{אני מצתערת אם זה לא הפורום המתאים}
יש לי בעיה: להרים שלי לא אחפת ממני, כאילו כן אחפת להם אבל לא אחפת להם.
מצאד אחד הם מצפים ממני להיות הכי טובה שיש.
מצד שני מותר לי לעשות ה - כ - ו - ל (תחשבו על הדבר שאין שכוי בעולם שהורים שלכם ירשו לכם, אם ההורים שלי יראו אותי עושה אותו מכסימום ישתכלו עלי במבט עצוב וזה).
מן הסתם אמם אומרים מה הבעיה שלה אלוי עלי, אז אתם מוזמנים לבוא להחלפים אותי ליום אחד ותראו שזה לא הכי כיף שיש.
הבעיה היותר גדולה היא שאני מרגישה שאני חיבת צומי, אז עד עכשו היתי התלמידה המצתינת + הדוסית וקיבלתי את הצומי שלי, מהמורות או מהחברות. אבל עכשו מתחיל להיות יותר קשה בבית ספר והמורות שלי נותנות לי פחות צומי כי אני כבר לא הרבה מעל לכיתה שלי אז הם רוצות שאני ישתלו או שפשות נימאש להם ממני.
מה שעצוב בכול הסיפר שלי (לפי דעתי) זה שאני כבר לא ילדה בת 8 אלא ילדה בת 16.
אם למשהוא\משהיא עצות איך לקבל צומי או איך להפסיק לרצות צומי אז בבקשה תגידו לי.
תודה
נ.ב: מצתערת על השגיות כתיב.
