הם אומרים לך טוב למות בעד ארצנו,
ואתה ילד מורעל בן 18 שהחלומות שלו כבר צבועים במוות. הם מריצים אותך בשיחים, את תוכך הם מחנכים, מאמנים הופכים אותך למכונה משומנת שלא מפחדת להרוג את אויבנו.
ומתקיים בך הפסוק:" ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם" או עד כלותך. עד שהמוות משיג אותך. עד השכול מקיף את משפחתך.
מעגל השכול רחב מדי לארץ כזאת קטנה.
החברים שמסביבך הופכים לך למשפחה שניה, ואת הסודות שבשתיקה שלכם אף אחד לא יכול לדעת. אף אחד לא יכול לחזות.
ילד בגיל 18 אוחז בכלי נשק, יורה במטווח, בתקווה שיום אחד יצליח לירות באויביו. באויביה של הארץ שעל ברכיה גדל.
מדי פעם אתה חוזר לבית, ונותן לאמא קצת מרווח לנשימה שאצורה כל פעם שהפלאפון שלך מכובה.
היא מתפללת שלא יגיע היום שבו מלאך המוות יתפרץ לתוך ביתה.
והיא, היא לוחשת לך נגד הקולות:" טוב לחיות בעד ארצנו, טוב לחיות"
אתה כל כך חי, אפילו כשהמוות בא אליך הוא לא מסוגל לעשות את זה פנים מול פנים. אז הוא נופל עליך מלמעלה.
ואמא ואבא מרגישים בלב שמשהו קרה לבנם יחידם,
והארץ כולה באבל.
על עוד אחד שנפל בעד ארצנו.
(לזכרו של עמית בן גל ז"ל, ברוך דיין האמת)
ואתה ילד מורעל בן 18 שהחלומות שלו כבר צבועים במוות. הם מריצים אותך בשיחים, את תוכך הם מחנכים, מאמנים הופכים אותך למכונה משומנת שלא מפחדת להרוג את אויבנו.
ומתקיים בך הפסוק:" ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם" או עד כלותך. עד שהמוות משיג אותך. עד השכול מקיף את משפחתך.
מעגל השכול רחב מדי לארץ כזאת קטנה.
החברים שמסביבך הופכים לך למשפחה שניה, ואת הסודות שבשתיקה שלכם אף אחד לא יכול לדעת. אף אחד לא יכול לחזות.
ילד בגיל 18 אוחז בכלי נשק, יורה במטווח, בתקווה שיום אחד יצליח לירות באויביו. באויביה של הארץ שעל ברכיה גדל.
מדי פעם אתה חוזר לבית, ונותן לאמא קצת מרווח לנשימה שאצורה כל פעם שהפלאפון שלך מכובה.
היא מתפללת שלא יגיע היום שבו מלאך המוות יתפרץ לתוך ביתה.
והיא, היא לוחשת לך נגד הקולות:" טוב לחיות בעד ארצנו, טוב לחיות"
אתה כל כך חי, אפילו כשהמוות בא אליך הוא לא מסוגל לעשות את זה פנים מול פנים. אז הוא נופל עליך מלמעלה.
ואמא ואבא מרגישים בלב שמשהו קרה לבנם יחידם,
והארץ כולה באבל.
על עוד אחד שנפל בעד ארצנו.
(לזכרו של עמית בן גל ז"ל, ברוך דיין האמת)
