רציתי לבקש סליחה.
שלא הייתי מה שהיית צריך.
אני כזו קטנה
וכזו פחדנית
סליחה יקירי
אני
אני פוחדת מכאב
אני לא יודעת
איך מכילים אותו
איך אוהבים אותו.
ואתה
כשהבטתי בעינניך שאהבתי
היה בהם רק כאב
ושכול
ועצב
ושחור
ואני
סליחה אהובי
אני פוחדת
אני פוחדת מהכאב
אני לא יודעת
איך מכילים אותך
ואיך אוהבים אותך
ואיך
איך בכלל מישירים אלייך מבט
אני ממש לא יודעת.
יקירי
אני מרגישה את עצמי קטנה מתמיד
קטנה מול עצמי
קטנה מולך
לא יודעת מאיפה להכיל
מאיפה להתחיל
מרגישה שאני מתגמדת ומתכווצת
מול כאבך.
הלוואי שהיית מוצא לעצמך
מישהו אחר
שיהיה בשבילך כל מה שאתה צריך
אתה לא רוצה.
אבל מה אני אעשה
לא לימדת אותי לאהוב כאב
להכיל תהום
אני לא יכולה להסתכל בפנייך
עם החלל שניבט בכל.
מה אעשה יקירי
אני פוחדת מכאבים חזקים
אני בורחת מחושך.
סליחה אהובי.
אם תרצה לבוא
אני פה
באור
אני יושבת פה
ומחכה רק רק לך
מקווה שזה בסדר.
אה ו
כשאתה בא
אם אפשר לכבות את החושך בעיניים
לשטוף פנים מכאב
פשוט אין לו גם מקום פה
צפוף
יש בדיוק מקום לשניינו
סומכת עלייך אהובי.
אני פה עד שתבוא.
ושוב.
סליחה.

