''דרכי ציון שוממות''קולמוס הנפש.

אני בחו''ל.. אז יכולתי לעשות מדורה וכו'..

ישבנו וראינו קצת מהצילומים של ההילולא שנה שעברה אצל רבי שמעון, מצד אחד היה כיף מאד לראות את כל השמחה האדירה הזו, עשרות אלפי אנשים שרוקדים וקופצים יחד להילולא של רבי שמעון, חרדים, כיפות סרוגות, חסידי ברסלב.. הכללל כל עם ישראל מאוחד בשמחה אחת גדולה.. אז זה היה משמח.

מצד שני, כ''כ עצוב לחשוב שהיום, ''דרכי ציון שוממות'', ויש רק כמה הדלקות קטנות עם שלושים אנשים בכל הדלקה..

תחשבו, שנים שנים שכל מי שיכול מגיע לרשב''י, לשמוח איתו, על חמורים, באוטובוסים מקרטעים, מתקדמים למכוניות טרנטה של שנות השמונים.. ועד לשנים האחרונות.. וכל זה בגלל נגיף אחד קטן..

זה רק מחזק את המחשבה, שאחרי דבר כזה, אנחנו יוצאים רק למשיח.. 

 

 

לא יכולה להיות מחשבה כזו, של ''עוד מעט זה יעבור ונחזור לחיים שלנו, ללימודים שלנו, לחברים שלנו.. מפה אנחנו רק עולים על עננים וטסים לבית המקדש, במהרה בימינו אמן, תיכף ומיד ממש!!

לא זה ציון!!!הָיוֹ הָיָה

דרכי ציון (במידה מסויימת, וח"ו מלכפור בטובה שכבר זכינו) שוממות כל שנה, העליה לרגל לבית ה' איננה כבר אלפיים שנה, ג' רגלים וכל עת אחרת המוני שועלי על שתים מחבלים כרמים מסתובבים בהיכל ה'! מי יתנני שמיר ושית!!

יתכן שהקב"ה ביטל ההילולא במירון, שנרגיש כיסופין ונדע מה צריך להרגיש תמיד על חסרון המקדש, וכו' וכו' אין לי כח להאריך, והעיקרון מובן. 

ברור, ומסכים עם מה שאמרת..קולמוס הנפש.

אם חשבת שאני מתכוון ל''מדינה'' ול''ציונות'' או משהו כזה.. כנראה לא ראית את דעותיי פה בעבר.. מאד חריפות נגד..

מותר לי להביע צער על כך שמנהג של יותר ממאה שנים לעלות לרשב''י, כמעט בטל, וזה אכן מצער שכל הדרכים שוממות, וכן הלאה..

הפסוק ''דרכי ציון שוממות'' היה כ''דוגמא'', או איך שלא תקרא לזה..

אני לא ציוני בשום אופן..

(אם התכוונת למשהו אחר.. אשמח להבין..

דעתי היא דווקא חריפה בעד, כוונתי אחרת הייתה -הָיוֹ הָיָה

לעורר שיותר ממה שיש לנו להתעורר על ביטול ההילולא, עלינו להתאבל על חסרון העבודה, וזה למרות כל מה שאני חושב על כל מה שב"ה זכינו... לזכור שמירון איננה כציון ואיננה מתקרבת, ולזו אנו מצפים ולגאולתה אנו מייחלים.

וכמובן שהתכוונת בהשאלה ואין לי עליך טענה, אלא רק באתי לחדד את סדרי הקדימויות. וכמ"ש.

בסדר.. אבל כעת ל''ג בעומר.. אז על זה בחרתי לכתוב..קולמוס הנפש.


והשורות האלו נכתבו בקשר למה שאתה הזכרתקולמוס הנפש.

זה רק מחזק את המחשבה, שאחרי דבר כזה, אנחנו יוצאים רק למשיח.. 

 

 

לא יכולה להיות מחשבה כזו, של ''עוד מעט זה יעבור ונחזור לחיים שלנו, ללימודים שלנו, לחברים שלנו.. מפה אנחנו רק עולים על עננים וטסים לבית המקדש, במהרה בימינו אמן, תיכף ומיד ממש!!

מעולה! הלוואי ובמהרה ממש!הָיוֹ הָיָה

העיקר לדרוש ולא לוותר או לשכוח!

פעם נסעו הח"ח והאמרי אמת מגור ברכבת, ובאחת התחנות ביקשו מהאדמו"ר שיגש לפתח כי רוצים החסידים שבאו לרציף לראותו, ובתחילה סירב, עד שאמרו לו שיש שם 10000 איש שבאו כדי לראותו, ומיד ניגש. אמר הח"ח, אם רק יכולנו לומר למשיח שכמות כזו של יהודים מחכה במיחוד לראותו, גם הוא היה מגיע מיד... 

כיום אפשר לאמר בפה מלא שכל יהודי בעולם מחכה לראותו..קולמוס הנפש.אחרונה

יש על הנושא\דומיו הרבה שיחות של הרבי, לא אפרט כעת..

אמן והמשיח יבוא!!איזה אמונה!אשרייך!נועה גבריאל
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך