היום אני מבין כמה את צדקת, וכמה אני תהיתי.
את רעל, ואני מקלל את האיום הארור בו נפגשנו לראשונה.
זה לא מגיע לך- אבל אני אהיה נחמד
לא בשבילך
בשבילי.
תעזבי את השירשורים שלי,
ותפסיקי לכתוב את השקרים שלך.
זה אזהרה אחרונה לפני הגשת תביעת דיבה.
(חיכיתי עד עכשיו לברר את כל הפרטים עם העו"ד, כעת כתב התביעה מוכן.)
את אישה מסכנה, את אישה אומללה ששוגה בהזיות ופחדים
מדומיינים, אני מרחם עלייך ועל מי שצריך להתמודד עם השיגעונות שלך.
ותגידי תודה שאני כותב פה ושלא שלחתי לך הודעה בפלאפון.
(כן, המספר עדיין שמור אצלי.)


