צריך לזכור שאצלו לא חשובה התוצאה אלא הדרך. כמה שהדרך רצופה מכשולים ומהמורות ונפילות וקשיים זה יותר מתוק ובסוף אולי נצליח גם. בינתיים צריך לשמוח בדרך ולא להתייאש כלל וכלל כי ייאוש זה הזיה מטורפת של תרבות המערב שמאמינה בשטויות של תוצאות וציונים.

מאמינים בדרך. 

אם זאת האמת- אז מה בגלל שזה נראה לעיניים הזמניות שלנו שזה לא עובד?

אולי צריך לחשב מסלול מחדש אבל בשמחה ובמרץ ולא מתוך עצבות וייאוש שלא היינו בסדר עד עכשיו.

כמו שאיזה שוטר יעצר אותך ויגיד לך "היי אתה בדרך לרשות הפלסטינית" אתה לא תעצור לבכות בצד אתה תשמח שעכשיו אתה תלך בדרך הנכונה.

העיקר הדרך. שנזכה

מביא להרבה לשון הרע ומרירות כלפי אלה שלא היו איתנו מאה אחוז... וזה לא טוב. עדיף לשמוח ולעשות את שלנו בלי להטריד את עצמנו יותר מדיי אם אנחנו עושים את הכי הכי טוב שבעולם... מתוך אהבה ואמונה. אם אנחנו עושים טוב... אפילו אם זה קצת ולא כמו שרצינו בדיוק- אז מה? קצת זה גם טוב! קמעא קמעא. בסבלנות. סבלנות קשור לסבל של הציפייה.

ואתה באמת צודק בראיה כוללת. אבל יש שאלה שכולנו צריכים לשאול את עצמנו- מה אני יכול לעשות? נכון יש דברים שלגביהם יש התלבטות- לארגן עכשיו הפגנה או דווקא לתמוך בממשלה, להתגייס או לא.

אבל יש המון דברים קטנים שגם אנשים קטנים כמוני יכולים לעשות והם ישפיעו בטוח ולגביהם אין שום ויכוח! עדיף להתמקד שם. עדיף להשקיע את הכח שם כי בדברים אחרים יש ספק אם ישפיע, ויש ספק אם זה בכלל טוב...

בשביל מה אנחנו פה אם לא בשביל הדילמות...

וזה באמת שאלה שיש אחד בעולם שיכול לענות לך... ה' יתברך!

אגב ייתכן שהוא כבר ענה לך... פשוט צריך להיות מספיק קשוב.

באופן אישי (ואני ממליץ מאוד) מה שאני עושה אני מקדיש שעה ביום לדבר עם ה' ולשאל אותו את השאלות הכי קשות, וגם לא הכי קשות... להגיד תודה וסתם לדבר. 

(אגב יש בתורה תיעוד נפלא של ההתבודדות של אברהם אבינו וכך מתואר שם ששאל את ה' על סדום והתווכח איתו.. להודיע לנו כמה פתוחים צריך להיות עם הבורא... וכמה ענווים ושפלים כלפיו... זה ממש מודל מוצלח)

בהצלחה!

המדינה זה לא ביבי נתניהו! הציונת הדתית קיבלה ביטחון בעבר אז סמרטוט היא לא !

ואנחנו מתגייסים בשביל להגן על המולדת בלי קשר אם המפלגה שהצבעתי אליה בקואלציה או לא . 

והוראות הפתיחה באש דביליות אבל מטרתם זה למנוע חילול ה' שיגידו הגויים שיהודים רוצחים אזרחים תמימים .

אבל, חוץ מעוד הרבה דברים שיש בקשר להוראות פתיחה באש המטומטמות האלה..

פשוט טכנית לפי ההלכה, ברגע שזה נוגע לספק פיקוח נפש של יהודי.. וק''ו כאן שזה פיקוח נפש ודאי! וכמו שראו באין ספור מקומות, אז כל שיקול אחר, נדחה

וק''ו לשיקול כזה, שלא ישנה שום דבר, כי הגויים שנאו אותנו, וימשיכו לשנוא אותנו, ולא משנה מה נעשה.

וכשהגויים רואים שעם ישראל הוא חזק, אז כמו שכולם יודעים הטקטיקה הכי חזקה,(מקווה שכתבתי את המילה נכון..) היא הרתעה.

וכשהגויים רואים שעם ישראל מפחד מ''מה יאמרו הגויים'', אז הם מקבלים אומץ, ורוצים עוד ועוד, ואני כותב את זה, כי כל אחד שעדיין חושב את המחשבות האלה, אז סליחה על הבוטות, אבל כל מחשבה כזו, וכל אדם שחושב כאלה מחשבות, גורם בכך למוות של יהודים!

אין ישות כזו ה"מדינה"

יש אנשים, נבחרי ציבור, והם מזלזלים בכם

אז אתם סמרטוטים של נבחרי הציבור שלכם

אם אתם מצפים לקבל יחס כמגזר, עליכם להצביע באופן מגזרי (כמו החרדים) ואז כוחכם בכנסת יגדל בהרבה, ייצג נאמנה את גודלכם באוכלוסיה, ותוכלו באמת לדרוש

(נתניהו מעולם לא קרא לחרדים להצביע עבורו, ולא ניסה לשתות את הקולות של מפלגת יהדות התורה, כי הוא יודע שאין לו מה לחפש שם)

אבל אם נתחים כבדים מכם אינם מצביעים למפלגה הסקטוריאלית שלכם, אל לכם לצפות לייחס כמיגזר שלם

הליכוד דווקא קיבל הרבה מאוד תיקים בכנסת, מצביעי ליכוד ד"ל אמורים להיות מרוצים כעת - לא? (אני כותבת בציניות כמובן)

מזכירה לכם שבשנים עברו מפלגת המפד"ל היתה אחת החזקות, חלשה על כל תפקידי הדת בארץ ועוד ועוד

באהבה רבה ובצער כן ורב על הזילזול שאתם חווים כעת,

חרדית

אין כוונתי שהציבור הד"ל סמרטוטים, השם ישמור

ציבור יפהפה!

התכוונתי ביחס למה שפותח השירשור כתב - שהמדינה עושה אותנו סמרטוטים בכך שלא קיבלנו שום תיק בממשלה

רק זה חסר לי, לשון הרע/שם רע על מיגזר שלם בעמ"י...

הוא הלך כי הכסא קרא לו.

הוא חתם שיסכים לכל דבר שיגיד נתניהו, אז במה הוא בדיוק מאמין?

הבעיה היא לא המדינה...הבעיה היא בנו.

החינוך הדתי לאומי מאדיר את המדינה והצבא כאילו היא אלוקים.
ויוצא מזה כל כך הרבה עיוותים.
אנחנו קודם כל ובראשית לכל- עובדים את ה'.
אם זה מסתדר עם צבא וכל השאר- אז אנחנו נצא למצוות אלו.
אך כל המקום הנפשי הזה של הדתיים לאומיים של דוס אבל פתוח, הניסיון להיות נחמדים וליברלים כמו החילוניים.
אני כן חושבת שצריך להישמע לפקודות הצבא ולא לעשות דברים על דעת עצמך חלילה.
ובגלל זה מתייחסים אלו כאל סוג ב'.
מאז קום המדינה המפד"ל היה כזה.
ואכן זה עצוב

רק חושבת מה היה קורה לי אם היה פה שלטון בריטי/עותמני/ממלוכי/מוסלמי/נוצרי השם ישמור. איזה יסורים סבלו פה תחת שלטון זר, ואיזה חילול השם זה- נחלתך היתה לזרים. תודה שיש מדינה ויש שלטון יהודי. נכון- יש הרבה מאוד מה לתקן, אבל מדינה שלי וצבא שלי (ולא גלות עם פוגרומים ורציחות כשדם יהודי הפקר) זה לא ברור מאליו. זו מתנה גדולה מהקב"ה ישתבח שמו. המדינה היא לא אלוקים אבל היא מאת אלוקים ועכשו אנחנו נתאמץ לשפר אותה ולהגן עליה.

אתה צודק. ילדי כאפות.

אל האשמה היא אך ורק במגזר הזה.

זו השאיפה שלהם.  הם רוצים להיות כמו כולם. רוצים שיאהבו אותם. ולכן מכופפים את הראש כל הזמן.

אין אמונה, כבר אין אידיאלים - זאת מילה גסה. אסור לאהוב את ארץ ישראל או התורה. אסור להגיד שרבנים צריכים לומר מה דעת התורה.  אין מוסר. הכל מותר. בורגנים. אוהבי כסף ונהנתנות.

זה פחות או יותר מאפיין את רוב המגזר היום.  .  בשולים יש אחרים.

נכון הולכים לצבא מאידאלים.  אבל שם מתקפלים.  לא נתפלל, נכניס ציציות, נספר הזקן, נאכל משהו שאולי לא ממש כשר, לא נגיב על השפלות של הדת, נצטדק....

את מי שמו בראש המפלגה המגזרית?  מישהו שמיצג את הרפורמים יותר משמייצג את האורתודוקסים, וחילונית.   מה יש להגיד יותר מזה?

מי שקרא עד כאן וכועס,  אני מ"המגזר" אבל בעצם לא, כי אני מהשולים, אלה שלא מוכנים להיות כמו כולם, לא רוצים להראות ולהיות כמו חילונים, לא חושבים שהכי חשוב ליסוע לחו"ל או לקנות פלאפון חדש שיצא, ללכת לסרט כל יום, לשבת במסעדה.

יש ערכים נצחיים, יש אמת אחת. יש תורה אחת.

אני קוראת למגזר הזה מגזר שמאמין באלוקים רק ב 95%,   חמישה אחוז משאירים למקרה שטועים, ולכן מתרפסים בפני כל העולם.

כמו שאמרו פה.   באנו לתקן.  תאמין. אל תתקפל. ואל תהיה ילד כאפות..

המצב פה הוא לא האידילי.

אבל הוא יותר טוב ממה שהיה פה אלפיים שנה.

אנחנו מודים בכל לב על מה שיש.

ופועלים בכל עוז לתקן עוד.

זהו.

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות