חח אכן אכן. בהחלט לא כדאי.

שהם לא היו בטוחים שבחרו נכון?

לדעתי המסקנה היא:שצריך לבחור נכון,להתפלל ולהבין שלא הכל בידיים שלנו.

עבודת מידות רצינית.

אבל יש כאלה שחיים בתוך סרט הוליוודי,ובטוחים שמגיע להם ונישואין זה רק לקבל

ככה שמעתי, מלחמה ששווה את זה מסתבר.

אם זה שווה את זה, וואו, מעניין מה זה קשר נישואין.

צרות של עשירים הם יותר גדולות מצרות של עניים.

בכללי, גם אם כל הסיפורים שם היו חלומות ורודים הפורומים פה הם לא בהכרח משקפים באופן כללי. בטח לא לקחת את זה באופן מחייב.

בדרך לגירושין... ותיקח את זה ביחס לשיעור גירושין האמיתי (לא גבוה אפילו קרוב לאחוזי האנשים בפורום שמתגרשים או בדרך)

זה סוד, לא כותבים את זה בפורום. אי אפשר לגלות את הסוד, אחרת הוא לא יהיה סוד.

כמה להחשף לצרות? לא צריך בכוח, זה גם לא כיף.

לדבר על השלילי

(אחרי חטא הדעת)

ואפילו אדרבה

 השמחים מדברים על הקצת שלילי

וההרבה שלילי ומיואשים כבר לא מדברים...

נישואין זה לא וורוד כמו שחושבים הרווקים, ולא שחור כמו שמציגים הנשואים.

ולקרוא חלומות ופנטזיות שמתהלכות פה

זה משעשע אותי לפעמים

לא הגיוני שזה מייצג מציאות. זה מייצג את איך נראים החיים של אחוז הרבה יותר קטן מהזוגות הנשואים בפועל (פשוט מהשוואת אחוזי הגירושין בציבור לאחוזי הגירושין/מה שייגמר עוד רגע בגירושין שם)

ובאמת למעלה כתבו נימוקים די טובים ללמה זה נראה ככה שם

אל תבהלי,

תעשי טובה לעצמך,

באמת כל הנימוקים לעיל נכונים וזה לא קרוב בכלל לאיך שכנראה רוב העולם חיים

חשיבה סטטיסטית נותנת כיווני חשיבה בכל תחום בחיים, גם אם לא צריכים לעשות את החישוב עצמו (אבל לפעמים כן צריך לפחות לייצג את זה באותיות כדי להבין נכון את המידול המתמטי של הבעיה, כי הרבה פעמים רואים שזה שונה מהאינטואיציה הראשונה).

בקיצור תמיד צריך פרופורציות ולחשוב שחתונה פותרת את כל הבעיות זה כמובן לא נכון. אבל לקחת משם את המדגם... זה פשוט לא מדגם מייצג ברמה הסטטיסטית ולכן להסיק מזה מסקנות כלשהן יהיה מעשה מוטעה. 

יקרה לך, אלא מה את מפסידה במידה והתחזית תתממש. וכך לחשב (בעזרת מידע חיצוני של מה הסיכוי שזה יקרה, שיגיע ממקור טוב יותר) מה הערך המשוקלל לצד הרע (סיכון סטטיסטי כפול משקל הסיכון[=כמה גרוע יהיה] בערך מוחלט) ולהשוות את זה לערך המשוקלל לצד הטוב (ההסתברות המשלימה * משקל הסיכוי[=כמה טוב יהיה]) ולראות מה יהיה גדול יותר.

אני חושב שגם משקל הסיכוי החיובי גדול יותר (אם כי זה מה שאני לא יודע)  וגם הסיכוי החיובי גדול יותר מהשלילי (לפי אחוזי הגירושין).

כשאת באה להחליט כמה טוב אם להכנס וזה תלוי בהסתברות, מקבלים את ההחלטה כך:

נניח שאנחנו מסתכלים על הרע. כמות הרע בסיטואציה מושפעת ממה הסיכוי שהדבר הרע יקרה (אם יש סיכוי גבוה שהוא יקרה, אז גם אם הדבר לא יהיה עד כדי כך רע אז המצב לא משהו) וכמה גרוע הדבר (אם הדבר מאוד גרוע, אז אפילו אם יש סיכוי לא גבוה שהוא יתממש מצבך לא משהו כי אם זה יתממש נדפקת בענק).

לכן כדי לחשב כמה רע יש לנו כאן, אנחנו עושים

כמה רע יהיה הדבר הרע אם הוא יקרה * מה הסיכוי שהדבר הרע יקרה

עושים ההפך עם הטוב -

כמה טוב יהיה הדבר הטוב אם הוא יקרה * מה הסיכוי שהדבר הטוב יקרה (ההסתברות המשלימה לרע)

משווים מה יותר גדול ורואים אם אני נוטה לרווח אם להפסד מהסיטואציה.

עכשיו נראה איזה מידע יש לנו כאן בהחלטה "האם להתחתן"

כמה רע יהיה הדבר הרע: זה המידע שמקבלים בפורום נשואים טריים, גירושין זה נורא

מה הסיכוי שהוא יקרה: זה מה שלא מקבלים משם (כי המדגם שם אינו מייצג סטטיסטית).מידע אמין יותר גורס כי אחוז הגירושין בציבור הדתי לא כל כך גבוה (הבאתי נתונים בנושא באיזה שרשור על חתונה בגיל צעיר)

כמה טוב יהיה הדבר הטוב: אין לי מידע מדוייק, אבל כמובן שיהיה טוב מאוד! (גם בעולם הזה וגם בעולם הבא).

מה הסיכוי שהוא יקרה: רוב הסיכוים, זו ההסתברות המשלימה לרע (ואמרנו שהסיכוי לרע לא כזה גבוה)

בקיצור בהערכה גסה נראה לי ששווה להתחתן.

(אגב יש כמה כשלים במידול הזה, בין השאר שהמדד ל"טוב" זה סך הכל שהנישואין לא יגמרו בגירושין. אני מניח שצריך לעשות את ממוצע הטוב של כל הנישואין שמחזיקים בשביל שזה יהיה מדוייק. זו בטח מן עקומת פעמון, ובכל זאת אני חושב שגם הממוצע זה הרבה מאוד.

עוד כשל הוא שיש אחוז מסויים של נישואין שלמרות שהם באמת גרועים מאוד ואמורים להגמר בגירושין לא נגמרים כך והזוג נשאר עד סוף חייו. אבל אני חושב שזה מעט מאוד [באיזשהו שלב הרוב במצב כזה מתגרשים גם אם זה אחרי הרבה זמן) וזה מתקזז עם כמות הזוגות שמתגרשים סתם והיו יכולים להפוך לזוג טוב על ידי נקיטת פעולות מתאימות).

נ.ב. יש לציין שסטטיסטיקה במקרה זה היא לא משולמת בכלל (לפעמים גם זה קורה...), כי כמה שהנישואין שלך יצליחו זה לא רק אקראי. יש בזה מימד אקראי (כמו העובדה שאת לא בוחרת בן זוג על סמך ידיעה מוחלטת של מי הוא בדיוק ואת לא יודעת כמה הקריטריונים שלך כרגע בבחירת בן הזוג הן אלו שאכן יקבעו אם הנישואין יצליחו) אבל כמובן שזה תלוי גם בהחלטה אישית להשקיע בנישואין - שזה נשלט לגמרי, וגם בחלק שאת כן יכולה ליצור מתאם בין בחירת בן הזוג לאיכות הנישואין ככל שהקריטריונים שלך טובים ומדוייקים יותר.

שהרוב לא מאושרים ולאא מתייסרים במיוחד

ויותר מסתדרים איכשהו, חיים את החיים כזה, לא?

אח"כ שמתרגלים, נראה לי פשוט מבינים שזה החיים

לאחד יכול להיות ממש לא טוב ולשני יותר טוב ולשלישי ...

קיצר, ולנו נשאר רק לנסות לבחור נכון ולהיזהר...

אבל זה מעניין מאוד לקרוא דילמות שם... מרתק אפילו הייתי אומרת

יכול להיות שמי שיגלוש שם וישים לב למה שהוא קורא, יידע להתאים את עצמו לחיים, 

לדוג' אם מישהו קורא שאשה מתלוננת שבעלה לא מבין ש X Y Z , ומהתגובות שם יש הסכמה- הוא יידע שנשים מצפות להבנה זו, וכו' וכו', העיקרון של גברים ממאדים ונשים מנגה.

שמפריעים לגבר בקשר ושמפריעים לאישה בקשר

ואיך תקשורת לא בריאה נראית וכו'.. 

אפשר ללמוד מהשלילי על החיובי 

ומהחיובי על החיובי חח

יש קשיים אבל נורמאלים. ושווים את המכלול.

אני בטוחה שמרבית המקרים שמועלים כאן מספרים רק על משבר ולא על מכלול הזוגיות....

ואל תשכח שבסופו של דבר אם אתה לא נשוי, אתה לא מרגיש את העוצמה והטוב בזוגיות כך שאין לך מול מה להעמיד.

אחוז הגירושין האמיתי בציבור הדתי?

ברור שנישואין זה לא פיקניק וזה עבודה קשה... לכן זה טוב ללכת לשם לראות איזה בעיות יכולות להיות אבל מה הסיכוי באמת להגיע למצב מזעזע כמו של רבים אם לא רוב המשתמשים שם? 

שהעובדה היא שהרכב הפורום לא מייצג סטטיסטיקה אמיתית בציבור לגבי אחוזי ההצלחה של נישואין.

נראה לכם שאנשים ישתפו את ההצלחות הזוגיות שלהם בפורום?!?! זה הדבר הכי אישי שקיים

לפעמים נשים חיות עם פסיכופט,ובטוחות שהן לא בסדר דווקא בגלל האימרה הזו

היה חשוב לי להדגיש שיש מיעוט ממש קטן,אבל קיים של אנשים רעים ובזויים שבטוחים שהם מושלמים וזורקים הכל על הבת זוג

חשוב להיות עירניים

בהצלחה לכולנו

אם זה המצב שאנשים מתמודדים בלי סוף למרות שוואלה גם כרווק לא קל

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

אמן, שימחת

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.