הוּא הִגִּיעַ, הַלַּיְלָה
מְחַבֵּק אוֹתָךְ חִבּוּק מָוֶת
הָרוּחוֹת שׁוֹרְקוֹת מעלייך, הַגַּלִּים סוֹעֲרִים
וְהָעוֹלָם, שׁוֹתֵק
אַתְּ מַרְגִּישָׁה אֶת הַקֹּר הַפּוֹשֵׁט באיברייך
אֶת הַלַּחַשׁ הַקָּסוּם וְהָאָפֵל, שֶׁל הַלַּיְלָה
שֶׁמְּאַיֵּם לְחַבֵּק אוֹתָךְ אֵלָיו בעבותות עָבִים
וּלְהַקְפִּיא אֶת לִבֵּךְ, לַנֶּצַח
וְכָךְ, תְּלוּיָה בֵּין הֶחָלָל לָאֹפֶל
אַתְּ אוֹמֶרֶת תּוֹדָה
לִרְסִיסֵי הַלַּיְלָה
(שֶׁרָצְחוּ אֶת רְסִיסֵי לִבֵּךְ, וְגָרְמוּ לָךְ לִהְיוֹת יְכוֹלָה לוֹ,
לַלַּיְלָה)

