הגוש היא קו התפר, ואולי היא תישאר תמיד בשני הציבורים האחרים או שלא באף אחד מהם.
ממנה וימינה (אני מדבר על הציר של השמרנות-ליברליות) יהיה ציבור אחד שיכלול את ישיבות הקו, מרכז וכד'. ממנה ושמאלה יהיה ציבור ליברלי יותר. כמובן שיש גוונים לרוב גם בתוך כל ציבור.
בגדול אני חושב שזה הכיוון גם אם ההתפלגות לא מדויקת. רמת השיח שבקושי נשאר ממשיכה לצנוח, האמון נעלם ומפלסי התיעוב מטפסים (כרגע השנאה ואי האמון שייכים לחלק מההמון הזועם משני הצדדים ופחות להנהגה, אבל עוד חזון למועד, לצערי).

עצוב

ומגוון יוצר לצערינו חילוקי דעות, באופן טבעי
אני לא לגמרי מבינה למה אתה מחבר בין פילוג למותה של הציונות הדתית
כמו שקמנו אמר שעמ''י נשאר עמ''י בכל אופן, אני חושבת שיש מקום לומר שגם חברות מסוימות נשארות גם אם הם עצמן מפולגות

בהגדרה הכי הכי פשוטה, ציונות דתית זה חיבור בין הדת למדינה, אני לא רואה שזה נעלם, ממש לא
אתה מתייחס אולי למושג ציונות דתית באופן שונה, כי יכול להיות שלא הבנתי אותך

אני לא בטוח.

אני מדבר על מותה של הציונות הדתית כאורגניזם אחד. הפילוג מקשה על היכולת של התנועה הזאת לשוטט במרחב הישראלי כגוף יחסית אחיד.

את מדברת על ההיבט האידיאולוגי שיכול להישאר עוד הרבה זמן. אני מדבר על ההיבט הסוציולוגי שהולך ומתפרק

גם מקימי ישיבת הגוש למדו במרכז, וכו

כן, בהיבט הסוציולוגי אני מסכימה איתך
נדמה לי שזה היה אחד מהר''מים ב**** אצלינו שתיאר את זה ככה- חברות שמתפלגות הן כמו שממית שמנתקת את הזנב שלה, הזנב ממשיך לזוז כמה דקות ובסוף כבר אין קשר ביניהם (אממ)

והחלקים היחסית ליברליים לא התחילו בגוש.

הציונות הדתית התחילה מהמזרחי, והמזרחיסטים היו אנשים ליברליים למדי (מבחינה דתית. כלכלית דווקא להפך). מאוחר מאוד המרכזניקים בהנהגת הרצי"ה נכנסו למשחק (באזור ששת הימים) וגרמו לשינויים גדולים. הגוש נכנסה לתמונה מאוחר, ובאמת הייתה מרכזניקית הרבה יותר מהיום.
והדברים ארוכים.

אפשר להתפלפל על המגוון, אם הוא גדל או קטן. בכל מקרה, לא נראה לי שזה הגורם המרכזי. אלא אם כן אולי נגיד שפעם הציונות הדתית הייתה ליברלית, ועם השנים החרדלים צברו יותר ויותר השפעה (ישיבות הקו והמכינות ועוד). ויכולת ההכלה שלהם לא גדולה במיוחד, ולכן...
טוב, מורכב

ועוד לא למדתי על זה לפרטים הקטנים לצערי

מה שכן, כדאי שלא נשכח שתקשורת היא חלק מאוד עיקרי ומשפיע על הפילוג...
התקשורת פעם הייתה פחות מלוכלכת, פעם דיברתי על זה עם סבתא שלי והיא אמרה שהיא ממש מרגישה את זה ככה.
בשטח זה די שונה ממה שמוצג בתקשורת 🤷🏻‍♀️⁩

אולי לא

אבל שמע משל נאה מהרב שלמה קליימן (אאל"ט)-

היה היה עשיר ולו שתי בנות. כשהגיעו לפרקה האחות הבכורה נשאה לה את אחד מטובי העיירה. וכמנהגם באותם הימים - האשה וחתנה אכלו "קעסט" - אצל ההורים והיו סמוכים על שולחנם. אצל רק בעיה אחת היתה לו לבחור - הוא לא אהב בשר בכלל. כל אימת שהיה מגיע ריח בשר לאפו היה משתעל וגונח. כל כן ייחד לו העשיר חדר מיוחד בביתו, שם יוכל ללמוד באין מפריע.

לאחר מספר שנים, והנה גם האחות הקטנה מצאה את בחיר ליבה. וגם הם היו סמוכים על שולחן הגביר. אך דא עקא, שלחתן החדש היתה בעיה משל עצמו - הוא לא היה סובל דגים. 
"אין דבר", אמר הגביר. "ביתו הוא מספיק גדול ומרווח. אוכל לסדר לך חדר משל עצמך ושם תאכל ללא ריחות של דגים".

 

ויהי היום, והעשיר ירד מנכסיו. לא היה לו כסף לדגים, וגם לא לבשר. כל מאכלו היה רק תפוחי אדמה.

פנה העשיר לבנותיו ואמר להם - פעם היינו עשירים, היתה סיבה לאכול בנפרד. אבל היום - למה שלא נאכל ביחד?

 

(והביא בזה ראיה לשיטתו, ועל הצורך ללמוד ביחד גמפ"ת חרדים ודתיים לאומיים.
- הנמשל הוא על הציונים ועל מתנגדי הציונות, שכיום אין יודעים מספיק את שורשי המחלוקת)

 

*כמובן, אם איני זוכר את פרטי המשל זה בעיה שלי. העיקר הרעיון.

 

לא נורא תקרא את זה זה עדיין יפה

 

לגוף העניינים, אני די מסכים... גם אם אני עצמי לא נמצא בקו התפר (וגם אם לא ברור לי שהגוש הוא בתפר).
(אבל אגב, הקוטביות גדלה לא רק בציבור שלנו - אני רואה גם בין הימין והשמאל תהומות קשים מאוד.
אבל אולי אני מדמיין. ואין לומר הימים הראשונים היו טובים מאלה)

במבט ראשון תמיד המחלוקות נראות ככאלו שאי אפשר לחיות איתן. אם מעמיקים קצת רואים שבעצם פעם היו לא פחות מתחים. אז אני באמת לא יודע מה לומר.
בכל אופן נראה לי שהציונות הדתית הגיעה לנקודת רתיחה, וזה מעציב אותי מאוד

אני לא מכיר את המציאות כל כך, אבל בסוף יש כל כך הרבה משפחות עם אחים מפוזרים בין חלקים שונים, ומשפחות שהבעל והאשה מגיעים מרקעים שונים (גם כן שונים, שונים בקטע הזה).

זה נכון שיש גם מגמה לחלקים השונים להתחתן בתוך עצמם, אבל ייקח זמן עד שממש יהיה שני עולמות שונים.

 

אבל בכל אופן, עם ישראל היה קיים לפני שהיתה ציונות דתית, וימשיך להיות קיים אחרי. ההשתייכות של כולנו היא קודם כל לעם ישראל. אחר כך לרעיונות מסויימים שיש להם תפקיד בבניין העם, וגם הם ימשיכו להתקיים גם אחרי שהצה"ד שנושאת אותם היום תפסיק.

 

אם תרצה, בסופו של דבר מובטחים אנו שמזבח ה' ההרוס יבנה עוד הפעם על ידי שנים עשר אבנים, כשנים עשר שבטי בני יעקב.

אבל גם אם יהיה פיצול עמוק יותר מעכשיו לא ברור באיזה לבוש סוציולוגי הוא יתבטא. לא בטוח שבזמן השיא שלו הוא יפריד משפחות. אני באמת לא יודע

אני ממש לא ממקדשי הציונות הדתית. לולא דמסתפינא הייתי אומר שחבל שהציבור הזה קם מעיקרא. אבל לא. בכל אופן, לא נראה לי שיזיק במיוחד פיצול כזה או אחר. העצב הוא על העכשיו ועל האופן שבו היצירה מתפרקת.

בבניין ישראל ננוחם

בס"ד

אני מסכימה שציבורית זה מתחיל להתפרק, אבל כמו שקמנו אמר- בסוף לאף אחד לא אכפת מאיפה אתה כשהוא פוגש אותך באוניברסיטה או בעבודה.
המשפחה שלי ממש ימנית ואני השמאלנית (פחח מי ישמע) של הבית ועדיין כולנו חיים בשלום ושלווה. כנ"ל אגב עם בעלי. הוא קווניק, אני לא, ואני יותר שמאלנית ממנו.
ברור לי שהקצוות לא יוכלו להסתדר בחיי נישואין לצורך העניין (לפחות רובם) אבל האמצע ומעבר לו בהחלט כן אם הם רק ייפתחו לזה.

בקיצור, גם אם הזרם הספציפי הזה יתחיל להתפרק, עמ"י יישאר על כל תכונותיו הטובות בע"ה

אשכרה.

קפוץ לי