לכל האנשים שנוסעים להורים לשבת או מארחים אותם לשבת,וואוו
כן, מותר מה-4/5/2020קרן-הפוך
4 במאי
• בוטלה המגבלה שלפיה מותר לצאת ממקום המגורים עד למרחק של 100 מטר לכל היותר. (למעט למטרות מסוימות). המשמעות: מותר לצאת מהבית לכל מרחק.
• מותר לבקר בני משפחה מדרגה ראשונה (כולל סבים וסבתות).
הנחיות ומגבלות קורונה מעודכנות: מה מותר ומה אסור?
| שירותי בריאות כללית
לבקר זה לא להתארח/לארח, וההנחיות הן 2 מטרוואוו
האזרחים מפרשים כל אחד לפי דרכו ורצונו את ההנחיות לגבי אירוחקרן-הפוך
לבקר ולהתארח - לא ראיתי שהיו הנחיות פרטניות איך לארח ולבקר, כן לישון / לא לישון.
את שאלת את משרד הבריאות או חיפשת הנחיות עדכניות באתר?פה לקצת
מגיבה לי? אנחנו כל הזמן שואלים ובודקים.וואוו
אז הנה, מותר.פה לקצת
מתאים לך להיפגש ככה? בבקשה
אבל לא מבינה באיזה קטע את מבקרת את כל האחרים
כי זה מרגיז. לדעתי חוסר אחריות. אנחנו שאלנווואוו
אז1234אנונימי
נשמע לי מאוד מוזר לאשר לילדים ללכת לבית ספר, גם זו מסגרת הרבה יותר המונית, אבל לבקר את ההורים אסור
זה ממש לא מה שברור מההנחיות שלהםפה לקצת
אני מתארחת אצל ההורים שלי ולא חושבת שזה חוסר אחריות, יותר חסר אחריות בעיניי זה לשלוח את הילדים לבית הספר.
אמא שלי גננת, נראה לך שיותר בטוח לה לפגוש עוד 90 ילדים זרים והוריהם מאשר את הילדים שלה?
ילדים זה ילדים.. השאלה מי אנחנו. עושים מהוואוו
ילדים נפגשים איתנו, ואם הם נדבקים הם יכולים להדביק גם אותנופה לקצת
תראי לי איפה בהנחיות כתוב שאסור להתארח אצל ההורים, זה הפירוש שלך להנחיות.
כתוב שמותר לארח ולהתארח. לא כתוב במפורש שאפשרקרן-הפוך
אז אם1234אנונימי
אני לא חושבת שיש בעייה לארח עם שינה.קרן-הפוך
לא נכון. תדייקי. לבקר אינו לארח ולהתארח.וואוו
אז כנראה שסומכים על שיקול דעתנופה לקצת
רוצה שאשלח לך תשובה שקיבלנו? מחפשת.וואוו
לא. כי אני לא שאלתי ואני מסתפקת בהנחיות היבשותפה לקצת
אבא שלי היה עובד חיוני כל התקופה, אמא שלי ואחים שלי חזרו לעבודה.
מה ההגיון בלא להתארח אצל ההורים אבל לפגוש את כל העולם חוץ מהם?
ותאמיני לי, שהגל השני יהיה לא בגלל האירוח של ההורים אלא בגלל הפתיחה של הכל בבת אחת.
את רוצה להחמיר על עצמך? בכייף. אבל אל תכפי עלינו ואל תוציאי אותנו לא בסדר.
ואם ההורים שלך בסיכון אז אני מבינה את ההימנעות שלך אבל ההורים שלי לא בסיכון ומבחינתנו זה בסדר שנפגש.
מעתיקה מהווטסאפ. שיצביע מי שמקפיד על ריחוק ומסיכות כל השבת.וואוו
כללי התנהגות בעת ביקור בני משפחה מדרגה ראשונה, בייחוד סבא וסבתא:
לא נפגשים יותר ממשפחה גרעינית אחת עם סבא וסבתא. לא יוצרים התקהלות בבית של סבא וסבתא – לא יותר מכמות האנשים שמאפשרת מרחק של 2 מטרים האחד מהשני.מיד כשמגיעים לבית של סבא וסבתא שוטפים ידיים - לא נוגעים בכלום לפני כן.לא מנשקים, לא מחבקים, לא נוגעים, מקפידים על עטיית מסיכות – שומרים על מרחק.לא אוכלים בכלי אוכל משותפים – משתמשים בכלים חד פעמיים או בכף הגשה מרכזית בכל מגש. את כלי האוכל כדאי לשטוף במדיח בטמפרטורה של 60 מעלות או יותר.לא מגיעים לביקור אם יש חום או תסמינים נשימתיים.• מאווררים את הבית – פותחים חלונות, דלתות של מרפסות וכו'.במידת האפשר, מקיימים את הביקור בשטח פתוח באזור הבית, תוך שמירה על הנחיות משרד הבריאות וריחוק מאנשים נוספים במרחב הציבורי.
האם ניתן כל השבת לשמור על ההנחיות ?
במידה וכן אין הגבלה של זמן.
כמובן שבשעת הסעודה ניתן להסיר את המסיכות.
זה בדיוק מה שאני שלחתי לך בקישורפה לקצת
דווקא משבר הקורונה צריך ללמד אותנו לקחת אחריות על עצמנו,קרן-הפוך
מבחינתי לקחת אחריות=להקשיב להנחיותסורבה
אבל לא כתוב1234אנונימי
אם לא כתוב בחוק, את מצפה שאני אגש לכנסת ואשאל אותם? או שאם לא כתוב שאסור אז כנראה מותר?
יש ווטסאפ.וואוו
לא עשו מערכת חוקים נפרדת לשומרי שבת...קרן-הפוך
הציבור הכללי, שאינו שומר שבת, נוסע לארוחת שישי / ליל שבת, וחוזר הביתה.
דתיים- מארחים עם שינה.
אם את יכולה להתארח/לארח בשבתסורבה
לא נוגעים (אישית לא הייתי עומדת בזה)
לא משתמשים באותם כלי אוכל (סבבה, חד פעמי)
מאווררים את הבית (בחום הזה מישהו מסוגל?)
אז סבבה, אתם שומרים על ההנחיות. לי זה פשוט לא נראה פרקטי.
גם למשרד הבריאות ברור שלא פרקטי להקפיד על ההנחיות האלהפה לקצת
נראה לך שמישהו שם חושב שבאמת הילדים ישמרו על מרחק ועל אפס מגע?
אנחנו בניסוי כרגע, משחררים ובודקים מה יקרה
אז שכל אחד יקח אחריות על עצמו, אם יש לו במשפחה מישהו עם סיכון- שיזהר יותר.
מסיכות כל השבת חוץ מבאוכל? מישהווואוו
אני לא מסוגלת גם במשך שעה בסופרפה לקצת
אז להיות עם מסיכה בבית?
אני רוצה לראות את מי שכתב את ההנחיות האלה מקיים אותן, הן לא מעשיות.
לכן אנחנו לא נוסעיםסורבה
אבל אלו ההנחיות היבשות. אף אחד לא ירד לרזולוציות של מספר שעות וכד'
אני מקשיבה להנחיות וישנה אצל ההורים שליפה לקצת
לא השתנה משהו מאז שאסרווואוו
בטח שכןפה לקצת
האחריות שלנו היא גם כלפי הכלל. לא רק כלפי עצמנו.וואוו
ניראץי שהחזרה לבתי הספרחגהבגה
אני מדברת רק על שבת. לא על מפגש מוגבל בזמןוואוו
^^^אמא וגם
אם מדובר בהורים מבוגרים או כאלה בסיכון אני חושבת שכדאי להקפיד אפילו מעבר.
אז כנראה שלפי צו הבריאות הלאומי מותר. ולפי מצפון הבריאות--אמהלה
אסור!!!
גם אני בת להורים בסיכון.
גם אני נקרעת מגעגועים,
גם אמא שלי בוכה לי כל יום בטלפון כשאני מספרת לה על התפתחות התאומות.
גם אני רוצה כבר לתת חיבוק לאבא ואמא
אבל-
המצפון שלי אומר לי
שאם אני באמת רוצה את ההורים שלי בחיים,
כדאי לי להתאפק עוד קצת.
למרות שאני בבית ולא יצאתי כבר חודשיים...
אבל מספיק שבעלי (עובד חיוני) נדבק ח"ו ממישהו למרות כל הזהירות
וח"ו אם מרוב געגועים אני פשוט ילך להורים
ח"ו.....
ולצערי חוויתי מקרוב מאד טרגדיה נוראית מהקורונה
לא מאחלת לאף אחת
אני גם חוויתי טרגדיה קשה בעקבות הקורונהטארקו
(הם בני 40+)
דברתי כמובן על הורים בסיכון.שמחה בשבילך שאת כן יכולהאמהלה
מסכימה איתך לגבי הסיכוןטארקו
אנחנו לא נוסעיםסורבה
אבל אני תוהה אם זה הפך לגזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה? 😔
לי לא כזה1234אנונימי
הן די מעורפלות ולא עונות לכל דבר.
וגם, האם ההנחיות הן כדי להגן על סבא וסבתא או כדי למנוע התפרצות מחלה?
זה לא ברור.
אם אין מישהו בקבוצת סיכון, אני לא רואה מניעה מללכת
אם מעורפל שואלים. נוח מאוד להחליט לבד.וואוו
לא יודעת1234אנונימי
אני אגיד דוגרי, אף אחד כמעט כבר לא מקפיד על זה.
ולפעמים למשרד הבריאות נוח להשאיר את ההנחיות מעורפלות.
וכן, בא לי להיות ראש קטן עכשיו. הייתי חודשיים בבית לבד עם הבן שלי. בשבוע האחרון ישבתי על הספה ולא הצלחתי להזיז את עצמי, פשוט דכאון.
אז אם אומרים לי בפירוש לא, אני לא אסע אבל אם לא אומרים בפירוש, ואני מרגישה שזה מתחיל להשפיע על המצב הנפשי שלי, אני אסע בהחלט.
במיוחד שכולם כבר חוזרים. אז מה, מותר לי ללכת לעבודה אבל לא לפגוש את אמא שלי? הבן שלי יכול ללכת למכון ולהתחבק שם עם כל החברים אבל לא לראות את סבא וסבתא שלו? (שלא בקבוצת סיכון) זה נראה לי מוגזם ולא הגיוני.
ושאלתי גם רופא, והוא אמר שזה בסדר
אנחנו לא נציגי משרד הבריאות,סורבה
ברור שזה משפיע על המצב הנפשי, תאמיני לי שגם עלי והרבה. זו מציאות כל כך לא נורמלית.
לגבי הפסקה האחרונה ההפך- משרד הבריאות אמר במפורש *כן* להיפגש עם סבא וסבתא. אבל עם אמצעי זהירות
להיפגש. לא לשהות 25 שעות יחד.וואוו
למה, כתוב איפשהו כמה שעות מותר?טארקו
לצורך העניין מותר להיפגש גם למשך שבוע. לא כתוב בשום מקום הגבלת זמן.
נו במתבימבה אדומה
זה המלצות. כתוב בפירוש שזה המלצות.טארקו
אשתדל לא להיפגע ממך...בימבה אדומה
אשמח שתראי לי שזה המלצות ולא הנחיות לשגרה החדשה. באמת שאשמח לדעת...
נראה לי שחבל להתווכח ככהבארץ אהבתי
אגב, עוד לפני שהתירו ביקורים אצל סבא וסבתא, כבר התירו שמירה משותפת על הילדים בקרב שלוש משפחות קבועות, ושם לא הגבילו עם שום הנחיות מיוחדות של שמירת מרחק (אני מניחה שמתוך הבנה שעם ילדים זה לא ממש מעשי, וגם מתוך כך שמדובר במשפחות צעירות עם ילדים כך שהסיכון נמוך גם אם יש הדבקה).
אם לא היו אצל ההורים שלנו אנשים בקבוצת סיכון, הייתי מבחינתי מחליטה שאנחנו 'שלוש משפחות' שיכולות 'לשמור ביחד על הילדים'. מה ההבדל אם זה ההורים שלי או שכנים שלי? מבחינתי חשוב לי יותר הקרבה עם ההורים שלי...
(ונראה לי גם שכל ההנחיות על סבים וסבתות, זה מתוך הנחה שבדרך כלל סבים וסבתות הם בקבוצת סיכון. זה שלא מכניסים סעיף מיוחד שמוציא את אלו שלא בקבוצת סיכון מההנחיות זה באמת מבלבל והופך את זה לפחות ברור, אבל מצד ההגיון כך נשמע לי)
מעשית, כיוון שכן יש לנו אנשים בקבוצת סיכון בשני הצדדים אנחנו באמת לא מבקרים כרגע, אבל לא חושבת שנכון לבקר (מלשון ביקורת הפעם
) את מי שמחליטה שעבורם כן נכון לבקר.אותי הרבה יותר מתסכל ומרגיז לראות את האנשים בעבודה שלי שמזלזלים בהנחיות כשבאמת היה אפשר להקפיד יותר בלי טרחה גדולה מידי...
אני לא מתווכחתבימבה אדומה
אני מבינה כמוך את ההנחיותבארץ אהבתי
ועדיין, הורים שאינם בקבוצת סיכון ונחשפים בעצמם לאחרים בעבודה שלהם, לא נשמע לי שאלו ה'סבא וסבתא' שעליהן מזהירים כל כך בהנחיות.
מבחינתי לנסוע להורים כאלו זה כמו להתארח אצל אח או אחות (גם את זה עוד לא עשינו, אבל לא חושבת שהיינו נמנעים אם היה מסתדר להתארח).
בעבודה שלי יש זלזול בהנחיות מפורשות הרבה יותר, כשאין באמת סיבה אמיתית לזלזל (החל המסכות על הסנטר לחלק נכבד מהאנשים, וכלה בתלמידים שאוכלים ביחד באותו שולחן ומכניסים ידיים לצלחות אחד של השני, וגם יותר מזה שכבר לא נעים לי לכתוב...)
אז אני מסכימה שלפי ההנחיות היבשות אולי עדיין לא אמורים לבקר (למרות שגם פה אפשר להסתמך על האפשרות ששלוש משפחות ישמרו יחד על הילדים, ולהחשיב את ההורים כאחת משלושת המשפחות), אבל זה לא נשמע לי כמו זלזול סתם בהנחיות אלא כשיקול דעת הגיוני שהמשפחה עושה לעצמה בהתחשב בנתונים שלה. וגם על פי שיקול הדעת שלי זה לא נשמע לי סיכון מוגזם (אותי הרבה יותר מלחיצה הפתיחה של כל המשק כמעט בבת אחת, לא נראה לי שעוד משפחה שתבקר את ההורים היא זו שתעשה את השינוי לכאן או לכאן).
ושוב - כל מה שאני כותבת זה על הורים שלא בקבוצת סיכון (או על משפחות שכמעט לא נחשפו לאף אחד ומרגישים מספיק בטוחים לבקר את ההורים שכן בקבוצת סיכון).
אני באופן אישי עוד לא מבקרת את ההורים כי מרגישה שזה כן עלול לסכן אותם עם הנתונים שלי.
תודה רבה על ההסבר הנעיםבימבה אדומה

רק מעירה שאמרת מה זה משנה עוד משפחה אחת... זה לא נכון בהסתכלות רוחבית גורפת שכולם נוהגים כך... ובתור אנשים מאמינים אנחנו יודעים שלכל מעשה ולכל דבר יש משמעות ובטח שחשובה הכוונה והמאמץ מאחורי כל דבר...
ומסכימה שההנחיות הללו כנרטה מדברים על יותר מבוגרים בסיכון...
הקורונה באמת לא הולכת להיעלם בקרוב ואני מתלבטת מה ההשתדלות שלנו כרגע... לזרוק הכל? אולי מש' הבריאות נאלץ לפתוח הכל אבל אם לי יש אפשרות להימנע ולמנוע עוד הידבקות אחת, זה לא מה שמצופה ממני שם למעלה? אני שואלת בשיא ברצינות בקול רם... מוזמנות להאיר את עיניי
שמחה שעשה לך טוב
מנסה לענות...בארץ אהבתי
אני באופן כללי בדברים כאלו מנסה לחשוב מה היה קורה אם כולם היו עושים מה שאני עושה. אם אני מסתמכת על זה שכולם לא עושים אז משהו פה לא נכון.
(אם היתה לי למשל מחשבה שאולי לא כל כך נורא לצאת לגינה כי גם ככה אין בה ילדים אז אין אפילו ממי להידבק או מי להדביק, אז התשובה היא שברור שלא, כי לא נכון ולא הגיוני שאני אהיה המרוויחה היחידה מזה שאחרים שומרים על הכללים).
