אלוהים שלימזמור לאל ידי

אלוהים שלי אורב בצללים
הוא מחכה לו שם
תמיד הוא מחכה
אלוהים שלי מחכה לרגע בו אפול
לרגע שבו יוכל לשלוח את אצבעותיו הארוכות
הגרומות כמו ידיו של השטן
וברגע אחד לקרוע את מסכת הצללים מעל פני
לחשוף אותי לרוע כה עמוק
שנשמתי תעתק למולו
את אלוהים שלי אני עובד
רק כי אני פוחד
כי אני יודע שהוא רק מחכה
מצפה לשעת כושר
שבו יוכל לחשוף אותי
למול פחדיי העמוקים ביותר
להראות לי את אפסותיי למולו
הוא יודע את כל רגעי חיי
מתי בגדתי בו
מתי כפרתי בו
וגם ששקט
גם אני
וגם הוא
יודעים
שזה השקט
שלפני הסערה
והסערה תכה
היא תמיד מכה
במקום ובזמן שהוא יבחר לנכון
ברגע שתתמלא סאתי
הוא יתקוף
לאחר שאסיר את כל ההגנות והמגננות
באותו רגע הוא יתקוף
בעודי חלוש ומדמם
הוא יצחק את צחוקו הקר, הגבוה
אולי יותר מידי גבוה
ואני הקטן
אצטנף לי שוב בפינה
חרש, חרש
אטיל דמעותיי
על פני האדמה הקרה
אלחש לעצמי מילים
מילים של נחמה
רק אני ואני ואני
תמיד לבד
תמיד עני
כך היה
וכך ישאר
לנצח.
והשגרה הזאת כבדה כל כךמזמור לאל ידי
מי יחזיק אותי כשאני נופל לבד
על המיטה שלי אני והעולם שלי כולו שלך...
מקום אחרמזמור לאל ידי
הוא לא נולד רחוק מכאן
הוא לא גדל בכפר קטן
הוא לא דובר שפה זרה
ועדיין, הוא שונה מכולם.

אין לו כנפיים של מלאך
אין לו דמיון פורה כל כך
ועדיין, הוא חולם.

שיש מקום אחר
שם אלוהים קרוב יותר
וכל חלום שמטפס לשמיים
מתגשם וחוזר.

אז הוא נותן הכל
זה המעט שהוא יכול
ובינתיים, זה חוזר

אין לו כנפיים של ציפור
אין לו הילה יפה של אור
ועדיין, הוא חולם.

שיש מקום אחר...

שלומי סרנגה - "מקום אחר"
"כל מי שצריך להיפצע כדי להרגיש חי"מזמור לאל ידיאחרונה
מי ששונא את עצמו עד כדי כך
כל מי שיפה לו מלוכלך
מנופץ ושבור
כל מי שלא מקבל ת'סוף של הסיפור
שיבוא אליי שיבוא אליי

כל מי שמעריץ יופי אבל נכנע לכיעור
אוהב את השלם
וזקוק לשבור, שלא אכפת לו להרוס הכול בשביל רגע אחד
מרגש באמת
כל מי שחייב להיפצע כדי להרגיש חי
שירוץ אליי

אחת לחלומות אפס למציאות
כמה כמה השירים מול הבדידות
אחת לאהבות אפס לשפיות
נאהב נאהב עד שנמות
נאהב נאהב עד שנמות

אחת לחלומות אפס למציאות
כמה כמה השירים מול הבדידות
אחת לאהבות אפס לשפיות
נאהב נאהב עד שנמות
נאהב נאהב עד שנמות

כל מי שמאמין באלוהים
ופחות בבני אדם
כל מי שהוא מדבר
שחולם על הים
שלא אכפת לו לאבד הכול
רק לצעוק את האמת לעצמו ולעולם
כל מי שחייב להיות צודק לא מפחד להתרסק
שירוץ אליי

אחת לחלומות אפס למציאות
כמה כמה השירים מול הבדידות
אחת לאהבות אפס לשפיות
נאהב נאהב עד שנמות
נאהב נאהב עד שנמות
אחת לחלומות אפס למציאות
כמה כמה השירים מול הבדידות
אחת לאהבות אפס לשפיות
נאהב נאהב עד שנמות
נאהב נאהב עד שנמות

אחת לחלומות אפס למציאות
כמה כמה השירים מול הבדידות
אחת לאהבות אפס לשפיות
נאהב נאהב עד שנמות
נאהב נאהב עד שנמות
..דף תלוש

87%

In two days

And I'll probably finish it today


.This is fucked up


What the fuck is wrong with me 

..דף תלושאחרונה

I hate myself about it

I feel like I'm doing something forbidden

But it's not


 

Why am I so hard on myself about it


 

I hate how much I enjoy it 

אחרי כל התרמודינמיקה והמטריקסxmasterx

חייב לתת כיסוי לכל זה ולהמשיך לעבוד קשה

חוץ מגניטיקה ואירועי חירום דיסטופיים יוצאי דופן בממלכת הפיזיקה הביולוגית ננצח הכל.

החום הזה מאוס ומעצבן אבל יש גם יתרונות בלהזיע כל כך הרבה באימון ולעבוד קשה לצאת לשמש להזיז את המכונה החורקת בגלל תעוקת מפרקים


בנוסף לכל זה צריך למצוא מוזיקה מתאימה וספרות נורמלית לערבים חסרי מסך אולטרא אינפרה מכשף בעיניים כי השינה גם חשובה מסתבר

אני כותב לעצמי וחושב תוך כדי אם כל זה לא גדול עלי

כנראה שלא אבל נצטרך לעשות התאמות

אזxmasterx

נאכל ביצים ובשר כל היום

נזיז ברזלים

נשמע מוזיקה

נישן נורמלי

האלכוהול ייכנס למידה מאוזנת, לפחות במהלך השבוע

עכשיו די לדבר על זה כמו איזה גיי שמעלה גרה עצמית ומלקק לעצמו תתחת כמו איזה חתול

צריך לחזור לפילוסופיה כי גם הנפש מתאמנת

כל אופנת החיפוש העצמי הזהxmasterx

פחח

את מי אתם מחפשים

במקום לחפש לכו ליצור את עצמכם אין מה למצוא יש מה ליצור ולברוא

מה צורכים בשביל לאכלס את התודעה המבולבלת הזאת

מה רואים מה קוראים מה שומעים

מותר כבר להגיד ערסים או שזה לא פוליטיקלי קורקט

למי אכפת

היעשה מה שהינך

אלא אם כן אתה חסר אונה קדמית וזה בולט אבל נסלח

איזה אנרגיות של יוםxmasterx

חודש אייר

סוף אפריל

מזל שור שחורש ביסוד האדמה

מרגישים את כוחות היצירה והפריון באוויר

לכן הכל עולה ובועט ורק רוצה להחפיץ ולקחת ליזום ולפעול

אייר זה אור זה זיו

אני מעדיף את החושך והאופל אבל בשביל להרגיש אותו צריך אור

שר הטבעות > הארי פוטרxmasterxאחרונה

זה סתם בלי קשר

וגם מפורסם וידוע ולא באמת נצרך לומר

עכשיו קצת בוקובסקי בשביל הנשימה ואז לעבודה בחזרה

"כי לפעמים חייבים להשתין בכיור"

מי כותב ככה?

או במילים אחרות

"האם אתה יכול לזכור מי היית לפני שהעולם אמר לך מי אתה צריך להיות?"

זה לא מגיע ליכְּקֶדֶם
..דף תלוש
I'm freaking out and I don't know why
..ביחד ננצח

יש בי את הפחד לפעמים

שאני נותנת ומתרוקנת- מקריבה


אני אפילו יודעת בעצם

אחרי 6 חודש אינטנסיביים

שכרגע זה חצה קצת את האהבה

כרגע זו הקרבה.

אני לא חושבת שזה משהו טוב,אף פעם

אבל מצד שני

לפעמים כשאתה אוהב מישהו

צריך לדעת גם להקריב,ברמה האישית

וכשאתה אוהב משהו גדול בצורה כזאת

כמו מדינה,וצבא

לפעמים,זה לא מספיק רק אהבה 

--מחכה לרחמים~

קומי אהובתי

קומי

יש לך עוד לחיות

את עוד תהיי

ותחיי

יהיה לך טוב

כל כך טוב

🤍

--מחכה לרחמים~

את תהיי

אני מבטיחה לך

את תהיי ויהיה לך

יהיה לך הכל

את תהיי הכל

את כבר הכל

את עולם

עולם שלם ונסתר

אל תתני לו לרסק אותך

יש לך עוד חיים לחיות

קומי אהובה

כי בא אורך

קומי לזרוח

🤍

....צאצאאחרונה

אמן

שעון קיץxmasterx

מפנה לילות מכלה בקרים

שירי יום הזיכרון באווירxmasterx

וזה כאילו דומה לכל שנה אבל זה לא

אין בית שאין בו מת

וחסרה חמלה

אף אחד לא חושב שהשני מיוחד כי הוא גם סובל

אין סבלנות באוויר

משהו יתפוצץ מתישהו וההישרדות הזאת כבדה

אם הייתיxmasterxאחרונה

יכולה הייתי נעקדת במקומו

סדק

סדק אחד בכל יום

אין מה למהר

זה בסוף יגיע להכל

יתפרץ כמו סכר

על אדמה רעה ויבשה

הזמן לא מרפא דבר

רק מפיל אותך על חרבו

העבר מגיע כמו חסד

זכרונות מנחמים מעט

עצוב כשלא נשאר מי למות למענו

או

לחיות בשבילו

...כְּקֶדֶם
יבוא יום ואנקום בהם על כל מה שהם עשו ועל כל מה שהם זממו לעשות

אולי יעניין אותך