חזק

תודה

אור , רוני , אור גאולה ,אמונה ,מעיין שמחה 

כאלה?

מוריה, אוריה, ציון, רחל, 

גפן, איילת השחר, מוריה, אביגיל, נעומי.

תמר, יסכה, רוני, תאיר,

שקראו לה פלאי.. שאלנו אותה על שם מי, היא אמרה על שם המלאך שבישר למנוח ואשתו על הולדת שמשון.. כ''כ התאפקתי לא לצחוק..

על שם טעות בהבנת הנ''ך קוראים לילדה שם...

בבמדבר רבה כתוב שזה היה שמו. וכך גם פירש המלבי"ם.

אבל טוב לדעת בשבילם שהטעות שלהם לא הייתה כ''כ גדולה.. כי רוב המפרשים, ובמיוחד אלה שעל הפשט, מסבירים שהוא רק ענה לה שבעצם אין לו שם..

הללי

רחל

תהל

רות, אוריה, טל, כרמל, טל שחר, שחר, מעין, ניצן, שיראל....

אם אני אזכר בעוד אני אכתוב...

(ציני...)

גם לי אין רשימה כזאת ארוכה לשמות של בנים,

זה פשוט כי פחות נמצאים בסביבה של שמות כאלה.

אבל יש לי רעיון לכמה שמות.

אני חושבת ששמות צריכים איזון בין שם חרוש לשם מוזר,

כי בתור אחת עם שם חרוש, (הוא כ"כ חרוש שזה בכלל לא מסגיר להגיד אותו)

תמיד היו לפחות עוד בת אחת עם השם הזה,

וכולם קראו לי בשם משפחה ולקח לי שנים לגרום להן להפסיק.

וגם 9 מתוך 10 פעמים שקראו בשם שלי, הכוונה לא אליי ויוצא שאני סתם נדחפת.

אני מכירה בנות עם שמות הזויים שממש נראים מוזרים, נכון שבסוף מתרגלים,

אבל למה לא לחסוך לבן אדם דברים להתמודד איתם כשאפשר לעשות את זה?

אחת מהן תמיד מבקשת שבטיולים לא יקראו לה בשם שלה כי אפשר בקלות להבין מי היא, והיא לא רוצה שאנשים ברחוב יזהו את השם. 

וגם ממש חשוב שם עם משמעות,

יש שמות שהם פשוט גוש של הברות כמו מאיה או לירון, לא חבל שמרכיב די עיקרי בזהות של בן אדם לא יאמר כלום?

הרבה שמות מעידים על דוסיות וזה מצוין, ככה מחדירים לילד ברמה הכי בסיסית של הזהות שלו את הערכים שעליהם הולכים לגדל אותו, זה מאוד משמעותי.

ועכשיו בתכל'ס שמות שאני ממש אוהבת:

אמונה (בטוח לבת שלי יקראו אמונה)

צופיה

מוריה

הדס\ה

הלל

תהילה

(נראה לי חמוד תאומים בן יהודה ובת הודיה, אבל השמות האלה קצת חרושים)

טליה

אחינועם (לא קריטי ה-ו')

רעות

אור\יה\ית

חנה

מרים

אלישבע

(כולם שמות של בנות שאני מכירה, אבל אלא שמות ממש יפים לדעתי)

לרוב בנאדם אוהב שמות של אנשים שהוא מעריך / אוהב...

שמתי לב על עצמי שתכלס רוב השמות שאני שונא זה פשוט היו אנשים שעשו לי רע וקראו להם ככה, וגם הפוך..

מסכימים איתי או שאני היחיד ככה?

נגיד השם אמונה, אני מממש אוהבת אותו ואני בטוח אקרא לבת שלי ככה,

אבל אני מכירה משהי בשם אמונה שהיא ממש מוחצנת ומעצבנת,

אבל אני יכולה להפריד בין השם לבן אדם.

גם לי יש כמה חברים ממש טובים שאני בחיים לא יקרא לילדים שלי בשמות שלהם.. (אלא אם כן אישתי תהיה ממש מעצבנת בקטע הזה )

אבל אני אומר בכללי.. כאילו לרוב ככה אני מרגיש וברור שיש יוצאים מין הכלל..

קמצן שקוראים לו נדב

או אחד שקרן ברמות עם השם אמיתי 

ואז כל התאוריה מתפרקת.. 

נוו אז תגידו שיש יוצאי דופן ואני אומר שזה פשוט לא קשור לשם שלו אלא למידות שלו!

כרמל, גפן,אביגיל, אור, טל, 

פחות מתחברת לשמות סטנדרטיים ודוסיים מידי כמו  אמונה,הודיה, שירה

או שמות ישנים (שמעלים אצלי אסוציאציות של יושן) מהתנך - רבקה, שרה, אסתר, 

אבל גם לא מתחברת לשמות עכשיווים מידי - מאי או אופק או כל מיני כאלה מוזרים.

אפשר לומר שאני מעדיפה את האמצע..

אולי כי השם שלי גם כזה |קורץ|

שהתחיל להכנס אצל חרדים מסוג זילברמן וכדו' - "גילי בת ציון", אני מכיר בעצמי 4 משפחות שקראו כך לבת שלהם, ושמעתי על עוד.

כמובן השם הזה הוא לקוח מהפסוק "גילי מאוד בת ציון, הריעי בת ירושלים, הנה מלכך יבא לך" וגו'  שמתאר את הגאולה השלישית והאחרונה - הנרקמת לנגד עינינו. אני רואה בזה שם ממש מרגש.

ועוד ועוד המון , (בת של דוד שלי  - "תכלת בת ציון" ) .

"רוני ושימחי בת ציון.." אני לא זוכרת את המשך הפסוק.

זה פסוק שמדבר על זה שצריך לשמוח כי באה הגאולה. 

רוני זה ציווי של רינה שזה אומר שמחה, אז רוני אומר תשמחי.

וזה לא קשור לעם ו' או בלי ו', פשוט כשלא מנקדים אמורים לכתוב עם ו,

ויש כאלה שהחליטו להשאר בלי ו' למרות שזה לא מנוקד.

גם טל זה נגזר מטליה

טל זה ביטוי לברכה, אז בעצם אומרים שהילדה היא ברכה מ-ה',

או שהם מתפללים לברכה מ-ה'.

לנועה לא שמעתי הקשר תורני\ אמוני,

דווקא שמות עם משמעות עמוקה זה כל היופי!

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות