציצות הם לא אוהבים.

וירקות הם גם לא אוהבים...

מסובך...
כשמך כן אתחדשה ישנה
כל כך מוכר הילד שרוצה מתוך הצלחת שלי... זה באמת לא קל .. תכף יגדלו ויאכלו יותר כמו גדולים
אה ברור! סלט זה כל כך טעים ומשביע ומזין!בוז
אני כן מרגילה אותם לנשנש ירקות (הגדול ממש מכור לכרוב ולשומר ולקולרבי)
אבל כשקר אין להם חשק...
כולנו איתך. קבלי מתכון מהירמיואשת******
קוסקוס מוכן יש לכם? האלו בשקיות? ואם לא אז לבשל פסטה או אורז בנפרד ולהוסיף.

סיר שטוח
לחמם בו קצת שמן
לתבל חזה עוף ולזרוק פנימה, להפוך אחרי שתי דקות, להוסיף חצי כוס מים, לפזר מעל קוסקוס משקית ועוד תבלינים ומים, או אורז מוכן או פסטה מוכנה, לסגור במכסה להנמיך אש, לחכות חמש- שבע דקות ולאכול. אפשר להוסיף גם ירקות קפואים שבושלו קודם בקצת מים. להוסיף תבלינים לפי מה שאוהבים. זה יוצא רך וטעים והכל בסיר אחד
כמה מים מוסיפים בפעם השניה?אמא6
כתבת חצי כוס מים ומעל קוסקוס ואז תבלינים ועוד מים. אז כמה מים בפעם השניה?
אם זה קוסקוס משקית אז לפי מה שכתובמיואשת******

אם אני מוסיפה פסטה או אורז מוכנים כבר אז לא צריך עוד מים

המים הראשונים הם בשביל החזה עוף זה עושה אותו רך, המים השניים הם אם את מכניסה קוסקוס משקית לא מוכן שצריך עוד מים 

ממש איתך. מוסיפה דברים שעוזרים לנוהריון ולידה
קודם כל לבשל לשבת כמות גדולה ולאכול את מה שנשאר בתחילת השבוע.
לגבי ההמלצות על הקפאה, אני גם לא מתחברת ללהכין שניצלים ולהקפיא רק בלי הטיגון, כל הלכלוך והעבודה פעמיים סתם מציקים לנו. אנחנו פשוט מכינים כבר כמות קצת יותר גדולה ומקפיאים- שניצלים טובים נשארים אחלה גם בהקפאה אחרי שהם כבר טוגנו. אולי יש כאלה שזה מוריד להן את הסטנדרט, אנחנו סבבה עם זה ובטח בתקופה כזאת.

לא רק באוכל ממש, גם עוגות לפעמים- אנחנו קצת אנשים ולא צריכים עוגה גדולה תוך שבת אחת ככה לבד, אז בתקופה הנוכחית כל פעם שאני מכינה עוגה לשבת אני מכינה אותה ב2 תבניות אינגליש ושמה אחת מהן במקפיא.
גם דברים לא.ערב לילדים כמו מאפינס, נשמרים מצוין בהקפאה. וההכנה לא מסובכת. את מכינה פעם אחת 20 מאפינס וסוגרת סיפור..

ודבר שלישי, הרבה אוכל תעשייתי.. כמו פסטה, פתיתים וקוסקוס.
כמה דקות הכנה ויש לך סיר, וזה דברים שילדים אוהבים לאכול.
שולחת לך חיבוקפלאי 1234
ומזדהה לגמרי!!!
מה גם שהתאומים בני השנה פיתחו מנהג חדש:"אולימפיאדת יריקת אוכל למרחקים".
לא מספיק שאני טורחת ומכינה אני עוד צריכה לקבל ממטרה על הבגדים והפרצוף שלי
מנסה לדמיין איך זה עם תאומיםאני זה א
כי אצלי הקטן עושה לי ככה וזה הגיע לרמה שאם בעלי לא איתנו בארוחה אין מצב שאני אוכלת תוך כדי גם כי הוא פשוט שובב ברמות על יוצא מהכיסא זורק צלחות כוסות וכל מה שנקרא לידו.. כמובן בנוסף לצליפות האוכל.. אה וגם כל פעם שילד אחר סיים ורוצה עוד הוא גם רוצה למרות שלא סיים בכלל
יואוופלאי 1234
נשמע קשוח ממש.
אצלנו זה פחות גרוע כרגע..
אני לא מנסה לאכול איתם. שמה כל אחד קשור בכיסא עם חתיכות אוכל על המגש. לא צלחות ולא כוסות..ושהם מתחילים עם השטויות וזריקת האוכל אני מסיימת את הארוחה ומורידה מהכיסא.
מזדהה לגמרי... אחרי שהתאומות אוכלות הבית צריך אתחול מחדשאמהלה

איכשהוא האוכל שלהן מגיע לכל חור... והן כמובן בכסאות אוכל...

אבל המתיקות היא כפולה...

והכי מצחיק איך שהן מחקות האחת את השניה..

אחת הופכת את הצלחת ושמה על הראש- השניה מיד אחריה...

אחת עושה שלולית מהבקבוק... השניה מתגלגלת מצחוק ומיד עושה גם...

את האמת- אני אף פעם לא מנסה לאכול איתן... זה בלתי אפשרי

כשכולן מסיימים לאוכל, אני תופסת פינה שקטה ואוכלת...

וואי וואימחי
אז לא רק השובב שלי חושב שצלחת עם רוטב זה כובע נחמד...
אני מה זה מזדההההחדשה ישנה
הכל סביב האוכל... זה מעיק,

הבית מתלכלך מלא אחרי הארוחות, ואז זה לשטוף כלים, ותוך שניה צריך להכין עוד ארוחה.


אני לא אתן לך טיפים כי כבר נתנו , אבל לי ממש עוזר לתכנן בראש מה בדיוק אוכלים כבר מהבוקר או אפילו ערב קודם. ככה את לא נזכרת להפשיר מאוחר מידי את העוף, ולא נזכרת ברגע האחרון שבגלל אין חומוס אז איך נכין פלאפל? כמה שיותר מוקדם להעמיד סירים לארוחת צהריים, ואז את בנחת.

