היי, אני פצל"שית כדי למנוע זיהוי....
אני אסביר איך הגעתי למצב ולכן אשמח שמי שרוצה להגיב - יקרא עד הסוף...
טוב, אני גרה בישוב שמוגדר תורני אבל ת'כלס הוא בקושי תורני, כשהייתי ביסודי בישוב המצב היה נסבל אבל לפני שעליתי לאולפנה, התחלנו בבית לחשוב לאן אני אלך.
בעיקרון יש אולפנה ביישוב אבל הדבר האחרון שהיא נקראת זה "דוסית"... החלטנו שאני אלמד מחוץ ליישוב (כיתה ז'... לא פנימייה...).
בכיתה ו' היינו חבורה של 4 בנות ותמיד היינו ביחד, יומיים לפני שהלכתי לאולפנה החדשה (התחלתי שבועיים לפניהן...) הבנות האלה עשו לי "סוג של" מסיבה על זה אני עוברת, מבחינתי זאת הייתה מסיבת סיום החופש וכנראה שמבחינתן זה היה מסיבת פרידה.
למה? כי מאז - התפצלנו... הן בקושי מדברות איתי, הייתי בטוחה בהתחלה שזה סתם כי אנחנו פחות נפגשות אבל מסתבר ש2 בנות הקימו לעצמן חבורה חדשה (של סנוביות שלא סובלת חצי מהשבט...) ואני והשנייה (שלא איתן בחבורה) "הקמנו" חבורה חדשה... אמנם לקחה שנה עד שהרגשנו חבורה ואני הרגשתי חלק ממנה.
הייתי בטוחה שזהו, הכל טוב עכשיו, אבל - מסתבר שלא...
יום אחד אני וחברה שלי (שלא מהחבורה) עשינו הליכה, כשעברנו ליד בית של אחת הבנות שבחבורה, שמעתי אותה בחצר אז אמרתי שנקרא לה, נגיד שלום וכו, הילדה באה וראיתי אחריה עוד בנות, כשהתקרבנו גיליתי שכל החבורה שלנו עשתה על-האש ולא הזמינה 2 בנות, אותי ועוד מישי שלומדת בכיתה קטנה, זה פשוט שבר אותי!!
אני כותבת את הדברים ופשוט בוכה!! אני לא יכולה!! מה אני אמורה לעשות??
(אני יודעת שזה נישמע שהשבט שלי מפוצל למלא חבורות אבל אנחנו יחסית מגובשות, פשוט בשבת בערב ואחרי פעולות יושבים בחבורות...)
