הרי למה היא מחקה?

שהרגיש לי באותו רגע ואז הוא שאל אותי מתוך סקרנות מה כתבת ומחקת......קצת הטריד אותי כי זה לא קרה לי בעבר הרגיש לי מוזר משהו

הוא לחץ לדעת מה מחקת או סתם שאל בלי להתעקש..?

כשאת כותבת את הנימוק הזה, אז אולי כן הגיוני שהוא התלבט ואמר "וואלה, אולי היא חשבה שזה לא מתאים, אבל אם אני אתעניין, יכול להיות שלא אכפת לה לומר", לא מכיר את הסיטואציות, אבל הגיוני.

לדעת להסיר ספק שככה לא נותן מנוחה......

תמשיכי בנתיים את הקשר, ותראי אם קורים עוד מקרים של חוסר טקט וכדו', אם לא, והוא מבין עניין, כנראה שזה היה מקרה ספציפי בגלל הנ"ל והכל בסדר.

בהצלחה וחיים מאושרים

הוא באמת בחור טוב רק הקטע הזה קצת הטריד אותי .......כי שוב לא נתקלתי בו

אם שאל פעם אחת בצורה נעימה זה הגיוני, אבל אם הוא מתעקש לדעת זה משהו אחר.

אם שלחת לבן אדם(במקרה הזה לבחור שאת יוצאת איתו)הודעה ומחקת מטבע הדברים הוא מסתקרן הוא לא יודע למה מחקת אז הוא שואל ..דרך אגב מה היה בהודעה שמחקת?אחרי שאת תעני לו עזוב זה היה משהו לא לעניין זה כבר ממש חוסר טקט(במקרה הטוב)להתעקש

פשוט לא קרה לי ככה בעבר והנה הגיע סיטואציה שלא ידעתי מה לעשות.....אבל זה עבר

אני לא חושבת על לפגוע באנשים בהודעות מנסה שלא... ואני מנסה להתנסח בצורה נכונה קורה שיש מילים שלי יראו בסדר ולצד השני לא אני לא יודעת איך זה יתפרש שם.........בגלל זה עושה צעדים כאלה ומן הסתם הוא הסתקרן.

זה מעודד אותי לגמרי יהודה תודה רבה 

לפעמים יוצא לי לשאול כזה "מה פספסתי?" סתם כי התעוררה סקרנות קלה אבל זה עובר לי אחרי שנייה..

בקיצור, אין מה להתעכב על זה.

ועל זה אני באה לשים דגש זה חדש בשבילי

אנחנו פועלות אחרת מגברים וחושבות אחרת קראתי על זה אבל לא חשבתי שגם בהודעה יש לזה השפעה

מה הרגשת כששאל אותך?

מה המחשבות שלך סביב זה בכלל?

וגם קצת מבוכה

או שבמקרה הזה היה משהו חריג ומיוחד?

לשתף בהודעות שנמחקות כי זה אישי או לא לעניין וזה הדדי אז הוא הסכים 

מכאן הגיע הפנייה לפורום לשאול אתכם מה אתם חושבים

לרוב אפשר להחליק את זה בקלות בלי להתעכב בכלל..

מה גרם לך להתעכב כאן?

הסתקרן קלות, שאל ולא שמר בבטן. מה מוזר בזה?

יש לי פחדים קצת לא אשקר לא מהמקרה שלי אלא מבליל הסיפורים שהיו ואיך הם התחילו אולי אני מדמיינת.....שלא לצורך

את נשמעת לי בחורה סופר עדינה (אולי אני טועה, לא יודעת), בין היתר בגלל הדברים האלה לא בריא לשמוע יותר מדי סיפורי אימה.

או ששמעתן וזה היה תקין ולא הוביל למשהו רע אחר כך בעקבות זה?

למה שיקרה משהו רע...?

ושוב הוא בחור סבבה לגמרי שיחות טובות ב"ה ואלי זה רק דמיון שלי באמת.....

או שאני לא קראתי נכון בספר?

אני נוטה להאמין שזו האמת ושוב אמרתי לו שיהיו מקרים שאם אמחק הודעות אני לא אוכל לשתף אותו כי זה אישי ולא לעניין לשתף מקווה שזה הדדי והוא הסכים ואמר ברור 

זו באמת שאלה שעד עכשיו לא ניתקלתי בה ......בשום מצב ופתאום זה בא לי ככה 

מה שלפני אפשר אבל זה מאוד מסובך

גועל נפש של אפליקציה,

למה היא חוקית בכלל?

מי ששלח משהו בעיה שלו 

יש לזה פוטנציאל נזק לא קטן ביחסים אנושיים.

גופי ביטחון-מבינה.

מדובר בבחור לא מישהו בטחוניסט ירחם ה"

אל תקחי קשה.

עדיף שאבקש מהקב"ה שינחה אותי בדרך הנכונה .הכי בטוח והכי נכון

כמה אני רואה את זה בחוש ומה שמפריע לי אדבר איתו בדרך הנכונה 

אין מה לעשות בוואצפ יש מצג שווא כאילו אפשר לתקן אבל גם בלי האפליקצייה יכול להיות שמי ששלחת לו כבר קרא

ההודעה שאת מתקנת אותה, נמצאת יותר למטה...

מן הסתם כי מישהו שמאיימים עליו בוואצאפ יוכל להפליל את הכותב ע"י זה. 

אבל לאדם מן השורה זה לא ראוי. 

זה לא שם בכללללללללל

רק סתם זה גרם לי תהיות זה הכל 

נראה בסדר לגמרי לגמרי.

תוציאי את הדאגה מהראש.

מותר לאדם להיות סקרן.

זה הגיוני מאוד בהתחשב בעובדה שמשפט שנאמר פנים אל פנים, אי אפשר לבטל אותו.

המוח שלנו עוד לא רגיל לאמירות שנעלמות לאוויר ללא זכר.

יש מידה לא מדוייקת :3

לא מעידה על אופי שלילי.

השאלה פה נשאלה בגלל שזה כביכול מעיד על אנשים חולי שליטה שעלולים להגיע לידי אלימות.

זה ספק ספיקא. שמא הוא חולה שליטה ולא סתם סקרן, ושמא הוא אלים ולא סתם חולה שליטה 

אז אני חושב שזה חיובי, למרות שלא הכי קל להסתדר עם אנשים חכמים מדי.

אבל יש כאלה שהם גם נחמדים וגם חכמים.

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.