חוצמיזה, שאני לפחות ארוחה אחת ביום (או בוקר או ערב) זה סתם לחם/לחמניה/פיתה עם ממרח וקצת ירקות. לרוב זה מלפפון לא חתוך 😅 בלי חביתה/ביצה , פשוט ככה. תאמיני לי הכל טוב ועוד זה לחם מלא, אז בכלל סבבה...
וואי כל כך מזדההמטילדה

האמת, נחמד לראות שאני לא היחידה במצוקה הזאת...

 

אצלי גם יש להם קטע שאני יכולה להכין להם משהו שהם אוהבים ואז אני מבסוטה שמצאתי משהו שהם אוכלים ואז בפעם הבאה שאני מכינה להם את זה הם לא נוגעים בזהמטורלל

תודה אהובות על כל התגובות!מחי
מעודד לראות שאני לא היחידה במצב הזה. אני יודעת שאני לא, אבל לשמוע את זה מאחרים זה שונה...
תודה על כל הטיפים, מאמצת את מה שרלוונטי אלי ומקווה שנצליח להגיע למצב קצת יותר שפוי כאן
מוציאה היום לארוחת צהריים בורקס ממולא בבשר טחון שהכנתי אתמול בלילה, איזה כייף! נשאר רק לחתוך ירקות ליד
כל הכבוד! שטרחת להכין ועוד בשעת ליל. אלופה שאת🙂השם בשימוש כבר
זהו שזה הזמן היחיד הפנוי שיש לי...מחי
מממ להכין כל פעם כמות גדולה שתספיק ליומיים..?וואוו
מרק גדול, פסטה, אורז.....
תנסי לבשל הכי קליל שיש -כי לעולם חסדו
חזה עוף על מחבת פסים, פסטה, פתיתים, קוסקוס,
ירקות בתנור, עוף בגריל, מושט בתנור, פיצה פיתה.
מותר גם לאכול קצת סנדוויצ'ים עם חביתה, טונה, גבינה, ירקות.
תנסי לבשל בכמויות קצת יותר גדולות כל פעם.
אני לא מקפיאה אוכל, אבל כן מכינה מהערב בשר טחון+כוסברה+בצל+תבלינים בקערה עם ניילון נצמד ואז למחרת רק מכינה רוטב ואורז בצד ויש ארוחה.

לדעתי הסוד הוא לנסות לחשוב מראש מה תרצי להכין למחר, להוריד למקרר את מה שצריך.
לפעמים אני מחליטה שאני מבשלת רקקק ממה שיש בבית. זה יוצא טעים בדרך כלל

חיבוק. את אלופה!
אני ממש לא מכינה ארוחות גורמה 😅מחי
הצחקתן אותי עם התגובות החוזרות ונשנות להכין אוכל פשוט, זה בדיוק מה שאני מכינה, אבל גם זה לוקח זמן, וכמו שאמרת הסוד הוא לחשוב מראש מה אני הולכת להכין ומה צריך בשביל זה, ואת זה אני מנסה לעשות אבל לפעמים נופלת בזה.
אני מכינה גם הרבה מתכונים מהאתר של 10 דקות, ובדקתי כמה פעמים, זה לוקח הרבה יותר מ10 דקות
ול @@בוקר אור , הם אוכלים קורנפלקס עם חלב לארוחת בוקר, אני לא יכולה להגיש את זה שוב לארוחת צהריים או ערב. ולחם עם גבינה/חביתה וירקות או הם אוכלים, מעדיפה יום כן יום לא. רק לחם עם ממרח זה לא ארוחה מבחינתי
אחלהבוקר אור

אצלנו לחם עם גבינה וירקות זה לגמרי ארוחה. אבל אנחנו רק זוג צעיר עם תינוקת אז זה לא ממש מדד.

ומסכימה איתך על האתר של 10 דקות!

כשילדים מסתובבים כל דבר לוקח פי 3 לפחות.. אז בכלל..

למה להכין 2 ארוחות?בוקר אור
אי אפשר נגיד ארוחה אחת לחם לארוחה אחת קורנפלקס/גרנולה עם חלב? או אפילו לחם עם משהו אחר?
הרגשתי ממש ככה ואז התחלתי לעשות תפריט קבוערק אמונה

 

ונהיה הרבה יותר קל.

ממש מסעדה..מיואשת******
מסעדת הגבולות חחרק אמונה


אה והיה זמן שהכנתי לכל אחד מה שרצה והשתגעתירק אמונה

 

אבא שלי היה על הקו ואמר לי: תכיני סיר אחד עם עוף ומלא ירקות

שימי בשולחן וכל אחד יקח לבד - מה שרוצה וגמרנו.

 

עיצת זהב.

 

אני צריכה לעשות את זה באמת...מחי
הבעיה שאני אחת ששונאת להגביל את עצמי ומבשלת לפי המצב רוח... אבל אולי באמת זה מה שיציל את המצב
(אבל היי, היום היה יום טוב! ידעתי מה אני הולכת להכין, התחלתי מוקדם, יצא טעים, ב"ה!)
אלופההבוקר אור
איזה כיף
זה לא להגביל את עצמך, זה להקל על עצמךלפניו ברננה!
אף אחד לא מונע ממך לשנות את התפריט ולהפתיע... זה רק נותן כיוון כללי כדי לא להמציא את הגלגל כל פעם מחדש ולהתעכב בגלל זה בהכנת הארוחה (אומרת גם לעצמי... 😏)
לי הייתה רשימת רעיונות של דברים שאני אוהבת להכין, היא הלכה לאיבוד...😏
רעיון להכין רשימה של דברים אהובים! מאמצת..השם בשימוש כבר
^^ זה רק מסגרת כזורק אמונה


אצלי יש מעין רשימה של מה האפשרויותיראת גאולה
מבחינת פחמימה - בכל יום אחד מ: תפוח אדמה (צ'יפסים בתנור או פירה), אורז, פסטה, בורגול, פתיתים, קוסקוס, אטריות.
חלבון - פעם בשבוע דג מושט, פעם בשבוע עדשים אדומות, פעם בשרי משבת, עוד פעמיים עדשים ירוקות או חומוס.
ירק - יש רשימת קניות שבועית די קבועה, וצריך לסיים אותה בשבוע...

ככה מצד אחד אני מכינה כל יום מה שמתחשק לי (יש הרבה אפשרויות לכל אחת מהאופציות. מצד שני יש תבנית קבועה גם מבחינת קניות וגם מבחינת גיוון).
יש מצב שהשתפר לירק אמונה

 

בזכותך.

מה את עושה מעדשים וחומוס?מיואשת******
אין לי מושג מה עושים עם קטניות.
עוף תוקעים בתנור
גם דג
חזה עוף במחבת
מבשר טחון מכינים קציצות
זה מה שאני יודעת לעשות 🙄
אפשר להכין מג'דרה או םלאפלאני זה א
זה טעים גם מחומוס וגם מעדשים. יש גם קציצות עדשים בתנור נחמד מאוד. רק אצלי כל יום אוכלים בשרי? וגם כשמכינה טבעול ופסטה לצהרים בערב הם דורשים בשרי...
גם אצלי אוכלים כל יום בשרימיואשת******
ואני לא אוהבת מגדרה.
פלאפל נשמע לי טונה עבודה 😐
את האמת1234אנונימי
הפלאפל זה דווקא לא הרבה עבודה.

הכנתי לא מזמן, טוחנים את כל החומרים במעבד מזון, יוצרים כדורים ומטגנים.
יצא בדיוק כמו פלאפל.

מתכון לפלאפל ביתי מנצח!
ואת מטגנת בשמן עמוק?מיואשת******
כן1234אנונימי
נראה לי אחרת זה לא יצא טוב

לא בטוח שזה כל כך בריא, אבל פעם בשנה ;)

אןלי אפשר גם למצוא מתכון לפלאפל אפוי, לא ניסיתי
טוב לםחות מרגישה לא לבד חחחאני זה א
עדשים אפשר לבשל עם בצל ורסק עגבניות ולעשות רוטב (כתומות)בוקר אור

גם עם חומוס זה מה שאני עושה האמת.

מטגנת בצל, אם אני רוצה גם פטריות, מוסיפה עדשים/חומוס ומבשלת כמה זמן שצריך. יאמי

טוב, זה כי אני לא מכינה בשרי😬יראת גאולהאחרונה
עדשים ירוקות - מג'דרה או קציצות "המבורגר" (יש מלא מתכונים ברשת)
עדשים אדומות - קציצות עם ירקות של ניקי ב או ברוטב עם רסק עגבניות (המתכון המקורי מספר דל אביגיל מייזליק) או בתוך מרק.
חומוס - יש המון אפשרויות, אני מכינה במרק ירקות לקוסקוס, או תבשיל ירקות או מכינה עם ירקות קפואים מכמה סוגים יחד בבישול מהיר. אפשר כמובן פלאפל או סמבוסק.



ולאחרונה ראיתי ברשת 2 מתכונים לעדשים ירוקות שאני מתכננת לנסות:
בולונז צמחי
פיתות "עראיס"
נכון גם אני ככהדבורית
קשה לי להכין אם זה לא אוכל שמתחשק לי באמת לאכול
לכן תפריט קבוע לא בא בחשבון
לא יכולה כבר עם המתח הזה, תהייה מערכה נוספתממתקית

לא תהייה, תהייה לא תהייה אי אפשר לקבוע כלום, כל פעם מהססת מה יהיה, ברור שהשגרה הולכת להיהרס מתישהו, אבל המתח הזה של מתי זה יקרה גומר עליי, אין לי חשק לקבוע כלום ולא להתחייב לכלום.

כבר עדיף שהמלחמה תתחיל, תיגמר, המשיח יבוא ודי.

לי נמאס!!!

האמת שמרובהמקורית

שחוזר הניגון, החלטתי לסנן

באמת אבל

אני באופן אישי גם לא קובעת נופש מראש אף פעם אז זה לא מחרבש לי איזו תכנית שאי אפשר לדחות למועד אחר

אני באמת ממליצה להוריד מינון של חדשות. זה ממש בריאות הנפש

זה שתראי ותתעדכני לא אומר שהתחזיןת נכונות וגם אין לנו שליטה על זה. חבל על האנרגיות הנפשיות שאת משקיעה

היום אין מלחמה? אחלה. אז היום נעשה משו

מחר חלילה תהיה? נתאים את עצמנו

( מקווה שהתגובה במקום, שולחת חיבוק בכל אופן❤️)

בהחלט במקום יקרה, תודה.ממתקית

אני בכללל א בחדשות, כולם מסביב מדברים על זה...בעבודה, בכל מקום.אז אני כל פעם פותחת "וואלה" רק לראות אם מתחיל משהו, קוראת רק כותרת כללית, לא קוראת הכל.מרגישה שרוצה לדעת מה מי מו

אני הכי לא מעודכנת במדינהאוזן הפיל

אבל שומעת קולות.

לא דיבורים, קולות של מטוסים.

אז הלב מחסיר פעימה, ובלי שאני רוצה אני מעבירה בראש שיש מה שצריך בממד.

ומימי הסגרים בקורונה אני לא דוחה יציאות כמה שאפשר.

וכן, ממשיכה להדחיק ולעצום עיניים בכח, ולהמשיך רגיל.

כי אולי כן, אבל אולי לא

ורק משתדלת לכוון יותר בתפילה, בעיקר באנוכיות שלא יבטלו לי את הנופש

ואי ממש לנו יש טיסה שבוע הבאעדיין טרייה

הילדים ממש יתבאסו אם יתבטל 😔

איזה אומץ לקבוע טיסה בימים כאלוממתקית

מאחלת לכם שלא יקרה כלום, וזה סתם איומיםוהכל יחזור על מקומו בשלום

הטיסה נקבעה לפני יותר מחצי שנהעדיין טרייה

ימים האלו זה כבר הפך לשנים אלו...

גם שנה שעברה היה חשש ובסוף טסנו ונהנו.

מקווים לטוב..

יאא כיף לכם!!!ממתקית

נקווה שבאמת יתממש 🙏עדיין טרייה

נראה לי פשוט להתנהל כאילו אין כלוםשיפור

תמיד יכולים להיות שיבושים מכל מיני סיבות בלתי צפויות אבל אי אפשר לחיות ככה את החיים....

נכון, אי אפשר. אני בחוסר וודאות מוחלט.ממתקית

ובד"כ אני בנאדם זורם, ולא אכפת לי מכלום.אבל עכשיו לקראת חופשת קיץ, מבאס.

וואי אני ממש מנותקתבאתי מפעם

מבחינתי חיה את החיים, מתכננת תכניות לעתיד כמו תמיד, מקסימום יתחרבש לי.. ממש לא חיה בתודעת מלחמה מתקרבת... אחד הדברים הכי קשים לחיות איתם זה חוסר וודאות, אני מציעה לך לא להכנס לזה בכלל! כעת היום הכל כרגיל, אז ממשיכים. מה יהיה, לא להתעסק עם זה.

מבחינתיoo

אין מלחמה אלא אם הוכח אחרת במשך כמה ימים (עיין ערך המלחמה שהתחילה ונגמרה באותו יום)

בתקופה כ"כ משוגעת

חוץ מלא להחשף לחדשות

צריך גם לא להתייחס לשמועות שרצות שם

כי אין פרופורציה בין כמות הפעמים שדברו על מלחמה לבין הביצוע

למה מתח, מאיזו בחינה?אמאשוני

מבחינתי ברור שיהיה, וזה רק עניין של ימים.

יש אומרים אחרי המונדיאל שהוא היום.

אבל בעצם לא משנה לי אם זה יתחיל מחר מחרתיים בשבת או עוד שבוע או עוד חודש.

כן קבענו נופש, אולי הוא יתבטל,

יש משימות לסיים בעבודה, אולי זה יהיה מהבית.

הילדים ממילא בבית בחופש.

קניות וסידורים לשנה הבאה צריכה לעשות, חיכיתי לאחרי ט' באב

מקסימום נעשה עם משלוח.

באמת לא יודעת מה כבר יכול להשתבש בשגרה המשובשת ממילא..

ואם לא יהיה גם טוב,

כאילו אין תרחיש שיגרום לתוכניות להשתנות מהקצה לקצה.

היום לקחתי איתי ציוד נחוץ מהמשרד לצורך עבודה מהבית אם אצטרך לפרק זמן ארוך.

מקסימום כל יום אקח ואחזיר מה כבר יכול להיות..

העיקר שלא יהיו לימודים מרחוק, זאת החרדה העיקרית שלי מהתפתחויות מרעישות שכאלו 😜

נכון צודקת בעצם זה לא משנה באמת מתי באמת יתחילממתקית

ועדיין...כמו כזה לפני לידה, שיש מתח מתי ואיך וכמה, חוסר שקט.ככה מרגישה עכשיו

מצחיקה אני

אני פשוט חיה ומתנהלת רגילאורי8

ממילא המציאות לא צפויה ויכולה להתהפך ברגע , אז אני פשוט חיה את חיי רגיל, קובעת מתכננת הכל רגיל. כשנופתע, נתמודד. לא רואה טעם לעסוק בזה.

אני כ"כ לא עוקבת שעד עכשו לא דאגתיואני שר

עכשו קראתי אתכן ונזכרתי שהדאגה העיקרית שלי ממצב כזה זה שיקפיצו אותו למילואים ואני אשאר להשתגע לבד עם הילדונת 😒

איף.

משיח דחוף.

זה מוזר.אני קוראת כל יום את הדף חדשות בערוץ..ואפילהלוואייי

לואפילו לרגע לא הבנתי מהחדשות שכל רגע עלולה לפרוץ פה מלחמה נוספת...

אני אפילו לא מבינה על סמך מה החשש הגבוה?

טראמפ תוקף אנחנו לא...

איראן תוקפת במכוון לא אותנו

נכון אולי

אבל האולימהזה קיים תמיד מבחינתי לאור השנים האחרונות

לא רואה שום הבדל בין האולי..שלמדנו לחיות לצידו ולומרנשזה במילא לא בשליטתנו ובבחירתנו אז בואו נמשיך בשגרה

לבין האולי כרגע

טראמפ רק לוחץ עליהם להגיע להסכם הוא לא משמיד את הגרעין או משהו כזה

לנו אין המון אינטרס בזה

ולכן מבחינתי אין לי אפילו מחשבה כזאת בראש

נכון ברור שאם יעלה להם והם יתקפו פה הכל יכל להשתנות

אבל בסדר זה נכון תמיד באותה המידה בעיני

קיצר בעיני לחיות בחששות של מה יכל לקרות זה ממש לוקח לנו גם את המעט שגרה שפויה שיש לנו בשנים האחרונות

זה עבודה תודעתית

וגם אמונית לזכור בידיים של מי אנחנו

וזה לא סותר שהחשש הכי מובן שיש וטבעי לחשוש ממה יהיה.. קשה לנו עם חוסר ידיעה ברור...

זה נכון שאיראן לא תוקפת את ישראל בינתייםפרח חדש

דווקא כאחת שכן קראה הרבה על

להיפך טראמפ מבין שאין איך לעשות איתם הסכמים וההסכמים איתם לא שווים כלום.

הוא מתכנן לפגוע בהם קשות מאוד מאוד וככל הנראה לצורך העניין ישראל תתערב כי יש לנו יכולות שהוא לא יכול לוותר

עכשיו רק העיתוי לא כ"כ ברור

אולי מחכה לאחרי המונדיאל

אולי מחכה לבחירות האמצע שלו

זה לא יודעים... ימים יגידו

אבל מסכימה איתך שלא לתת לזה לנהל אותנו

אני כבר לא מתרגשת מהאולי הזה

עברנו את זה כמה פעמים ונעבור גם הפעם אם יהיה צורך

האמת אני ממש לאשלומית.אחרונה

מתעסקת בזה כי זה פשוט לא רלוונטי בעיניי כרגע.

תהיה מערכה? נתכוונן עם החיים בהתאם.

חבל מעכשיו להיות סביב זה.

