רק צרות זה מביא 

במקום טוב מאוד..

אִ יׁש הַ חּוץ – הּוא זֶׁ ה שֶׁ כֻלוֹ אוֹ רֻ ּבוֹ מֻ פְ נֶׁה כְ לַפֵׁ י עוֹלָם חּוץ. פָ תּוחַ ּומְ פֻלָש )=פָ תּוחַ מִּ שְ נֵׁי צְ דָ דָ יו( לִּ רְ שּות הָ רַ ּבִּ ים. כָ ל דָ בָ ר גָדוֹל וְ קָ טָ ן, שֶׁ הֵׁ ם מִּ תְ רַ חֲשִּ ים ּבִּ סְ בִּ יבָ תוֹ אוֹ ּבִּ קְ צֵׁ ה הָ אֹפֶׁ ק ּומֵׁ עֵׁבֶׁ ר לוֹ , מוֹתְ חִּ ים אֶׁ ת סַ קְ רָ נּותוֹ עַ ד הַ גְ בּול הָ ַאחֲ רוֹן, וְ הּוא מוֹצֵׁ א ּבָ הֶׁ ם עִּ נְיָן רָ ב, "עוֹלָ מוֹת" מְ לֵׁאִּ ים, וְ יוֹתֵׁ ר מִּ זֶׁ ה: אֶׁ ת עוֹלָמוֹ הּוא כֻלוֹ . וְּ רַ ק "פִ נָּה" ַאחַ ת אֵ ינָּּה מְּ עַ נְּיֶנֶת אוֹתוֹ כֹל עִ קָּ ר: פִ נַת נַפְּ ׁשוֹ הּוא. הּוא תָּ מִ יד הוֹמֶ ה ּומְּ הַ מֶ ה וְּ רוֹעֵ ׁש וְּ גוֹעֵ ׁש אֵ צֶ ל הַ כֹל – וְּ אֵ ינוֹ מָּ צּוי אֵ צֶ ל עַ צְּ מוֹ.

בְּ רַ ם אִ יׁש הַ פְּ נִים   הּוא טִ פּוס ׁשוֹנֶה לַחֲ לּוטִ ין. הּוא, עִּ קָ רוֹ ּבִּ פְ נִּים וְ רַ ק גּופוֹ נוֹטֶׁ ה לַחּוץ. הּוא מֵׁ הֵׁ יכָלוֹ הַ פְ נִּימִּ י אֵׁ ינוֹ יוֹצֵׁ א. וְ גַם ּבְ צֵׁ אתוֹ לִּ פְ רָ קִּ ים רְ חוֹקִּ ים – יְצִּ יַאת מִּ קְ צָ תוֹ הִּ יא, וְ רַ ק דֶׁ רֶׁ ְך עֲרַ אי. כֻלוֹ מְ כֻּנָס ּבִּ רְ שּות הַ יָחִּ יד שֶׁ לוֹ , וְּ אֵ ין לוֹ שִ מְּ חָּ ה גְּ דוֹלָּה מֵ אֲ ׁשֶ ר הֱ יוֹתוֹ אֵ צֶ ל עַ צְּ מוֹ , וְּ אֵ ין ׁשּום דָּ בָּ ר מְּ עַ נְּ יֵן אוֹתוֹ יוֹתֵ ר מֵ אֲ ׁשֶ ר נַפְּ ׁשוֹ הּוא. בָּ ּה הּוא רוֹאֶ ה אֶ ת עוֹלָּמוֹ וְּ הִ נֵ ה הּוא כֹה גָּדוֹל וְּעָּ ׁשִ יר. וְֹּלא זוֹ בִ לְּבַ ד ׁשֶ אֵ ין עוֹלָּם הַ חּוץ זָּר לוֹ, אֶ לָּא ׁשֶ מִ תוְֹך נַפְּ ׁשוֹ וְּדֶ רֶ ְך נַפְּ ׁשוֹ הּוא רוֹאֶ ה אֶ ת כָּל הָּ עוֹלָּם כֻּלוֹ בִ ׁשְּ לַל צְּ בָּ עָּ יו, בְּ כָּ ל אוֹרוֹתָּ יו ּוצְּ לָּלָּיו. חּושִּ ים שֶׁ הֵׁ ם קְ רוֹבִּ ים לַּנֶׁפֶׁ ש, וְ אֵׁ ינָם סְ תָ ם הֶׁ פְ קֵׁ ר לְ כָ ל מַ רְ אֶׁ ה ּומִּ שְ מָ ע, הֲ רֵׁ יהֶׁ ם מְ מֹרָ קִּ ים, מְ חֻ דָ דִּ ים ּומְ מֹרָ טִּ ים ּבְ יוֹתֵׁ ר, וְ הַ ּנֶׁפֶׁש מִּ תְ לַּבֶׁ שֶׁ ת ּבָ הֶׁ ם ּומַ כְ פִּ ילָה אֶׁ ת כֹחָ ם פִּ י כַ מָ ה.

זו תכונה מעולה ונפלאה, ומה שאת לא שופכת את זה - מעיד על איכותה והאותנטיות שלה, כי הגות עמוקה, מתאימה מאוד לתכונה שגורמת להשארתה בפנים (לא שא"א שיהיה אחרת, אבל כך יותר מצוי, מטבע הדברים שהם מאוד מאותו שורש)

אל תהיי לחוצה לשתף אף אחד אם לא בא לך.

אבל מאוד כדאי שתנסי לכתוב את הדברים, כדי שבהתאם להחלטתך, תוכלי לשתף בזה אנשים, כך זה לפעמים יותר קל לשתף.

וגם - שתנסי אולי, במסגרת ההרגשה הטובה, לשתף בזה חברות קרובות וכד', זה יכול לפעמים אפי' להגביר את הפנימיות, כשמדברים על זה עם מי שמבין, וגם אמורה להיווצר הרגשה טובה כשמשתפים בזה מישהו קרוב, שיש לך רגש אליו, 

בקיצור, עובר את הגבול זה אף פעם לא, עדות על תכונות נפלאות ומיוחדות זה כן, ואמנם יותר כדאי לענ"ד שכן תשתפי לעיתים, בהתאם לקריטריונים (מרגיש מגוחך לכתוב את המילה "קריטריונים" בתגובה העוסקת כל כולה ברוח...) מתאימים.

אני מכיר באופן אישי אבל זה מתנהל אצלי כך, שיש רובד מסויים שאני כן חושף בפני מי ש(א) אני קרוב אליו ויש לנו קשר טוב רגשית (ב) מבין דברים כאלו וחי אותם (כמובן שהרבה פעמים ב' גורמת לא', ...) ויש רובד עמוק יותר, מקיף יותר, שאינני חושף,

אגב, נראה לי יש כמה פסקאות ברב שהוא מדבר על מעין זה, ואני חושב שהוא היה עם חתיכת נסיון אישי... אינני יודע לתת הפניה, אבל תנסי לברר. 

זה פחות או יותר מה שחשבתי לכתוב, למרות שאני מרגיש שלא מיציתי...

תגובה מהממת ומרגיעה. זה משמח שיש מי שמבין את המצב... אשתדל לחשוב על כך

שמחתי לשמוע שהועלתי.

תודה רבה

אני גם כזו 

אף פעם לה הגדרתי ולא הבנתי מזה...

נחמד לדעת שיש עוד אנשים כאלה

חלק מזה זה פחד כזה שאף אחד לא יבין...

(אולי בגלל זה אפחד לא באמת מכיר אותי?)

אעעע

ביטחון  בעולם הפנימי - ואז יכולים לשתף הרבה.. ונשאר בפנים מספיק בטוח.

כך שלא צריך להתייאש...

לא נראה שהמבט פנימה הזה מפריע לך בחיי היום יום.

אז למה לשנות את זה? מותר לאדם להיות פרטי.

אם יש משהו שזה מפריע לו בו ולכן את רוצה למצוא פתרון, דיינו. אבל לא נראה שכתבת על דבר כזה.

הבעיה היא הרתיעה הקשה בכל פעם שאני בטעות מדברת על הפנימיות שלי

או שאני לא נותנת לאנשים להיכנס אלי. וזה דברים שיכולים לעשות נזק בהמשך בתחומים שונים

מאחת עד עשר כמה זה קשה לך לחשוף או לדבר על הדברים?

או שהקושי בא לידי ביטוי בחשיפה פרונטלית יותר?

למרות שיש מקום לפתיחות כזאת בזוגיות, לא כל זוג זוכה לזה.

בספר שלוש שלומות הן הוא מציג שלוש מודלים של זוגיות ע"פ המשנה הנ"ל.

אם זה חשוב לך להגיע למדרגה האידאלית אז בע"ה כשתמצאי את בעלך תתרגלי מולו. אז תתאפקי חזק ותעברי את זה בע"ה ותהיה לכם זוגיות מקסימה של נשמה אחת בשני גופים שגם יהפכו לאחד.

סיבים אופטיים ILFiber - מהפכת האינטרנט המהיר בישראל | Facebook

יש להם מעסיק, והוא האחראי הבלעדי על השכר שלהם. 

כמו כן אני לא נותן טיפים לרופא, לקופאית, למוסכניק, לרואה החשבון, לחשמלאי... מה שהם אומרים לי שאני צריך לשלם על השירות/מוצר, זה מה שאני משלם.

כמובן שבתור מלצר הכי נחמד זזה לקבל טיפ.

אבל אם נחשוב בהיגיון, לא מספיק שאני משלם על האירוע\מסעדה שגם ככה כיום לא מאוד זולים, אני עוד צריך להוסיף כסף לבחור הנחמד שזו העבודה שלו? 

לא בקטע מזלזל ש"העבודה שלו זה לשרת אותי" אלא אשכרה, זו העבודה, לבוא-לקחת-להביא, על מה להוסיף כסף? שהוא גם מחייך? מצידי שלא יחייך חחח

אז כן

בשליחים לא יצא לי להיעזר אז לא בדקתי 

זה בפירוש לא המצב הרגיל, בטח לא במקומות גדולים ומסודרים. לפני הרבה שנים זה היה המצב, אבל מאז עברו חוקים שהסדירו את הנושא. 

רק אם יכפו עלי, או יגרמו לסיטואציה שבה אעדיף לרחם על האומללים ולתת להם קבצנות טיפים.

רק כי זה עניין של מקובלות, לא שבאמת בא לי לשלם מעבר לעלות הגבוהה גם ככה באופן יחסי

מפרגנת להם

עבודה קשה

אבל זה לא קורה אצלי הרבה מסעדות/ שליחויות של אוכל 

כשזה מתאים

למטפלת פרטית הייתי מוסיפה לפני חגים

מעדיפה לקנות בחנות קרובה לבית גם אם זה יותר יקר

כדי לפרנס מקומיים

מפרגנת לנהגי מוניות את הסכום בלי מיקוח (לא קורה הרבה מוניות)

לא כי אני מרגיש אחריות כלכלית עליהם, אלא כי זו עבודה שוחקת, עם בוס מעצבן והרבה לחץ מסביב, וזה שלב בחיים בדר"כ, וזה משמח אותם מאוד, ולא דורש ממני הרבה.

אני גם לא יוצא למסעדות אז זה בעיקר בחתונות.

בחתונות אם דאגו לי במיוחד.

לשליחים לא 

במסעדות כן (מקומות עם הגשה לשולחן)

אישית חשוב לי שלא יצא סטיגמה על דוסים (או יותר נכון דוסיות) שהם קמצנים.

פיצריות ציפס וכו אז לא.

שליחים לא יצא לי.

אפילו תוך גדי

 הספונג'ה.......וכי קלות כל אלו בעיניך?!

לולאי השיעור שלו הקשבתי היום, לא הייתי עושה כל זאת. או שהייתי עושה

זאת באיטיות, בחוסר חשק, בלשוטט מחשבתית בכל מיני מקומות , העיקר לא

כאן, ליד הכיור, השיש....

השיעורים שלו עוזרים לי לעשות מה (מה לעשות, אני מודה ומתוודה) - שאיני

אוהבת... זה לא נשמע מכובד כל כך,  לערבב צלחות ותרסיס לניקוי חלונות

עם דעת  וחכמה כל כך נפלאות, אבל זמני לא כל כך פנוי,  Young man.......

א

אני לא טיפוס שלומד ללא הרף, הלוואי. אבל, כשלא נמצאים

במסגרת תורנית איזושהי,  אז בלי לשמוע משהו תורני, אני

מרגישה שהופכת יותר ויותר לבורה ועמת הארץ. 

הלוואי והייתי מקשיבה לרב לוי

ודומיו - יותר.  הרבה יותר. וחוצמזה...זה כיף!!

ברור עם זאת, שיש אנשים הרבה יותר עסוקים

ממני. עובדים המון שעות, לומדים, פעילים....

אגב, השיעורים של הרב לוי נמסרים

לציבור של בעלי תשובה, או אנשים

שמתעניינים....ובכל זאת, הם עמוקים,

מלאי מחשבה, משהו!!

א גיט ווך!

לילמנוחה!

הייתי שומע הרבה, מתישהו הגעתי למחסום השיעורים בתשלום... 

אין לי את האפשרות.   אבל נהנתי מאד 

גם את הצד המוזיקלי של הרב, בנוסף לכל שיעורי התורה המדהימים שלו ופרשה ב4 שהפכה מזמן ל10, 20 ויותר חחח

למי שלא מכיר, אני מדבר על זה: קישור

שלא אכשיל מישהו חס ושלום

בהחלט היתה משכיחה לי את האבל. 

אני מתארת לעצמי שהכל זה שירי אמונה וכד'. נכון?

זה כל כך לא הולך עם הרב לוי השכלתן כל כך....

הוא ממש נפלא. וגם צדיק אני חושבת. לפי התשובות שלו כששואלים אותו.

שאלתי אותו על משהו מזעזע שהזכיר בשיעוריו על הכוזרי, והוא ענה:

אנחנו לא שופטים אף אחד.

מדהים. תודה!

תודה!!!

אבל השיעורים הארוכים שלו (הכוזרי, הרמח"ל ) - זה לא "נחמד", כלומר, זה לא

מוגש כסיפור, כדיאלוג בינו לבין מישהו שמתנגד או לא מבין, זה על טהרת הקודש

ממש. כך זה מרגיש לי. כל כך בהיר, מסודר, חכם, עמוק, לא "עממי" בשום אופן!

לא יודעת אם הצלחתי להסביר את הכוונה שלי.

את מרגישה את הכובד של האחריות שיש בתוכן הזה. זה באמת מרגיש לפעמים כמו "קומה שנייה" של אמונה - כזו שלא מסתפקת רק ברגש, אלא דורשת מאיתנו מבנה שכלי ורוחני מאוד חזק כדי לעמוד מול סערות העולם. הסברת את עצמך מצוין! (בתקוה שהבנתי ;)

באמת קומה שניה, כי השיעורים

הארוכים והעמוקים האלה, פחות קלילים, יש להם (אני חושבת)

פחות מגמה להשפיע. ומבחינה אינטלקטואלית, הם באמת

מלאכת מחשבת. מעניקים סיפוק שכלי . הרגשה של איזה

מופלא, כמה עמוק.....

מבחינת להרגיש את כובד האחריות....הלוואי.

אולי מבחינה זו, דווקא השיעורים הקצרים

המחדדים נקודה מסויימת, יכולים (זמנית?)

להשפיע יותר.

עולים בזכרוני הסיפורים מזמן גירוש ספרד למשל, שדווקא

פשוטי העם, שעבדו את השם בתמימות ופשטות, החזיקו

מעמד מבחינה יהודית, יותר מהמשכילים למינהם (שגם

שמרו מצוות).

ואולי אני טועה.

זה כן משפיע. או מוטב לאמר, זה עוזר לאהוב את השם, לעשות אולי פחות מלומדה, יותר ברצינות, אולי...

מזכיר את זה כבדרך אגב. מאוד ממליצה להקשיב לו. 

הרב אורי שרקי

הרב מיכאל אברהם

הרב אליהו זיני

הרב שמואל אליהו

הרב גיא אלאלוף

יש הרבה על מי להמליץ אך מה שהלב חושק הזמן עושק.

הרב יגאל לוינשטיין

הרב שניאור אשכנזי

הרב צבי בן פורת

הרב אליהו מויאל (אם אני לא טועה)

כשיהיה זמן סוף סוף....

שיעורים על מצבי נפש  - הרב ד"ר הררי באתר "התבוננות"

הרב פנגר - על ירידות, נפילות וכו' וכו' בקול חי (מחשבים מסלול מחדש יום חמישי בלילה משעה 12 ועד 2 בלילה

וגם שיעורים קצרים מאוד וטיפים גם בקול חי וביוטיוב.

ממליץ עליהם חח
 

כדאי לשמוע