שאתן אחרי
שזה כבר לא נוגע
לא כואב
לא פוגע יותר..
ואז בא איזה חץ
חץ טועה של ציד חובב
ופוגע לכם ישר
ועמוק בלב?
מכירים את זה??
מכירים את זה שפתאום אתה מרגיש שוב כמו בן שמונה
מול הסיטואציה הזו?
מכירים את זה שפתאום הכל צף
דברים שנתת מודע כבר שכח
פתאום נשלפים לך כמו אלבום תמונות בלי סדר?
וכל דמעה יורדת שוב
וכל כאב מכאיב אותו דבר
וכל פעם..
כל פעם השבר הזה של נקודת ההתחלה
למרות כל המאמץ
וכמה שהשתנתי
אני פתאום שוב הילדה הקטנה מבית וגן
שלא יודעת איך להתמודד
ותכלס
לא יודעת אם כדאי...

