אפתח בזה שבעלי אדם טוב, משתדל כל כך עבורי ועבור המשפחה, אכפתי ועם מידות טובות,
כשהכרנו לא הרגשתי כך, אולי גם לא הייתי שמה לב,
אבל לאט לאט פתאום הבנתי שהוא לא גברי,
כשאני מתכוונת גברי זה בטח סטיגמטי אבל אסביר. אני מתכוונת שיכולה לסמוך עליו בתפקידים כמו לשלם חשבונות למיניהם, לדעת לתקן פנצ'ר כשיש, לדעת להכין על האש, לדעת לקדוח חור בקיר עם מקדחה, להיות אחראי להזמין אנשי מקצוע כשצריך, הוא לא נוהג כל כך טוב, לעבוד בעבודה שמכניסה ושלא אני אהיה המפרנסת הראשית,
הרבה דברים נופלים עליי איכשהו בסופו של דבר..
אחרי הרבה זמן שחשבתי על זה וחקרתי את עצמי ואותו מוסיפה: גדלתי בלי אבא מגיל צעיר מאוד ואמא שלי למדה לעשות הכל לבדה, ואני גדלתי לדעת שהכל תלוי רק בי, כך שהיה חשוב לי לדעת שיש לי בעל שיתפוס את התפקיד הגברי,
ונקודה נוספת, מהצד שלו ההורים שלו עושים הרבה מאוד בשבילו ובשביל שאר האחים שזה מאוד מבורך מצידם אבל זה גורם לכך שהוא לא עצמאי (כבר קרה שאבא שלו לקח לנו את הרכב למוסך, כל פעם שעושים על האש אז אני צריכה לדחוק בו שיצא לעזור לאבא שלו, חלק מהחשבונות הם משלמים לנו,
אני מקווה שזה נשמע כאילו אני לא כפויית טובה, כי אני מאוד מעריכה ויודעת מה יש לי ביד, גם מבחינת ההורים שלו, אבל מאוד קשה לי ההתנהלות שלו, הדוגמאות שהבאתי הן רק חלק מהדברים,
אשמח לשמוע מה אפשר לדעת לדעתכם, כי זה משפיע מאוד על איך שאני תופסת את בעלי בחיי הזוגיות ויכול לגרום למשברים (לפעמים שהוא מודע אליהם ולפעמים הוא לא מודע אליהם והם נשארים ביני ובין עצמי ומקשים על המשיכה)
, בהצלחה
נפלאה
