הבאתם אותנו לעולם
רציתם בשבילנו את הכי טוב
תמיד תמיד את ההכי טוב.
תמיד אתם אומרים את זה
לנו, לאחרים, לכל העולם
ש"אני אעשה הכל עבור הבן שלי!"
"אני אעשה הכל עבור הבת שלי"!
קרעתם את עצמכם כדי להביא לנו פרנסה
כדי להביא לנו אוכל הכי טעים
בגדים הכי טובים
משחקים, צעצועים
לא ישנתם לילות בגללנו ועבורנו
חיבקתם, נישקתם, אהבתם
נלחמתם בכל מה שהיה יכול להכאיב לנו או להרע לנו
שברתם עולמות כדי שנהיה במסגרות החינוך הכי טובות
שיהיו לנו את החברים הכי טובים
את החינוך הכי טוב
את הספרים הכי טובים
וכל יום שאתם חושבים עלינו
אתם בטוחים שאנחנו הדבר הכי יקר לכם בחיים האלה
ושתעשו בשילנו הכל, באמת באמת הכל.
ואנחנו רק רוצים לבקש מכם,
אבא ואמא יקרים שלנו
שההכל הזה *בשבילנו*
הוא קודם כל קודם כל שתהיו יחד באהבה.
שאתה אבא, תאהב את אמא.
שאת אמא, תאהבי את אבא.
שאתה אבא, תכבד את אמא
שאת אמא, תכבדי את אבא.
אתם יודעים ש*זו* המתנה הכי יקרת ערך *עבורנו*?
אתם יודעים הורים יקרים שלנו ש*זה* מה שיעשה אותנו הכי שמחים בעולם כולו?
יותר מכל צעצוע
יותר מכל מוסד חינוך
יותר מכל חברה טובה
יותר מכל אוכל הכי טעים שיש
יותר מכל טיול מסעדה בילוי
יותר מכל הכסף בעולם
יותר מהכל!!!
אנחנו רוצים אתכם!
רוצים אתכם יחד! אוהבים! תומכים!
אתם העוגן שלנו בחיים האלה
אתם הכל בשבילנו
שניכם.
אתם מראים לנו את המודל היחידי שאנו מכירים לזוגיות
אתם אחראים בלעדיים לחיי הנישואין שלנו בעתיד
ושל הנכדים שלכם
ושל הנינים והחימשים שלכם.
אתם אוהבים אותנו, אנחנו בטוחים
בבקשה תנו לנו את מה שאנו זקוקים לו מכל - אבא ואמא אוהבים. יחד.
-----------------
ועכשיו סיפור מהיכרות אישית עם זוג יקר שהגיעו ליעוץ זוגי, והחליטו להתגרש בסופו של דבר.
קיבלתי את אישורם לכתוב את המקרה.
שני הורים מתוקים. בני 25 בסך הכל. היו להם שתי בנות מתוקות וקטנטנות.
החליטו להתגרש. זה הגיע יותר מכיוון אחד מהם - ולשני/ה לא הייתה ברירה (למרות שבהמשך ידוע מי הצד הזה, חשוב לי לכתוב או או כיוון שבמקרים אחרים בהם נתקלתי זה היה הצד השני דווקא שלא רצה),
הם ניסו, אך אותו אחד/ת לא היה מוכן/ה לעבודה, לא היה בו/בה את הרצון.
בסוף התגרשו.
הגעתי אליהם לשיחת סיכום, לבית,
ראיתי שתי בנות קטנות שבורות.
בכו "אבאאא אבאאא" כאשר האבא יצא מהדלת. (הם כבר היו פרודים שבוע)
האמא המקסימה ניסתה לתת להם חטיף, ניסתה צעצוע יוקרתי שקנתה רק היום, ניסתה מסכים וסרטים, ניסתה חיבוק,
ואת הילדות הקטנטנות האלה זה לא עניין
הייתי בהלם לראות בעיניים איך הם דוחפות ממתק
זורקות פלאפון עם סרט
מעיפות צעצוע ואפילו לא מסתכלות עליו
ורק רצות לאבא שלהן
שירים אותן.
רק עוד פעם אחד.
שלא ילך להן.
הצרחות שהלכו שם, הלב שלי נשבר, פשוט היה מרוסק.
כמה הן בכו והיו בסערת רגשות שה' ירחם.
היום, אחרי שנה של גירושין, האמא ביקשה ממני לכתוב את הסיפור שלה.
לומר לזוגות שיש אולי עוד תקווה להציל - לנסות הכל
להעיף הצידה את ההתחשבנויות והאגו והמלחמות - ולשים לב למה שבאמת הכי חשוב לנו בחיים.
לךנסות למחול, לסלוח,
לנסות לקחת אחריות על הטעויות *שלנו*
היא אמרה לי שהלוואי שהייתה מבינה זאת אז, אבל עכשיו כבר מאוחר מדי. (הגרוש שלה מתחתן בשנית עוד מעט)
אמרה שהיה כ"כ הרבה מה להציל, אבל היא לא הייתה פנויה בכלל להקשיב, רק רצתה להכאיב, לו, בכוונה.
לא משנה כמה הוא ניסה ורצה, לא משנה כמה אני ניסיתי ורציתי לעזור - היא לא הייתה שם.
אז אני כותבת את הסיפור שלה.
שאולי, אולי יעזור אפילו למשפחה אחת פה וזה יהיה שכרי.
יש מקרים שנכון, אין כבר מה להציל.
יש מקרים שנכון, עדיפים הגירושים על חיי אומללות, ועדיפים גם לילדים ולכל הצדדים, בזה אין שום ספק,
ולא על מקרים אלו אני מדברת כלל וכלל.
אבל יקרים!!!
יש כל כך כלכך הרבה!!! מקרים בהם יש *המון* מה להציל!
בהם יש כ"כ הרבה אפשרות לשפר
לתקן
להתקרב
לאהוב מחדש
ללמוד לתקשר, להכיר מחדש מי עומד מולי
להחזיר את החיים, את החיות, את האהבה
להחזיר את החיוך, את השמחה
להחזיר לילדים את הבית שאיבדו
להחזיר לעצמנו את האהוב/ה שלנו
יש!!!
ה' עדי כמה יש כאלה.
אז אם יש בך ובאשתך/בבעלך רצון, אפילו אם הוא קטן,
ואם יש לכם נכונות לעבוד ולשפר - בבקשה!
נצלו את האנרגיה הזו לתקן
להביא לילדים שלכם את העולם שלהם בחזרה
ולא להתרחק
ולא להילחם
ולא להרוס
ולא לשפוך כמים כספים וכאבי לב על בתי משפט ומלחמות עולם.
במלחמות האלה אין מנצחים. אין. פשוט אין.
רק מפסידים וכאבי לב.
בשורות טובות לכל עם ישראל
ושבת שלום ומבורך |פרח|
