על הקירות
כתבו על הלב
הם חרטו רגשות
נתנו ביטוי
לכאב
הם לחשו מנגינות
שיהדהדו לנצח
בראשי עוברים
או שבים
קירות שלמים נושאי שתיקות
לוחשי צרחות
וכאבים
כתבו בדם
ודמעות
ציירו עצמם
על העיר
ילדי רחוב בודדים
מדברים
אל הקיר
[והם כתבו על עצמם
כאילו הם כל הקול
כאילו הם הם
כאילו זה הכל]
(עד שבא האיש
במדים השחורים
עם ליבו החרש
הוא לא שמע שום שירים
הוא מרח קצת לבן
על עשרות לבבות
על דמעות שסיפרו
על ילדי הרחובות)