מבחינתי הכל כרגיל

מה עושים עם תיקנים? ראיתי כבר כמה פעמים😒אוהבת את השבת

מדבירים רק את המטבח? כי יש לנו בעוד מקומותיעל מהדרום

איך שורדים את זה שהבעל מתפרק כל הזמן?אנונימית בהו"ל

לבעלי יש קטע שבמצבי לחץ קשים

הוא מתפרק ומתפרץ או שהופך הכל עליי ויוצא עליי בעקיצות, בציניות

זה יכול להיות צרחות. ניתוקי טלפון, בצורה משפילה מאוד

אם אני לא שותקת, זה כמו כדור אש מתגלגל לריבים וכאסחים מטורפים

אם אני שותקת זה יכול להירגע אבל אני יוצאת עם תחושה רעה ועלבון

וזה חוזר על עצמו שוב ושוב ושוב כך או כך

ברור לי שהוא חייב טיפול כי זה משפחתי אצלו

אבל הוא לא בכיוון של טיפול

קשה לי ממש!!!!!! עוברים עכשיו איזה מצב לחוץ ממש והנה הופ

הכל יוצא עליי בצורה הכי דוחה שיש

התפוצצתי עליו עכשיו בוואטספ אז הוא פגוע

ומה איתי?????

יש לציין שבלי זה הוא בעל מהמם

נשמה זה אלימותאמאשוני

זה כמו שתגידי במצבי לחץ הוא מוריד לי סטירות,

אבל חוץ מזה הוא בעל מהמם.

זו חלק מהדינמיקה של האלימות וצריך לטפל בזה.

משפחתי, לא משפחתי גם הילדים רואים וסופגים את זה,

מישהו צריך לעצור את ההעברה הזאת בתוך המשפחה.

אין מנוס מטיפול, ואם הוא לא מוכן תלכי לפחות את, שתדעי מה האפשרויות שלך ולאן את לוקחת את זה.

תזכרי שאת לא אשמה בכלום!

בהצלחה יקרה!

אופציה גהמקורית
עבר עריכה על ידי המקורית בתאריך ה' באב תשפ"ו 18:21

לשתוק באותו רגע ולסיים את השיחה

ובזמן אחר - נניח בערב, להגיד לו - שומע בעלי? ההתנהגות שלך לא לעניין

אני מצפה ממך להצליח לאסוף את עצמך כשאתה לחוץ ולהתנהל בצורה נורמטיבית. ההתנהגות הזו לא מקובלת עליי ואני לא מתכוונ לקבל אותה.

צריך להציב אולטימטום, גבולנעמי28

שאין אפשרות כזאת שמישהו שחייב טיפול ופוגע באחרים מסרב ללכת לטיפול.

תדברי איתו על זה בזמן שהוא רגוע.

הוא מודע לבעיה שלו?שלומית.

מכיר בזה שמשהו ההתנהלות שלו לא תקין?

אני חושבת שזה הצעד הראשון

אמoo

מה זה 'התפוצצתי עליו'

צעקות?

זה שונה ממה שהוא עושה?

אולי שניכם צריכים ללמוד איך לתקשר אחרת

אין מה לדרוש ממשהו לעשות מה שאת לא מסוגלת

בדרכ אם מישהו אחד מתקשר בצורה רגועה

זה משפיע על השני

אם זה חד צדדי ומתמשך

למרות שצד אחד מתנהל בצורה תקינה

זו בעיה אחרת

משמע ממש קשוחשוקולד פרה.

בשבילך כאישה.

עוד לפני השאלה איך אתם זוגית.זה שם אותך כל הזמן עומדת על המשמר, בהיכון, חסרת מנוחה במצבי לחץ או משבר, מוכרחה לאסוף את עצמך כשאת בעצמך צריכה משענת חזקה וביטחון.

אני לא חושבת שאת צריכה להכיל את זה.

אבל זה גם לא אומר לפרק את הבית.

זה אומר שבשעת התפרצות כדאי לך לסנן. הכל. פשוט לא להיפגע. להיות בפוקוס על דבר אחד- איך אני מצמצמת מגע ואיך אני שומרת את הכוח שלי לי ולילדים.

מה שהוא אומר זה פשוט פצע פתוח ומדמם.

שכמובן ף הוא *חייב* לטפל בזה או לשלוט בזה

אבל אם הוא מרשה לעצמו להתפרץ קשות, תגני את על עצמך והילדים.

והכי מובן שזה לגמרי קשה לך. בסוף את רוצה שקט בעצמך, ואולי שהוא יעזור בבית עם הילדים,

ובמקום שיעזור ויתמוך, את צריכה להיות חזקה בשביל כולם ועוד לשמוע צרחות וניתוקים.

זה הזוי.

אבל בהינתן שכרגע זה המצב שלך והחלטת לא להתגרש- הדבר החשוב הוא לא להיכנס אצו לפצע או לתהום הזאת. את עכשיו עומדת על האדמה בעוד הוא עמוק בבור. התפקיד שלך זה להיאחז באדמה ששומרת עלייך. להיאחז ביציבות הנפש ולא להיכנס אתו פנימה. זה לא בריא לך ולא מועיל לך.

ואני חושבת שאת צריכה לדבר אתו על מה הוא מפסיד כשהוא בוחר לא לשלוט בכאוס שלו.

הוא מפסיד את הכבוד שלו

הוא מפסיד את היכולת שלך להיות אינטימית אתו

הוא מפסידאת הביטחון של הילדיםשלו

והוא מפסידמול עצמו- באמון שו בעצמו שהוא מסוגל לשלוט בכמנו כאדם בוגר

אני ניחה שכל אחו יהדהדו בלבו.

חיבוק חזק!

עם טיפול זוגי יש סיכוי שיזרום?שיפור

אבל אם אתם הולכים חשוב שזה לא יהיהבגישה של- באנו לתקן אותו. אלא לבוא ללמוד איך להתמודד ביחד עם תקופות לחץ.

אתן מהממות, תודה על כל תגובהאנונימית בהו"ל

מנסה לענות....זה לא התפרצויות של זריקת חפצים

זה צעקות ואיבוד שליטה על הפה בעיקר

שזה יכול להיות הכי הכי פוגע

ותמיד אני צריכה להיות אסופה ולשתוק או להיות "השוטר הטוב"

עד שהכל יעבור

וגם אני בתוך הלחץ וגם אני עוברת

אז כמה אפשר להישאר חזקה?

והוא תמיד הכי הכי מסכן והכי קשה לו

נשמע כמו דינמיקה זוגית לקויההמקורית

מה שטוב זה שאפשר לתקן

אני חושבת שאתם קצת בהיפוך יוצרות

בעיניי גבר/ בעל לצורך העניין כמובן, הוא דמות להישען עליה.

ממליצה ללכת לטיפול כדי לדעת איך להגיע לדינמיקה נכונה עם ליווי נכון. זה נכון שהוא מגיב בצורה מסוימת אבל יש לך אפשרות לשנות את התגובה וההתייחסות להתנהגות שלו ומכאן דברים יכולים להשתנות

למה את צריכה להשאר אסופה ולשתוק?פרח חדש

אני לא אומרת שתצעקי אחריו בחזרה כי זה כנראה לא יעזור

אבל לדבר באסרטיביות

ככה לא תדבר אלי, לא מקבלת שככה מדברים איתי.

רוצה ששוב נשב יחד לארוחת ערב? תתנצל ותבטיח שתטפל בהתפרצויות שלך.

הוא היה צועק ככה על חבר שלו?נעומיתאחרונה

כנראה שלא.

כי הוא יודע שהחבר לא יקבל את זה.

לרוב גם כשאנחנו ממש כועסים יש לנו שליטה על זה.

אפשר לנסות לדבר על זה בזמן רגוע? לומר למה את מוכנה ולמה לא. (אני מוכנה שתסתגר בחדר או תצא להליכה) אבל שלא תצעק עלי.

אם תצעק אני אפסיק להקשיב ואצא.

סכרת הריוןהריון ולידה

אז יש לי סכרת הריון,ואני לא מצליחה לאזן אותה תזונתית אפילו שאני ממש שומרת.

הערכים בבוקר גבוהים ואין לי שליטה על זה (וגם אחרי אוכל הם התחילו לעלות... 95 במקום 80 אחרי סלט..)

הרופאה רשמה לי גלוקומין אבל אני רק בתחילת ההידרדרות (שבוע 23) ומתה מפחד להגיע למצב של אינסולין או של ניתוח קיסרי 😑 מה אפשר לעשות??

לא כ"כ הבנתיהבוקר יעלה

95 בצום,או אחרי סלט?

מה הערכים שלך בדרכ?

אחרי אוכל הערכים שלי תקינים תמידהריון ולידה

בצום היו תקינים אבל התחילו לעלות- 105 וכזה...

העניין הוא שגם אחרי אוכל אני רואה שיש עליה.

אפילו שהיא עדיין בגבול התקין-

אם פעם סלט היה מביא אותי ל80- היום הוא יכול בכיף לעשות לי 95.

מה יש בסלט?על הנסאחרונה

יכול להיות ירק ספציפי שמקפיץ סוכר

זה רק סלט?

או בעוד דברים?

מהנסיון שלי כל הריון היו דברים אחרים שהקפיצו את הסוכר,תנסי לעקוב בנפרד אחרי המרכיבים.

אני מבינה שאני צריכה עזרהשמחה כפרוייקט

מרגישה כבר תקופה ארוכה שאין לי שמחה בגידול הילדים.

הכל עול

הכל קשה

הכל מתיש

סבלנות, סבלנות ועוד סבלנות שפשוט אין לי.

והבית מתלכלך בשניות וכביסות בלי סוף ובאלגן בכל פינה.

לא בהריון, לא לפני ולא אחרי

ועדיין לא מצליחה לאהוב או לשמוח.

הם רעבים, הם צריכים, הם רוצים, הם מלכלכים, הם מציקים, הם רבים, הם בוכים, הם קמים בזריחה, הם רוצים מלא צומי והם הורסים דברים בבית.

ככה כי הם ילדים.

ואין לי כח אליהם.

לא פיזי לא מנטאלי.

יש לי חברות, יש לי זוגיות טובה, אני יוצאת ואני חיה.

אבל לא כיף לי האמהות.

ואולי יש עוד מושהי שמרגישה כמוני?

עוד לא התחיל הקיץ ואני על סף ייאוש

מרגישה כלואה בתוך זה

לא בא לי

מתואמת

יש בי בהחלט הזדהות עם מה שכתבת.

מחזקת אותך למצוא לך טיפול מיטיב❤️

מזדההילדה של אבא

אין לי עצות, חוץ מלפעמים

שאני מרגישה שברגע שאנחנו מרפות ומקבלות את התקופה הזאת בנחת, אז הכל נהיה הרבה יותר קל.

ברוב הזמן זה פחות ככה.. מותר להתלונן באמת זה קשה🫤

בא לי לשתף אותךהלוואייי

כי הכנות שלך נגעה בי

האמת יש פעמים שהרגשתי בדיוק ככה

אבל פחות עם המילה 'הם' מול הילדים.. אלא מול חוסרים וכאבים אחרים בחיים שלי שמקרינים גם לאמהות שלי..

נגיד מרגישה שבגלל שאין לי משפחה ושייכות אז אין לי כח לילדים כי אין לי על מי להשען אף פעם..

וזה שאין לי חברה קרובה אז אין לי את מי לשתף ..ואז פחות סבלנית בבית..

והרגשתי ש-

אני לא שמחה

לי אין כח

אין לי חשק

אני לא חיה

אני בלי אנרגיות

וכו וכו

הבנתי

שלי חסרה שמחה ואנרגיות בחיים.

והבנתי עמוק בבטן שאני לא מוכנה להיות שם יותר. שזאת תהיה החוויית חיים שלי.

כי זה לא קשור אליהם.או למה שחסר לי.

זה קשור אלי.

להתמקמות שלי מול החיים ומה שהם דורשים.

ראיתי את זה בחוש כי לפעמים דוקא שהכל היה רגוע ובסדר..הלב היה כבוי.

וכשהיה אתגר- לפעמים כן הצלחתי להרגי ש חיוניות ושמחה למרות.

ואז כשזיהיתי את זה

אז הבנתי.שאני חייבתת לחזור לחיות.

עם מה שקשה. ועם מה שאין. ועם כל הטוב.

אז את נורמלית

וחיבוקקקק

וממליצה ללכת לטיפול טוב ישעשה סדר ויתן חיבוק ללב

שתפי אותישמחה כפרוייקט

מה עזר לך לחזור לחיות

ואיזה סוג של טיפול אני צריכה לחפש

תודה יקרה

אני עוד לא מצאתי מטפלת קרובה אלי שהתחברתי אליההלוואייי

ניסיתי כמה ולא היה לי מקדם

והמלצות נתנו לי על מטפלות מהממות אבל רחוקות..

לי אישית עוזר לכתוב ולעשות עם עצמי כל יום עבודה פנימית.. עם מטרות ויעדים לממש..ותובנות שמגיעה אליהן..

שמה לב איזה מחשבות מחלישות ומכבות אותי..ולומדת לזהות אותן בזמן אמת.. ואיזה נותנות לי כח..ואיזה תדר אני מחפשת ביום יום כדי להיות מי שאני רוצה

לומדת לנתק בין הנתונים בחוץ של מה קרה ומה הילדים עשו ומה חסר לי לבין איך אני מרגישה ומתנהלת.. לומדת שזה לא מחייב שאם משהו קרה לא לפי התכנון או אם חסר לי משהו - אז אני אכבה ואתנהל בעייפות.. לומדת שיכולה לבחור להיות מי שאני אוצה ושזה לא תלוי בבחוץ

מרגישה שזה המון עבודה כל הזמן מחדש

גם לומדת ימימה וזה מאוד עוזר

ופשוט שמחה זה ממכר

ברגע שגיליתי שאפשר לבחור בשמחה באותה המציאות ממש

אז פשוט בא לי מזה עוד

זה כיף להיות שמחה!!! כיף להרגיש כיף לחיות!!

ושווה להתאמץ עבור זה!

יכולה לשלוח לך בפרטי מס' של מטפלת שהמליצו לי עליה ..וכן ממליצה לך לברר על מישהי טובה באזורך.. ופשוט לקבוע..לתת לזה הזדמנות

תןדה שכתבת!אוהבת את השבת

יש גם רגעים שאת מצליחה לראות את הטוב?המקורית

רגעים של הנאה מהם? נחת?

יש אבל הם לא מספיק כדי למלא אותישמחה כפרוייקט

כי אין רגע דל איתם ואני תמיד בתפקיד

וגם אם אני אחליט על שביתה קטנה של כביסות, נקיונות או בישולים

תהיה הילדה שתמיד חופרת וצריכה מלא צומי, הילד שלא מפסיק לריב ולשגע את כולם, האנרגטית שמכסחת את הבית

לנקות כינים

לקחת לרופא עור

לתקן את המשקפיים

תולעים

סיפורי חברות מדבקות מכתביות מפיות ולכווולם יששש

ועוד שלל הרפתקאות שמעייפות אותי עד תום.

רק שתדעי שאני ממש מצליחה להבין אותך❤️המקורית

ה"להיות בתפקיד" הזה, עם כל הברכה שבו, ב"ה, יכול גם להיות קשה ומכביד נפשית לפעמים

זה לא אומר שאת לא בסדר אם קשה לך, בעיניי את פשוט נורמלית כי זה הרבה להחזיק באמת לאורך שנים

ועם זאת, יש את התחושה שאת כלואה. מנסיוני תחושה כזו נובעת לפעמים ממצב שכביכול אין לנו בחירה במצב שדוחק אותנו לקיר ומאלץ אותנו להיות בסיטואתיה שאנחנו מרגישים בה לא בנח

אז אני רגע רוצה לשאול - מה היה נותן לך תחושה של חופש כביכול? תתפרעי רגע במחשבה עם עצמך

אולי באמת פיזית נפשית להתרחק רגע ייתן לך מילוי? יום יומיים מחוץ לבית נניח

לא יודעת בני כמה הילדים, אבל אולי לפרק רגע את הריכוזיות בבית ולתת לעצמך את האופציה להתאוורר קצת מאחריות שמקשה עלייך לאורך זמן? להיעזר בילדים, לקנות אוכל, להוריד תלות של הילדים בך ולעודד אותם ליותר עצמאות? פחות לרצות אותם בכל דבר? כמה בעלך מעורב ונוכח?

את ישנה טוב? זה ממש משפיע על תחושות ייאוש מנסיוני

אני כ"כ מבינה אותךבאתי מפעם

מה שעוזר לי זה לעשות לי 'חופשים' קטנים במהלך היום, נניח מקבלת אותם בצהריים בחזרה מקייטנה, מדברת איתם קצת, שעה, שמה להם לאכול ואז מסתגרת בחדר לרבע שעה/ חצי שעה, תלוי כמה הם מסתדרים. וככה במהלך היום נכנסת לחדר מפעם לפעם, נועלת, מבקשת שלא יפריעו, בה לא תמיד הולך אבל בגדול הם פתאום מתחילים לדבר אחד עם השני במקום רק איתי שזה אחד הדברים שסוחטים אותי ממש, להקשיב לסיפורים הלא נגמרים האלה וכולם רוצים לדבר ביחד...

התיאורoo

שלך הוא תיאור מדויק על ילדים

במיוחד בגיל קטן

זה פשוט מאד קשה

במיוחד אם יש כמה קטנים

אני הרגשתי הרבה שנים

אח"כ הם גדלו והצלחתי להנות מהם

וגם ללדת עוד אחד ולגדל אותו בטוב בלי עומס גדול מדי

יש איזשהי פנטזיה על אמהות מהנה

עם כמה ילדים קטנים ועם העומס

אולי יש כאלו שזה עובד אצלם

אבל אם זה לא עובד

זה לא אומר שמשהו לא תקין

כי זה הכי הגיוני שיש

נראה לי העזרה הכי טובה היא עזרה פיזית של מישהו אחר שיטפל לפעמים בילדים ואת תוכלי לנוח/ לבלות

וגם כדאי לתכנן ילודה קדימה

כדי להנות מהאמהות כשהם גדלים

כואב לי על האווירה בביתשמחה כפרוייקט

ולא מתכננת ללדת יותר ככל הנראה

זה לגמרי מעל לכוחותיי

לחשוב על הלופ הזה מחדש של טיפול בגוזל… עם גזים, צרחות, לילות לבנים, והלאה

עוד עומס ועייפות ומטלות ודאגות.

אני כבר כמה שנים טובות בתוך זה.

אמאלה זה מתיש.

אוליoo

להתחיל משחרור הכאב

להבין שהמצב בבית עמוס אובייקטיבית

זו לא רק התחושה שלך זו התחושה האמיתית

זה קשה וכואב

וזה יעבור מתישהו אבל יקח זמן

עד אז כדאי לחשוב על צמצום נזקים

אם אפשר יותר עזרה

יותר יציאות ובילויים לעצמך

והכי חשוב

יותר הבנה עצמית

שזה פשוט קשוח מדי

בני כמה הילדים שלך?פרח חדשאחרונה

כי הרגשתי בדיוק ככה לפני כמה שנים

עם 4 ילדים בגילאים 0-7

אני זוכרת שהייתי רואה אישה בהריון ודבר ראשון חושבת אמאלהה איזה מסכנה מה מחכה לה 🫣

היתה תקופה של כשנה וחצי שהייתי בבית ולא עבדתי, באמצע פרצה הקורונה ואז בכלל הרגשתי שאני בכלא

לא היה הבדל בין יום ולילה

כל היממות היו ברצף כי ביום תפקדתי עם הגדולים יותר בלילה הקטן היה ער רוב הלילה

בסוף מה שהרים אותי היה לצאת לעבוד מחוץ לבית

זה היה מאוד קשה השינוי הזה אבל הרים אותי ממש. פתאום פגשתי עוד אנשים, טיפלתי בדברים שלא קשורים רק לתפקוד הבית

חיכיתי עוד כמה שנים להריון הבא אבל אני יכולה להגיד לך שככל שהזמן עבר והם גדלו המצב השתפר מאוד

יש לי עדיין ב"ה הרבה עבודה והרבה תפקידים בבית אבל הילדים יותר עצמאיים ולא תלויים בי לכל כוס מים

מה אני רוצה להגיד לך זה שכשהייתי במצב הזה לא הבנתי איך אני אשרוד ככה תמיד

אבל הם גדלים וזה נהיה יותר קל מבחינות מסויימות

ותחשבי מה את יכולה לעשות לעצמך שיעשה לך טוב.

כל הכבוד לךשקדי מרק

ההכרה במצב היא התחלה מצוינת

כדאי לקבל עזרה.

לדעתי זה באמת לא צריך להיות ככה..

למרות הקושי האובייקטיבי, התחושה שלך היא לא מחויבת המציאות ואפשר אחרת

ממליצה לך בחום לפנות לטיפול

בן חודשיים ישן 8 שעות רצוףניקזמני

זה סביר?! הוא אפילו לא התעורר לבד אני הערתי אותו מרוב פחד, הוא חינני ומבסוט אבל הטיטול היה יבש

יש סיבה לחשוש?

מוסיפה שאתמול הרגשתי מחסור בחלב אז הנקתי הרבה בערב

הבת שלי היתה ככה קבועהשם שלי

אבל היא עלתה שעות בהדרגה.

זה נשמע בסדר.

תעקבי איך הוא במשך היום.

באיזה משקל הוא נולד?מתואמתאחרונה

אם מעל שלושה קילו - אז מצוין, שיישן ותנוחי. ותדעי שזה עלול להשתנות בהמשך🤭

אם מתחת - אז צריך להעיר... (זה מה שהיה לי עם הקטנה שלי - עד שהיה לי תינוק שישן לילה, הייתי צריכה להעיר אותה לאכול כי היא הייתה קטנה מדי וגם לא עלתה טוב במשקל... כבר היה קל יותר אם היא הייתה קמה מעצמה🤭)

חזיות הנקהתוהה לעצמי

יש למישהי המלצה על חזיות הנקה שמחזיקות את החזה כמו שצריך? אשמח ממש לשמוע❤️

קניתירקאני

במעיין שטוב חזיות הנקה עם ברזלים

רק עם ברזלים עומד טוב

אבל לא הכי נוח....

אני קונהאנונימית בהו"ל

רק בסייפיש

יש להם תופרת שהופרת חזיחת רגילות להנקה

ואז לבנות עם חזה גדול (כמוני( יש פתרון שנראה טוב ואיכותי

ברבאדוDoughnut

אם את מבית שמש והסביבה, יש חנות "פרפר סגול"נפש חיה.אחרונה

איזה מאכל התעכל לכן בתחילת הריון עם הקאות?מעיין34

גיליתי על עצמי שפירות , ירקות חיים, וגבינה צהובה עושה לי רע ואירי כמה שעות של אי תפקוד- אני מקיאה וזה עובר.

כעכים לא מסוגלת לאכול יותר.

ומשתוקקת לאוכל בריא

פליז כל רעיון יתקבל בברכה מניסיון🙏

את לא תרצי לדעת...ממתקית

אבל רק קאסטות מהסופר.וגם זה בקושי...חחח

קאסטות הגלידות כאילו? כי במקרה גם את זה יצא לי להקמעיין34

ברורא גם הייתי מקיאה אותםממתקית

אבל לפחות היה נבלע איכשהו

צנימים.מוריה

בלי כלום.

לא מצליחה לאכול יותר מאכלים יבשים😭מעיין34

תפוציפס טבעי או פרינגלסאםאני

לא הכי בריא בעולם,

אבל זה מה שאני מצליחה לאכול,

קורנפלקס עם או בלי חלב גם, על הבוקר לפני שמתחיל ההקאות.

פתיתים/אורז- זה מרגיש 'אוכל'. (ולי יש חשק דווקא לפתיתים קרים😂 משהו נדפק שם בהריון)

אבל שמתי לב שזה לא רק מה לאכול זה גם איך. חדר קר ומאורר ומקומות שלא מעלים לך יותר בחילה.

אני למטבח לא נכנסת, אוכלת רק בסלון.

אני אוהבתאנונימית בהו"ל

קורנפלקס עם חלב

מלפפון ככה

נשנושים שמנת בצל

עוגיות או עוגות לא יותר מידי שוקולדיות

ענבים

חמצוצים בטעם תפוח וקולהאמאשוני

אבל תנסי קודם סודה.

מבינה אותך ממש עם הצורך למשהו בריא.

אני לא מצאץי ממש משהו בשלב הזה.

לפעמים טונה אם סחטתי לגמרי את השמן ושמתי מלא לימון.

הייתי אוכלת עם קרקרים יבשים, ממש הדיקט. לא הקרקר זהב השומני.

לחם קלוי בטוסט, קרח מלאאא קרחדיאן ד.

לדעתי תשחררי את הבריא ותתמקדי באפשרות לאכול משהו....

אני אכלתי את הירח מתוקאוזן הפילאחרונה

לא בריא, אבל זה החליק לי ומילא קצת את הקיבה.

אפשר גם להכין לבד בבית אם יש מי שיעשה את זה

אולי יעניין אותך