זה הולך בערך ככה:
אתה צריך להיות מגניב. אבל ברגוע לא מדי מגניב שלא תצא וואנה בי, וחס וחלילה לא זיינוקי מעפן
אתה צריך להיות אדיש ומתומצת ומומלץ מתנשא במסווה של אדיבות
כמובן שאתה חכם ויוצא דופן
ותמיד תזרוק משפט או שניים על השונות שלך.. ותמיד לזכור להזכיר עד כמה אתה וותיק ומיודע, אבל בלי באמת להזכיר..(תשתמש בחכמה הבלתי מוגבלת שלך שאתה מסתיר במן יופי שחצני כזה ומתון
זכור להיות שנון קצר ולעניין
ותכתוב כל מיני דברים מגניבים(שוב לא מדי) שאף אחד לא באמת מבין אבל זורמים כי איזה מגניב זה שאנחנו מבינים( יותר נכון זורמים בלי להבין.. הכל חלטורות בתכלס) אתה גאון הדור, המתוק, הצנוע, והסובל..(הו הסובל. שכחתי להזכיר שאתה חייב להיות בעל סיפור חיים מטורף [אבל לא מדי כי זה לא "קול" לספר על עצמך יותר מדי.. אנשים עלולים לחשוב שאתה מענויין בקרבתם גם אם הם לא רמי מעלה וחוצניים כמוך]וגיטרה מצולקת..לא לשכוח אותה... יחד עם מחברת שרבוטים(עלאק)... איכשהו הם תמיד מדהימים ביופיים)
אל תתייחס לאף אחד. אבל כן כדי שידעו כמה טוב לב אתה וחברותי, זרוק להם עצם מדי פעם והשתדל לא להגיב מהר מדי. זה מסוכן לשם שלך(וותק אנערף)
המשך יבוא. חייב להיות המשך
(אל תשכח בסופו של יום לחלוץ נעליים ולהוריד מסיכה.
אה כמובן שאין, זה אתה האמיתי.
ברור)