ובחזרה לביקורים של סבא וסבתא (צעירים שגם ככה עובדים ולא בסיכון) -
אנחנו עכשיו בשלב שהמשק נפתח, בהדרגה ולפי סדר עדיפויות בעיקר כלכלי.
אבל בתפיסה שלי קשר משפחתי היה צריך להיות בסדר עדיפויות גבוה יותר.
באופן אישי, אם היו שואלים אותי, אחרי התקופה של ההסגר שרוב המשפחות היו מבודדות ונזהרו באמת מכל חשיפה לאחרים, ובשלב שכבר היתה ירידה ברמת ההדבקה והיו מחשבות על התחלה של חזרה לשגרה, זה הזמן (בדיוק רגע לפני שמתחילים לפתוח הכל) שבו היו צריכים להתיר ביקורים אצל סבא וסבתא (אפילו אלו שבקבוצת סיכון), תוך שמירה על כללי זהירות (בשלב הזה הייתי אולי ממליצה למי שהסבים בקבוצת סיכון להעדיף מפגש בחוץ לזמן מוגבל, אבל וודאי שלמי שהסבים לא בקבוצת סיכון הייתי מתירה לבוא לשבת שלמה).
האמת שאני כן ניסיתי ליזום מפגש בחוץ עם הסבים בשלב הזה (אז גם מזג האוויר היה נעים אז זה היה יכול להיות ממש נחמד), אבל בגלל שההנחיות עדיין לא אפשרו שום מפגש כזה אז הסבים חששו ואנחנו לא לחצנו...
זה שאושרו מפגשים רק אחרי שהתחילו להחזיר שוב את המשק ולפני שרואים באמת את ההשלכות של כל הפתיחה זה די מלחיץ אותי...
אבל למי שהסבא וסבתא צעירים ולא בקבוצת סיכון, הייתי אומרת שעכשיו זה בהחלט זמן שנכון לבקר. גם לשבת שלמה.
אם החליטו על פתיחה של כל המשק כולל דברים שמבחינתי הם באמת הרבה פחות חיוניים, אז לא נראה לי סביר שרק מפגשים משפחתיים לא יוכלו להתקיים בשביל למנוע עוד הדבקה, כשיש להם ערך הרבה יותר גבוה בעיני. (ונכון שאי אפשר לגמרי לשמור על זהירות אצל סבא וסבתא, אבל גם בעבודה שלי לא ובכל זאת החזירו אותה, אז זה כנראה בגדר סיכון סביר בשלב זה).
ושאלת מה צריכה להיות ההשתדלות שלנו כרגע?
אני חושבת שבהחלט ההשתדלות שלנו צריכה להיות להיזהר איפה שרק אפשר. בכל יציאה להקפיד על כל הכללים שצריך (מסכה, חיטוי וכו'), אפילו להעיר לאחרים איפה שאפשר (אני במקום העבודה שלי מקפידה על כל מה שאני יכולה גם כשזה נראה מגוחך כי אין כמעט הקפדה מסביבי, וגם פניתי למנהל עם כל הדברים שראיתי שלא מקפידים עליהם ובבקשה לחדד נהלים ובהחלט היה שיפור...), וכמובן עם זהירות יתירה על כל מי שבקבוצת סיכון, וכל זה תוך שמירה על בריאות הנפש והשמחה שלנו ושל המשפחה.
וכמובן גם תפילה...
מהממת את!! 😍😍❤️לפניו ברננה!
תודה רבה
בימבה אדומהאחרונה
נקודה למחשבה.... לצערי בשני הצדדים שלנו זה לא רלוונטי אבל זה לא מונע מצד מסויים להמשיך להזמין... לפחות הם מבינים ולא לוחצים...
איפה זה כתוב?פה לקצת
ממש כל מילהלפניו ברננה!
למה שאני אתקל בזלזול מצד אחרים על זה שאני שומרת על ריחוק, בשביל מה אני מרגישה היחידה ששומרת על ריחוק?
בתור מישהי שהילדים שלה לא חזרו למעון בגלל שלא היה מספיק מקום אחרי הקטנת הכיתות, דבר שאני לא מבינה מה הקטע שלו בכיתת מעון גדולה, שלושה ילדים יותר או פחות.. נו באמת. בכל מקרה הם לא שומרים על ריחוק.
אז הילדים האלו שלא נחשפו לאף אחד חוץ מאבא אמא ושלושה שכנים, לא רואה סיבה שלא יסעו שבת לסבא וסבתא.
לגבי הדכדוך ממש מתחברת ..
והשכנים לכי תדעי למי נחשפווואוו
^^וגם מהצד השניאפונה
חודשיים לא יצאה מהבית.
הבריאות הנפשית שלה בסכנה! כן, סכנה אמיתית!
אז זה הזמן לבקר אותה, לפני שחוזרים למסגרות מלאות ולפני הגל השני אם יהיה.
גם אצלינו זה היה השיקול.44444
מה בדיוק שאלת את הרופא ומה ענה? מדגישה שובוואוו
למה, זה די ברורסורבה
לשמור מרחק 2 מטר
לא לחבק, לא לנשק
להיות עפ מסכות
לא לאכול מאותם כלים
לא בדיוק מסתדר עם אירוח לשבת.
לא הבנתי את השאלה- אם זה להגן על סבא וסבתא או כדי למנוע התפרצות מחלה. זה היינו הך.
אני מאוד מבינה את העניין אם אין גורמי סיכון. מצד שני, אם יש התפרצות חוזרת- בסוף החלשים נפגעים (כלומר גם אם אין במשפחה זה כל כך מדבק שזה יכול חס וחלילה להגיע למי שכן עם מחלות רקע).
גם אנחנו לא נוסעים בינתייםבארץ אהבתי
אבל כל עוד הידבקות שלהם עלולה לסכן אותם ח"ו, ודווקא עכשיו כשכולנו התחלנו שוב לצאת לעבודה וללימודים (עם אחרים שלא שומרים על הנהלים לצערי...) אני לא רוצה לקחת אחריות...
לא קשור רק לסיכון. גם אם הם יידבקו חלילה וידביקו אחריםוואוו
נכון, אבל אם פתחו הכל ואני פוגשת עשרות אנשים ביוםבארץ אהבתי
אבל כיוון שהם כן בקבוצת סיכון, ואני כן נחשפת להרבה אנשים ולא ממש עם שמירה על הכללים (אני עושה את המקסימום שלי ומרגישה כמעט המשוגעת היחידה בסביבה...), ובדיוק שני תלמידים שלי עכשיו נכנסו לבידוד וכן הייתי אתם במגע קרוב לפני כן, אז אני לא רוצה לקחת סיכון למרות שהריחוק מהמשפחה כבר באמת קשה...
אגב, אם אני לא הייתי חייבת לחזור לעבודהבארץ אהבתי
עכשיו זה דווקא הזמן הכי הגיוני לנסוע, לפני שמתחילים שוב להיחשף להמון אנשים בלי לדעת מה קורה.
אבל לא הספקנו וכבר חזרתי לעבודה, אז מחכים לראות מה יקרה ובינתיים שומרים על קשר בשיחות וידאו...
לא רק את
בימבה אדומה
אני חושבת שזה הפך לגזירה שלא ניתן לעמוד בההמקורית
אל ההנחיות מתירות סופר, בית ספר, עבודה וכמעט הכל למה שלא נפגוש את ההורים??
אין מקום להחמיר בזה לדעתי אלא אם כן הם נמצאים בקבוצת סיכון ואז זה משו אחר, אבל זה כבר הרבה הרבה זמן וזה מאוד קשה.
יקירתי הקורונה פה להישאר מי שרוצה לקחת על עצמוהריונית ותיקה
יקרהחגהבגה
אנחנו גרים באיזור שכבר כמה שבועות ברדיוס של 30 ק"מ אין חולי קורונה.
ההורים שלי חזרו לעבוד עם ילדים.
בנותיי במעון.
אני עתידה לחזור לבית הספר.
ולא להיפגש?
אין מקום לביקורת, במיוחד שזה לא אסור מבחינה חוקית.
למה את לא נכנסת לכאן ומוחה על כל הנשים הדתיות שנולכות עם חצי מטפחת, נניח?
או על אנשים שחונים בחניית נכים, או באדום לבן?
אין מקום לביקורת כזו.
המודעות עלתה וממש. אנשים שוטפים ידיים הרבה יותר, בכל מקום יש אלכוג'ל, רוב האנשים שאני רואה, הולכים במסיכות.
וה תוצאות בהתאם- ההקלטות במגבלות. הן כבר יותר משבועיים, ו ממשיכים לראות ירידה ברוך ה'.
ואם יתחיל לעלות חס ושלום- נחזור לקדמותנו.
לא אומרת להיות דבוקה ל100 אנשים כל יום וללקל אותם.
אבל עם אחריות, מודעות ושמירה על הבחינה, הביקורת שלך לא במקום לטעמי
העולם מתחלק לאלו שיש להם קרובים בסיכון בדרגה ראשונהמקרמה
אני לא שומרת על הרחקות כי משרד הבריאות אוסר.
אני שומרת על הרחקות כי אני רוצה שלילדים שלי יהיו סבא וסבתא.
כי מי שקורא קצת מה קורה יודע שהקלו בהנחיות לא כי הקורונה נעלמה.
הקלו בהנחיות כי משרד הכלכלה לחץ לפתוח את המשק.
אבל לוירוס הזה לא איכפת ממצב המשק והוא ממשיך להיות מדבר מאוד וקטלני לאוכלוסיה מבוגרת.
אז אני מתאפקת לא לנסוע להורים שלי שבת.
כי אם אני אסע אליהם היום בגלל שאני מתגעגעת או כי נמאס לי לעשות שבת לבד
אני עלולה למצוא את עצמי מתגעגעת תמידית ובלי מקום אוהב לנסוע אליו
נקודה למחשבה.תיתי2
אבל זו בחירה שלהם.
אם זה היה תלוי בי - היינו נפגשים.
יש מחיר נפשי, חברתי וקוגנטיבי רב משמעות לבידוד אצל אנשים מבוגרים.
לא בטוח שהסיכון להדבק בקורונה גובר על ההתדרדרות המנטלית והנפשית שהם חווים.
הם לא צעירים.
והתאוששות תהיה איטית מאוד, אם בכלל.
זה לא דכאון אחרי לידה. עם כל הקושי (ואת יכולה לדמיין כמה זה קשה) אחרי כמה חודשים עד כמה שנים מתאוששים. (וגם אז, לא כולן יוצאות מזה)
אצל מבוגרים לוקח כפול זמן.
במקביל, מיומנויות חברתיות וקוגנטיביות נחלשות כשלא משתמשים בהם. ושוב, אצל מבוגרים יותר קשה לשוב לתפקוד שהיה קודם לכן.
אני רואה את זה על חלק מההורים שלנו.
יש הורה שמתנדב מהבית ומצא לעצמו פעילות דרך זום - והוא נשמע כרגיל.
ויש הורה שהיה מתפקד מאוד מאוד קודם לכן, התנדב, אירח, נסע ממקום למקום, השתתף בהרצאות - ועכשיו הריחוק ממפגש עם חברים ומשפחה קרובה (בעיקר) מוביל להתדרדרות, לדיכאון, לחוסר תפקוד, לקשיים טכניים, לחוסר מסוגלות לקחת אוטובוס וליסוע למרפאה...
לדעתי צריך תשומת לב למחיר של הבידוד.
לא בכל מחיר.
מסכימהמקרמה
ובאנו לבקר ביקור מרוחק (בחצר, עם שמירת מרחק ובלי מגע)
אבל כל פעם שעולה הטיעון שלבדידות יש מחיר אני רואה למול עיני את כל אלו שנדבקו ומתו לבד...
כי להיות חולה בקורונה במקרה הטוב זה במילא להיות בבידוד... ובמקרה הרע זה למות לבד בלי שלמשפחה יש אפשרות להחזיק לך את היד.
אז נראה לי עדיף להיות בריא בבידוד עם תקווה שיום אחד הסיוט הזה יהיה מאחורינו ושנוכל לחבק ולנשק את סבא וסבתא
אבל היום הזה הגיעאפונה
תלוי למי...בארץ אהבתי
אבל אז עוד לא התירו ביקורים ואנחנו הלכנו על פי ההנחיות ולא ביקרנו.
דוקא עכשיו, כשאני שוב בעבודה ונחשפת לעשרות אנשים לא ממש זהירים, והילדים שוב במסגרות שלא באמת מקפידות על כללי הגיינה, ועוד לא עבר מספיק זמן בשביל לראות באמת את ההשלכות של כל ההקלות שמוסיפים מיום ליום, זה מסוכן מידי מבחינתי לבקר דווקא עכשיו.
(את ההורים שלי הספקנו לבקר יום לפני שחזרתי לעבודה, כשקלטתי שזו בעצם ההזדמנות הכי בטוחה שלנו כרגע, את ההורים של בעלי לא הספקנו אז מחכים להמשך).
ולגבי זמן טוב יותר בעתיד - בחופש הגדול אנחנו קודם כל נהיה יותר חכמים ונדע מה ההשלכות של כל פתיחת המשק שהיתה עכשיו, ואז אנחנו יכולים גם להסתגר ולהיזהר כמה שבועות ואז לבוא אליהם די בטוחים שאנחנו בסדר...
אני חושבת שזה מאוד אישי ומאוד ספציפי לכל משפחה, וכל משפחה צריכה לשקול את המצב הספציפי שלה, והסיכונים הנפשיים לעומת הסיכונים בחשיפה, ולמצוא את האיזון הנכון מבחינתם.
(יש לציין שמשני הצדדים שלנו היו אחים שכן ביקרו את סבא וסבתא, זה לא שהם מבודדים לגמרי, אבל ספציפית לנו אני לא חושבת שנכון לבקר. כן מקפידים על שמירת קשר באמצעים אחרים)
לכן אנחנו ביקרנו לפני החזרה למסגרות....44444
לגמרי יותר הגיוני...בארץ אהבתי
אנחנו בבית בדיוק כמו בהתחלהאופק המדבר
לדעת שאנחנו יכולים להציל חיים של אנשים כך שווה הכל!
אתם לא צריכים לצאת לעבודה?44444
כרגעאופק המדבר
גם אנחנו עדיין עם עצמנוריבוזום
ולא יצאתם לעבודה?44444
בעלי כןריבוזום
הוא יושב שם בחדר לבד, וכשצריך לדבר עם הבוס או עמיתים זה עם מרחק.
אני בבית עם הקטנטנים... (בדיוק הקטן היה אמור להתחיל לראשונה עם מטפלת ביום שהופסקו הלימודים בגנים)
אגב, לא אמרתי מה נכון לעשות מבחינה ציבורית, רק שיתפתי מה המצב אצלינו. כרגע לי עדיין נראה לי כדאי לשמור, וגם ההורים שלי לא מעוניינים עדיין בביקורים. זה אכן קשה וקצת מדכא - היינו הולכים אליהם כל שבת, וגם אני עם הילדים פעם או פעמיים בשבוע...
רוצה להזכיר לאלו שעדיין לא הולכים שאפשר לבקר הורים מרחוקמיואשת******
אנשים מבוגרים צריכים את הביקורים האלו זה טל חיים עבורם.
לכו שבו בחצר או במרפסת, אפילו תעמדו מחוץ לדלת הדירה ותדברו איתם קצת. כל הזומים בעולם לא שווי ערך לאבא ואמא מבוגרים כמו לראות את הנכדים חמש דקות בגודל טבעי.
זה חסד עצום , תאמינו לי מנסיון אחרי שתעשו את זה פעם אחת ותראו את האור הזורח על הפנים של ההורים שלכם תבינו שזה שווה כל מאמץ. גם אם זה רק עשר דקות.
אל תשאירו אותם לבד.
צודקת ממש!בארץ אהבתי
אבל כשמזג האוויר ישתפר אני מקווה שנצליח לפגוש אותם איכשהו בצורה אמיתית...
אני מכירה גם כאלו שעמדו מתחת לבנין ונופפו למרפסתמיואשת******
כן זה נשמע לאנשים הזוי, מה, ניסי חצי שעה עם אוטו מחא ילדים נעמוד מתחת למרפסת ננופף נגיד שלום ונחזור?
אז כן. מדי פעם, כן. אחרי שתראו את ההורים שלכם זורחים ותשמעו את הקול שלהם בשיחת טלפון שאחר כל פתאום מתמלא חיים יהיה שווה לכם הכל.
ממש קשה לי לשמוע ולקרוא על אנשים שבגלל שלא נוסעים לשבת לא נוסעים לבקר בכלל. יש המון אמצע והאמצע הזה היה מותר חוקית כבר מזמן מזמן.
נכון מאודפולניה12
היינו שעה שעתיים, לא נכנסנו לבית, וזה ממש שימח אותם!! אבל ממש!
פותחת שרשור קיטורים לכבוד ערב פסחמתיכון ועד מעון
אז מה היה מעפן? מה לא הלך?
קטרו בהנאה...
פה היה ויכוח מעצבן בערב שהוציא לי את הרוח מהמפרשים למרות שהיה יום די מוצלח
תודה אהובה ❤️❤️❤️ אמןהדרים
אם אתה כזה צדיקהריון ולידה
ועושה כאילו אתה מנסה להדר במצוות גם כשלא חייב
למה אתה לא מסוגל לקחת את הרגליים שלך ולקנות לאשתך מתנה לחג?!!!?
אמאלה זה מרתיח אותי כבר! הוא יודע לבחור והוא ידע להיות רומנטי בהתחלה
והוא יודע שגם משהו פשוט ב15 שח ישמח אותי למרותשמגיע לי הרבה יותר
אז לאיפה זה נעלם??
ולא הוא לא שכח כי אני באופן אישי טרחתי להזכיר
כמו שטרחתי להתבאס מולו כשאכזב.
לא זוכרת מתי קנה לי לאחרונה תכשיט. לא לחגים לא ללידה לא ליומולדת לא ליומנישואין
לא יודעת למה זה ככה קשה לו
דפוק
אין לי מילה אחרת
גורם לי לזלזל בקיום המצוות שלו
באהבה שלו אליי שגם ככה שיודע שקשה לי להרגיש אותה לאחרונה
ושאני צריכה להרגיש אותה מאוד ושהיא חסרה לי מאוד
שוכבת פה בוכה
כי בחג עגיל יהיה לי כי קניתי לעצמי ב20 שח והצהרתי לו שאני אמנם שומרת לחג להתחדש אבל אני עדיין מצפה ממנו לקנות לי גם.
מרגישה אישה לא מוערכת
ממש ככה
ועם בעל שבוחר מתי להיות הכי צדיק בעולם ומתי לבחור שכנראה זה לא מצווה מספיק חשובה כדי לקיים אותה אפילו בסימון וי.
ומכתב בכלל לא נראה לי כבר שנים רבות
ובכלל בא לי אפילו למרוד בגלל זה
כמעט הלכתי מאחורי הגב שלו לעשות נזם או הליקס או גם וגם
לא כי אני רוצה באמת
אלא בעיקר כי מרגישה צורך לצעוק לו ניעור.
אוף לא התכוונתי לאורך כזה ובטח שלא להשתפך ככה
התקופה הזאת במיוחד מוציאה ממני את כל האיכסה
למרות שיצאה ממני גם לפניה
והעיקר הוא ישן שינת ישרים כי אחרי שהכרחתי אותו להגיב כל מה שהיה לי להגיד זה "מצטער"
-מצטער שמה?
שאני לא עונה על הציפיות שלך
השם תשלח לו שכללללל
מי יכול לנער דבר כזה בכלל?? נראה לי שאף אחד
@בעלי
אני חושבתתקומה
שלא בטוח שהעניין זה המאמץ הפיזי.
מהתגובות האחרות שלך נראה שיש משקעים או איזשהו קושי זוגי, והוא מתבטא עכשיו במתנה שרצית ולא קיבלת.
אני מבינה כמה זה כואב
וכמה את מחכה להוכחה שהוא אוהב אותך בדרך הזו
אבל אני מרגישה, שאת מעמידה אותו למבחן
את מרגישה שאולי הוא לא אוהב? לא מעריך?
אז את רוצה לבחון את זה
ואומרת איך את רוצה שזה יראה
אבל האמת היא, שגם אצל זוגות שמאוד טוב להם יחד, אולטימטומים זה משהו שלא תמיד עובד בצורה מוצלחת.
פשוט, אולי, אם יש תקשורת טובה, אז אם מישהי תגיד לבן הזוג "תקנה לי מתנה לחג ותכתוב לי מכתב", והוא ירגיש שזה גדול עליו, הוא יגיד לה "מאמי, אני הכי אוהב אותך. אבל לקנות תכשיט, זה גדול עליי. גם לכתוב אני לא יודע טוב, באמת אעשה הכל בשבילך. אם את רוצה נלך יחד אם זה יעשה לך טוב, אולי תקני לעצמך ואני אביא לך?" ואז יביא לה בערב החג זר פרחים או יתן לה לנוח בזמן שהוא עובד ומנקה. או כל דבר אחר.
אבל כשיש פחות פתיחות, אז אולטימטום (מובן ככל שיהיה), פשוט דוחק את הצד השני לפינה.
ומה שאני מנסה להגיד (ואולי זה לא נכון בכלל), שאולי הצורך שלך במתנה זה סימפטום לקושי אחר.
ואם כן, לא נכון לעשות עכשיו תנאי "בא נראה אם הוא כן יקנה לי משהו ואם כן זה יוכיח שהוא... (תשלימי את החסר)"
אלא לראות בזה כהזדמנות לכך שיש עוד דברים לעבוד עליהם יחד, כדי להגיע למצב שבו את מרגישה אהובה, בלי קשר למתנה לחג או לא.
זה רצון הכי הגיוני ולגיטימי בעולם.
אני פשוט חושבת שיש כל מיני דרכים להגיע אליו
אבל בשביל זה צריך להסתכל לעומק
אז מה הגאולה הפרטית שקרתה לכם השנה?אנונימית בהו"ל
מחשש לאוטינג כותבת מאנונימי...
אז אני אתחיל...
אחרי שנים של חיפוש...ותקיעות בבית
מצאתי עבודה שתפורה עלי בול
אני כל כך מאושרת ומרגישה סיפוק.
תןדה לה' היה שווה לחכות כי הוא
הביא לי משהו שכל כך מדויק לי...
ומה איתכן?
לא חייבים משהו גרנדיוזי..
איזשהי גאולה
משהו שהתהפך או השתנה לטובה,
כיתבו לנו: )
פסח כשר לכולן
איזה יופי!מש ממש שמחה בבשילך!! ומצטרפת..אוהבת את השבת
פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל
בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח
התחלתי מוקדם, אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.
ממש תחושת שחרור
ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה
מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..
שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי
שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית
פעם ראשונה שיש לנו מטבחון פסח וזה כל כך מקל!מחי
הגעתי לבדיקת חמץ בלי לחץ ועצביםלפניו ברננה!
אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.
האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅
ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄
כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..
ב"ה הספקתי להגיע לפינות שכוחות בבית, ויחסיתהתייעצות הריון
השנה לא היתה לי שנה של גאולהפה משתמש/ת
אלא של אתגר מתמשך...
אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות
לא של גאולה כמו בדמיון שלנו
מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...
וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי
הריון קל ולידה במועד של תינוק מתוק ב"המולהבולה
החלטתי איך אני מתארגנת שיהיה בנחת ההכנותנפש חיה.
מרגש מאוד❤️ בע"ה שתמשיכי ליהנות בעבודה עוד שנים!מתואמתאחרונה
אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).
לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.
בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.
אז זו הגאולה שלנו😊
(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך
שנים שאנחנו לבד בחגים לצערי,מחפשת מה ירגש אוירה?פלפלונת
אולי יש אדם באזורכםכובע לבן
כרגע פחות מתאים. הלוואי.פלפלונת
תלוי באופי שלכםכורסא ירוקה
אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.
אוירה לא חייבת להיות באנשים... מציעה רעיונותשש וארגמן
לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.
•לערוך שולחן מראש, מוקדם
•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...
•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג
•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...
אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.
•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.
•אוכל מיוחד שאין בד"כ.
•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...
•חידון. חידות בציורים...
בהצלחה יקירה!! אמן שיהיה לכםמלא באווירה ובשמחה!שש וארגמן
אמן. בע"ה, תודה.פלפלונת
תודה לכן על הרעיונות הטובים. בע"ה איישם מהם.פלפלונת
גם אנחנו לבד בסדר כבר שנים. מאז שהבכורה היתה בת 3אמהלה
אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום
רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....
וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.
אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים
שום דבר חיצוני/אורחים.
עורכים שולחן סדר מפואר
לבושים בבגדים יפים
בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים
את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...
יש אוכל טעים
והכל נראה חדש ונקי.....
בהצלחה לכם.
אנחנועוד מעט פסח
בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.
שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.
זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.
אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.
וגם-עוד מעט פסחאחרונה
מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).
השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.
למישהי יש את המשחק "מי גנב את האפיקומן"?רחללי
משחק קלפים חמוד ממש!
קנינו שנה שעברה במשנת יוסף ולא זוכרים את הכללים של המשחק. אשמח מאוד אם מישהי מכירה ויכולה להסביר
יש באינטרנטזמירות
משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")
להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:
מטרת המשחק
להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".
מהלך המשחק
* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.
* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).
* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".
* אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.
* אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.
* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.
קלף "גנב האפיקומן"
זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".
טיפים למשחק:
* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.
* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.
חג שמח ובהצלחה בחיפושים!
זה לא זה. תודהרחללי
מנסה לכתוב מהזיכרון:קנמון
יש כמה משתנים:
ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר
צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום
רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון
בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.
בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.
שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.
איך עושים את זה?
כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.
במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.
במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.
המשחק הוא הצלבת מידע.
נחזור לדוגמא שלנו:
אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.
אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.
אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:
אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.
ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..
ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.
מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה
תודה רבה!!!רחלליאחרונה
בקבוקים ומשאבות בפסחשמ"פ
בדיוק שאלנו רב לגבי משאבהמאוהבת בילדי
הוא אמר לשטוף טוב וזהו
מצויןשמ"פ
תודה רבה
עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר
שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף
משתמשים רגיל, מנקים טוב, שוטפים עושים סטריליזציהכורסא ירוקה
כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.
תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח
לא יצא לי להשתמש במשאבה בפסחהשם שליאחרונה
אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.
אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.
צריכה תפילהחנוקה
לא יכולה לפרט.
צירופי מקרים לא סבירים.
הסתבכות כלכלית בזמן ההכי לא נכון.
אתגרים שונים עם 3 ילדים
מצב רפואי ונפשי סבוך
הכל ביחד
אה וערב פסח כמובן
מרגישה כמו בני ישראל לפני ים סוף
צועקת אל ד' מהבוקר, מרגיש צורך לעורר רעש בשמיים.
אם מישהי מוכנה כשקוראת לבקש מד' שישמע לתפילתי ויעזור למשפחה שלי אודה לה מאד
❤️בוקר אור
תודה!חנוקה
אמרתי פרק תהילים לזכותךמאוהבת בילדי
שתראי ותרגישי ניסים גלויים!
תודה רבה!חנוקה
בשורות טובות🫂יעל מהדרום
תודה אתן עוזרות ממשחנוקה
חיבוק❤️❤️❤️בארץ אהבתי
כל כך לא פשוט.
מתפללת בשבילך...
בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!
אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...
מתואמת
מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️
שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!
חיבוק וכח!!!מרגרינה
שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!
שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡
