ח"א:
עובדות ברורות שכולם מסכימים עליהם:
א. כל אדמו"רי חב"ד היו גדולי עולם (וירא"ש כמובן)
ב. כל הרבנים שמהללאל הזכיר אכן העריצו אותם וכיבדו אותם. וכן עוד רבים.
ג. אבל הם לא נהיו בגלל זה חב"דניקים.
ד. והם היו מחוייבים לרצון ה' כמובן.
ה. ההיסק העולה מהנ"ל: היה להם ויכוח והסתייגות מחלקים מסויימים בדרך קדושה זו.
ו. מחלוקות בעבודת ה' הם לגיטימיות, ואינן מורידות מגדלותם של החולקים.
ז. וכל אדם צריך לברר עם עצמו ועם רבותיו, ולבחור את דרכו בעבודת ה'.
ח. הרפורמים נדחו מכלל ישראל, ע"י כל גדולי ישראל, אפי' אלו שתמכו בהשכלה.
ט. עי' סעיף ב'. (ועי' בח"ב להלן)
י. באמת תמוה מנהג חב"ד בדברים שנזכרו, אבל מכח האמור - אדם עם שכל ישר צריך לחפש תשובות, ולא להלעיז.
(יא. כמובן, הוא לא אמור להשתכנע בצדקת התשובות, אלא בהיותן לגיטימיות)
ח"ב:
ועכשיו לידיעות חדשות (לחלק מהחבר'ה פה) והסברים:
א. החסידות מעיקרה הייתה גמישה יחסית בהלכה, לטובת מה שמכונה "רוח החוק", דהיינו ראיית "רצון ה'" (עי' ס' זכרון זאת, מי השילוח, ועוד)
ב. מורכב מאוד מאוד להיכנס להבנת עניין זה במסגרת זו, תלוי בהרבה מאמרי חז"ל, פרשיות התורה, אירועים היסטורים, והפרשנות של כל זה, בבקשה מכל אדם רציני, לא להגרר פה לויכוח על הנקודה הזו, זו המציאות וראה סע' ד'. ואין לזה טיפת קשר לרפורמה, ולו בחוט של גארט'ל.
ג. אכן רבים רבים היו גדולי ישראל שחלקו ע"ז, וביקרו את זה בחריפות, מי יותר ומי פחות.
ד. אבל אעפ"כ - רבים רבים מגדולי ישראל בכלל ומהפוסקים בפרט היו חסידים, החל בבעה"ת עצמו, עבור במהרא"ל צונץ והאבני נזר, ועד הרב וואזנר ור' אשר ווייס ותלמידיהם.
ה. בחסידות בכלל, ובחב"ד בפרט, ואצל הרבי האחרון בפרטי פרטות, היה עניין גדול של איחוד הנגלה עם הנסתר והצדקת מנהגי ישראל בדרך זו.
ו. כפועל יוצא מכך, את מה שבטלו ישראל מקיום מצוות שינה בסוכה, בעקבות הכפור בחו"ל, קישר הרבי לעניין הקבלי המכונה אור המקיף וכו', שאכמ"ל בו כמובן, ובכך העלה כיצד מנהג ישראל המוצדק ע"פ הנגלה, מיושב גם בקבלה.
ז. היוצא מכך, שהיכן שאין בעיה של קור, וההלכה מחייבת לישון בסוכה, הפלפול הנ"ל לא רלוונטי.
ח. וראה זה פלא: אני עצמי זכיתי לשזוף עיני במכתב של הרבי לחסידיו בארה"ק, בו הוא כותב להם כנ"ל - שבא"י יש לישון בסוכה, מהטעם הנ"ל, ואין להתלות בדרוש שלו על העניין.
ט. הטעם שבפועל הם לא עושים זאת, כי (פליז פליז פליז מהללאל, במטותא.) דבקותם הגדולה של חסידי חב"ד ברבי ובתורתו, גורמת להם לדבוק בתורותיו והנהגותיו שלו, גם כשיש לו הבהרות מאוחרות, והאריך בזה חוקר חב"ד הנודע, התמים הרה"ח ר' יהושע מונדשטיין זצ"ל שהיה מקורב מאוד לרבי וזכה לאמונו הבלתי מסוייג.
כמדומני שהעמדתי את הדברים בצורתם הראויה, אשמח לתגובותיכם.