כ

חיפשו את מי יהיו להם הכי הרבה סיכויים להרשיע. זה קשור בעיקר לפסיכולוגיה של החשוד, של השופט ושל הציבור. לא קשור בכלל לשאלה מי הרוצח האמיתי.

(לדוגמה: הרבה פעמים יותר קל לגרום לחף מפשע להודות ברצח מאשר לרוצח האמיתי. הרוצח שיודע שההודאה שלו אמיתית, ויודע מה המחיר האמיתי שלה, מבין שאסור לו להכנע. לעומתו, אדם חף מפשע מוכן להודות כדי לצאת מתא העינויים, כי הוא תולה את תקוותו בכך שבהליך המשפטי תתברר האמת.

דוגמה נוספת: אדם נשוי עלול להודות יותר בקלות מצעיר רווק, כי גורמים לו לחשוב שברגע שהוא יודה הסבל של אשתו יפסק. לרווק אין כמעט תחושת מחוייבות עמוקה למישהו אחר.)

בנוסף, כנראה ששכחת לאיזה עוד אנשים הם "הגיעו"... חוץ מעמירם נחקרו בעינויים עוד מספר גדול של חשודים במעשה. נכון, אותו הם הצליחו לשבור. אבל מה היה קורה אם מישהו אחר היה נשבר ומודה במה שהוא לא עשה? את חושבת שהם היו פתאום משחררים אותו? הם היו מסדרים את פרטי החקירה כדי שתתאים לגרסה שלו.

מכירה את הבדיחה על השב"כ, הקג"ב והFBI עם הפיל בג'ונגל? זה מה שקרה כאן.

מקום המשפט שם הרשע

בעז"ה שה' יעזור ויצא 

"ואין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו על ישראל עד שיכלו שופטים ושוטרים רעים מישראל, שנאמר ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סגיך, ואסירה כל בדיליך ואשיבה שפטיך כבראשונה ויעציך כבתחלה וגו'. "

במהרה בימינו, אמן.

את יכולה להפסיק להשמיץ אנשים שמתאמצים יותר ממך(זה בטוח) למען ביטחון עם ישראל בקללות גנאי!!

אין קשר בין חלקי המשפט.

אולי מתאמצים, אולי קשורים לבטחון, אולי ישראל, ממש לא מתאמצים יותר בשביל בטחון ישראל.

מאיפה בדיוק את אומרת את זה את עובדת בשבכ?!

את כל הדברים האלא את שומעת מהתקשרת השקרנית!!

היא לא מדברת עליו בכלל!

הוא מספיק חשוב בשביל שלא יקשקשו עליו...

אבא שם למעלה עוד יראה להם מה זה!

המוסר דין על חברו הוא נענש תחילה...

בכל מקרה אשרינו שזה כואב לנו. באמת. 

אצלי הכאב, אם אני מצליח לקבל אותו בלי מרמור יכול להפוך למנוע. 

אני ממש מציע שבעקבות האירוע הכואב נשתמש בזה כמנוע. הסטרא אחרא כל כך רוצה שנהיה מפולגים! 

בואו ניתן לו בראש!

לאו דווקא לצאת עכשיו ולהראות לאנשים כמה שאנחנו אוהבים אותם... אפשר פשוט לשבת בבית ולחזור על המשפט "הריני מקבל עלי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך והריני אוהב כל יהודי בכל לבבי ומאודי" (אפשר להוסיף- אם כל הכאב הכרוך בכך.)

זה קיום מצווה! כפשוטו!

סתם הצעה. מבין את הצורך לשפוך למקלדת את הזעם... גם לי בא.

בדין שאינו פרטי אלא עניין של כבוד שמיים לא שייך "מוסר דין על חברו".

ולגבי ההמשך-

ואהבת לרעך כמוך. משנאיך ה' אנשא. אוהבי ה' שנאו רע.

אהבת הרשע היא אולי מצווה לפי שיטת ברסלב, אך לא לפי רוב הפוסקים.

אולי המצב המתוקן ביותר הוא שהם יחזרו בתשובה, אבל כרגע הם רשעים, ולכן מצווה עלינו לשנוא אותם.

אני כן מעריך את המאמץ שלך להתאפק, אבל חבל שאתה מפנה את כוחותיך בכיוון הלא נכון.

וחוץ מזה מי זה הם? אתה מכיר מישהו? אתה יודע איך הוא מתנהג עם אשתו? אולי יש לו קשיים בבית והוא מוציא אנרגיות ככה? אולי הוא תינוק שנשבה? אולי הוא בכלל גר צדק? אולי אבא שלו נרצח? אולי הוא ישב וחשב- מה הכי טוב למדינה והגיע למסקנה שהדבר שהכי הורס את המדינה זה טרור יהודי ולכן צריך להילחם בזה בכל הכח? (לא שאני מסכים חס ושלום)

תחשוב כאילו יש אדם בצד השני. לא בהמה מפגרת.

כן, אוקיי אם אני מכיר אותו, אם אני יודע שהוא באמת נבלה גמורה שסתם הורס וסתם וסתם וסתם- אז אולי (גם אז... אבל זה דיון אחר)

בין כך ובין כך קרואים בנים

וחוץ מזה אם אתה רוצה לפעל משהו בעולם... לקדם איזה גאולה... באהבה פועלים יותר. בטוח. בדוק ומנוסה.

המצווה לשנוא את הרשעים. אין סתירה בין שנאת הרשעים לבין תפילה עליהם שיחזרו בתשובה.

וגם אם אני לא מכיר אותם, כיון שאני לא יכול לבדוק את זה, אני מתייחס ע"פ מה שאני כן יודע. פעילות אקטיבית לפגיעה בעם ישראל היא מעשה רשע, ושום לימוד זכות דמיוני לא ישנה את זה.

וחוץ מזה אם אתה רוצה לפעול משהו בעולם... לקדם איזה גאולה... קודם כל אתה צריך להכיר את המציאות.

בח"א - שזה כבוד שמים וכו' כן,

אבל לעניין הרשע, זו טעות גדולה, לרוב הפוסקים, ביניהם החזו"א והגרע"י,  החיחלונים כיום הם תינוקות שנשבו וכו'.

אך לא פשוט בכלל להחיל את דין תינוקות שנשבו על השמאל הקיצוני, ואני מניח שגם אתה תסכים שחלקם לא נכנסים בגדר זה.

לגבי אותם אלו שהם רשעים שאינם "תינוקות שנשבו", אתה מסכים שמצווה לשנאתם?

כמובן שיש שאלה גדולה מי מהם כן ומי לא. אמנם קשה להכריע, אך לי נראה שרבים מהם רשעים גמורים. ועוד נ"ל, שכאן עדיף להחמיר במצוות שנאה דווקא, כיון שהסכנה באפשרות השנייה גדולה ביותר.

איך אמר מישהו פעם? מאוד נוח לרשעים שאומרים עליהם שהם לא באמת רשעים. ככה אף אחד לא נלחם בהם באמת.

מומלץ לקרוא.. פרק לב בתניא

פרק לב והנה על ידי קיום הדברים הנ"ל להיות גופו נבזה ונמאס בעיניו רק שמחתו תהיה שמחת הנפש לבדה הרי זו דרך ישרה וקלה לבא לידי קיום מצות ואהבת לרעך כמוך לכל נפש מישראל למגדול ועד קטן. כי מאחר שגופו נמאס ומתועב אצלו והנפש והרוח מי יודע גדולתן ומעלתן בשרשן ומקורן באלקים חיים. בשגם שכולן מתאימות ואב אחד לכולנה ולכן נקראו כל ישראל אחים ממש מצד שורש נפשם בה' אחד רק שהגופים מחולקים. ולכן העושים גופם עיקר ונפשם טפלה אי אפשר להיות אהבה ואחוה אמיתית ביניהם אלא התלויה בדבר לבדה. וזהו שאמר הלל הזקן על קיום מצוה זו "זהו כל התורה כולה ואידך פירושא הוא" כו'. כי יסוד ושורש כל התורה הוא להגביה ולהעלות הנפש על הגוף מעלה מעלה עד עיקרא ושרשא דכל עלמין וגם להמשיך אור אין סוף ברוך הוא בכנסת ישראל כמ"ש לקמן דהיינו במקור נשמות כל ישראל למהוי אחד באחד דוקא ולא כשיש פירוד ח"ו בנשמות דקודשא בריך הוא לא שריא באתר פגים וכמו שנאמר "ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך" וכמו שמבואר במקום אחר באריכות:

ומה שנאמר בגמרא שמי שרואה בחבירו שחטא מצוה לשנאותו וגם לומר לרבו שישנאהו. היינו בחבירו בתורה ומצות וכבר קיים בו מצות הוכח תוכיח את עמיתך עם שאתך בתורה ובמצות ואף על פי כן לא שב מחטאו כמ"ש בספר חרדים אבל מי שאינו חבירו ואינו מקורב אצלו הנה על זה אמר הלל הזקן הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום וכו' אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. לומר שאף הרחוקים מתורת ה' ועבודתו ולכן נקראים בשם בריות בעלמא צריך למשכן בחבלי עבותות אהבה וכולי האי ואולי יוכל לקרבן לתורה ועבודת ה' והן לא לא הפסיד שכר מצות אהבת ריעים וגם המקורבים אליו והוכיחם ולא שבו מעונותיהם שמצוה לשנאותם מצוה לאהבם גם כן ושתיהן הן אמת שנאה מצד הרע שבהם ואהבה מצד בחינת הטוב הגנוז שבהם שהוא ניצוץ אלקות שבתוכם המחיה נפשם האלקית וגם לעורר רחמים בלבו עליה כי היא בבחינת גלות בתוך הרע מסטרא אחרא הגובר עליה ברשעים והרחמנות מבטלת השנאה ומעוררת האהבה כנודע ממה שנאמר "ליעקב אשר פדה את אברהם" [ולא אמר דוד המלך עליו השלום תכלית שנאה שנאתים וגו' אלא על המינים והאפיקורסים שאין להם חלק באלהי ישראל כדאיתא בגמרא ר"פ ט"ז דשבת]:

בלהתעלל ולהתעולל ולהתגולל על מקדשי שמו.

מקום רח"ל.

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות