תגידו, נגמרה הקורונה ולא ידעתי? רק אנחנו ממשיכים באדיקות להיות רק עם עצמנו בשבתות ולראות אחרים מסביב עושים את זה? מישהו מכם בכלל שאל את משרד הבריאות אם מותר או לפחות חיפש הנחיות עדכניות באתר?
פורום הריון ולידה
מכתב פתיחה
לכל האנשים שנוסעים להורים לשבת או מארחים אותם לשבת,וואוו
כן, מותר מה-4/5/2020קרן-הפוך
4 במאי
• בוטלה המגבלה שלפיה מותר לצאת ממקום המגורים עד למרחק של 100 מטר לכל היותר. (למעט למטרות מסוימות). המשמעות: מותר לצאת מהבית לכל מרחק.
• מותר לבקר בני משפחה מדרגה ראשונה (כולל סבים וסבתות).
הנחיות ומגבלות קורונה מעודכנות: מה מותר ומה אסור?
| שירותי בריאות כללית
לבקר זה לא להתארח/לארח, וההנחיות הן 2 מטרוואוו
ומסיכה. אני לא מאמינה שמישהו מקפיד על זה באירוח. ולא שאלתי על יציאה ממאה מטר. רק על שהייה ממושכת עם משםחה שאינה בני אותו בית.
האזרחים מפרשים כל אחד לפי דרכו ורצונו את ההנחיות לגבי אירוחקרן-הפוך
וביקורי קרובים.
לבקר ולהתארח - לא ראיתי שהיו הנחיות פרטניות איך לארח ולבקר, כן לישון / לא לישון.
לבקר ולהתארח - לא ראיתי שהיו הנחיות פרטניות איך לארח ולבקר, כן לישון / לא לישון.
את שאלת את משרד הבריאות או חיפשת הנחיות עדכניות באתר?פה לקצת
מגיבה לי? אנחנו כל הזמן שואלים ובודקים.וואוו
אז הנה, מותר.פה לקצת
מותר להיפגש משפחה גרעינית אחת עם כל הכללים שרשומים
מתאים לך להיפגש ככה? בבקשה
אבל לא מבינה באיזה קטע את מבקרת את כל האחרים
מתאים לך להיפגש ככה? בבקשה
אבל לא מבינה באיזה קטע את מבקרת את כל האחרים
כי זה מרגיז. לדעתי חוסר אחריות. אנחנו שאלנווואוו
במפורש את משרד הבריאות, ואמרו שאסור חארח לשבת שלמה. זה יחזיר אותנו אחורה חלילה כל האי ציות.
אז1234אנונימי
זה לא היה ברור מההנחיות שלהם. מה גם שעכשיו שכולם חוזרים לעבוד והילדים חוזרים לבתי הספר, מה שיגרום לכל נוסף הוא לא אם מישהו ילך לבקר את סבא וסבתא. אלא הפתיחה המחודשת של המשק.
נשמע לי מאוד מוזר לאשר לילדים ללכת לבית ספר, גם זו מסגרת הרבה יותר המונית, אבל לבקר את ההורים אסור
נשמע לי מאוד מוזר לאשר לילדים ללכת לבית ספר, גם זו מסגרת הרבה יותר המונית, אבל לבקר את ההורים אסור
זה ממש לא מה שברור מההנחיות שלהםפה לקצת
וכל המשק נפתח, ילדים נפגשים עם עוד עשרות ילדים לכמה שעות טובות ביום בלי מסכות ובלי שום הגבלות (אף בית ספר וגן לא יצליחו לשמור על שני מטר בין הילדים ואפס מגע בינהם)
אני מתארחת אצל ההורים שלי ולא חושבת שזה חוסר אחריות, יותר חסר אחריות בעיניי זה לשלוח את הילדים לבית הספר.
אמא שלי גננת, נראה לך שיותר בטוח לה לפגוש עוד 90 ילדים זרים והוריהם מאשר את הילדים שלה?
אני מתארחת אצל ההורים שלי ולא חושבת שזה חוסר אחריות, יותר חסר אחריות בעיניי זה לשלוח את הילדים לבית הספר.
אמא שלי גננת, נראה לך שיותר בטוח לה לפגוש עוד 90 ילדים זרים והוריהם מאשר את הילדים שלה?
ילדים זה ילדים.. השאלה מי אנחנו. עושים מהוואוו
שנראה לנו או מצייתים להנחיות. דווקא ציבור דתי שרגיל לשמוע למי שמעליו ופחות להחליט לבד.. מה הדרך.. יש פה אחריות כלפי הכלל.
ילדים נפגשים איתנו, ואם הם נדבקים הם יכולים להדביק גם אותנופה לקצת
ואת כל מי שסביבם.
תראי לי איפה בהנחיות כתוב שאסור להתארח אצל ההורים, זה הפירוש שלך להנחיות.
תראי לי איפה בהנחיות כתוב שאסור להתארח אצל ההורים, זה הפירוש שלך להנחיות.
כתוב שמותר לארח ולהתארח. לא כתוב במפורש שאפשרקרן-הפוך
עם שינה של האורחים....
אז אם1234אנונימי
הם רוצים שלא נישן, שיכתבו במפורש בבקשה. זה לא תפקידי עכשיו ללכת ולבדוק למה התכוון המשורר
אני לא חושבת שיש בעייה לארח עם שינה.קרן-הפוך
הגבתי לפני כן, לפוסט הפותח, שמתאריך 4/5 מותר לארח ולהתארח.
לא נכון. תדייקי. לבקר אינו לארח ולהתארח.וואוו
אז כנראה שסומכים על שיקול דעתנופה לקצת
רוצה שאשלח לך תשובה שקיבלנו? מחפשת.וואוו
אם לא מוצאת, אשאל במפורש.
לא. כי אני לא שאלתי ואני מסתפקת בהנחיות היבשותפה לקצת
אם המשק לא היה נפתח, אולי הייתי מתאמצת יותר ומחמירה מעבר למה שהם אמרו. אבל המשק נפתח, וכולם בחוץ.
אבא שלי היה עובד חיוני כל התקופה, אמא שלי ואחים שלי חזרו לעבודה.
מה ההגיון בלא להתארח אצל ההורים אבל לפגוש את כל העולם חוץ מהם?
ותאמיני לי, שהגל השני יהיה לא בגלל האירוח של ההורים אלא בגלל הפתיחה של הכל בבת אחת.
את רוצה להחמיר על עצמך? בכייף. אבל אל תכפי עלינו ואל תוציאי אותנו לא בסדר.
ואם ההורים שלך בסיכון אז אני מבינה את ההימנעות שלך אבל ההורים שלי לא בסיכון ומבחינתנו זה בסדר שנפגש.
אבא שלי היה עובד חיוני כל התקופה, אמא שלי ואחים שלי חזרו לעבודה.
מה ההגיון בלא להתארח אצל ההורים אבל לפגוש את כל העולם חוץ מהם?
ותאמיני לי, שהגל השני יהיה לא בגלל האירוח של ההורים אלא בגלל הפתיחה של הכל בבת אחת.
את רוצה להחמיר על עצמך? בכייף. אבל אל תכפי עלינו ואל תוציאי אותנו לא בסדר.
ואם ההורים שלך בסיכון אז אני מבינה את ההימנעות שלך אבל ההורים שלי לא בסיכון ומבחינתנו זה בסדר שנפגש.
מעתיקה מהווטסאפ. שיצביע מי שמקפיד על ריחוק ומסיכות כל השבת.וואוו
[17.5, 13:17] מוקד קול הבריאות: ביקור בני משפחה מדרגה ראשונה
כללי התנהגות בעת ביקור בני משפחה מדרגה ראשונה, בייחוד סבא וסבתא:
לא נפגשים יותר ממשפחה גרעינית אחת עם סבא וסבתא. לא יוצרים התקהלות בבית של סבא וסבתא – לא יותר מכמות האנשים שמאפשרת מרחק של 2 מטרים האחד מהשני.מיד כשמגיעים לבית של סבא וסבתא שוטפים ידיים - לא נוגעים בכלום לפני כן.לא מנשקים, לא מחבקים, לא נוגעים, מקפידים על עטיית מסיכות – שומרים על מרחק.לא אוכלים בכלי אוכל משותפים – משתמשים בכלים חד פעמיים או בכף הגשה מרכזית בכל מגש. את כלי האוכל כדאי לשטוף במדיח בטמפרטורה של 60 מעלות או יותר.לא מגיעים לביקור אם יש חום או תסמינים נשימתיים.• מאווררים את הבית – פותחים חלונות, דלתות של מרפסות וכו'.במידת האפשר, מקיימים את הביקור בשטח פתוח באזור הבית, תוך שמירה על הנחיות משרד הבריאות וריחוק מאנשים נוספים במרחב הציבורי.
האם ניתן כל השבת לשמור על ההנחיות ?
במידה וכן אין הגבלה של זמן.
כמובן שבשעת הסעודה ניתן להסיר את המסיכות.
כללי התנהגות בעת ביקור בני משפחה מדרגה ראשונה, בייחוד סבא וסבתא:
לא נפגשים יותר ממשפחה גרעינית אחת עם סבא וסבתא. לא יוצרים התקהלות בבית של סבא וסבתא – לא יותר מכמות האנשים שמאפשרת מרחק של 2 מטרים האחד מהשני.מיד כשמגיעים לבית של סבא וסבתא שוטפים ידיים - לא נוגעים בכלום לפני כן.לא מנשקים, לא מחבקים, לא נוגעים, מקפידים על עטיית מסיכות – שומרים על מרחק.לא אוכלים בכלי אוכל משותפים – משתמשים בכלים חד פעמיים או בכף הגשה מרכזית בכל מגש. את כלי האוכל כדאי לשטוף במדיח בטמפרטורה של 60 מעלות או יותר.לא מגיעים לביקור אם יש חום או תסמינים נשימתיים.• מאווררים את הבית – פותחים חלונות, דלתות של מרפסות וכו'.במידת האפשר, מקיימים את הביקור בשטח פתוח באזור הבית, תוך שמירה על הנחיות משרד הבריאות וריחוק מאנשים נוספים במרחב הציבורי.
האם ניתן כל השבת לשמור על ההנחיות ?
במידה וכן אין הגבלה של זמן.
כמובן שבשעת הסעודה ניתן להסיר את המסיכות.
זה בדיוק מה שאני שלחתי לך בקישורפה לקצת
אם היית טורחת להסתכל....
דווקא משבר הקורונה צריך ללמד אותנו לקחת אחריות על עצמנו,קרן-הפוך
על המשפחה שלנו, ובעיקר להחליט בעצמנו מה מתאים לנו ומה נכון עבורינו.
מבחינתי לקחת אחריות=להקשיב להנחיותסורבה
בחוקים אחרים היית ממליצה לפעול לפי מה שנראה מתאים לנו?
אבל לא כתוב1234אנונימי
בהנחיות במפורש.
אם לא כתוב בחוק, את מצפה שאני אגש לכנסת ואשאל אותם? או שאם לא כתוב שאסור אז כנראה מותר?
אם לא כתוב בחוק, את מצפה שאני אגש לכנסת ואשאל אותם? או שאם לא כתוב שאסור אז כנראה מותר?
יש ווטסאפ.וואוו
לא עשו מערכת חוקים נפרדת לשומרי שבת...קרן-הפוך
כתבו שמותר לבקר גם סבים וסבתות.
הציבור הכללי, שאינו שומר שבת, נוסע לארוחת שישי / ליל שבת, וחוזר הביתה.
דתיים- מארחים עם שינה.
הציבור הכללי, שאינו שומר שבת, נוסע לארוחת שישי / ליל שבת, וחוזר הביתה.
דתיים- מארחים עם שינה.
אם את יכולה להתארח/לארח בשבתסורבה
כששומרים על מרחק 2 מטר (לא יושבים באותו שולחן שבת)
לא נוגעים (אישית לא הייתי עומדת בזה)
לא משתמשים באותם כלי אוכל (סבבה, חד פעמי)
מאווררים את הבית (בחום הזה מישהו מסוגל?)
אז סבבה, אתם שומרים על ההנחיות. לי זה פשוט לא נראה פרקטי.
לא נוגעים (אישית לא הייתי עומדת בזה)
לא משתמשים באותם כלי אוכל (סבבה, חד פעמי)
מאווררים את הבית (בחום הזה מישהו מסוגל?)
אז סבבה, אתם שומרים על ההנחיות. לי זה פשוט לא נראה פרקטי.
גם למשרד הבריאות ברור שלא פרקטי להקפיד על ההנחיות האלהפה לקצת
אני בטוחה.
נראה לך שמישהו שם חושב שבאמת הילדים ישמרו על מרחק ועל אפס מגע?
אנחנו בניסוי כרגע, משחררים ובודקים מה יקרה
אז שכל אחד יקח אחריות על עצמו, אם יש לו במשפחה מישהו עם סיכון- שיזהר יותר.
נראה לך שמישהו שם חושב שבאמת הילדים ישמרו על מרחק ועל אפס מגע?
אנחנו בניסוי כרגע, משחררים ובודקים מה יקרה
אז שכל אחד יקח אחריות על עצמו, אם יש לו במשפחה מישהו עם סיכון- שיזהר יותר.
מסיכות כל השבת חוץ מבאוכל? מישהווואוו
מסוגל?
אני לא מסוגלת גם במשך שעה בסופרפה לקצת
ומסתבר שאני לא היחידה
אז להיות עם מסיכה בבית?
אני רוצה לראות את מי שכתב את ההנחיות האלה מקיים אותן, הן לא מעשיות.
אז להיות עם מסיכה בבית?
אני רוצה לראות את מי שכתב את ההנחיות האלה מקיים אותן, הן לא מעשיות.
לכן אנחנו לא נוסעיםסורבה
כי זה לא יישים בעיני.
אבל אלו ההנחיות היבשות. אף אחד לא ירד לרזולוציות של מספר שעות וכד'
אבל אלו ההנחיות היבשות. אף אחד לא ירד לרזולוציות של מספר שעות וכד'
אני מקשיבה להנחיות וישנה אצל ההורים שליפה לקצת
כשאמרו שאסור, לא התארחתי ולא ישנתי
לא השתנה משהו מאז שאסרווואוו
בטח שכןפה לקצת
האחריות שלנו היא גם כלפי הכלל. לא רק כלפי עצמנו.וואוו
ניראץי שהחזרה לבתי הספרחגהבגה
תחזיר הרבה יותר מהר, מלהתארח בשבת.
אני מדברת רק על שבת. לא על מפגש מוגבל בזמןוואוו
^^^אמא וגם
לדעתי שבת ובפרט עם ילדים זה לא אפשרי להקפיד.
אם מדובר בהורים מבוגרים או כאלה בסיכון אני חושבת שכדאי להקפיד אפילו מעבר.
אם מדובר בהורים מבוגרים או כאלה בסיכון אני חושבת שכדאי להקפיד אפילו מעבר.
אז כנראה שלפי צו הבריאות הלאומי מותר. ולפי מצפון הבריאות--אמהלה
אסור!!!
גם אני בת להורים בסיכון.
גם אני נקרעת מגעגועים,
גם אמא שלי בוכה לי כל יום בטלפון כשאני מספרת לה על התפתחות התאומות.
גם אני רוצה כבר לתת חיבוק לאבא ואמא
אבל-
המצפון שלי אומר לי
שאם אני באמת רוצה את ההורים שלי בחיים,
כדאי לי להתאפק עוד קצת.
למרות שאני בבית ולא יצאתי כבר חודשיים...
אבל מספיק שבעלי (עובד חיוני) נדבק ח"ו ממישהו למרות כל הזהירות
וח"ו אם מרוב געגועים אני פשוט ילך להורים
ח"ו.....
ולצערי חוויתי מקרוב מאד טרגדיה נוראית מהקורונה
לא מאחלת לאף אחת
אני גם חוויתי טרגדיה קשה בעקבות הקורונהטארקו
אבל, ההורים שלי צעירים ולא בסיכון, הם חזרו לעבודה עם ילדים באופן מלא.. לא מוצאת סיבה הגיונית לא לפגוש אותם עכשיו אם זה מותר. גם מצפונית לא רואה סיבה. הם באותה רמת סיכון בדיוק כמוני...
(הם בני 40+)
(הם בני 40+)
דברתי כמובן על הורים בסיכון.שמחה בשבילך שאת כן יכולהאמהלה
מסכימה איתך לגבי הסיכוןטארקו
אבל דיברו פה באופן כולל..
אנחנו לא נוסעיםסורבה
ברור לנו שההנחיות לא מתירות (בביקור אצל סבא וסבתא צריך לשמור מרחק, לא לגעת וכו') ויש מחלות רקע שגורמות לנו להיזהר.
אבל אני תוהה אם זה הפך לגזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה? 😔
אבל אני תוהה אם זה הפך לגזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה? 😔
לי לא כזה1234אנונימי
ברור ש הנחיות לא מתירות.
הן די מעורפלות ולא עונות לכל דבר.
וגם, האם ההנחיות הן כדי להגן על סבא וסבתא או כדי למנוע התפרצות מחלה?
זה לא ברור.
אם אין מישהו בקבוצת סיכון, אני לא רואה מניעה מללכת
הן די מעורפלות ולא עונות לכל דבר.
וגם, האם ההנחיות הן כדי להגן על סבא וסבתא או כדי למנוע התפרצות מחלה?
זה לא ברור.
אם אין מישהו בקבוצת סיכון, אני לא רואה מניעה מללכת
אם מעורפל שואלים. נוח מאוד להחליט לבד.וואוו
לא אומרת לך אישית. יש ווטסאפ של קול הבריאות ואפשר לשאול. כמו שרופא הייתם שואלים או רב. ולא מחליטים לפי מה שנוח באותו רגע. ההבדל הוא שרופא ורב ההשלכות פרטיות וכאן עלולים להחזיר את המצב כמו שהיה לפני חודש, חלילה. גם מסיכות אנשים לא מקפידים.
לא יודעת1234אנונימי
זו נראית לי כבר צדקנות יתר.
אני אגיד דוגרי, אף אחד כמעט כבר לא מקפיד על זה.
ולפעמים למשרד הבריאות נוח להשאיר את ההנחיות מעורפלות.
וכן, בא לי להיות ראש קטן עכשיו. הייתי חודשיים בבית לבד עם הבן שלי. בשבוע האחרון ישבתי על הספה ולא הצלחתי להזיז את עצמי, פשוט דכאון.
אז אם אומרים לי בפירוש לא, אני לא אסע אבל אם לא אומרים בפירוש, ואני מרגישה שזה מתחיל להשפיע על המצב הנפשי שלי, אני אסע בהחלט.
במיוחד שכולם כבר חוזרים. אז מה, מותר לי ללכת לעבודה אבל לא לפגוש את אמא שלי? הבן שלי יכול ללכת למכון ולהתחבק שם עם כל החברים אבל לא לראות את סבא וסבתא שלו? (שלא בקבוצת סיכון) זה נראה לי מוגזם ולא הגיוני.
ושאלתי גם רופא, והוא אמר שזה בסדר
אני אגיד דוגרי, אף אחד כמעט כבר לא מקפיד על זה.
ולפעמים למשרד הבריאות נוח להשאיר את ההנחיות מעורפלות.
וכן, בא לי להיות ראש קטן עכשיו. הייתי חודשיים בבית לבד עם הבן שלי. בשבוע האחרון ישבתי על הספה ולא הצלחתי להזיז את עצמי, פשוט דכאון.
אז אם אומרים לי בפירוש לא, אני לא אסע אבל אם לא אומרים בפירוש, ואני מרגישה שזה מתחיל להשפיע על המצב הנפשי שלי, אני אסע בהחלט.
במיוחד שכולם כבר חוזרים. אז מה, מותר לי ללכת לעבודה אבל לא לפגוש את אמא שלי? הבן שלי יכול ללכת למכון ולהתחבק שם עם כל החברים אבל לא לראות את סבא וסבתא שלו? (שלא בקבוצת סיכון) זה נראה לי מוגזם ולא הגיוני.
ושאלתי גם רופא, והוא אמר שזה בסדר
אנחנו לא נציגי משרד הבריאות,סורבה
אלא סה"כ מנסים להיות אזרחים שומרי חוק ולהגן על מי שצריך. אף אחד לא נהנה מהבידוד הזה 😔
ברור שזה משפיע על המצב הנפשי, תאמיני לי שגם עלי והרבה. זו מציאות כל כך לא נורמלית.
לגבי הפסקה האחרונה ההפך- משרד הבריאות אמר במפורש *כן* להיפגש עם סבא וסבתא. אבל עם אמצעי זהירות
ברור שזה משפיע על המצב הנפשי, תאמיני לי שגם עלי והרבה. זו מציאות כל כך לא נורמלית.
לגבי הפסקה האחרונה ההפך- משרד הבריאות אמר במפורש *כן* להיפגש עם סבא וסבתא. אבל עם אמצעי זהירות
להיפגש. לא לשהות 25 שעות יחד.וואוו
למה, כתוב איפשהו כמה שעות מותר?טארקו
לא.
לצורך העניין מותר להיפגש גם למשך שבוע. לא כתוב בשום מקום הגבלת זמן.
לצורך העניין מותר להיפגש גם למשך שבוע. לא כתוב בשום מקום הגבלת זמן.
נו במתבימבה אדומה
סליחה אבל שעה לשמור על הכללים (שהם לא המלצות זה כללים!) זה אתגר מטורף.... ואיך אפשר לישון בלי לגעת במיטה שנגעו בה לפני כן ששאבו את האבק, או השיש של האמבטיה או בכלל השירותים וכו'וכו'... זה החמרה שלי? לא כך כתוב? להימנע ממגע? להיכנס חמישהו הביתה ולהשתמש בכל החפצים שלו זה נחשב שמירה ממגע? ועוד ל25 שעות? תמהני...
זה המלצות. כתוב בפירוש שזה המלצות.טארקו
וטוב, לא נסכים. אבל אני לא אוהבת את הגישה המתלהמת והשופטת שלך.
אשתדל לא להיפגע ממך...בימבה אדומה
אבל לטובת כולן שמה פה את הקישור שמישהי שמה למעלה את שאלת את משרד הבריאות או חיפשת הנחיות עדכניות באתר? - הריון ולידה
אשמח שתראי לי שזה המלצות ולא הנחיות לשגרה החדשה. באמת שאשמח לדעת...
אשמח שתראי לי שזה המלצות ולא הנחיות לשגרה החדשה. באמת שאשמח לדעת...
נראה לי שחבל להתווכח ככהבארץ אהבתי
בסופו של דבר, ההנחיות הן כלליות ולא יכולות להתייחס לכל מצב ספציפי של כל משפחה. לדעתי בהחלט יש מקום לשיקול דעת של כל משפחה ביחס למצב הספציפי שלה, כדי להחליט מה נכון ומה הגיוני.
אגב, עוד לפני שהתירו ביקורים אצל סבא וסבתא, כבר התירו שמירה משותפת על הילדים בקרב שלוש משפחות קבועות, ושם לא הגבילו עם שום הנחיות מיוחדות של שמירת מרחק (אני מניחה שמתוך הבנה שעם ילדים זה לא ממש מעשי, וגם מתוך כך שמדובר במשפחות צעירות עם ילדים כך שהסיכון נמוך גם אם יש הדבקה).
אם לא היו אצל ההורים שלנו אנשים בקבוצת סיכון, הייתי מבחינתי מחליטה שאנחנו 'שלוש משפחות' שיכולות 'לשמור ביחד על הילדים'. מה ההבדל אם זה ההורים שלי או שכנים שלי? מבחינתי חשוב לי יותר הקרבה עם ההורים שלי...
(ונראה לי גם שכל ההנחיות על סבים וסבתות, זה מתוך הנחה שבדרך כלל סבים וסבתות הם בקבוצת סיכון. זה שלא מכניסים סעיף מיוחד שמוציא את אלו שלא בקבוצת סיכון מההנחיות זה באמת מבלבל והופך את זה לפחות ברור, אבל מצד ההגיון כך נשמע לי)
מעשית, כיוון שכן יש לנו אנשים בקבוצת סיכון בשני הצדדים אנחנו באמת לא מבקרים כרגע, אבל לא חושבת שנכון לבקר (מלשון ביקורת הפעם
) את מי שמחליטה שעבורם כן נכון לבקר.
אותי הרבה יותר מתסכל ומרגיז לראות את האנשים בעבודה שלי שמזלזלים בהנחיות כשבאמת היה אפשר להקפיד יותר בלי טרחה גדולה מידי...
אגב, עוד לפני שהתירו ביקורים אצל סבא וסבתא, כבר התירו שמירה משותפת על הילדים בקרב שלוש משפחות קבועות, ושם לא הגבילו עם שום הנחיות מיוחדות של שמירת מרחק (אני מניחה שמתוך הבנה שעם ילדים זה לא ממש מעשי, וגם מתוך כך שמדובר במשפחות צעירות עם ילדים כך שהסיכון נמוך גם אם יש הדבקה).
אם לא היו אצל ההורים שלנו אנשים בקבוצת סיכון, הייתי מבחינתי מחליטה שאנחנו 'שלוש משפחות' שיכולות 'לשמור ביחד על הילדים'. מה ההבדל אם זה ההורים שלי או שכנים שלי? מבחינתי חשוב לי יותר הקרבה עם ההורים שלי...
(ונראה לי גם שכל ההנחיות על סבים וסבתות, זה מתוך הנחה שבדרך כלל סבים וסבתות הם בקבוצת סיכון. זה שלא מכניסים סעיף מיוחד שמוציא את אלו שלא בקבוצת סיכון מההנחיות זה באמת מבלבל והופך את זה לפחות ברור, אבל מצד ההגיון כך נשמע לי)
מעשית, כיוון שכן יש לנו אנשים בקבוצת סיכון בשני הצדדים אנחנו באמת לא מבקרים כרגע, אבל לא חושבת שנכון לבקר (מלשון ביקורת הפעם
) את מי שמחליטה שעבורם כן נכון לבקר.אותי הרבה יותר מתסכל ומרגיז לראות את האנשים בעבודה שלי שמזלזלים בהנחיות כשבאמת היה אפשר להקפיד יותר בלי טרחה גדולה מידי...
אני לא מתווכחתבימבה אדומה
אני מנסה להבין איפה אני טועה שאני מבינה שזה הנחיות. אשמח להבהרה אם את מוצאת שאני טועה
אני מבינה כמוך את ההנחיותבארץ אהבתי
ובאמת לא יודעת איפה כתוב שאלו רק המלצות.
ועדיין, הורים שאינם בקבוצת סיכון ונחשפים בעצמם לאחרים בעבודה שלהם, לא נשמע לי שאלו ה'סבא וסבתא' שעליהן מזהירים כל כך בהנחיות.
מבחינתי לנסוע להורים כאלו זה כמו להתארח אצל אח או אחות (גם את זה עוד לא עשינו, אבל לא חושבת שהיינו נמנעים אם היה מסתדר להתארח).
בעבודה שלי יש זלזול בהנחיות מפורשות הרבה יותר, כשאין באמת סיבה אמיתית לזלזל (החל המסכות על הסנטר לחלק נכבד מהאנשים, וכלה בתלמידים שאוכלים ביחד באותו שולחן ומכניסים ידיים לצלחות אחד של השני, וגם יותר מזה שכבר לא נעים לי לכתוב...)
אז אני מסכימה שלפי ההנחיות היבשות אולי עדיין לא אמורים לבקר (למרות שגם פה אפשר להסתמך על האפשרות ששלוש משפחות ישמרו יחד על הילדים, ולהחשיב את ההורים כאחת משלושת המשפחות), אבל זה לא נשמע לי כמו זלזול סתם בהנחיות אלא כשיקול דעת הגיוני שהמשפחה עושה לעצמה בהתחשב בנתונים שלה. וגם על פי שיקול הדעת שלי זה לא נשמע לי סיכון מוגזם (אותי הרבה יותר מלחיצה הפתיחה של כל המשק כמעט בבת אחת, לא נראה לי שעוד משפחה שתבקר את ההורים היא זו שתעשה את השינוי לכאן או לכאן).
ושוב - כל מה שאני כותבת זה על הורים שלא בקבוצת סיכון (או על משפחות שכמעט לא נחשפו לאף אחד ומרגישים מספיק בטוחים לבקר את ההורים שכן בקבוצת סיכון).
אני באופן אישי עוד לא מבקרת את ההורים כי מרגישה שזה כן עלול לסכן אותם עם הנתונים שלי.
ועדיין, הורים שאינם בקבוצת סיכון ונחשפים בעצמם לאחרים בעבודה שלהם, לא נשמע לי שאלו ה'סבא וסבתא' שעליהן מזהירים כל כך בהנחיות.
מבחינתי לנסוע להורים כאלו זה כמו להתארח אצל אח או אחות (גם את זה עוד לא עשינו, אבל לא חושבת שהיינו נמנעים אם היה מסתדר להתארח).
בעבודה שלי יש זלזול בהנחיות מפורשות הרבה יותר, כשאין באמת סיבה אמיתית לזלזל (החל המסכות על הסנטר לחלק נכבד מהאנשים, וכלה בתלמידים שאוכלים ביחד באותו שולחן ומכניסים ידיים לצלחות אחד של השני, וגם יותר מזה שכבר לא נעים לי לכתוב...)
אז אני מסכימה שלפי ההנחיות היבשות אולי עדיין לא אמורים לבקר (למרות שגם פה אפשר להסתמך על האפשרות ששלוש משפחות ישמרו יחד על הילדים, ולהחשיב את ההורים כאחת משלושת המשפחות), אבל זה לא נשמע לי כמו זלזול סתם בהנחיות אלא כשיקול דעת הגיוני שהמשפחה עושה לעצמה בהתחשב בנתונים שלה. וגם על פי שיקול הדעת שלי זה לא נשמע לי סיכון מוגזם (אותי הרבה יותר מלחיצה הפתיחה של כל המשק כמעט בבת אחת, לא נראה לי שעוד משפחה שתבקר את ההורים היא זו שתעשה את השינוי לכאן או לכאן).
ושוב - כל מה שאני כותבת זה על הורים שלא בקבוצת סיכון (או על משפחות שכמעט לא נחשפו לאף אחד ומרגישים מספיק בטוחים לבקר את ההורים שכן בקבוצת סיכון).
אני באופן אישי עוד לא מבקרת את ההורים כי מרגישה שזה כן עלול לסכן אותם עם הנתונים שלי.
תודה רבה על ההסבר הנעיםבימבה אדומה
דווקא עשה לי טוב לקרוא אז ממש תודה
רק מעירה שאמרת מה זה משנה עוד משפחה אחת... זה לא נכון בהסתכלות רוחבית גורפת שכולם נוהגים כך... ובתור אנשים מאמינים אנחנו יודעים שלכל מעשה ולכל דבר יש משמעות ובטח שחשובה הכוונה והמאמץ מאחורי כל דבר...
ומסכימה שההנחיות הללו כנרטה מדברים על יותר מבוגרים בסיכון...
הקורונה באמת לא הולכת להיעלם בקרוב ואני מתלבטת מה ההשתדלות שלנו כרגע... לזרוק הכל? אולי מש' הבריאות נאלץ לפתוח הכל אבל אם לי יש אפשרות להימנע ולמנוע עוד הידבקות אחת, זה לא מה שמצופה ממני שם למעלה? אני שואלת בשיא ברצינות בקול רם... מוזמנות להאיר את עיניי
רק מעירה שאמרת מה זה משנה עוד משפחה אחת... זה לא נכון בהסתכלות רוחבית גורפת שכולם נוהגים כך... ובתור אנשים מאמינים אנחנו יודעים שלכל מעשה ולכל דבר יש משמעות ובטח שחשובה הכוונה והמאמץ מאחורי כל דבר...
ומסכימה שההנחיות הללו כנרטה מדברים על יותר מבוגרים בסיכון...
הקורונה באמת לא הולכת להיעלם בקרוב ואני מתלבטת מה ההשתדלות שלנו כרגע... לזרוק הכל? אולי מש' הבריאות נאלץ לפתוח הכל אבל אם לי יש אפשרות להימנע ולמנוע עוד הידבקות אחת, זה לא מה שמצופה ממני שם למעלה? אני שואלת בשיא ברצינות בקול רם... מוזמנות להאיר את עיניי
שמחה שעשה לך טוב מנסה לענות...בארץ אהבתי
קודם כל, אני ממש מסכימה איתך שלא נכון להסתכל על עצמנו בתור 'רק משפחה אחת' ולחשוב שמשפחה אחת לכאן או לכאן זה לא מה שישנה.
אני באופן כללי בדברים כאלו מנסה לחשוב מה היה קורה אם כולם היו עושים מה שאני עושה. אם אני מסתמכת על זה שכולם לא עושים אז משהו פה לא נכון.
(אם היתה לי למשל מחשבה שאולי לא כל כך נורא לצאת לגינה כי גם ככה אין בה ילדים אז אין אפילו ממי להידבק או מי להדביק, אז התשובה היא שברור שלא, כי לא נכון ולא הגיוני שאני אהיה המרוויחה היחידה מזה שאחרים שומרים על הכללים).
ובחזרה לביקורים של סבא וסבתא (צעירים שגם ככה עובדים ולא בסיכון) -
אנחנו עכשיו בשלב שהמשק נפתח, בהדרגה ולפי סדר עדיפויות בעיקר כלכלי.
אבל בתפיסה שלי קשר משפחתי היה צריך להיות בסדר עדיפויות גבוה יותר.
באופן אישי, אם היו שואלים אותי, אחרי התקופה של ההסגר שרוב המשפחות היו מבודדות ונזהרו באמת מכל חשיפה לאחרים, ובשלב שכבר היתה ירידה ברמת ההדבקה והיו מחשבות על התחלה של חזרה לשגרה, זה הזמן (בדיוק רגע לפני שמתחילים לפתוח הכל) שבו היו צריכים להתיר ביקורים אצל סבא וסבתא (אפילו אלו שבקבוצת סיכון), תוך שמירה על כללי זהירות (בשלב הזה הייתי אולי ממליצה למי שהסבים בקבוצת סיכון להעדיף מפגש בחוץ לזמן מוגבל, אבל וודאי שלמי שהסבים לא בקבוצת סיכון הייתי מתירה לבוא לשבת שלמה).
האמת שאני כן ניסיתי ליזום מפגש בחוץ עם הסבים בשלב הזה (אז גם מזג האוויר היה נעים אז זה היה יכול להיות ממש נחמד), אבל בגלל שההנחיות עדיין לא אפשרו שום מפגש כזה אז הסבים חששו ואנחנו לא לחצנו...
זה שאושרו מפגשים רק אחרי שהתחילו להחזיר שוב את המשק ולפני שרואים באמת את ההשלכות של כל הפתיחה זה די מלחיץ אותי...
אבל למי שהסבא וסבתא צעירים ולא בקבוצת סיכון, הייתי אומרת שעכשיו זה בהחלט זמן שנכון לבקר. גם לשבת שלמה.
אם החליטו על פתיחה של כל המשק כולל דברים שמבחינתי הם באמת הרבה פחות חיוניים, אז לא נראה לי סביר שרק מפגשים משפחתיים לא יוכלו להתקיים בשביל למנוע עוד הדבקה, כשיש להם ערך הרבה יותר גבוה בעיני. (ונכון שאי אפשר לגמרי לשמור על זהירות אצל סבא וסבתא, אבל גם בעבודה שלי לא ובכל זאת החזירו אותה, אז זה כנראה בגדר סיכון סביר בשלב זה).
ושאלת מה צריכה להיות ההשתדלות שלנו כרגע?
אני חושבת שבהחלט ההשתדלות שלנו צריכה להיות להיזהר איפה שרק אפשר. בכל יציאה להקפיד על כל הכללים שצריך (מסכה, חיטוי וכו'), אפילו להעיר לאחרים איפה שאפשר (אני במקום העבודה שלי מקפידה על כל מה שאני יכולה גם כשזה נראה מגוחך כי אין כמעט הקפדה מסביבי, וגם פניתי למנהל עם כל הדברים שראיתי שלא מקפידים עליהם ובבקשה לחדד נהלים ובהחלט היה שיפור...), וכמובן עם זהירות יתירה על כל מי שבקבוצת סיכון, וכל זה תוך שמירה על בריאות הנפש והשמחה שלנו ושל המשפחה.
וכמובן גם תפילה...
אני באופן כללי בדברים כאלו מנסה לחשוב מה היה קורה אם כולם היו עושים מה שאני עושה. אם אני מסתמכת על זה שכולם לא עושים אז משהו פה לא נכון.
(אם היתה לי למשל מחשבה שאולי לא כל כך נורא לצאת לגינה כי גם ככה אין בה ילדים אז אין אפילו ממי להידבק או מי להדביק, אז התשובה היא שברור שלא, כי לא נכון ולא הגיוני שאני אהיה המרוויחה היחידה מזה שאחרים שומרים על הכללים).
ובחזרה לביקורים של סבא וסבתא (צעירים שגם ככה עובדים ולא בסיכון) -
אנחנו עכשיו בשלב שהמשק נפתח, בהדרגה ולפי סדר עדיפויות בעיקר כלכלי.
אבל בתפיסה שלי קשר משפחתי היה צריך להיות בסדר עדיפויות גבוה יותר.
באופן אישי, אם היו שואלים אותי, אחרי התקופה של ההסגר שרוב המשפחות היו מבודדות ונזהרו באמת מכל חשיפה לאחרים, ובשלב שכבר היתה ירידה ברמת ההדבקה והיו מחשבות על התחלה של חזרה לשגרה, זה הזמן (בדיוק רגע לפני שמתחילים לפתוח הכל) שבו היו צריכים להתיר ביקורים אצל סבא וסבתא (אפילו אלו שבקבוצת סיכון), תוך שמירה על כללי זהירות (בשלב הזה הייתי אולי ממליצה למי שהסבים בקבוצת סיכון להעדיף מפגש בחוץ לזמן מוגבל, אבל וודאי שלמי שהסבים לא בקבוצת סיכון הייתי מתירה לבוא לשבת שלמה).
האמת שאני כן ניסיתי ליזום מפגש בחוץ עם הסבים בשלב הזה (אז גם מזג האוויר היה נעים אז זה היה יכול להיות ממש נחמד), אבל בגלל שההנחיות עדיין לא אפשרו שום מפגש כזה אז הסבים חששו ואנחנו לא לחצנו...
זה שאושרו מפגשים רק אחרי שהתחילו להחזיר שוב את המשק ולפני שרואים באמת את ההשלכות של כל הפתיחה זה די מלחיץ אותי...
אבל למי שהסבא וסבתא צעירים ולא בקבוצת סיכון, הייתי אומרת שעכשיו זה בהחלט זמן שנכון לבקר. גם לשבת שלמה.
אם החליטו על פתיחה של כל המשק כולל דברים שמבחינתי הם באמת הרבה פחות חיוניים, אז לא נראה לי סביר שרק מפגשים משפחתיים לא יוכלו להתקיים בשביל למנוע עוד הדבקה, כשיש להם ערך הרבה יותר גבוה בעיני. (ונכון שאי אפשר לגמרי לשמור על זהירות אצל סבא וסבתא, אבל גם בעבודה שלי לא ובכל זאת החזירו אותה, אז זה כנראה בגדר סיכון סביר בשלב זה).
ושאלת מה צריכה להיות ההשתדלות שלנו כרגע?
אני חושבת שבהחלט ההשתדלות שלנו צריכה להיות להיזהר איפה שרק אפשר. בכל יציאה להקפיד על כל הכללים שצריך (מסכה, חיטוי וכו'), אפילו להעיר לאחרים איפה שאפשר (אני במקום העבודה שלי מקפידה על כל מה שאני יכולה גם כשזה נראה מגוחך כי אין כמעט הקפדה מסביבי, וגם פניתי למנהל עם כל הדברים שראיתי שלא מקפידים עליהם ובבקשה לחדד נהלים ובהחלט היה שיפור...), וכמובן עם זהירות יתירה על כל מי שבקבוצת סיכון, וכל זה תוך שמירה על בריאות הנפש והשמחה שלנו ושל המשפחה.
וכמובן גם תפילה...
מהממת את!! 😍😍❤️לפניו ברננה!
תודה רבהבימבה אדומהאחרונה
נקודה למחשבה.... לצערי בשני הצדדים שלנו זה לא רלוונטי אבל זה לא מונע מצד מסויים להמשיך להזמין... לפחות הם מבינים ולא לוחצים...
איפה זה כתוב?פה לקצת
את מחמירה על עצמך ומבקרת את כל מי שלא נוהג כמוך.
ממש כל מילהלפניו ברננה!
למה שאני אפגוש את הצוות בעבודה שלי, ולא את ההורים?
למה שאני אתקל בזלזול מצד אחרים על זה שאני שומרת על ריחוק, בשביל מה אני מרגישה היחידה ששומרת על ריחוק?
בתור מישהי שהילדים שלה לא חזרו למעון בגלל שלא היה מספיק מקום אחרי הקטנת הכיתות, דבר שאני לא מבינה מה הקטע שלו בכיתת מעון גדולה, שלושה ילדים יותר או פחות.. נו באמת. בכל מקרה הם לא שומרים על ריחוק.
אז הילדים האלו שלא נחשפו לאף אחד חוץ מאבא אמא ושלושה שכנים, לא רואה סיבה שלא יסעו שבת לסבא וסבתא.
לגבי הדכדוך ממש מתחברת ..
למה שאני אתקל בזלזול מצד אחרים על זה שאני שומרת על ריחוק, בשביל מה אני מרגישה היחידה ששומרת על ריחוק?
בתור מישהי שהילדים שלה לא חזרו למעון בגלל שלא היה מספיק מקום אחרי הקטנת הכיתות, דבר שאני לא מבינה מה הקטע שלו בכיתת מעון גדולה, שלושה ילדים יותר או פחות.. נו באמת. בכל מקרה הם לא שומרים על ריחוק.
אז הילדים האלו שלא נחשפו לאף אחד חוץ מאבא אמא ושלושה שכנים, לא רואה סיבה שלא יסעו שבת לסבא וסבתא.
לגבי הדכדוך ממש מתחברת ..
והשכנים לכי תדעי למי נחשפווואוו
^^וגם מהצד השניאפונה
אמא שלי בקבוצת סיכון.
חודשיים לא יצאה מהבית.
הבריאות הנפשית שלה בסכנה! כן, סכנה אמיתית!
אז זה הזמן לבקר אותה, לפני שחוזרים למסגרות מלאות ולפני הגל השני אם יהיה.
חודשיים לא יצאה מהבית.
הבריאות הנפשית שלה בסכנה! כן, סכנה אמיתית!
אז זה הזמן לבקר אותה, לפני שחוזרים למסגרות מלאות ולפני הגל השני אם יהיה.
גם אצלינו זה היה השיקול.44444
דווקא ביקרנו לפני החזרה למסגרות.
מה בדיוק שאלת את הרופא ומה ענה? מדגישה שובוואוו
אני תוהה רק רק לגבי שבת יחד. ביקור לזמן מוגבל גם אנחנו עשינו, בהתאם להנחיות.
למה, זה די ברורסורבה
תראי את הפוסט של "פה לקצת" למעלה.
לשמור מרחק 2 מטר
לא לחבק, לא לנשק
להיות עפ מסכות
לא לאכול מאותם כלים
לא בדיוק מסתדר עם אירוח לשבת.
לא הבנתי את השאלה- אם זה להגן על סבא וסבתא או כדי למנוע התפרצות מחלה. זה היינו הך.
אני מאוד מבינה את העניין אם אין גורמי סיכון. מצד שני, אם יש התפרצות חוזרת- בסוף החלשים נפגעים (כלומר גם אם אין במשפחה זה כל כך מדבק שזה יכול חס וחלילה להגיע למי שכן עם מחלות רקע).
לשמור מרחק 2 מטר
לא לחבק, לא לנשק
להיות עפ מסכות
לא לאכול מאותם כלים
לא בדיוק מסתדר עם אירוח לשבת.
לא הבנתי את השאלה- אם זה להגן על סבא וסבתא או כדי למנוע התפרצות מחלה. זה היינו הך.
אני מאוד מבינה את העניין אם אין גורמי סיכון. מצד שני, אם יש התפרצות חוזרת- בסוף החלשים נפגעים (כלומר גם אם אין במשפחה זה כל כך מדבק שזה יכול חס וחלילה להגיע למי שכן עם מחלות רקע).
גם אנחנו לא נוסעים בינתייםבארץ אהבתי
אם לא היו במשפחה אף אחד בקבוצת סיכון יכול להיות שכבר היינו נוסעים.
אבל כל עוד הידבקות שלהם עלולה לסכן אותם ח"ו, ודווקא עכשיו כשכולנו התחלנו שוב לצאת לעבודה וללימודים (עם אחרים שלא שומרים על הנהלים לצערי...) אני לא רוצה לקחת אחריות...
אבל כל עוד הידבקות שלהם עלולה לסכן אותם ח"ו, ודווקא עכשיו כשכולנו התחלנו שוב לצאת לעבודה וללימודים (עם אחרים שלא שומרים על הנהלים לצערי...) אני לא רוצה לקחת אחריות...
לא קשור רק לסיכון. גם אם הם יידבקו חלילה וידביקו אחריםוואוו
שכן בסיכון. או רק יידבקו וזה יהיה להם רע המחלה הזו..
נכון, אבל אם פתחו הכל ואני פוגשת עשרות אנשים ביוםבארץ אהבתי
לא לפגוש רק את ההורים לא נשמע לי הגיוני.
אבל כיוון שהם כן בקבוצת סיכון, ואני כן נחשפת להרבה אנשים ולא ממש עם שמירה על הכללים (אני עושה את המקסימום שלי ומרגישה כמעט המשוגעת היחידה בסביבה...), ובדיוק שני תלמידים שלי עכשיו נכנסו לבידוד וכן הייתי אתם במגע קרוב לפני כן, אז אני לא רוצה לקחת סיכון למרות שהריחוק מהמשפחה כבר באמת קשה...
אבל כיוון שהם כן בקבוצת סיכון, ואני כן נחשפת להרבה אנשים ולא ממש עם שמירה על הכללים (אני עושה את המקסימום שלי ומרגישה כמעט המשוגעת היחידה בסביבה...), ובדיוק שני תלמידים שלי עכשיו נכנסו לבידוד וכן הייתי אתם במגע קרוב לפני כן, אז אני לא רוצה לקחת סיכון למרות שהריחוק מהמשפחה כבר באמת קשה...
אגב, אם אני לא הייתי חייבת לחזור לעבודהבארץ אהבתי
אז אני מניחה שהייתי נוסעת לבקר את ההורים (ולא מחזירה גם את הילדים למסגרות, לפחות עד אחרי הביקור).
עכשיו זה דווקא הזמן הכי הגיוני לנסוע, לפני שמתחילים שוב להיחשף להמון אנשים בלי לדעת מה קורה.
אבל לא הספקנו וכבר חזרתי לעבודה, אז מחכים לראות מה יקרה ובינתיים שומרים על קשר בשיחות וידאו...
עכשיו זה דווקא הזמן הכי הגיוני לנסוע, לפני שמתחילים שוב להיחשף להמון אנשים בלי לדעת מה קורה.
אבל לא הספקנו וכבר חזרתי לעבודה, אז מחכים לראות מה יקרה ובינתיים שומרים על קשר בשיחות וידאו...
לא רק אתבימבה אדומה
אני חושבת שזה הפך לגזירה שלא ניתן לעמוד בההמקורית
אומרת על עצמי שלא ראיתי את הוריי חודשיים וב4.5 שהתירו הם עוד היו בבית בחלת וגם אנחנו ופשוט נסענו וממשיכים לנסוע גם עכשיו.
אל ההנחיות מתירות סופר, בית ספר, עבודה וכמעט הכל למה שלא נפגוש את ההורים??
אין מקום להחמיר בזה לדעתי אלא אם כן הם נמצאים בקבוצת סיכון ואז זה משו אחר, אבל זה כבר הרבה הרבה זמן וזה מאוד קשה.
אל ההנחיות מתירות סופר, בית ספר, עבודה וכמעט הכל למה שלא נפגוש את ההורים??
אין מקום להחמיר בזה לדעתי אלא אם כן הם נמצאים בקבוצת סיכון ואז זה משו אחר, אבל זה כבר הרבה הרבה זמן וזה מאוד קשה.
יקירתי הקורונה פה להישאר מי שרוצה לקחת על עצמוהריונית ותיקה
מוזמן אבל אל תכפי על אחרים , את מוזמנת להישאר בבית עד שימצאו חיסון בנתיים אנשים צריכים לחזור לחיים ולהתניע את המשק ואת 1.2 מיליון המובטלים שלו
יקרהחגהבגה
כפי שכתבו מעליי- הקורונה כאן כדי להישאר.
אנחנו גרים באיזור שכבר כמה שבועות ברדיוס של 30 ק"מ אין חולי קורונה.
ההורים שלי חזרו לעבוד עם ילדים.
בנותיי במעון.
אני עתידה לחזור לבית הספר.
ולא להיפגש?
אין מקום לביקורת, במיוחד שזה לא אסור מבחינה חוקית.
למה את לא נכנסת לכאן ומוחה על כל הנשים הדתיות שנולכות עם חצי מטפחת, נניח?
או על אנשים שחונים בחניית נכים, או באדום לבן?
אין מקום לביקורת כזו.
המודעות עלתה וממש. אנשים שוטפים ידיים הרבה יותר, בכל מקום יש אלכוג'ל, רוב האנשים שאני רואה, הולכים במסיכות.
וה תוצאות בהתאם- ההקלטות במגבלות. הן כבר יותר משבועיים, ו ממשיכים לראות ירידה ברוך ה'.
ואם יתחיל לעלות חס ושלום- נחזור לקדמותנו.
לא אומרת להיות דבוקה ל100 אנשים כל יום וללקל אותם.
אבל עם אחריות, מודעות ושמירה על הבחינה, הביקורת שלך לא במקום לטעמי
אנחנו גרים באיזור שכבר כמה שבועות ברדיוס של 30 ק"מ אין חולי קורונה.
ההורים שלי חזרו לעבוד עם ילדים.
בנותיי במעון.
אני עתידה לחזור לבית הספר.
ולא להיפגש?
אין מקום לביקורת, במיוחד שזה לא אסור מבחינה חוקית.
למה את לא נכנסת לכאן ומוחה על כל הנשים הדתיות שנולכות עם חצי מטפחת, נניח?
או על אנשים שחונים בחניית נכים, או באדום לבן?
אין מקום לביקורת כזו.
המודעות עלתה וממש. אנשים שוטפים ידיים הרבה יותר, בכל מקום יש אלכוג'ל, רוב האנשים שאני רואה, הולכים במסיכות.
וה תוצאות בהתאם- ההקלטות במגבלות. הן כבר יותר משבועיים, ו ממשיכים לראות ירידה ברוך ה'.
ואם יתחיל לעלות חס ושלום- נחזור לקדמותנו.
לא אומרת להיות דבוקה ל100 אנשים כל יום וללקל אותם.
אבל עם אחריות, מודעות ושמירה על הבחינה, הביקורת שלך לא במקום לטעמי
העולם מתחלק לאלו שיש להם קרובים בסיכון בדרגה ראשונהמקרמה
ואלו שלא.
אני לא שומרת על הרחקות כי משרד הבריאות אוסר.
אני שומרת על הרחקות כי אני רוצה שלילדים שלי יהיו סבא וסבתא.
כי מי שקורא קצת מה קורה יודע שהקלו בהנחיות לא כי הקורונה נעלמה.
הקלו בהנחיות כי משרד הכלכלה לחץ לפתוח את המשק.
אבל לוירוס הזה לא איכפת ממצב המשק והוא ממשיך להיות מדבר מאוד וקטלני לאוכלוסיה מבוגרת.
אז אני מתאפקת לא לנסוע להורים שלי שבת.
כי אם אני אסע אליהם היום בגלל שאני מתגעגעת או כי נמאס לי לעשות שבת לבד
אני עלולה למצוא את עצמי מתגעגעת תמידית ובלי מקום אוהב לנסוע אליו
אני לא שומרת על הרחקות כי משרד הבריאות אוסר.
אני שומרת על הרחקות כי אני רוצה שלילדים שלי יהיו סבא וסבתא.
כי מי שקורא קצת מה קורה יודע שהקלו בהנחיות לא כי הקורונה נעלמה.
הקלו בהנחיות כי משרד הכלכלה לחץ לפתוח את המשק.
אבל לוירוס הזה לא איכפת ממצב המשק והוא ממשיך להיות מדבר מאוד וקטלני לאוכלוסיה מבוגרת.
אז אני מתאפקת לא לנסוע להורים שלי שבת.
כי אם אני אסע אליהם היום בגלל שאני מתגעגעת או כי נמאס לי לעשות שבת לבד
אני עלולה למצוא את עצמי מתגעגעת תמידית ובלי מקום אוהב לנסוע אליו
נקודה למחשבה.תיתי2
גם אנחנו עוד לא היינו אצל ההורים, אפילו לא מרחוק, כי הם מבוגרים מאוד.
אבל זו בחירה שלהם.
אם זה היה תלוי בי - היינו נפגשים.
יש מחיר נפשי, חברתי וקוגנטיבי רב משמעות לבידוד אצל אנשים מבוגרים.
לא בטוח שהסיכון להדבק בקורונה גובר על ההתדרדרות המנטלית והנפשית שהם חווים.
הם לא צעירים.
והתאוששות תהיה איטית מאוד, אם בכלל.
זה לא דכאון אחרי לידה. עם כל הקושי (ואת יכולה לדמיין כמה זה קשה) אחרי כמה חודשים עד כמה שנים מתאוששים. (וגם אז, לא כולן יוצאות מזה)
אצל מבוגרים לוקח כפול זמן.
במקביל, מיומנויות חברתיות וקוגנטיביות נחלשות כשלא משתמשים בהם. ושוב, אצל מבוגרים יותר קשה לשוב לתפקוד שהיה קודם לכן.
אני רואה את זה על חלק מההורים שלנו.
יש הורה שמתנדב מהבית ומצא לעצמו פעילות דרך זום - והוא נשמע כרגיל.
ויש הורה שהיה מתפקד מאוד מאוד קודם לכן, התנדב, אירח, נסע ממקום למקום, השתתף בהרצאות - ועכשיו הריחוק ממפגש עם חברים ומשפחה קרובה (בעיקר) מוביל להתדרדרות, לדיכאון, לחוסר תפקוד, לקשיים טכניים, לחוסר מסוגלות לקחת אוטובוס וליסוע למרפאה...
לדעתי צריך תשומת לב למחיר של הבידוד.
לא בכל מחיר.
אבל זו בחירה שלהם.
אם זה היה תלוי בי - היינו נפגשים.
יש מחיר נפשי, חברתי וקוגנטיבי רב משמעות לבידוד אצל אנשים מבוגרים.
לא בטוח שהסיכון להדבק בקורונה גובר על ההתדרדרות המנטלית והנפשית שהם חווים.
הם לא צעירים.
והתאוששות תהיה איטית מאוד, אם בכלל.
זה לא דכאון אחרי לידה. עם כל הקושי (ואת יכולה לדמיין כמה זה קשה) אחרי כמה חודשים עד כמה שנים מתאוששים. (וגם אז, לא כולן יוצאות מזה)
אצל מבוגרים לוקח כפול זמן.
במקביל, מיומנויות חברתיות וקוגנטיביות נחלשות כשלא משתמשים בהם. ושוב, אצל מבוגרים יותר קשה לשוב לתפקוד שהיה קודם לכן.
אני רואה את זה על חלק מההורים שלנו.
יש הורה שמתנדב מהבית ומצא לעצמו פעילות דרך זום - והוא נשמע כרגיל.
ויש הורה שהיה מתפקד מאוד מאוד קודם לכן, התנדב, אירח, נסע ממקום למקום, השתתף בהרצאות - ועכשיו הריחוק ממפגש עם חברים ומשפחה קרובה (בעיקר) מוביל להתדרדרות, לדיכאון, לחוסר תפקוד, לקשיים טכניים, לחוסר מסוגלות לקחת אוטובוס וליסוע למרפאה...
לדעתי צריך תשומת לב למחיר של הבידוד.
לא בכל מחיר.
מסכימהמקרמה
אנחנו מדברים יום יום ועוקבים אחרי המצב הנפשי
ובאנו לבקר ביקור מרוחק (בחצר, עם שמירת מרחק ובלי מגע)
אבל כל פעם שעולה הטיעון שלבדידות יש מחיר אני רואה למול עיני את כל אלו שנדבקו ומתו לבד...
כי להיות חולה בקורונה במקרה הטוב זה במילא להיות בבידוד... ובמקרה הרע זה למות לבד בלי שלמשפחה יש אפשרות להחזיק לך את היד.
אז נראה לי עדיף להיות בריא בבידוד עם תקווה שיום אחד הסיוט הזה יהיה מאחורינו ושנוכל לחבק ולנשק את סבא וסבתא
ובאנו לבקר ביקור מרוחק (בחצר, עם שמירת מרחק ובלי מגע)
אבל כל פעם שעולה הטיעון שלבדידות יש מחיר אני רואה למול עיני את כל אלו שנדבקו ומתו לבד...
כי להיות חולה בקורונה במקרה הטוב זה במילא להיות בבידוד... ובמקרה הרע זה למות לבד בלי שלמשפחה יש אפשרות להחזיק לך את היד.
אז נראה לי עדיף להיות בריא בבידוד עם תקווה שיום אחד הסיוט הזה יהיה מאחורינו ושנוכל לחבק ולנשק את סבא וסבתא
אבל היום הזה הגיעאפונה
לא סביר שיהיה בעתיד הקרוב זמן טוב מזה.
תלוי למי...בארץ אהבתי
מבחינתי היה הכי טוב אם הייתי מספיקה לבקר את ההורים בדיוק לפני שחזרתי לעבודה, אחרי כמה שבועות שהיינו כולנו מבוגרים בבית עם יציאות מינימליות לקניות בלבד.
אבל אז עוד לא התירו ביקורים ואנחנו הלכנו על פי ההנחיות ולא ביקרנו.
דוקא עכשיו, כשאני שוב בעבודה ונחשפת לעשרות אנשים לא ממש זהירים, והילדים שוב במסגרות שלא באמת מקפידות על כללי הגיינה, ועוד לא עבר מספיק זמן בשביל לראות באמת את ההשלכות של כל ההקלות שמוסיפים מיום ליום, זה מסוכן מידי מבחינתי לבקר דווקא עכשיו.
(את ההורים שלי הספקנו לבקר יום לפני שחזרתי לעבודה, כשקלטתי שזו בעצם ההזדמנות הכי בטוחה שלנו כרגע, את ההורים של בעלי לא הספקנו אז מחכים להמשך).
ולגבי זמן טוב יותר בעתיד - בחופש הגדול אנחנו קודם כל נהיה יותר חכמים ונדע מה ההשלכות של כל פתיחת המשק שהיתה עכשיו, ואז אנחנו יכולים גם להסתגר ולהיזהר כמה שבועות ואז לבוא אליהם די בטוחים שאנחנו בסדר...
אני חושבת שזה מאוד אישי ומאוד ספציפי לכל משפחה, וכל משפחה צריכה לשקול את המצב הספציפי שלה, והסיכונים הנפשיים לעומת הסיכונים בחשיפה, ולמצוא את האיזון הנכון מבחינתם.
(יש לציין שמשני הצדדים שלנו היו אחים שכן ביקרו את סבא וסבתא, זה לא שהם מבודדים לגמרי, אבל ספציפית לנו אני לא חושבת שנכון לבקר. כן מקפידים על שמירת קשר באמצעים אחרים)
אבל אז עוד לא התירו ביקורים ואנחנו הלכנו על פי ההנחיות ולא ביקרנו.
דוקא עכשיו, כשאני שוב בעבודה ונחשפת לעשרות אנשים לא ממש זהירים, והילדים שוב במסגרות שלא באמת מקפידות על כללי הגיינה, ועוד לא עבר מספיק זמן בשביל לראות באמת את ההשלכות של כל ההקלות שמוסיפים מיום ליום, זה מסוכן מידי מבחינתי לבקר דווקא עכשיו.
(את ההורים שלי הספקנו לבקר יום לפני שחזרתי לעבודה, כשקלטתי שזו בעצם ההזדמנות הכי בטוחה שלנו כרגע, את ההורים של בעלי לא הספקנו אז מחכים להמשך).
ולגבי זמן טוב יותר בעתיד - בחופש הגדול אנחנו קודם כל נהיה יותר חכמים ונדע מה ההשלכות של כל פתיחת המשק שהיתה עכשיו, ואז אנחנו יכולים גם להסתגר ולהיזהר כמה שבועות ואז לבוא אליהם די בטוחים שאנחנו בסדר...
אני חושבת שזה מאוד אישי ומאוד ספציפי לכל משפחה, וכל משפחה צריכה לשקול את המצב הספציפי שלה, והסיכונים הנפשיים לעומת הסיכונים בחשיפה, ולמצוא את האיזון הנכון מבחינתם.
(יש לציין שמשני הצדדים שלנו היו אחים שכן ביקרו את סבא וסבתא, זה לא שהם מבודדים לגמרי, אבל ספציפית לנו אני לא חושבת שנכון לבקר. כן מקפידים על שמירת קשר באמצעים אחרים)
לכן אנחנו ביקרנו לפני החזרה למסגרות....44444
זה הרבה יותר הגיוני.....
לגמרי יותר הגיוני...בארץ אהבתי
אנחנו בבית בדיוק כמו בהתחלהאופק המדבר
יוצאים למינימום ומכירה עוד כמונו. קשה מתיש ומדכא, אבל-
לדעת שאנחנו יכולים להציל חיים של אנשים כך שווה הכל!
לדעת שאנחנו יכולים להציל חיים של אנשים כך שווה הכל!
אתם לא צריכים לצאת לעבודה?44444
כרגעאופק המדבר
מתאפשר לבעלי לעבוד מהבית
גם אנחנו עדיין עם עצמנוריבוזום
ולא יצאתם לעבודה?44444
בעלי כןריבוזום
הוא יושב שם בחדר לבד, וכשצריך לדבר עם הבוס או עמיתים זה עם מרחק.
אני בבית עם הקטנטנים... (בדיוק הקטן היה אמור להתחיל לראשונה עם מטפלת ביום שהופסקו הלימודים בגנים)
אגב, לא אמרתי מה נכון לעשות מבחינה ציבורית, רק שיתפתי מה המצב אצלינו. כרגע לי עדיין נראה לי כדאי לשמור, וגם ההורים שלי לא מעוניינים עדיין בביקורים. זה אכן קשה וקצת מדכא - היינו הולכים אליהם כל שבת, וגם אני עם הילדים פעם או פעמיים בשבוע...
רוצה להזכיר לאלו שעדיין לא הולכים שאפשר לבקר הורים מרחוקמיואשת******
לא הכל שחור לבן
אנשים מבוגרים צריכים את הביקורים האלו זה טל חיים עבורם.
לכו שבו בחצר או במרפסת, אפילו תעמדו מחוץ לדלת הדירה ותדברו איתם קצת. כל הזומים בעולם לא שווי ערך לאבא ואמא מבוגרים כמו לראות את הנכדים חמש דקות בגודל טבעי.
זה חסד עצום , תאמינו לי מנסיון אחרי שתעשו את זה פעם אחת ותראו את האור הזורח על הפנים של ההורים שלכם תבינו שזה שווה כל מאמץ. גם אם זה רק עשר דקות.
אל תשאירו אותם לבד.
אנשים מבוגרים צריכים את הביקורים האלו זה טל חיים עבורם.
לכו שבו בחצר או במרפסת, אפילו תעמדו מחוץ לדלת הדירה ותדברו איתם קצת. כל הזומים בעולם לא שווי ערך לאבא ואמא מבוגרים כמו לראות את הנכדים חמש דקות בגודל טבעי.
זה חסד עצום , תאמינו לי מנסיון אחרי שתעשו את זה פעם אחת ותראו את האור הזורח על הפנים של ההורים שלכם תבינו שזה שווה כל מאמץ. גם אם זה רק עשר דקות.
אל תשאירו אותם לבד.
צודקת ממש!בארץ אהבתי
אני חשבתי לארגן מפגש כזה עם ההורים של בעלי, אבל בגלל החום היה פחות מתאים לעשות בחוץ, ובתוך הבית אין סיכוי לשמור על הילדים שלא יגעו בכלום...
אבל כשמזג האוויר ישתפר אני מקווה שנצליח לפגוש אותם איכשהו בצורה אמיתית...
אבל כשמזג האוויר ישתפר אני מקווה שנצליח לפגוש אותם איכשהו בצורה אמיתית...
אני מכירה גם כאלו שעמדו מתחת לבנין ונופפו למרפסתמיואשת******
וגם כאלו שעמדו פה בבנין שלי מחוץ לדירה של ההורים שלהם בחדר מדרגות ודיברו איתם כמה דקות והלכו.
כן זה נשמע לאנשים הזוי, מה, ניסי חצי שעה עם אוטו מחא ילדים נעמוד מתחת למרפסת ננופף נגיד שלום ונחזור?
אז כן. מדי פעם, כן. אחרי שתראו את ההורים שלכם זורחים ותשמעו את הקול שלהם בשיחת טלפון שאחר כל פתאום מתמלא חיים יהיה שווה לכם הכל.
ממש קשה לי לשמוע ולקרוא על אנשים שבגלל שלא נוסעים לשבת לא נוסעים לבקר בכלל. יש המון אמצע והאמצע הזה היה מותר חוקית כבר מזמן מזמן.
כן זה נשמע לאנשים הזוי, מה, ניסי חצי שעה עם אוטו מחא ילדים נעמוד מתחת למרפסת ננופף נגיד שלום ונחזור?
אז כן. מדי פעם, כן. אחרי שתראו את ההורים שלכם זורחים ותשמעו את הקול שלהם בשיחת טלפון שאחר כל פתאום מתמלא חיים יהיה שווה לכם הכל.
ממש קשה לי לשמוע ולקרוא על אנשים שבגלל שלא נוסעים לשבת לא נוסעים לבקר בכלל. יש המון אמצע והאמצע הזה היה מותר חוקית כבר מזמן מזמן.
נכון מאודפולניה12
גם אנחנו נסענו שעה וחצי כל צד כדי לבקר את ההורים שבקבוצת סיכון.
היינו שעה שעתיים, לא נכנסנו לבית, וזה ממש שימח אותם!! אבל ממש!
היינו שעה שעתיים, לא נכנסנו לבית, וזה ממש שימח אותם!! אבל ממש!
משהו שלא מובן לי: מה ההבדל בין אוטיזם למחוננות?מתואמת
אני קוראת פה בשרשורים אפיונים של מחוננים, שמאוד מזכירים לי את כל מה שאני יודעת על אוטיזם... ואני שואלת: באמת מדובר על מחוננות, ולא על אוטיזם במסווה?
אני יודעת שבתוך הסיווג של אוטיזם יש אוטיסטים שמוגדרים מחוננים ויש כאלה שלא. ויש כאלה בתפקוד גבוה, שבאמת אולי המחוננות שלהם מחפה על האוטיזם...
אבל עד עכשיו חשבתי שמחוננות היא פשוט איי-קיו גבוה, שאולי עלול להוביל לקשיים חברתיים ורגשיים, אבל לא לצורך מוגבר בשקט, לרגישות לרעשים, לקושי במעברים... וכו' - דברים שאני מכירה מאוטיסטים.
וזהו, אני קצת מבולבלת, ומעניין אותי אם מישהי תדע לעשות לי כאן סדר...🙈
יש לי בן מחונן ואין לו את כל הדברים שכתבתיעל...
לא צורך בשקט
לא קושי חברתי
לא קושי במעברים (אולי כן, אבל לא משהו חריג)
אז זה כנראה לא מחייב שיגיע יחד...
שתי שאלות ליאהבה.
הבן שנה ותשע שלנו לא ישן טוב בלילה, תמיד מאז שהוא נולד הוא קם כמה פעמים בלילה. היתה תקופה כבר שהוא קם פעם אחת לבקבוק וחזר לישון ועכשיו בתקופה האחרונה שוב ריגרסיה- לא רק שהוא קם, הוא ממש מתעורר וצריך לנהיה לידו,
בהתחלה הוא מתעקש שנעשה לו נעים בגב (חחח חח את החיים) ואחרי שהוא מבין שזה לא יקרה הוא מסתפק בזה שנשכב לידו.
יוצא מצב שאנחנו נרדמים במיטה לידו וישנים איתו. אם אני קמה ויוצאת לפני שהוא ישן מאה אחוז הוא קם ובוכה. או שבשלב שהוא חצי ישן הוא מדי פעם בודק שאני עדיין בחדר
מה עושים?? זה ממש קשה
בנוסף ובעיה יותר חמורה, לבעלי יש יומולדת במוצש ואני לוקחת אותו ללילה אחד לצימר, חשבתי שאחותי או אחיו יבואו לישון אצלנו אבל אם הילד ישים לב שאנחנו לא לידו וואי וואי אני חוששת שהוא לא יצליח לחזור לישון..
שאלה שניה
הוא מאד אוהב מים ואמבטיות בכללי, בימים האחרונים לא מסכים להתקרב לאמבטיה, ממש בוכה כשאני שמה אותו במים ולא מוכן לשבת, צורח והיסטרי.
אציין שבחנוכה הייתי אצל אחותי ורציתי לקלח אותו שם, הוא לא רצה וויתרתי לו, ואחכ גיסי לקח אותי ושיכנע אותו עם כל המשחקים והוא הסכים, וכמובן ברגע שהמים נדלקו הוא התחיל לצרוח , לדעתי הבהלה מהאמבטיות התחילה אז..
מה עושים ואיך משנים את זה?
תודה לכולן על הסבלנות
מקפיצה ליאהבה.
לגבי השינהכורסא ירוקה
זה קשה, אני לא מצאתי פתרון, מנחמת את עצמי שזו תקופה שעוברת (אחרי כמה שנים חחח)
לגבי מוצש - להכין אותו - אבא ואמא יסעו ואתה תישאר עם דודה זלדה/דוד שאול (אל תתנו לו אפשרויות, תגידו לו בבירור מי יהיה), אם תצטרך משהו בלילה הם יבואו לעזור לך ולהיות לידך. בבוקר הם יקחו אותך לגן ואז אבא ואמא יאספו אותך.
אולי הוא יבהל מהרעיון בהתחלה אבל תחזרי על זה שוב ושוב ולאט לאט הוא יפנים.
לרוב בהלה ממים לא מתחילה מנסיון רע חד פעמי, אבל בכל מקרה כדאי לעשות הכל בשיתוף איתו ולתת לו לשלוט בסיטואציה, שיפתח את המים ויסגור וכו.
וגם לשים לב שחדר האמבטיה מחומם ושהמים בטמפ שנעימה לו. לפעמים לנו כמבוגרים הטמפ מרגישה סבבה אבל לילד שהוא יותר רגיש לקור או חום זה יהיה פער משמעותי אם תנסו טיפה לחמם או לקרר
נראלך שהוא יבין?אהבה.
הוא ממש קטן, אני כן מדברת איתו אבל להכין אותו מראש.. לא יודעת
חד משמעית כןכורסא ירוקה
הכנו את הבן שלי בגיל קטן יותר ללידה. הוא היה בערך בן שנה וחצי ולקחנו ספר על ילדה שיש לאמא שלה תינוק בבטן ויום אחד סבתא שלה באה לגור איתם ואז בלילה אבא ואמא נסעו לרופא שיוציא את התינוק והסבתא נשארה עם הילדה, ואחרי כמה ימים ההורים חזרו עם התינוק.
אני גם לא הייתי בטוחה כמה הוא יבין מתוך הסיפור המורכב הזה, אבל להפתעתי מהרגע הראשון הוא התנגד לכל הסיפור הזה ברגע ששמע שההורים נסעו לה 😂 ולאט לאט קראנו שוב והוא קיבל את הרעיון, ואפילו כשבאמת ילדתי הוא לקח את הספר איתו וכל פעם התעכב על השלב שהיינו בו ובעלי אמר שממש ראו איך הספר עוזר לו להבין מה קורה.
ואוו מהמם ממשאהבה.
אני לא הייתי משאירה לבדתהילנה
ללילה שלם בגיל הזה. אלא אם כן זה ממש פיקוח נפש. במיוחד שאת אומרת שהוא ישן גרוע, זה יכול לעשות רגרסיה חמורה.
לגבי האמבטיה- אני חווה עם הבת שלי את זה מידי פעם, מה שעוזר- לקלח אותה על הרצפה בגיגית, או אפילו בכיור באופן חלקי עד שהטראומה עוברת (נשמע שהוא בהחלט עבר טראומה עם הגיס)
לגבי האמבטיה- אני חווה עם הבת שלי את זה מידי פעם, מה שעוזר- לקלח אותה על הרצפה בגיגית, או אפילו בכיור באופן חלקי עד שהטראומה עוברת (נשמע שהוא בהחלט עבר טראומה עם הגיס)
וואי באמת?אהבה.
סגרתי כבר צימר, אני ממש לא יודעת מה לעשות
בקשר לאמבטיהפצלושון
קרה לי גם בסוכות עם הבן שלי שקילחתי אותו אצל ההורים שלי באמבטיה גדולה (ולא בגיגית בתוך האמבטיה) והוא נבהל מזה ואחכ גם בבית בכה באמבטיה, אחרי כמה ימים עבר לו
יכול להיות שיש קשר בין הדברים שתיארת?מתואמת
שהקושי בשינה נובע מהטראומה שנוצרה לו מהמקלחת שעשה לו גיסך? (טראומה של חרדת נטישה)
האמת שבמצב כזה אולי לא כדאי שתעזבו אותו ללילה... אלא אם כן אתם מרגישים שזה ממש קריטי לנפש שלכם, ואתם מוכנים להשלכות שאולי יהיו לזה אחר כך, שהוא יצטרך שוב שיקום מחרדת הנטישה...
נשמע לי שכדאי לקחת טווח זמן שבו אתם באמת ישנים איתו, ונותנים לו את התמיכה הרגשית שהוא צריך, ואם זה לא יעבור עד אז - אז להתייעץ עם גורם מקצועי...
לא נראלי כי השינה זה עוד מלפניאהבה.
אוף וואי
האמת שאני מצטרפת למה שכתבהמתואמת
@כורסא ירוקה - הוא לגמרי בגיל שאפשר להסביר לו דברים, גם אם הוא לא יודע לבטא את עצמו.
אנחנו עשינו את זה בגמילה מהנקת לילה - טפטפנו במשך כמה ימים ולילות שלא יונקים בלילה. זה היה קשה לעיכול, אבל לגמרי נקלט בסוף.
מציעה להתחיל להסביר לו לפני שהוא הולך לישון:
"מתוקי, עכשיו אתה הולך לישון במיטה שלך, ואבא ואמא הולכים לישון במיטה שלהם. בלילה אולי אתה תקום כי אולי יהיו לך חלומות מפחידים. אבא ואמא יבואו לחבק אותך, אבל אחר כך יחזרו לחדר שלהם ואתה תישאר במיטה ותחזור לישון. ובינתיים תוכל לחבק את הדובי/לשתות בקבוק כדי שיהיה לך קל יותר לישון."
זה נשמע ארוך ומורכב, ולכן כדאי לסכם: "בלילה כל אחד ישן במיטה שלו."
בסוף זה ייקלט בעזרת ה'...
ואולי באמת זה יעזור גם ללילה שתהיו בצימר. רק צריך לוודא שמי שישמור עליו יהיה מכוונן על האפשרות שהוא יתעורר ויהיה צורך להרגיע אותו...
אצלינו גם היה רגרסיהמאמינה-בטוב
בשינה. אבל היינו בעבר בייעוץ שינה וחזרנו לעקרונות שלמדנו וזה עזר.
גם הבת שלי בימים האחרונים בוכה ממש במקלחות ולפני כן אהבה. אני חושבת שיכול להיות שזה קשור להפרשי טמפרטורות שהמים החמים פתאום כואבים על איזורים קרים, אבל האמת שאני לא בטוחה.
גם הבת שלי בימים האחרונים בוכה ממש במקלחות ולפני כן אהבה. אני חושבת שיכול להיות שזה קשור להפרשי טמפרטורות שהמים החמים פתאום כואבים על איזורים קרים, אבל האמת שאני לא בטוחה.
יש לך המלצה על ייעוץ שינה טוב?אהבה.
עשינו כשהוא היה יותר קטן ולא עזר בכלום (האמת שלא ככ ישמנו)
דעה קצת שונהנקודה טובה
גם אצלי הקטנים מתעוררים בלילה וחששתי שבוע שעבר להשאיר את הבת שלי לישון אצל אמא שלי..
אבל להפתעתי היא הלכה לישון לבד!! וישנה כל הלילה. לא קרה המווון זמן. בת שנתיים.
לפעמם כשאין להם את האופציה הם פשוט לא קמים..
וואי חלוםאהבה.
ממש מעניין
לגבי המאבטיהאמאשוניאחרונה
תנסי לגרות אותו לשבת באמבאיה ריקה עם משחקים.
אפשר להצטרף אליו שם.
כשהוא מרגיש חופשי לשבת באמבטיה ריקה,
אפשר לשחק בלנקות את המשחקים או להעביר מים מכוס לכוס
וככה לאט לאט הוא יתרגל חזרה.
הפרשים בין ילדים, אשמח להמלצתכן/ניסיונכן בבקשהמאמאמיה 3
הקטן של בן שנה, אחרי שניים שהם בבית ספר יסודי כבר
ההפרש לא היה מתוכנן- ניסיונות להביא להם אח/ות כבר הרבה קודם אך ללא הצלחה
ואני משתוקקת להביא לקטן אח/ות שתהיה לו חברה..
מה ההפרש שמצד אחד לא יהיה לי קשה בהריון (זה בטוח יהיה הריון בסיכון כי עברתי לפניו לידה שקטה והפלה מאוחרת) ומצד שני שזה לא יהיה פער גדול מדי שיוכלו לשחק ולהיות חברים עם כמה שיותר מכנה משותף
לי ההפרש הכי גדול הואמתיכון ועד מעון
שלוש וחצי שנים, זה לא היה מתוכנן בכלל, ההפרש היה אמור להיות הרבה יותר קטן, אבל זה מה שיצא והם בקשר טוב, משחקים ביחד אוהבים אחד את השני.
מניחה שאם היה עוד קצת פער זה כבר היה פחות קשור
אצלנו יש פער של שנתייםשושנושי
הם עדיין קטנים,
הגדול בו 3 הקטן בו שנה
ומרגישה שהפער מושלם!!!
נקלטתי כשהגדול היה בן שנה וחודש
ברור שהיה קשוח בהריון, הילד לא הלך עדיין בהתחלה, הוא היה שובב ולמרות העייפות בהתחלה והכבדות בסוף היה צורך להיות נוכחת.
מסכמת - בהריון היה קשוח, השנה הראשונה מאתגרת ועכשיו כיףףףףףף
הם מעסיקים אחד את השני בכל מקום, משהו שלא הכרתי.
בעניי פער של 3-4 שנים זה מעולהshiran30005
לי יש צמודים בני 2-3 וזה קשוח ביותר. נכון שהם כבר משחקים יחד אבל לרוב הם רבים וצריך להשגיח עליהם כל הזמן
אבל, מכיוון שאין לדעת מתי תכנסי להריון וכם בגל ההסטוריה אז יש פה דילמה. אני יש לי 2 צמודים גדולים כיום בני 13-14 רציתי הפסקה של 3-4 שנים ואז להביא שוב אבל ה' רצה שיהיה לי פער של 11 שנים מהגדולים לקטנים ככה שצכנונים לחוד ורצון ה' לחוד
אני חושבת שהפרש של עד שנתיים הוא טובמתואמת
בשביל שיהיה קשר בין האחים מגיל צעיר יחסית.
אבל אם מדובר בהיריון בסיכון - זה מאוד קשה לחוות את זה עם תינוק בן שנה פלוס... אז נראה לי שעם כל הכאב צריך להתחשב יותר בזה מאשר בפער בין האחים.
לחוות היריון בסיכון כשהקטן בגיל שנתיים - זה תלוי בילד עצמו. אבל גם גיל שנתיים עלול להיות מאתגר מאוד - זה גיל של בדיקת גבולות, ולפעמים צריך אמא במיטב כוחותיה בשביל להתמודד עם זה...
הילדיםoo
שביסודי יכולים להיות חברים שלו
אצלי הקשר הכי קרוב נוצר בין הילדים עם הפער הכי גדול (9 שנים)
אם כי עכשיו הקטן נשאר רוב הזמן לבד כי אחים שלו בישיבה
אז הוא גדל רוב הזמן כמו ילד יחיד
יש לזה יתרונות וחסרונות
נכון, הילד בן 13 חבר טוב מאוד של בן ה 3shiran30005
ממש לא יכולים אחד בלי השני חחחח
אז גם הפער בגיל לא תמיד מחייב
כן הפער ממש לא מחייבoo
אצלי גם הקטן בקשר טוב עם היותר גדול
עם הפרש של 14 שנה
קשר של אח קטן עם אח גדול ובוגר
משחקים ביחד
קוראים ביחד
מבשלים ביחד
כנראה בגלל שאין להם הרבה זמן ביחד
הם יותר יודעים להעריך ולנצל את הזמן אחד עם השני
^^תקומה
ולפותחת -
נראה לי אין תשובה אובייקטיבית לשאלה שלך
זה גם משתנה ממשפחה למשפחה
הדינמיקה משפיעה
וגם, זה שיכתבו לך כאן שפער מסויים הוא טוב, לא אומר שפער אחר הוא לא טוב.
וגם, יש לאנשים נטייה להצדיק את הבחירות של עצמם (גם לי, לכולנו), כלומר, אנחנו לא אובייקטיבים על הבחירות של עצמנו, ובנוסף, אנחנו גם לא באמת יכולים לדעת מה היה אילו.
אחרי כל החפירה הזו, בעיניי שיקול יותר נכון הוא מה הכוחות שלך, ופחות הפער בין אחים, כי הקשר, כאמור, משתנה. ולא רק בקשר ישיר לפער
מסכימה איתךשושנושי
אני עם הפרש של שנתיים וזה מרגיש לי אחלה
כשאני שומעת על אישה אחרת שיש לה שני צפופים בהפרש של שנתיים כואב לי עליה ברמות, מדמיינת אותה בקושי שורדת את היומיום
אני לרגע שוכחת שגם אצלי זה ככה חחח
שהוא יהיה בן שנתייםמחכה להריון
זה הפרש ממש טוב לדעתי
ככה עד שנכנסים להריון ויולדים הילד בן 3 פלוס גמול ובגן עייריה זה עולם אחר מאשר שתי קטנים עם טיטולים..
יצא לי הפרשאורוש3
של שלוש וחצי והם יודעים לשחק מושלם למרות הפער.
לי פער של שנתיים היה מעולהתוהה לעצמי
פער של כמה חודשים פחות היה קשה ממש.
אין לי ממש נסיון מעצמיטארקו
כלומר אין לי למה להשוות, יש לי 5.5 שנים והם מאוהבים אחד בשני אבל גם אין להם אופציות אחרות וגם אין לי פרספקטיבה ארוכת שנים.
אני כן יכולה לשתף על משפחת האם שלי
שיש לנו פערים של שנתיים, שלוש, וחמש.
5 זה קצת הרבה(לפחות אצלנו, וזה כנראה גם קשור לעוד דברים) אין קשר קרוב ככ
2 זה קרוב מאוד והתקשורת הייתה מאוד תחרותית וקשוחה
3 שנים נראה אידיאלי
. עדיין מספיק קרוב בשביל תחומי עניין משותפים וחוויות מחברות
ומספיק רחוק כדי שלכל אחד יהיה את המשבצת שלו
יש להורים שלי הפרש כזה 3 פעמים ברצף(כלומר 4 אחיות סהכ במרווחים של כ3 שנים) והקשר בין ארבעתן מצוין וגם בין הצמדים.
אישית כיום אין לי קשר קרוב מאוד לאח שצמוד אלי(אני בכורה הוא שנתיים מתחתיי) ולעומת זאת האחות שאני בקשר הכי פתוח וקרוב איתה קטנה ממני ב10 שנים.
אז בפרספקטיבה של הרבה שנים המרווחים לא בהכרח משמעותיים.
לי יש שניים צמודיםמקקה
והם הכי לא חברים שיש
לצערי הרב
תודה רבה לכולן!! עוד לא גיבשתי דעה, אבלמאמאמיה 3
אבל כל תגובה האירה לי משהו
המסקנה העיקרית שהפער לא קובע כלום, אז אולי חבל לסכן את עצמי או את ההורות שלי, ואולי גם את הנפש של הקטן שצריך אותי.
מצד שני אני גם לא צעירה, אז 3 שנים זה כבר סיכון בריאותי עבורי ועבור העובר.
אחח טעטע שלח לי סימן מה לעשות
אני דווקא מרגישה שהקשר בין האחים מאוד קשור להפרשבורות המים
אבל גם לזה שיש נגיד 2 בנות רצופות או 2 בנים
אצלי הקשרים לגמרי קשורים לקרבה בגיל
לגדולה אין קשר עם זאת שקטנה ממנה ב3 ובטח לא ב4 שנים
אבל בהמשך כשיהיו גדולות מאמינה שיכל להשתנות
אני כן רואה שהצפיםות מאוד מייצרת הווי משותף והם בראש דומה ומשחרים המוןןן יחד לפעמים שעותתת
ו...רבים בוכים ומקנאים וכו בהתאם🥴😅
אני לא אומרת שזה קל
אבל בהחלט לא מתחרטת
זה גם מאודתקומה
תלוי כמה אחים יש בסך הכל
אצלנו הפרש של שלוש שנים משחקים מהמם יחד
הם חברים ממש טובים, כמובן גם רבים
אבל גם אוהבים אחד את השני מאוד ומעסיקים את עצמם גם לבד הרבה זמן.
ולכן אני חוזרת להודעה שלי למעלה, שאין כאן תשובה אובייקטיבית. כי זה קשור להמון המון משתנים
וזה שהמשפחה אחרת פער מסויים מתבטא בדרך מסויימת, לא אומר שככה זה יהיה במשפחה אחרת
נכון..עניתי רק עלינובורות המיםאחרונה
יש לי פער של 5 שנים, לא מתוכנןפרח חדש
לפני זה יש לי פערים קטנים יחסית
ועדיין לא רואה כ"כ קשור בין הילד שבין 6.5 לתינוק בן 1.5
אבל אני מאמינה שככל שהם יגדלו הפער יצטמצם.
ואני רוצה מאוד עוד אחד יחסית צמוד לקטן.. בא נראה כרגע זה לא רלוונטי מכמה סיבות
ההשפעה של פער משתנה בין השניםניגון של הלב
בגיל קטן פער של כמה שנים הוא משמעותי מאוד, בגיל גדול בקושי יש לו משמעות
אין גם איך לדעת אם יסתדרו ביניהם מבחינת האופי והסגנון, אז בעיני תבחרי מתי לך יהיה נוח מכל הבחינות להיכנס להריון, ותשחררי את מתי יהיה הפער המושלם, כי זה משהו שאי אפשר לשלוט בו ותלוי בכ"כ הרבה דברים.
במשפחה של אמא שלי זה מאוד בולט, בתור ילדים עם היו משחקים עם האחים שקרובים אליהם בגיל, וכשהם טיפה גדלו, אפילו גילאי העשרה, הם התחברו לאחים שיותר בסגנון שלהם... והחברויות בין האחים השתנו ממש
האמת כתבת מדויקמאמאמיה 3
זה גרם לי להסתכל על המשפחה שלנו וזה ממש נכון
מבחינתי פער של שלוש שנים זה מושלם!!אביגיל ##
שימור פוריות - תמיכה מהמשפחהאנונימית בהו"ל
אנחנו לקראת שימור פוריות (כי הרזרבה השחלתית נמוכה)
וממש קרובים להתחיל טיפול, הלוואי שיצליח מאד אמן.
שיתפתי את אמא שלי מהתחלה, ולקח לה זמן לעכל אבל תמכה לגמרי
אחכ אחותי שמעה על זה (לא התכוונתי לשתף אותה. אבל אמרתי לאמא שלי שתגיד לה שאולי תבדוק גם וככה היא ידעה על זה)
והיא ביררה איפשהוא והתקשרה באמת מרצון טוב להגיד שיש דרכים טבעיות להעלות את הרזרבה (כמו אוכל בריא, צמחי מרפא, הרפיות התעמלות וכו) ושזה עלול להיות מסוכן או לא להצליח
אני בטוחה שזה מרצון טוב אבל לא השתכנעתי, אני לוקחת צמחי מרפא כבר שנתיים ואולי זה עוזר אבל לא מספיק (וגם המטפל של הצחי מרפא המליץ על השימור)
ואני לא מאמינה שלאכול חסה זה עוזר עם כל חיבתי לדברים טבעיים
אבל אמא שלי השתכנעה
היא לא מחליטה כמובן
אבל אני צריכה אותה שתתמוך בי בזה לגמרי
וקשה לי
ממש תגובה מכעיסה של אחותךטרכיאדה
היא מוכנה גם לקחת אחריות על כך שצמחי המרפא לא יועילו (והם לא יועילו כמובן)
על כל ההשלכות של זה???
איזה חוצפה של התערבות
אמהלה.
זו לאו דווקא חוצפהדיאט ספרייט
האחים שלי יכולים להגיד לי כל מיני דברים שלעולם לא הייתי מאפשרת לאף אחד להגיד ומהם זה מתקבל טוב.
זו קירבה ופתיחות אחרת.
בתחילת הנישואים בעלי היה המום כמה מרחב התנועה שלהם הוא רחב יותר לאותם הדברים שאיתו היו מביאים אותי לבכי.
אם היא עצמה שלחה את אמא שלה להעביר לאחותה מסר, לגיטימי שלאחותה תהיה גם את דעתה היא.
הבעיה היא אצל האם, שעצם לוקחת צד.
הנכון מצידה זה לדעת כל אחת בוחרת ופועלת לפי צו ליבה ומצפונה.
כמובן,
כיבוד הורים קודם כל.
ברור שזה נעשה שלא מכוונה רעה מצד האם!!!!
החוצפה היא לא עצם ההבעת עמדה בנושא כה רגישטרכיאדה
אם כי זה לבד הזוי בעיני, אבל נגיד שזה עוד מתקבל במשפחות שהקשר ממש פתוח וטוב.
החוצפה היא להביע דעה כל כך מסוכנת שתוצאותיה יכולות להיות אסון.
אסור להציע?שירה_11
יש לפותחת ולכל אדם נורמטיבי מספיק שיקול דעת לחשוב אם הצעה כלשהיא מתאימה או לא
ברוב המקרים מותר לבן אדם להביע דיעה
גם אם היא פגעה בסוף חלילה, אנחנו לא יכולים להעביר 1,000 תרחישים אפשריים בראש לפני שאנחנו מוציאים מילה מהפה
להציע שטויות?טרכיאדה
במקום טיפול רפואי אמין לנושא כל כך קריטי ורגיש?
ממש ממש לא במקום
בענייך זה שטויותשירה_11
ובעיניה זה לא.
בדיוק כמו נושא החיסונים לדוגמא
שאמא שמחסנת בטוחה בעצמה
ואמא שלא מחסנת ייתכן ובטוחה בעצמה יותר.
אנחנו אנשים בוגרים שיכולים להפעיל שיקול דעת
ולכן אני אומרת שזה שבעינייך זה חוצפה בעיניה זו הצעה רלוונטית 🤷🏻♀️
אין גבול להצעות רלוונטיותטרכיאדהאחרונה
הציעו פה באחד השרשורים גם לטפל בילד לפי השם...
אם לא שאלו מה דעתך אז אל תציעמתיכון ועד מעון
אני בטוחה שהפותחת החליטה את ההחלטה לאחר שהתייעצה עם אנשים שזה תחום העיסוק שלהם ולא קיבלה את ההחלטה באופן שטחי.
אז לאחר שקיבלת החלטה, בעיקר שהיא קשה ומורכבת את לא רוצה הצעות סותרות את רוצה חיבוק
איזה באסהכורסא ירוקה
ממש מתסכל שאין תמיכה
ברמה הפרקטית אבל, אם כבר שיתפת את אמא שלך אז אולי תספרי לה שהלכתם גם על הטבעי אבל זה לא עוזר והמטפלים עצמם ממליצים על התהליך?
מניחה שזה יותר ממה שהתכוונת לשתף, אבל אולי בסיטואציה הנוכחית בכל זאת שווה..
וואי כמה שטויות. את עושה בדיוק את המעשהאורוש3
הנכון והאחראי!! בהצלחה רבה.
זה ממש מבאס לעבור תהליך כזה בלי תמיכהבארץ אהבתי
מבינה ממש את הצורך בתמיכה.
וזה באמת מבאס לקבל תגובה כזו.
ברור שזה מרצון טוב. אבל זה ממש לא מה שאת צריכה לשמוע עכשיו.
השאלה אם הקשר שלכם יכול לאפשר לך להגיד לאמא שלך בכנות - 'זה מה שהחלטנו לעשות. ואני ממש צריכה את התמיכה שלך בתהליך הזה, בלי שתנסי לשכנע אותי להחליט אחרת'?
אם זה לא הכיוון - אז אולי שווה לחשוב על מישהי אחרת שתספק לך את התמיכה שאת צריכה.
כי זה באמת חשוב שיהיה את המקום לפרוק ולשתף למישהי שמקשיבה לך ונמצאת שם איתך. אבל את לא יכולה לשנות את אמא שלך ואת התגובות שלה. ואם היא לא יכולה לספק לך את התמיכה שאת צריכה, אז אולי אפשר למצוא את זה אצל מישהי אחרת? (שכנה, חברה)
נראה לי כדאי לפתוח את זה מולהמתיכון ועד מעון
ולהגיד לה, אמא, זה מה שהחלטנו אני מבינה שאת חושבת אחרת אבל אני זקוקה לתמיכה שלך בי גם אם את לא מסכימה.
זה קשוח ממש, קרה לנו מקרה דומה
חייבת לכתוב את זה איפשהו😂ראשונית
מתארחים אצל השוויגער (היא גרה בחו''ל) והיא בטח חושבת שאני כלה ממש ממש צנועה כי אני כל הזמן עם חצאיות ארוכות/גרביים
מה שהיא לא יודעת זה שלא הורדתי שיער ברגליים וגם לא לקחתי סכין להורדת שיער מעצלנות והשערות חוגגות
אז ניצלתי את העובדה שחורף וקפוא פה ואני כל הזמן מתלבשת ארוך, אפילו שבבית עצמו נעים.
מעניין כמה זמן יקח לה להכיר אותי באמת, בכל זאת נפגשים אולי ארבע פעמים בשנה ואנחנו נשואים פחות משנתיים...
חחחח יואו איך הצחקת אותישושנושי
אני כמוך, מאוהבת בחורף וחוסכת הסרת שיער 🤣🤣🤣
ואיזה כיף זה שהחמות גרה ככה רחוק
זה משנה? חחחים...
הצחקת 😅מחי
תיזהרי אולי היא קוראת פה
חחח.. הצחקת😂השקט הזה
לא נורא, טוב שהיא תחשוב שאת צדקת.. קצת עין טובה לא הזיקה לאף אחד
חחחח מזכיר לי שפעם באמצע שיעור פילאטיסytrewq
נזכרתי שאני עם מכנסיים 3/4 ושלא הורדתי שערות 🫣 בשלב מסוים כבר לא היה אפשר להתאמן עם החצאית הארוכה שהיתה לי, אז ברחתי לשירותים.
שם מתחתי איכשהו את הגרביים מלמטה ואת המכנסיים מלעלה והכנסתי אותם לתוך הגרביים 😅
באמת נראה לך שזה היה אכפת למישהי?חילזון 123
זה לא היה קוצים, זה היה יער...ytrewq
וכן, אם הייתי רואה מישהי אחרת זה היה מוזר לי. גם כשאני לא מקפידה להוריד, אני לא מראה את זה...
טוב לדעתי זה לא היה מזיז לאף אחתחילזון 123אחרונה
אם זה מפריע לך, למה לא לקנות סכין גילוח או שעווה?ממשיכה לחלום
אני מניחה שגם בחו"ל אפשר לקנות סכיןמתיכון ועד מעון
אם תרצי להוריד
אני לא סגורה אם התינוק מתייבש 😐מולהבולה
בן חודשיים יומיים עם חום באזור 38.2
אתמול היינו אצל הרופא אמר לעקוב אחר טיטולים ואם ממשיך היום להגיע לבדיקת שתן
אוכל הרבה פחות,טיטולים הרבה פחות רטובים מהרגיל,אף סתום ושמה מי מלח זה לא עוזר כל כך... גם לא חלב אם....
מה המדד אמור להיות לגבי הטיטולים?
אם רטוב מעט זה מספיק? אבל זה ממש ממש לא כרגיל והוא גם אוכל הרבה הרבה פחות מהרגיל....
כל התיאורים נשמעים מספיק כדי לבדוק עכשיונפש חיה.
שלא יחמיר חלילה...
אני הולכת לרופא עוד שלוש שעותמולהבולה
תוהה אם ללכת ולהתיישב לרופא בחוץ....
טוב מאדנפש חיה.
רפואה שלימה!
הייתה פה פעם מישהי שסיפרה
על הגעה למצב של התייבשות התינוק שלה
בסוף בדקו אם הוא טיפול בבית חולים, והיה צריך
ואחרי תקופה הוא היה בסדר והם השתחררו הבייתה.
מקווה בשבילך שהילד בריא ואולי רק מעלה חום ממשהו שלא מזיק.
הקטע הוא שלא הכי סומכת על הרופאמולהבולה
הוא די מעופף
יש רופא אחר?כורסא ירוקה
או מוקד שאפשר להגיע אליו?
לא ....מולהבולה
אז תדגישי את הדברים הבעייתייםכורסא ירוקה
לאנשים מעופפפים צריך לשים דגש על החלקים שאת לא רוצה שיתעלמו מהם. מקסימום ישלח אותל להמשך טיפול במיון ושם תקבלי בדיקה מחודשת של המצב
אז תתעקשי איתו. את האמא ומבינה טוב מה קורה באמתנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ג' בטבת תשפ"ו 9:48
תרגישו טוב!
אז הייתי פונה למיון אם כךshiran30005
הוא קטן מאוד
לגבי טיטולים נראה לי צריך 6 ביממהשמש בשמיים
הם פחות רטובים מהרגיל אבל רטובים? יש שם צבע צהוב חזק או צבע עדין/שקוף?
אם הוא חולה הגיוני שיאכל פחות מהרגיל, לא הייתי רצה למיון.
עוד סימנים לבדוק התייבשות- אם המרפס שקוע, אם בוכה בלי דמעות (אבל אולי בגיל חודשיים בכל מקרה בוכים בלי דמעות), פה יבש ושפתיים יבשות, נראה אפאטי.
לרופא דחוף מותק. הוא פיציאורוש3
רפואה שלמה
הרופא אדיש.. אמר לבוא מחר לבדיקת דם ושתןמולהבולה
אולי להתייעץ עם מוקד אחיות טלפוני?מוריה
בריאות שלמה ומהירה.
את יכולה לנסות לתת לו כל כמה זמן 5 מל במזרק חלב אם. וככה לעקוב כמה הוא אוכל.
וואי. מוזראורוש3
מצטרפת להמלצה למוקד אחיות. פלוס לתת לו כל היום הנקה. כל פעם שלוק אפילו אבל ממש להשקיע שיכניס נוזלים.
אם הוא ''אדיש'' אז כנראה שהוא לא ראה סימניחילזון 123
התייבשות מובהקים לא?
טיטולים פחות רטובים זה עוד לא אומר שאין בכלל שתן.
כמובן רק את יכולה לדעת כי את זאת שנמצאת צמוד לילד
אבל סה''כ נשמע הגיוני לעשות מחר בדיקות
וכמובן בינתיים להניק כל רגע אפשרי, ולשים מי מלח וכו'.
אחד הסימנים לילד מיובש זה גמישות העורמקרמה
אם את צובטת אותו והעור לא חוזר מהר להיות ישר- אז זה מעיד על התיבשות
וגם ללחוץ על הציפורנים ולשחרר- אם הם חוזרות מהר להיות ורודות- אז זה טוב
אם נשארות לבנות- לא טוב
לגבי האף סתוםבשורות משמחות
ממליצה לשטוף כל פעם במים עד שנקי לגמרי
ואז קל לתינוק לינוק, לישון טוב ולנשום
שום דבר אחר לא עזר לי בשבילו לא מי-מלח, ולא להשפריץ חלב לאף...
מה שלומכם?תוהה לעצמיאחרונה
עייפות תמידיתאמא לאוצר❤
לא בהריון
לא אחרי לידה...
ילדים קטנים אבל כבר לא פיצים
כן רוב הלילות קמה בין פעם לשלוש אבל סוף-סוף כבר יש לילות שיכולה לא לקום בכלל....
ברזל תקין בי 12 בעייתי קצת אבל מטופלת בזריקות
ועדיין עייפה כל הזמןןןן
לא משנה מתי הולכת לישון, לא משנה מתי קמה, לא משנה כמעט איך ישנתי בלילה
פשוט מרגישה עייפות תמידית
כל הזמן גמורה כל הזמן עייפה כל הזמן מרגישה שרוצה לישון
כל הזדמנות שיש לי לישון/לנוח בבוקר או בצהריים כמעט תמיד קופצת עליה בלי לחשוב פעמיים גם על חשבון דברים אחרים...
זה נורמלי?! יש לכן רעיונות איך לעזור? זה מתיש ומתסכל🙈
בלוטת התריס גם בדקת?מתואמת
בכל אופן, עד שלא תסיימי את הטיפול בזריקות ל-B12 כנראה שהעייפות לא תעבור...
לא בדקתי.. יש קשר?אמא לאוצר❤
יש לי בעיה קבועה של בי12.. בגדול אני כבר 5 שנים מקבלת זריקות עם הפסקות קלות
כן, לפעמים זה קשורמתואמת
זו בדיקת דם פשוטה, תבקשי הפניה.
וקשוח להיות עם מחסור קבוע של B12... מקווה שתצליחי לעלות אותו כמו שצריך במהרה...
ממש קשה, הלואי שנמצא פיתרון יעיל יותראמא לאוצר❤
תודה!! אבדוק את זה!
B12 בעייתי גורם מובהק לעייפותמשתדלתלהיותאני
מטופל ויש כבר התקדמות? כי חוסר בb12 הוא גורם מובהק לעייפות
באופן אישי אחרי התקופה הכי עייפה בחיים שלי גיליתי שחסר לי b12, וכשהצלחתי להעלות משמעותית העייפות התמידית שהייתי בה נעלמה.
כמו שכתבתי זה בעליה אבל יש בעיה כמעט תמידיתאמא לאוצר❤
מההריונות בגלל ההיפראמזיס....
אז מקבלת די קבוע... מתישהו בקרוב אמורה להיות לי עוד בדיקה לראות מה המצב שלו
בדקת בלוטת התריס לאחרונה?ואילו פינו
אני עם תת פעילות וזה ממש תסמין...
לא ידעתי שיש קשר.. פשוט לבקש הפניה מרופאת משפחה?אמא לאוצר❤
זה בבדיקות דם?
אופס. הדף אצלי לא היה מרוענןואילו פינו
וראיתי עכשיו שמתואמת כתבה לך..
בדיקת דם פשוטה. Tsh זה מה שבודקים...
עדיף גם freeT4מתיכון ועד מעון
ממליצה לבדוק גם פריטין בבדיקת דםתהילנה
שזה מאגרי ברזל. לא רק iron והמוגלובין. זאת בדיקה יקרה אבל חשוב להתעקש
נבדק, תודה!אמא לאוצר❤
שומשום קלוי מעט מעלה ברזל (שמעתי על מקרה כזה)נפש חיה.
כל יום לאכול כף
בסלט, ביוגורט וכו...
חוץ מזה
יש גם תערובת פירות יבשים שממש עוזרת לאנרגיה
של דוד קאפח
ללא עצירות ותופעות לוואי...
100 גר´ שומשום לא קלוי-מלא,
100 גר´ צימוקים כהים,
100 גר´ תאנים יבשות,
100 גר´ שקדים קלופים,
100 גר´ תמרים,
8 אגוזי ברזיל.
לטחון את הכל טוב טוב (יש חנויות שמוכנות לטחון את הרכיבים הקשים)
ולאכול כף בבוקר וכף בערב.
(ד.א. זה גם ממש טעים=) )
בהצלחה ותרגישי טוב!
את בטח מכירה להיות בשמש, לעשות קצת התעמלות וכו....
כל השנה ככה? או שעכשיו במיוחד?אוזן הפיל
אולי דיכאון חורף
תמיד ובמיוחד בחורף ..מכירה..אמא לאוצר❤
אני רקתקומה
אגיד, שבעיני זה כן הגיוני.
ברור שטוב לבדוק בדיקות דם וכאלו
אבל
א. שינה לא רציפה, ממש משפיעה על איכות השינה. פעם אחת (ובטח שלוש), לא באמת מאפשרות שינה טובה. ואז, גם אם יש לך פעם פעמיים בשבוע שאת כן ישנה לילה, זה לא מספיק. כי יש משמעות לרצף של ימים שבהם את ישנה טובה, וזה לא שיום אחד יכול לחפות על כל השאר.
ב. מה את עושה במהלך היום? אם את רוב הזמן יושבת או בעבודה עם מעט תנועה, ממליצה להוסיף ספורט ותזוזה. אני ראיתי אצלי שזה ממש משפיע. ישיבה לאורך זמן, מעייפת אותי מאוד, ברמה של להירדם. כשאני זזה, הגוף מתעורר
תודה !!אמא לאוצר❤
זאת גם היתה השאלה שלי
האם זה הגיוני פשוט..
כן נכון, תכלס כבר 5 שנים אני לא ישנה נורמלי וקמה מלא , לא היתה תקופה אחת ארוכה שישנתי שינה רציפה וטובה בלילות....
אשים לב , תודה🩷
אזתקומה
אני חושבת שזה הגיוני
פשוט בשביל לדעת שזה הגיוני, צריך לישון טוב ואז האסימון נופל.
ולרוב זה לא קורה, אז זה נשמע שזה לא הגיוני...
אבל מניסיון שלי, יצא לי נגיד פעם לישון יומיים ברצף טוב (וזה ממש ממש נדיר) ופשוט קמתי אחרת. עם המון אנרגיות ולא עייפה בכלל.
וזה היה מדהים שאפילו לא חשבתי שזה קשור
אבל זה כן
כנ''לזוית חדשה
אולי זה מונו? בדקו לך?פרח חדש
היה לי פעמיים מונו וככה הרגשתי
פעם שניה הייתי עם זה חצי שנה!!! עד שטיפלתי אצל איזה רופא בירושלים שיש לו שיטה לטפל במונו טזה עבר ב"ה
האמת לבעלי היה לא מזמן. לא בדקו לי חושבתאמא לאוצר❤
אבל האמת שלא כזה משנה כי לא באמת מה יש מה לעשות.. וואלה עכשיו קוראת שכתבת שהיה משו שעזר, מעניין!! אנחנו ביקרנו ממש כולם אמרו לנו מטבעי ועד קונבנציונלי שאין מה לעשות חוץ מלחכות....
תבקשי לבדוק קודם כלפרח חדש
אם זה מונו אני אכתוב לך מה הטיפול
אנסה גם להיזכר בשם של הרופא
מקווה שהוא עדיין עובד כי אז לפני 5 שנים הוא כבר היה ממש מבוגר
תודה על התגובות!אמא לאוצר❤
אבדוק בלוטת התריס, אולי גם מונו למרות שלא יודעת אם יש עניין
גם ככה אמורות להיות לי בקרוב בדיקות דם מקיפות לבדוק את בעיית הb12..
אבל האמת האמת אני ממש מופתעת שרוב התגובות מנסות לחפש סיבות 🤭 הייתי בטוחה שיהיו הרבה יותר תגובות מנרמלות שלהיות אמא, בטח לקטנים, ותינוק יונק, זה פשוט מעייף 🙈🙈🙈
לכולן יש כוח תמיד? אתן לא עייפות ומרגישות צורך תמידי בשנצ?
אני לא הספקתי להגיב אבל כןשוקולד פרה
אם אני לא ישנה את ה8 שעות מינימום ורצוף
-מה שבחיים לא קורה עם יונקים ןגם עם קטנים לא יונקים כמעט ולא) אני עייפהההה כל היום
ובדקתי- ברזל בלוטות התריס בי 12 הכל תקין
אה ואם הולכת לישון מאוחר אז גם- יותר עייפה מאשר אם נכנסת לישון מוקדם איזור 10 אפילו
שווה לך לנסות שבוע אם אפשרי לך
תודה!! זהו מרגיש לי שכמה שזה מבאס ממשאמא לאוצר❤
בסוף כל הדברים לא באמת עוזרים כשאין לי את המינימום שינה רציפה הזאת...
יש עייפות ויש עייפותאנונימית בהו"ל
ברור שתמיד אשמח לנוח צהריים ולקום מאוחר בבוקר/לחזור לישון אחרי פיזור של הילדים
ומכיוון אחר -
הרבה פעמים דיקור של מישהי מקצועית גם ממש יכול לעזור.
אני באמצע סדרת טיפולים שמטרתה לאזן כל מיני דברים, וממש מרגישה גם שיפור בתחום הזה.
שאני מסוגלת לעשות הרבה יותר ולא להגמר מכל דבר קטן.. כאילו כל המצברים של הכוחות שלי היו על הקצה ועכשיו הם באנרגיה טובה.
והמטפלת שלי אמרה לי כמה פעמיים שנשים חושבות לעצמן שזה הגיוני שמרגישים ככה כי את אחרי לידה.. בהריון.. או כל תירוץ אחר כשבעצם זה משהו אחר שאפשר לפתור אותו ולא ברירת המחדל של אישה.
אני ניסיתי סדרה של דיקור והאמת שלא עזר בכללאמא לאוצר❤
לא לזה ולא למטרה שעשיתי אותו.. ואצל מידי שממש נחשבת טובה זה היה
נורמלי לגמריoo
וגם התגובות צפויות לגמרי
אני לא חושבת שהרגשה של עייפות תמידית זה נורמליפרח חדש
כלומר
אם את עסוקה הרבה עם הילדים ולא נחה לרגע וקמה מלא בלילה ועובדת משרה מלאה ועוד ועוד אז זה מסביר
אבל הילדים כבר לא פיציים
יש לילות שאת ישנה טוב
אז לא אמורים להרגיש ככה באופן תמידי, ככה לפחות מנסיון שלי.
כי אם ככה, לגרום לעצמך להיות פחות עייפה בלי למצוא סיבה זה לא בעיה ואת לא צריכה את העצות שלנו
נשמע שכן יש פה משהו חריג שהוא מעבר לשינה וזמן לעצמך.
את מתארת עייפות קיצוניתמתואמת
לא עייפות רגילה של אמא לקטנים...
(ואני לא חושבת שנכון לתלות באימהות קשיים שמפריעים בתפקוד בחיים... לפני כמה שנים הייתה לי תקופה של חולשה מטורפת בידיים, והתקשרתי למוקד אחיות כדי לשאול מה זה. האחות שם שמעה שיש לי שבעה ילדים ומיד אמרה, "נו, מה את רוצה, ברור שתהיה לך חולשה". ואיך כעסתי! כי זו לא הייתה חולשה רגילה... אז מה הקשר לזה שיש לי שבעה ילדים? ב"ה רופאת המשפחה התייחסה לזה ברצינות ושלחה אותי לבירורים. בפועל לא היה לי כלום ב"ה ואני לא יודעת ממה זה נבע, אבל עדיין - זה לא משהו שאפשר לפטור באימהות...)
הדוגמהoo
שלך דווקא מוכיחה ההפך ממה שאמרת
היתה לך חולשה שלא היתה לה סיבה אחרת
אלא כנראה מדברים רגילים כמו עומס יתר
זו לא האמהות
זה הדברים שהיא מביאה איתה
כמו חוסר שינה עומס ועוד דברים שכתבתי למטה (שגם יכולים להיות בלי אמהות)
זו הייתה חולשה חריגהמתואמת
שלא הייתה לי מעולם לפני כן, וגם אחרי כן (עם יותר ילדים) לא הייתה לי כמוה בעוצמה כזו.
אני לא יודעת מה הסיבה לה, אבל ברור שהיא לא הייתה קשורה נטו לעומס החיים.
ואיש רפואה שיפטור אישה שמתלוננת על משהו חריג בכך שהיא אמא, עלול לפספס דברים קריטיים.
זה נכוןoo
לגבי איש רפואה
איך את יודעת שהסיבה לא היתה קשורה לעומס?
אולי היה עומס על הידיים והחולשה גרמה לך לתת להן יותר מנוחה
כי לא היה לי עומס חריג על הידיים דווקא באותה תקופהמתואמת
הסיבה היחידה שאני יכולה למצוא לזה היא עומס רגשי חריג (זו הייתה תקופת הקורונה).
או שאולי היה לי משהו פיזי, שעד הבדיקות כבר עבר... (אולי אפילו פוסט קורונה, מי יודע)
יכול להיות שזה רק האמהות, אבל אם לא, לא כדאי לפספסאולי בקרובאחרונה
לדעתי כל ההצעות לבדיקות רפואיות זה כדי לא לפספס כלום אם יש ח"ו, כי אם פיזית הכל תקין זה כנראה רק חוסר בשינה/האימהות וכו'.. אבל בשביל לא לפספס כלום (אם מפילים את כל הבעיות על האמהות) כדאי גם לעשות בדיקות פיזיות. מצטרפת להמלצה לבדוק את בלוטת התריס, מישהי כתבה לך לבדוק גם freeT4, כדאי גם 3, למרות שנראלי בד"כ בודקים הכל ביחד (אלו הורמונים שבלוטת התריס מפרישה וזה עוזר להבין אם יש בעיה בלוטת התריס)
נורמלי בהחלטoo
עייפות יכולה לנבוע מהרבה דברים
פיזיים ונפשיים כמו:
1. חוסר בשעות שינה (8 שעות אחרי קיזוז קימות)
2. תזונה לא מאוזנת/ מספיק מזינה
3. חוסר בפעילות גופנית
4. חוסר במנוחה פיזית
5. עומס משימות
6. לחץ בעבודה/ בבית
7. חוסר בהפסקות ממשימות בעבודה/ בבית
8. חוסר בזמן עצמי
9. הימצאות תמידית במקומות רועשים
כשהפחחתי סוכרים וגלוטןytrewq
הרגשתי הרבה יותר רעננה ועירנית!
לא היה לי צורך בשנצ, הייתי מתעוררת בבוקר ומצליחה לקום מהמיטה בזריזות וכו'...
למישהי יש ניסיון עם לידת עכוז אחרי קיסרי?אנונימית בהו"ל
תבררי מול בתי חולים אם זה בכלל אפשריהשם שלי
זה אפשרי אם חותמים על סירוב לניתוחאנונימית בהו"ל
יש הבדל גדולהשם שלי
אם בית חולים מאפשר מלכתחילה לנסות לידה רגילה במצב כזה.
או שהאישה מכריחה אותם לילד אותה ככה, כי היא מסרבת לניתוח.
ואז אולי זה מה שיקרה, כי לא יכולים לכפות ניתוח, אבל כל האווירה תהיה של הלחצות, ועל כל דבר קטן ינסו לשכנע לעבור לניתוח.
אין לי מושג מה המדיניות של בתי החולים. אבל אם יש בית חולים שמאפשר, ומוכן להתגייס לזה, אז עדיף.
ואגב, אני ילדתי בניתוח בלי לחתום על הסכמה. ברור שהסכמתי, אבל זה היה כל כך מיידי, שבכלל לא נתנו לי לחתום.
ואיך הרגשת אחרי?אנונימית בהו"ל
מבחינת הניתוח?השם שלי
ב"ה התאוששתי בקלות.
מבחינת זה שלא חתמתי על הסכמה,
אז קודם כל כן הסכמתי, ושיתפתי פעולה. רק לא חתמתי על הטפסים.
ולמחרת הרופא הגיע אלי להתנצל.
זה היה ניתוח חירום ממש, אם היו עוד מחכים, לא בטוח שהתינוק היה שורד.
לצערי אין בי"ח בארץ שמאפשר את זה ככה בקלותאנונימית בהו"ל
ביקור חולים עשו את זהשושנושי
יש רופא בשם דר' שווד פיליפ שהיה עושה את זה.
אני יודעת שאחרי שנסגר ביקור חולים הוא עבר לשערי צדק
אולי אפשר לברר איתם אם הוא עדיין עובד שם
אם אכן עובד שם אולי אם זה ממש קריטי לך אפשר לסגור על רופא פרטי ללידה?
אופציה נוספת שמרגיש לי הגיוני שיסכימו זה סנט ג'וזף - הם באופן כללי בגישה מאוד מאוד טבעית בלידות. ברמה שלא כל הזמן יש בכלל מרדים במבנה..
זה בית חולים נוצרי בירושלים, יש יהודיות שמרגישות בנוח ויולדות שם. אני מכירה אחת כזאת שהיה לה ממש קריטי כל הקטע של הטבעי והיה לה טוב.
נשמע לי הגיוני שגם לניאדו מאפשריםשושנושי
לניאדו בדומה לביקור חולים דוגלים מאוד בלידות טבעיות
אולי תבררי עליהם קצת יותר
לא מאפשריםאנונימית בהו"ל
יילוד תינוק עכוזחנוקה
דורש מומחיות גדולה.
לא סתם הפסיקו ליילד עכוז- כי זה מסוכן.
אז אם בביח אין רופא מומחה לזה-
נשמע לי ממש התאבדות.
סליחה על החריפות...
אבל המטרה שהולכים לביח היא בשביל שיהיה שם מישהו שציל חיים במקרה הצורך.
אפשר גם ללדת בבית- שם אף אחד לא ייקח אותך לניתוח..
איך אפשר לדעת מראש אם יש רופא מתאיםאנונימית בהו"ל
או לא באותה משמרת?
לוקחים רופא פרטיעדיין טרייה
תתחילי בלהתייעץ עם רופא מומחה. לא כל מנך ולא בכל מצב (לא יודעת לגבי לידה אחרי קיסרי) מתאים ליילד עכוז.
כבר כמה רופאים אמרו שזה אפשריאנונימית בהו"ל
אך לא בבית רפואה בישראל. רק אם חותמים על סירוב.
בחיים לא הייתי חותמת מראש על סירובשושנושי
מרגיש לי חסר אחריות מדרגה ראשונה.
אם הם יציעו במהלך הלידה, את יכולה לשקול להתלבט ולהחליט
אבל מלכתכילה לסרב בלי לדעת מה יקרה בדרך? מטורף לדעתי.
אף פעם אי אפשר לדעת מה יקרה בדרך...אנונימית בהו"ל
גם בעיני. אלא אם כן, במקרה חירום מנתחים בלי הסכמהיעל מהדרום
לק"י
כמו שמישהי פה כתבה שהיא הסכימה רק בע"פ, כי אם לא, זה היה כנראה לא נגמר טוב.
(לא מדברת על כל ניתוח חירום. לא כולם בלחץ של דקות).
לי איןיעל מהדרום
לק"י
הקטן שלי היה במצג עכוז (וב"ה התהפך לבד בסוף), ואני אחרי קיסרי.
אבל כשהרופאה אמרה לי מה האפשרויות, היא אמרה שאפשר ללדת בלידת עכוז (היא לא המליצה. אבל לא אמרה משהו על הקיסרי שעברתי).
אז אולי בסורוקה זה אפשרי. לא ביררתי.
זו את מהשרשורים הקודמים?יעל מהדרום
לק"י
כתבת שבעבר היפוך לא עזר לך?
(אני בכל מקרה קבעתי תור להיפוך. לידת עכוז לא רציתי לנסות).
כן, ניסיתי היפוךאנונימית בהו"ל
לצערי לא הצליח
אויש. ולא מציעים לנסות שוב?יעל מהדרום
לא, טוענים שיש סיבה לזה ועדיף ללדת עכוזאנונימית בהו"ל
בעז"ה שתלדי בלידה קלה ומהירהיעל מהדרום
לק"י
ובידיים בריאות ומלאות!!
אם את רוצה לקחת רופא פרטיבארץ אהבתי
הייתי בודקת את ד"ר פלוטקין בשע"צ.
אני לקחתי אותו מסיבות אחרות, אבל כשביררתי עליו ראיתי שהוא גם מיילד עכוז, ובכלל הוא ממש מקצועי (הוא גם עשה לי היפוך. אולי ירצה לנסות שוב לפני הלידה..).
זה לא זול (כ-10,000 ש"ח. אצלנו ההורים עזרו), אבל בעיני זו הדרך הכי בטוחה ללדת ככה.
היום רוצים באיזור ה-20,000אנונימית בהו"ל
אבל השאלה שלי היא על עצם הלידה
אם בכלל כדאי לנסות
והאם אפשר לעשות קיסרי אם זה לא מצליח
מן הסתם שאם ליילד עכוז לא מצליח, עוברים לניתויעל מהדרום
מאיזה בחינה כדאי?חילזון 123
לניתוח נוסף גם יש השלכות וסיכונים.
אז אם זה חשוב לך בטח שכדאי לברר.
אבל כן כדאי למצוא מישהו שיודע לעשות את זה.
קיסרי תמיד אפשר לעשות בסוף...
השאלה היא איך ניתוח עוזר במקרהאנונימית בהו"ל
שלידת עכוז לא מצליחה
מה זאת אומרת?השם שלי
לסיים את הלידה בשלום לאמא ולתינוק.
אמממ... להציל את האמא ואת התינוק?שלומית.
והאמת שאני בתור תומכת דגולה של לידות טבעיות, אומרת שלדעתי אם אין אף רופא שמוכן לקחת אחריות על הלידה הזו אז לא נראה לי כדאי ללכת על זה...
כן הייתי עושה מאמץ לחפש רופא פרטי שמוכן לנסות ליילד - ולנתח במידת הצורך. כדאי לברר על דר פלוטקין ודר שווד בשעצ
מסכימהאיזמרגד1
בסופו של דבר המטרה העיקרית של לידה זה תינוק ואמא בריאים. אז אם אף רופא או בית רפואה לא מאפשרים, כנראה שזה באמת סיכון גדול מדי...
יש רופאים שמוכנים באופן פרטיאנונימית בהו"ל
בתי חולים לא מאפשרים
רופא שמוכן פרטיחנוקה
איפה הוא מציע לבצע את הלידה? בבית?
זה ממש מוזר
כי ההנחיות של משרד הבריאות לא מתירות לבצע לידת בית בלידת עכוז ולדעתי אפילו לא אחרי קיסרי.
יכולים לשלול לו את הרשיון
אם יש רופא משוכן לקחת אחריות על כזו לידה שיציע איפה.
אמורים גם לקבוע פגישה מקדימה שבה תציפי את כל השאלות שלך
לוודא שחוצמזה שלא תלדי בקיסרי- גם תצאי משם בריאה ושלימה וגם בתינוק.
ועוד משהו- אני לא יודעת כמה אני צודקת במחקרים
אבל בעברי ניתוח חירום
ואני חושבת שאין להשוות בין קיסרי ידידותי (שעושים בכמה בתי חולים בארץ)
בהרדמה אפידורלית, כשבעלך לידך, עם אפס הפרדה
לניתוח חירום שאת מובהלת אליו בסכנת חיים.
אפילו זה שבניתוח אלקטיבי מתוכנן בדרכ זה בשעותה בוקר, הרופאה שלי אמרה לי שאין ענין לקחת פרטי
כי זה בדרך כלל נעשה עי רופאים מנוסים ובכירים
לעומת ניתוח חירום שאת נופלת על מי שנמצא אז
יכול להיות סטז'ר שזה הניתוח הראשון שהוא מבצע..
ההרדמה הכללית היא לא בריאה
וגם זה שהניתוח חירום הוך את ההרדמה למסוכנת יותר (כי אין צום לפני כן)
לכן, אם יש סיכוי גבוה שלידת עכוז תהפוך לניתוח חירום-
לא הייתי מנסה. זה מאמץ גדול מדי עם סיכון גדול מדי בסיבוב.
כמובן זה הלידה שלך והגוף שלך, אבל תשקלי את זה.
נכון אחרי ניתוח רוצים מאד חוויה מתקנת של לידה חיובית
אבל בכל מקרה זה לא מה שיהיה לך פה. זה לידה בסיכון, בסיטואציה מאד רפואית, ועם אחוזי הצלחה לא גבוהים (וזה בהנחה שתצליחי למצוא רופא ולעשותא ת זה בטיחותי)
ליבי איתך
המון המון תפילות!!
(אגב העכוז שלי התהפך עכשיו בשבוע 37!!! אז אני מבינה לגמרי לליבך. אני הלכתי לרפואה אלטרנטיבית כי לא אפשרו לי בכלל לנסות היפוך בביח אחרי הקיסרי הקודם. אמרו שמסוכן מדי)
וואו טירוףףתוהה לעצמי
ללידה או לניתוח?
אם את לוקחת רופא פרטיחילזון 123
הוא גם יילד וגם יעשה את הניתוח אם יהיה צורך
גיסתירקאני
ילדה לידת עכוז
לידה ראשונה ככה שלא היה עבר לפני כן
זה היה בביקור חולים אז זה כבר לא רלוונטי
ממה שהבנתי עשו את זה בחדר ניתוח כדי שעל כל מקרה מיד יוכלו לנתח
אחרי קיסרי זה שונה לדעתי..אולי בקרוב
כי גם ככה מפחדים מלידה רגילה שלא יהיה קרע ברחם הצלקת של הקיסרי ויש גם הגבלות על זרוזים, אז לידת עכוז שזה גם ככה סיכון.. אז סיכון כפול לא נגמר לי כזה פשוט..
האמת שאני חושבת שלי לא היה אומץ לנסות..
אם חשוב לך לידה טבעיתממשיכה לחלום
הייתי מתייעצת עם רופא מומחה מה הכדאיות של הלידה הזאת,
בסוף המטרות הן אמא ותינוק בריאים
את רוצה יכולת ללדת עוד בהמשך החיים
את רוצה התאוששות קלה ככל הניתן
יש גבול דק בין לרצות לידה טבעית לבין להפוך את זה למטרה, זאת לא המטרה
וצריך מאוד להיזהר לא להיכנס לסכנה
כי לפי איך שזה נשמע מעבר לניתוח קיסרי בהול באמצע לידת עכוז זה מצב חירום, והתאוששות ממצב כזה עשויה להיות יותר קשה משמעותית מהתאוששות מהיתוח מתוכנן
👆🏼👆🏼👆🏼👆🏼👆🏼 מצטרפתאולי בקרוב
אין לי נסיון אחרי קיסריסתם שם 1אחרונה
אבל יש לי הרבה נסיון עם לידות עכוז
לא הייתי שוללת חד משמעי
בעיניי שווה לנסות
מוזמנת להתייעץ אם תרצי, בשמחה