ריבונו של עולםFff
ריבונו של עולם. אז היו הגיעו הבגדים היפים. בגדי שלום בית, בגדי הנאה, בגדי שמחה בין בעל לאישה. בגדי אש קדושה. היום הגיעו בגדים שחיכיתי להם זמן רב. בגדי אהבה. ריבונו של עולם, היום נגלעה המחלוקת ונבקעה עמוק מידי. ההבנה שכבר אולי, אין דרך חזרה. היום יצאו הקלפים, התגלו הפרצופים ונאמרה האמת. הריחוק הוא גדול. כמעט בלתי מושג. הספק מרחף באוויר. ריבונו של עולם. רק אתה יודע כמה רציתי לשמח לב בעלי בבגדים אלו. ריבונו של עולם רק אתה יודע כמה רציתי חיבור, עמוק, אמיתי מהלב. ריבונו של עולם רק את יודע כמה השקעתי מחשבה להתאים אותם לטעם של בעלי. ריבונו של עולם רק אתה יודע את גודל הבושה. מרגישה כמו שוקת שבורה. מרגישה כמו תורה המונחת בקרן זווית ואין איש נוטלה. 'אני לא רוֹצֶה שיהיה בינינו קרבה'. זה היה דוקר, שורט את הלב. ומצד שני אמיתי כל כך. והקלה של אמת נפלטה ממני. יחד עם צער וכאב. תחושת הבדידות. אבלות מכה בי. אובדן. אובדן בגדי הקדושה שלי, בגדי החיבור והאהבה. יתומים הם הגיעו אלי. יתמותם מכה בהם עוד טרם שומשו. כאב הריחוק. היום הגיעו אלי בגדים שרק בין איש לאישה. וכבר אין מרחב ביני לבין אישי. ועננת הפרידה מרחפת מעל, אולי זה לתמיד. טעויות העבר נגלות אלי במלוא עוזם. ריבונו של עולם. הנך יודע שרציתי לחולל אהבה שרציתי שמחה. ריבונו של עולם, אוזנייך גם שמעו את ההטחות, האשמות, ביקורות, חוסר קבלה. את הריחוק. אני מרגישה חלולה.
מכאיב כל כךרקלתשוהנ
קשה כל כך לתת מעצמך הכל, להתגבר על הבושה הטבעית, להשקיע כל כך הרבה
וככה ליפול מגובה הציפיות אל האכזבה.

אני לא יודעת מה להגיד לך.
כל הכבוד לך שניסית. והלוואי שה' יאיר את עיניכם.
כואב כ''כמופאסה
את נשמעת אשה רגישה ומדהימה.
רבש''ע בטוח שם את הדמעות שלך במקום מיוחד.
לפעמים הפיצוץ הוא תחילת התיקון
לפעמים הפרידה היא התיקון.
אל תוותרי על השמחה שלך, אל הצמיחה שלך.
בית שמנמיך, מתסכל, מזלזל לא ראוי להיקרא בית
קחי את הבגדים שלך תלכי למקום אחר
קשה וכואב ככ!אר
בע"ה שהקב"ה ישמח אותך במהרה!!
את יודעת, מהודעות קודמות שלך, נראה לי שהוא תופס את בגדיסודית

הכהונה שלך כחלוק וסינר. באמת שאני כותבת מלב שלם ונקי אחרת לא הייתי מעלה בדעתי לכתוב לך 

אם נורא חשוב לו שתבשלי לו ושטפי כלים ו"תשרתי אותו" כי ככה הוא ראה בבית שלו, אני חושבת שמוקדם להתאבל על הבגדים היפים.

שתי החברות שאני הכי מעריכה מבין החברות שלי נשואות לגברים עם ציפיות כאלו. וזה מה שהן עושות ושתיהן מלכות.

אחת אמרה לי פעם בשקט, כשהתארחנו אצלם בשבת, שנורא חשוב לו שהיא מוזגת לו ושמה לו אוכל בצלחת. זה מכבד אותו וגורם לו להרגיש מלך. תקשיבי, היא מלכה אמיתית, הוא איש חינוך די ידוע אני מאד נזהרת לא לתת פרטים, אבל יצאנו מהבית שלהם קצת המומים.

יש הרבה צורות נכונות לחיות את החיים וכל זוג מה שמתאים לו, ולא רק האופנה שכרגע בפורום.

 

לפני שאת מתאבלת על הבגדים היפים,

תפרגני לעצמי סינרים מהממים, כפפות עבות לסירים חדשות ויפות, מגבות חדשות, בגד בית שיושב עליך ממש טוב, ותמליכי את עצמך על הבית.

(האמת, תוך כדי בא לי מאד להזמין לעצמי אבל ברור לי, שבעלי יגיד שזאת הוצאה מיותרת לחלוטין, ואני אתבאס... נראה לי אני רק אציץ באתר של פוקס הום וגולף בשלב זה). 

ואם יש לך חרדות, תטפלי בתרופות בלי להתבייש.

אם יש לך חרדה אז כל הזמן יש עננה בבית זה לא טוב

ואל תקחי ברצינות אף מילה שנאמרת בכזה שרב כבד 

ה' ישמח אתכם. 

אמיתי?מיואשת******
אין לי אפילו איך להגיב להודעה הזו. וואו. אם בשביל שלום בית אשה צריכה להיות משרתת זה לא שלום בית אלא שלום בית עבדים.
אמיתי. וזה נעשה מאהבה והערכה, תתפלאיסודית
אני גםאולי בכלל

מא אוהב שאשתי מגישה לי אוכל זה ממש הרגשה רומנטית בשבילי, ואמרתי לה את זה בכיף. אם לא מסתדר לה אז לא.

אבל אני אוהב עוד הרבה דברים.. ואנחנו החברים הכי טובים בעולם.

כן, זה הפך ממש לפשע אם מישהי או מישהוסודית
מעיזים לסור מכללי הפורום בחוט השערה
אין לי מושג מה כללי הפורוםמיואשת******

את יעצת למישהי להחליף את בגדי הלילה הרומנטיים שלה לבעלה שלא רוצה קרבה איתה בסינר. 

זה מגעיל בעיני

 

יש תמיד מקום לגם וגם, וזה גם מצד הגבר וגם מצד האשה יש מקום להיות רומנטי בלהגיש אוכל לבעלך ויש מקום להיות רומנטי בלשטוף כלים לאשתך

 

אבל בצורה שאת הצגת את זה, למישהי שפתחה שרשור כזה מלא פגיעה, זה נשמע שהצעת לה להיות שפחה בבית בשביל שהוא יסכים לרצות בקרבתה. וזה מגעיל.

למה את מייחסת לי רוע כשאני כותבת ממקום נקי ושלםסודית
כולכן מלטפות אותה אבל היא רוצה את הליטוף מבעלה
אז אני משקיעה, נכנסת לכרטיס, קוראת את הסיפור, וכותבת שהנר דולק ואפשר עוד לתקן.

בשולי הדברים, בלי קשר לפותחת בכלל, אני רוצה להזכיר את דברי הרמב"ם שכתב לאשה לנהוג בבעלה כמלך והוא ינהג בה כמלכה.

מצטערת שאני לא חושבת שבביבידול הוא בגד אש הקודש.
אני חושבת שהתרבות המערבית קלקלה המון.
לא אמרה לה שתהיה שפחה שלו ותנשק לו את הרגליים.
אני באמת חושבת שאם אשה מטפחת בכיף את הבית שלה ומשמחת את בעלה בדברים שבעיני הם ממש שטותיים, אבל אם זה טוב לו אז למה לא, לא צריך לעשות פיל מזבוב.
יש לי מספיק בטחון עצמי כדי להרים באופן קבוע את זוג הגרביים התורן שזרוק בעמדת העבודה מאז שחזר הביתה.
זה לא הופך אותי לשפחה. מבחינתי אני מכסה באהבה על ה'פשע' הזעיר הזה ואהבה מכסה גם על פשעי.
נראה לי שפספסת דברים בסיפור הזהמיואשת******

האשה הזו לא מתנגדת לטפח את בעלה ולשמח אותו

היא מתנגדת לגישה שלו שהיא צריכה לעשות הכל בבית ולשרת אותו , כן, כמו שפחה. היא מתנגדת לזה שתפקידה היחיד זה להיות בבית ותפקידו לעבוד. היא רוצה חיים אחרים (נורמליים)

ברור לחלוטין שהבעיה של הגבר הזה לא תיפתר בזה שהיא תרים לו את הגרביים , וגם לא תגיש לו את האוכל. זו גישה מערכתית כללית שלו לכל הזוגיות ותפקיד האשה בעולם מבחינתו.

בייבידול הוא לא בגד אש הקודש. גם סינר לא.

הגישה שצריכה להיות ששנינו עבדים לזוגיות!יהודה224
גם כן אחד לשניה ואחת לשני.
עבדים זו מילה קשה ומוציאה חשקוואוו
אולי עובדים.לזוגיות.. או מסורים לה
גם משה עבדי, ועבד ה' מוציאים חשק...יהודה224
הכל בעיני המתבונן
אם הוא רוצה שהיא תהיה בביתאני123
והוא יעבוד..
זה הכי בריא שיש
תרבות המערב גרמה לנו הנשים ללכת לעבוד כמו שפחות בעבודה מחוץ לבית.
בזמן שהתפקיד של אשה זה להיות עקרת הבית!
לא תמיד זה עניין "תרבות המערב"יהודה224
יש נשים שלא מתאים להן לשבת כל היום בבית, זה משגע מתסכל ועוד הרבה דברים.
ויש כאלה שזה ממש מתאים להן.
אני חושב שכל עוד היציאה לעבודה היא לא אידאה אז סבבה אבל אם זה הופך לאיזה ערך כזה חשוב זה באמת נכנס תחת תרבות המערב....
ממש לא תמיד זה תרבות המערבלמה לא123

פשוט א"א לחיות עם משכורת אחת,אז אין ברירה והאישה יוצאת לעבוד

תעריכו אותה

גם אני יוצאת לעבודאני123
מה יש כאן להעריך.
זה כבר נהיה נורמה
אבל יודעת מה?
כל הכבוד לה ולכל הנשים שעובדות
על מה כל הכבוד..?וואוו
זה בציניותאני123
גם אני אישה שלא סובלת את עבודות הבית.קרן-הפוך
ובחסדי שמים מצאתי זיווג המשלים את מה שאני לא יכולה/רוצה לעשות בעבודות הבית השוטפות.

ניקיונות - הריח של חומרי הניקוי, בפרט אקונומיקה, מפריע לי ברמות קשות. לא מסוגלת לסבול ריח של אקונומיקה.
בעלי כבר יודע שאין מה להתקרב אלי אם נשאר לו ריח אקונומיקה על הידיים. (ולכן למד להשתמש בכפפות).

סדר וניקיון - הוא הפדנט של הבית.
כלים בכיור - לי לא מפריע שיערם וללכת לישון... הוא ההיפך.


אז זה לא תרבות המערב שגרמה לשינוי התרבות החיים הנשית - אלא נשים במערב שמאסו בחיים בחברה פטריארכלית, והצליחו לגרום לעולם המודרני להתייחס לנשים באופן שיוויוני (ועדיין לא הגענו למנוחה והנחלה).
את קוראת למנוחה והנחלהאני123
לשאת בעול הפרנסה?

לגבי עולם פטריאכלי-
ככה זה
לגברים ונשים יש תפקידים שונים
כוונתי ב-מנוחה ונחלהקרן-הפוך
עדיין יש תופעות שבשגרה נשים מופלות לעומת גברים.

לדוגמא:
קידומים בעבודה ורמות שכר.

אני עובדת בהייטק.

השכר גלובלי.
ועדיין יש פערי שכר בין גברים ונשים - גם בתפקידים זהים.
פערי שכר קשורים באופן ישיר להבדלים בשעות העבודה ובמידת ההשקעה שלך מעבר למסגרת השעות הפורמלית.
גברים משקיעים בעבודה יותר שעות מנשים.
כי מקובל בתרבות שלנו שנשים יוצאות הביתה מוקדם להיות עם הילדים.
לא מדברת על תינוקות. אלא ילדים בגילאי גן ובי״ס, שאין הבדל אם אבא או אמא יגיעו הביתה ב 16:00 אחה״צ לשחרר את המטפלת או לקחת את הילד מהצהרון.

גם עובד או עובדת שלוקח פסק זמן (למשל חופשת לידה) לא מרוויח כמו מישהו שלא לוקח פסק זמן מהעבודה.
אני רוצה לצאת מוקדם לילדים שליסודית
זה הכיף שלי.
עשיתי קריירה כי ככה חינכו אותי.
אני עושה שעות נוספות (חלק מהבית) אז לא מופלית בשכר. השווינו תלושים.

אבל אם זה היה תלוי בי, בשמחה שבעלי יעבוד בלי סוף,
ואני אכין אאפה, אבשל, אנקה (אני אוהבת מאד לנקות אם כי בד"כ לא באקונומיקה), אטפח את הבית ואערוך קניות...
גם אני אוהבת לצאת מוקדם מיואשת******

ואם זה מה שטוב לכם במערכת הזוגית תעשו את זה, למה לא?

אבל לא לכל אחת זה טוב. אנשים שונים יש להם צרכים שונים וזוגיות זה למצוא מה שטוב לזוג הספציפי הזה *ביחד*

לא שאחד יכתיב לשני 

זוג שטוב לו שרק הגבר יעבוד , מעולה להם. 

זוג שטוב לו שרק האשה תעבוד והאבא יגדל ילדים (כן,יש כזה דבר ) מעולה להם

וזוג שרוצה להתחלק, צריך למצוא את החלוקה שטובה *לו* כזוג. בלי כפיה של צד אחד על השני ובקריאות "זה מקומך תישאר שם" כי אז זה לא זוגיות זה עריצות.

אני חושבת שכאשר הם יצאו, היה צריך לברר את זהסודית
כעת הם נשואים.
אפשר להסתכל על זה כעריצות מצידה, אפשר להסתכל על זה כעצלנות מצידו. במיוחד אם היא בת לאם שלא עבדה בבית ולא מחוצה לו.

מרגישה שטוחנת מים.
אם את חושבת שבייבידול יכול לכסות על כזה פער, אז אני חושבת שלא. ושאפשר לשנות טיפה את ההסתכלות.
אבל תמשיכו לחמם אותה, אין ספק שהפמיניזם יעשה לה רק טוב. כמו לכולנו.
סילפת כל כך הרבה ממה שאמרתימיואשת******
איפה בכלל התייחסתי לבייבידול הזה. אפילו כתבתי בכמה הודעות שבגדים זה לא האישיו. מאיפה את מייחסת לי אמירות שלא נאמרו.
הוא לא יכסה על הפער
גם הסינר שהמלצת לה לא יכסה
חחחח כמה שאת צודקת..דנוור

אין דבר שעושה רע והרס לנשים את החיים כמו הפמניסטיות..

יבוא יום וכל הנשים יבינו את זה.

אנחנו טיפוסים שונים...קרן-הפוך
גם לי כייף לצאת הביתה מוקדם. ברור.

אבל לא כייף שבקידומי שכר מסתכלים בעין עקומה ומשווים את הביצועים שלי לגבר שנשאר במשרד עד הערב.

ניקיונות וקניות (אוכל. בגדים אין בעיה ...) - לא אוהבת.
פערי שכר תמיד יהיויהודה224
אין מה לעשות עם זה
תלוי. אצלנו מקפידים שלא, אחרת יש עילהסודית
למה פסימי? מיואשת******

פעם אמרו- רופאים תמיד יהיו גברים, אין מה לעשות

נשים לעולם לא תצבענה, הן לא מבינות בזה אין מה לעשות

גברים יחזרו הבית רק בשבת ויעבדו כל שאר השבוע עד צאת נשמתם, אין מה לעשות

 

מה שיפה הוא שבכל דור יש אנשים מדהימים שעובדים לשנות דברים כדי שיהיה לאנשים אחרים טוב יותר. זה קורה ברזולוציה של עשרות שנים, אבל זה משתפר. ממש כמו לטעת עץ חרובים שהילדים שלך יאכלו ממנו.

זה שיהיה שכר גבוה יותר לא אומר שטוב יותריהודה224
מה לעשות אם אמא רוצה לצאת הביתה לילדים שלה, או ללדת ילדים ולצאת לחופשת לידה אז כן היא תקבל פחות מהגבר שבכל זמני החופשות ימשיך לעבוד כרגיל, פערי השכר לא נמצאים בשכר אלא בשעות עבודה
אני מדברת על משכורת של אותם שעותמיואשת******
ברור שמי שעובד פחות ירוויח פחות
אבל יש פערי משכורות של עובדים באותה משרה אותן שעות. קודם נמגר את זה אחר כך נחשוב הלאה

זה ככל הנראה לא אותן שעות ממשיהודה224
זה מעגל שמזין את עצמו, כי גבר מקודם הרבה יותר בגלל שיש סטיגמה שיש לו פניות יותר וזמינות יותר לעבודה וכנראה שבסך הכולל יש לו יותר שעות בשנה ממה שיש לאישה אז הקידום בהתאם הפערים לדעתי נמצאים יותר במענקים חיצוניים ובקריטריונים שלהם מאשר במשכורת הרגילה הקשיחה
אין לי ענין לנהל על זה דיוןמיואשת******
לא נראה חי שאתה יודע מה קורה באמת. אני כן, התנדבתי שנים בעמותה שעוסקת בזה ואני מכירה מקרוב את הטבלאות והנתונים היבשים והפערים. זה נושא שעוסקים בו, ובעה הוא ישתפר. כמי כל דעה קדומה אחרת. אגב יש היום גם הרבה יותר מעסיקים שמת גמלים על פי תפוקה. זה יקח עוד חמישים שנה, אבל זה ישתפר . לבנות שלך יהיה יותר קל בע״ה
זו לא סטיגמהבת 30
ברוב המקרים זה נכון.
גבר לא בהריון, גבר לרוב לא יוצא לחופשת לידה, לא מקבל שעת הנקה.
מילואים?מיואשת******
לעומת נשים לא דתיות שיולדות 2 ילדים לאורך שנות העבודה שלהן. זה לא מאד שונה. ופערי השכר קיימים אצל נשים חילוניות גם כן וגם רווקות חילוניות ורווקות בכלל. כן. בין שתי רווקים חילונית גבר ואשה יהיו פערי שכר. כשנגיע למצב שבו הפערים הם בגלל חישוב שעות זה יהיה נפלא
לא חשבתי על זהבת 30
צודקת
אולי אני מוזרהלמה לא123

וישנה

עדיין אני חושבת שלא דומה אמא שרוב היום עם הילדים מאשר אבא שרוב היום עם הילדים.

♡♡♡♡♡♡♡♡♡♡סודית
את לא מוזרהבת 30
לא דומה זה לא אומר לא טובמיואשת******

אין לי כח להיכנס לויכוח הזה ולדיון הזה פה אבל אם זה מנחם אותך שניהם בעיני מדהימים

וילדים שלא רואים את אבא שלהם כל השבוע יש להם חסר גדול. יש משמעות לראות ולהיות עם שני ההורים במשך היום. לא סתם הקב"ה נתן לילד אבא ואמא. 

איך הבנת מזהלמה לא123

שהאבא לא חשוב?

רק אמרתי שיש עדיפות לילד להיות יותר עם אמא שלו מאשר עם האבא

ואני אתן דוגמא:זה נפוץ יותר במשפחות אברכיות שהאמא עובדת מצאת החמה ועד צאת הנשמה ולאבא יש יום רגוע יותר

האבא מלביש את הילדים בבוקר ושולח אותם,האבא מאכיל צהרים, האמא באה לשעתיים שלוש אחרי צהריים ומשכיבה ילדים.

האבא הולך לטיפת חלב עם התינוק התורן וכו

לא שזה רע,יש אבות מהממים שנשים צריכות ללמוד מהם.

אבל לדעתי התבלבלו פה היוצרות והכל התהפך לגמרי. האמא צריכה לראות יותר את הילדים שלה.

אני מבינה שיש כאלה שלא מסכימות איתי. זכותך

כמובןלמה לא123

שאם אפשר לראות את שניהם זה עדיף

רק התכוונתי שאם ישנה התלבטות מי יהיה יותר עם הילדים ומי יעבוד יותר

בעיני חד משמעי האמא צריכה להיות יותר

בעיניי ,העולם המערבי שטף לנו את המוח,מה שיצא שלא רק שאין לגמרי שיווין,אלא שניהינו עבד לעבודה ,לקריירה ולפעמים יש כאלה ששוכחות מה חשוב יותר וחבל

 

כמו שאמרתי אני לא מתכוונת להיכנס לדיון הזהמיואשת******

בעיני שניהם חשובים באותה מידה. וכמו שאת חושבת שתרבות המערב שטפה לנו את חשיבות האמא וכו, אני חושבת שהרבה לפני זה נשכחה חשיבות האבא. כמו כל דבר בעולם קודם הולכים לקיצון ואז חוזרי םלאמצע . זה תהליכים שנמשכים שנים רבות

יום אחד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים וילדים יזכו לראות ולגדול עם שני ההורים שלהם ביחד בבית, וכולם מגדול ועד קטן יבינו שעבודה זה בשביל פרנסה ולא תכלית החיים ולא צריך לרדוף אחרי קריירה וכסף כל החיים. לא נשים ולא גברים. העיקר הוא הבית והמשפחה. אמן ואמן.

רק להבין . בעלך אברך ?אנונימי (2)
כי את יותר מידי מלכלכת.
או שרע לך .
או שאת מקנאה.
או שאת סתם שונאת ישראל.
או שאת דתיית יתר.
זהו ,שאני לא מלכלכת בכלללמה לא123

לא אמרתי שזה רע שהאבא הולך לטיפת חלב

לדעתי אין כמו חיבוק מאמא כשהתינוק בוכה מחיסון

כן,כן אם בעלי היה לוקח לחיסון הוא לא היה מרגיע את התינוק כמוני. הוא אדיש יותר.

לא שהוא לא טוב ולא שלא אכפת לו.

אבל,חבל על הוויכוח

עזבי

הבנתי אותך .אנונימי (2)

 

את לא מכירה . את מדברת מהלב .. כי שלך אדיש יותר .

 

הכל טוב .

 

 

אני מכירהלמה לא123

בעלי היה אברך תקופה

שכל אחד יעשה מה שנוח לו וחושב לנכון,כמובן.

אבל האופי של בעלך לא קשור לזה שהוא אברךמיואשת******
בעלי מרגיע אותם הרבה יותר ממני בחיסון. זה האופי שלו. שוב אנשים מחלקים את העולם לגברים נשים כאילו שכל הגברים וכל הנשים אותו הדבר. זה פשוט לא נכון. בעלי הולך קבוע חטיפת חלב יהוא לא אברך, פשוט כי הוא יותר טוב בזה ממני. וחיבוק של אבא לא שווה פחות מחיבוק של אמא. כל אחד מאיתנו טוב במשהו אחר.
אוקיילמה לא123

גדלתי עם אבא דפוק

וקשה לי לדמיין שהוא מטפל בי

כל דקה מיותרת איתו היתה סיוט מתמשך

חשבתי שהתפטרתי מהתקופה הזו,כנראה שאני עדיין סוחבת משקעים משם

 

 

וואו. חיבוק גדולמיואשת******
איזה קשה לשמוע. ממש. ברור שאנחנו סוחבים משקעים מדברים כאלו.
אני גדלתי על אבא מקסים אבל שראיתי אותו רק בשבתות, את בטח מזהה שיש לי משקעים מהתקופה הזו גם
בסופו של דבר כל בית וכל זוגיות הם בפני עצמם. לכל גבר ואשה יש נקודות חוזק וחולשה בגידול ילדים והם משלימים זה את זה. ואנחנו מנסים לבנות לילדים שלנו את הכי טוב כזוג. את, אני, כולנו. ❤️
תלוי, לדעתי יש יתרון לאמא בהרעפת אהבה הרבה יותר מהאבאיהודה224
בדרך כלל מאמין שיש יוצאים מן הכלל אבל זה העיקרון...
ואני אומר את זה ממקום שמבין מאד מה זה להיות עם הילדים בבית כי אני עם הילדים כל יום + ילדה מורכבת (וכן אין על אמא)תגידו מה שאתם רוצים!
שששש......למה לא123


אין על אמאמיואשת******
ואין על אבא
זה לא סותר
זאת דעתי, זאת דעתך. הכל טוב.
גם אצלנו, שני אנשי הייטק, זה כך ...קרן-הפוך
אני יוצאת מוקדם וחוזרת מוקדם.
בעלי מארגן ומפזר בבוקר, וחוזר מאוחר ממני הביתה.

לטיפת חלב - לרוב הוא הלך.
לרופאים עם הילדים החולים - לרוב הוא הולך.
להישאר בבית עם ילד חולה - מתחלקים חצי חצי.
[=דנווראחרונה


לא ידעתיאני123
שכאשר אומרים פערי שכר מתכוונים לפערי שכר בגלל הבדלים בהיקף המשרה

ברור שאם אשה עובדת פחות שעות מגבר. היא תקבל פחות משכורת ממנו.


זה לא נכון?
לא מדובר על הבדלים בהיקף המשרה.קרן-הפוך
מדובר על שווי שכר לשעה.
ובמקומות בהם עובדים גלובלי, ואין שכר על שעות נוספות.

הנשים מצטיירות כפחות משקיעניות, הגברים מתוגמלים על ״הנראות״. דופקים הרבה שעות במשרד, לאו דווקא יותר תפוקה ויותר יעילות מנשים.

פשוט אפשר לדפוק את הנשים בשכר.
יש סל קידומי שכר פעם בשנה - הגברים יקודמו בד״כ יותר מנשים בשווי שכר לשעה או בשווי המשכורת החודשית, כי הם מצטיירים משקיענים יותר, פרודוקטיביים יותר.

אוקי קרן הפוך עם זה אני מסכימה איתךאני123
לגמרי!
זה לא נכון אישה שתהיה באותו מעמד של הגבריהודה224
דוגמא מנהל ומנהלת אגף יקבלו את אותה משכורת כמעט בטוח רק הנגזרת של חופשות הלידה והקידומים למינהם גורמים לזה שנשים בדרך כלל לא יגיעו רחוק כמו גברים בעבודה.
אתה כותב מניסיון של עבודה במגזר הפרטי?קרן-הפוך
אני כותבת מניסיון. אני בהייטק במגזר הפרטי.
המשכורות והתנאים טובים, משכורות של הייטק.

אני יכולה להרוויח לדוגמא 19,000 ₪, ועובד שיושב לידי, גבר, באותו תפקיד - 20,500 ₪.

בהעלאות או מענקי השכר השנתיים - לאישה שהיא אמא לילדים קטנים יתנו בונוס 80% ממשכורת חודשית, ולגבר באותו צוות - 90% או 100% מהשכר החודשי.
כי בפועל בפר שעות הוא יעבוד יותר ממךיהודה224
לא משנה שיכול להיות שאת חרוצה יותר ממנו ומספיקה בפחות שעות מה שהוא מספיק ביותר שעות, אבל הוא עובד יותר שעות בשנה ממה שתעבדי את
וזה בדיוק שורש הקיפוח של נשים.קרן-הפוך
בגלל שגברים פנויים להיות במשרד יותר שעות.

השכר והתגמולים צריכים להיות לפי עמידה ביעדים מדידים - לא לפי נראות.

בשיחות משוב השנתיות כל עובד וכל מנהל מקבל יעדים, מידי רבעון יש שיחות משוב על עמידה ביעדים, יש ציונים וקביעת אחוזים - אך בסופו של יום, לרושם החיצוני והנראות של העובד כלפי המנהל, יש חשיבות ונשים מרגישות מקופחות.
מה לעשות?? בפועל הם עובדים יותריהודה224
כביכול """מתאמצים"" בשביל העבודה...
לא שזה ערך אבל כך זה נמדד
מנוחה ונחלה זה שלשתי בני הזוג טוב במערכת הזוגיתמיואשת******

ולא שאחד מהם מסביר לשני מה התפקיד שלו

או שאנשים מבחוץ (נכון, את למשל) מסבירים לנשים מה התפקיד שלהם

 

אם לך ולבעלך טוב באיך שאת חיה, מעולה. אני שמחה בשבילך בלי שמץ של ציניות

אני אוהבת את תרבות המערב, כחלק ממנה למשל יש לי זכות להצביע , יכולת לכתוב בפורומים ומזגן. סתם כמה דברים קטנים שאני יכולה לחשוב עליהם כרגע.

 

למה לא? זה אחלה שלום בית.אני123
אותו דבר גם הוא יבוא לקראתה במה שחשוב לה
כל עוד מה שחשוב לה זה לא לצאת לעבוד אה?כי זה לא מקומה לשיטתךמיואשת******


נכון הם צריכים להגיע להסכמה ביניהםאני123
נרטה לי שזה תלוי מאדאמא וגם
אם האישה מתחברת או לא למקום כזה.
אישה שבעל מקרה יודעת להכנס לזה ולהינות מזה זה דבר אחד.
אישה שממש לא זה דבר אחר.
אני ממש מבינה את מה שאת אומרת וגם מסכימה עםFff
העיקרון. אני חושבת שזה צריך להגיע מ2 הצדדים ואני גם צריכה לרצות את זה. בכל אופן כשאומרים לך: התפקיד של האישה הוא לבשל לכבס לנקות ושל הגבר הוא לעבוד וללמוד תורה זה מקום אחר לגמרי. זה לא כמו: אישתי אני מאוד אוהב שאת מרגישה לי אוכל או מבשלת לי. בעלי לא בישל לעצמו ולא שטף כלים... אבל זה צריך לבוא בהסכמה ובהדדיות.
אז הבעיה היא שלדעתך הוא לא מעריךסודית
בכנות
את מעריכה את לימוד התורה שלו? מרגישה שזכית? אומרת לו את זה?
או שהתחושה שלך היא שיש לך פרזיט בבית
כן. מעריכה ואומרת. הוא יודע כמה זה חשוב לי.Fff
אבל הוא נכנס ללופ שכתוב בשולחן ערוך שאפילו יש לה אלף משרתות כובסת לו וכו'. לצערי רבנים שפניתי להם בנושא אמרו שזה לא נכון ותכף מעלה פה מה שהרב אבינר כתב לגבי שותפות בבית. אז הכל בסדר, עד היום הוא לא שטף כלים אולי 3 פעמים ואני מבשלת והוא באמת היה מלך. אבל הוא נכנס לבור שקשה לו לצאת ממנו ולצערי גם הלכתית זה לא נכון
מעניין,לצער אישה מותר?למה לא123

זה לא כתוב בשולחן ערוך?

יש שם פרק שלום בהלכות "בין אדם לחברו"

פשוט הזוי לי אברכי כולל שאין קשר בין מה שלומדים לאיך שמתנהגים

זה מאוד שכיחדי שרוט

אני אפילו לא מופתע

מה שכיח??מנסה לעזור


אברכים צדיקים על חשבון הנשים שלהםדי שרוט
זה שכיח וגורם להרבה מתחים
כנראה שאת/ה לא מכיר/ה אברכים אמיתיים!!מנסה לעזור

וחבל.

זה ממש לא שכיח..

לפחות אצל מי שאני מכירה (משפחה/ חברים/ שכנים)

 

מה זה שכיח? שכיח זה לא רובדי שרוט

ברור שיש אברכים טובים.

 

פשוט יש שכיחות גבוהה של אברכים שהם צדיקים על חשבון הנשים שלהם. יש גם כאלה שלא, הכל טוב.

בעלי אברך אמיתי - והוא האחראי על שטיפת כלים בביתפתק ממו

כל יום 

 

אני אחראית כביסות וסדר כללי בבית 

 

שטיפה רצינית הוא בד"כ, ולפעמים אני עוזרת לגרוף

 

כותבת שידעו שזה ממש לא המדד, אברך או לא....

 

אדם כמו שהיא תיארה חייב לעבור איזו הדרכה יותר נכון טיפול זוגי פנימי 

אצל מטפל מומחה.

 

זה מענין מה שאת כותבתבת 30
יש לו חרדתיות כלשהיא סביב ההלכה וקיומה?
או שההלכה הזו יושבת לו טוב על הבסיס של התפיסה הזו?
ההלכה משרתת את האינטרסים שלו. כן זה מצערFff
לדעת שככה אברכים מתנהגים. ועוד בעלי.
אוף. מצער מאודבת 30
הלוואי שתמצאי מישהו שיעשה לו ניעור כללי
תודהFff
תראי. להתחיל מלחמת רבנים בביתסודית
הוא מביא מקורות
את מביאה את הרב שמואל אליהו
זה לא יצור קרבה.
אצל ההורים שלי שניהם עבדו קשה ושניהם החזיקו ומחזיקים את הבית. אז זו הדוגמא שראיתי.
אני מבינה שאמא שלך נתנה דוגמא אחרת. אבל את התחתנת עם בן תורה שרוצה להשקיע את הכוח שלו ללמוד אותה ומצפה שתהיי עזר.
ואת כנגדו..
בגדים אינטימיים לא פותרים מחלוקת כזאת.
את צריכה להחליט, אם הוא חשוב לך מספיק כדי לבוא לקראתו. מאמינה שגם הוא יבוא לקראתך סה"כ הוא שטף כלים 3 פעמים אז יש חזקה שהוא יכול...

בשולי הדברים, בזכות השרשור שלך
מצאתי מפה ממש יפה לשבועות, ואני מהרהרת איך להציג את הרעיון בפני בעלי, אבל ההרהור לא ממקום של כעס אלא יותר ממקום מתלבט האם שווה להתווכח או עדיף לחסוך ולגהץ את המפה היפיפיה של סבתא שלו .
ברור שהוא יבחר שאפשרות 2 ויתעקש עליהסודית
שווה לקלקל על זה את אחה"צ? אם לא אזמין היום היא לא תספיק להגיע
זה לא קשור לאברכים. זה קשור לדתיי יתר . (כמו הרוב כאן.)אנונימי (2)

 

בלי קשר שעצוב לי עליך .

 

צריך להכיר לך דתיי יתר אמיתייםיהודה224
את כנראה מכירה סוג מסויים של דתיות יתר שאצלך היא מייצגת...
יש פה מספיק .אנונימי (2)


אוקיי מצויין, אם את צודקת כמובןיהודה224
דתיי יתר זה דבר הכי טוב שיש.
ברור שעדיף מדתי חסר
..
קלטתם לכמה תתי שרשורים השרשור הזה התפתח???מיואשת******
משכורות גברים נשים
אבא ואמא
פמיניסטיות ושוביניסטיות
חרדות ודיכאון
תימנים
ועכשיו גם דתיות יתר
רק חסר פה דיון התנגדות חיסונים וכיסינו את
כל נושאי הפורום!

חחחחלמה לא123

רק לא חיסונים!!!!!!

את מחסנת??נשוי ושחוק
או מיואשת מזה? חחח
מה שעושה לך טוב.אנונימי (2)


זה לא קשור לדתיי יתר. זה לא קשור לדת בכלל.כוחה של מילה
להזכירכם- גם לדוסים יש יצר הרע, גם לדוסים יש מידות פחות טובות, גם לדוסים יש מבנה של נפש ומשקעים מהבית שבו הם גדלו ומהילדות שלהם, גם דוסים הם בני אדם וככאלה גם הם מלאי פגמים.
זו לא הדת שגורמת לזה. זה היצר הרע שלו שעושה הכל כדי להרוס.
נכון שמאברך ובן תורה יש יותר ציפיות.
מקווה שבעלה של הפותחת ישכיל להתבונן בעצמו, יחזור בתשובה ויטפל במידות האלה שפוגעות באשתו ובו.
השאלה אם זה מתאים לפותחת. לא לכל אחד זה מתאים.מנסה לעזור

ואם כבר-

גם אישה צריכה להרגיש מלכה בתוך הבית שלה.

אם לבעל כיף וטוב שאשתו מגישה לו ומוזגת לו אוכל ושתיה וגם לה טוב בזה- מעולה.

אבל, מצד שני, זה לא הפחתת כבוד לבעל להציע לאשתו אישה כוס שתיה חמה/ קרה מידי פעם. לעזור לה במה שהיא צריכה וכו'.

ככה אני חושבת.

 

אני נהנית למזוג אוכל לבעלי- למה לא? 

אבל בעלי לא עושה את עצמו שייח שצריכים להגיש לו הכל עד הפה ולו בעצמו אסור לעשות כלום. להפך.

רק מעירה (או מאירה) שגם בעלי (ובטוחה שעוד הרבהוואוו
בעלים, רק שמתביישים להודות בכך כדי שלא יכנו אותם שייחים סעודיים.) היו שמחים שהאישה תגיש להם אישית. ואני עושה זאת בשמחה ובאהבה, מיוזמתי. הוא לא ביקש אבל מודה שאוהב את זה. מרוב קידמה ורצון לשיויוון שוכחים את השוני בין גברים לנשים ואת החמימות הטבעית של בית, של אישה שהיא היא היא ושוב היא עיקר הבית. לא חצי חצי עם הגבר. עגבניות!
עגבניותמיואשת******
לא שוכחים. לא לכל אחד צורת החיים הזו מתאימה. יש המון חמימות וטבעיות של בית גם בסוג שמתחלק שווה.
אם צורת החיים הזו טובה ומתאימה לשניכם, זה מקסים. זוגיות זה דבר אישי.
אבל אם לאחד מבני הזוג זה לא מתאים, אז זה לא.
שוכחים שפעם נשים היו נחשבות טפשות מכדי לה ביע בבחירות. האם זה אומר שצריך להיזכר בזה ולחזור לזה? יש הרבה גברים שעדיין חושבים ככה. אני מכירה כמה. אז מה?
זוגיות היא שונה כי אם לשני בני זוג טוב משהו מסוים אז שימות העולם וזה לא עניינו של אף אחד. אבל אם זה לא טוב לאחד מהם, אז זה לא טוב. וזהו. וצריך לעשות את זה אחרת.
רוצה להביא דוגמאמיואשת******
אם מישהי תגיד לך שהיא לא נהנית ביחסים מהתנוחה הרגילה, והיא לא מגיעה לשיא אף פעם, אבל הבעל שלה פשוט לא מסוגל אחרת. כך הוא גדל שמקום הנשים למטה, והרי רב הסבתות שלנו בכלל לא העלו על דעתן שאשה אמורה להנות אלא יחסים זה היה משהו בשביל הגבר נטו. אז אולי זה המקום הטבעי של האשה והיא פשוט צריכה לקבל ולהבין וללמוד שככה זה ומתוך זה שהיא תעשה מה שבעלה אוהב אז יהיו לה חיים תותים כי היא תמליך אותו עליה וכל זה? נשמע הגיוני?
למה בחיי האישות ברור לכולם היום (תודה לאל) שזה לא בסדר ושגם אשה צריכה להנות וחובת הגבר להנות אותה והם צריכים למצוא מה שטוב להם ביחד. אבל בחיים הרגילים בבית עדיין יש מי שחושב שמקום האשה בבית ואם ככה היא פשוט צריכה ללמוד לעשות את זה בשבילו גם אם זה לא טוב לה גם אם היא סובלת גם אם היא לא נהנית בחיים. העיקר שתמליך אותו ותחזור למקומם הטבעי של נשים שנשכח.
( לא מדברת על מחווה מסוימת כמו למזוג אוכל לבעל שזה משהו מתוך מכלול חיים וזה חמוד אם שתיהם אוהבים את זה, מדברת על צורת חיים שלמה כמו שמתארת הפותחת )
כי יש הלכה בעניין. לכן זה ברורסודית
ונראה לך שההלכה חדשה מהחמישים שנה האחרונות?מיואשת******

לא ממש נכון?

אז למה פעם זה לא היה ככה? כי יש קדמה.

ב"ה.

וזה צריך להיות מובן בכל תחום.

הסבתות שלנו ראו חיים טובים הלי בגדי אש קודשסודית
את כותבת מהמקום שממנו נוצר הניק שלך.
ואני לא שם.
מאיפה את יודעת איך נוצר הניק שלי? הוא לא קשור בכלל לנישואיםמיואשת******

אין לך מושג . וואו, איזה שפיטה של מישהי שאת לא מכירה ולא יודעת עליה כלום. 

לא התחלתי בפורום הזה והניק הזה לא קשור לנישואים שלי בשום צורה, אם זה דווקא מענין אותך אני מאושרת בחיי הנישואים שלי, תודה ששאלת.

הסבתות שלנו לא נהנו מחיי האישות שלהן. רובן. את מוזמנת לשאול אותן. הן גם לא חשבו שזה מקומן להנות. זה היה משהו שעושים בשביל הגבר

בגדים לא קשורים לזה בכלל , משום סוג 

אני לא יודעת מאיפה לוקחים את הרעיוןלמה לא123

שפעם היו חיים מושלמים?!

הזוגיות היתה מושלמת,לא היה לחץ של כסף,ואנשים חיו באושר ועושר

 

פעם היו חיים קשים פי מיליון מהיום,אמהות ותינוקות מתו בלידות,ילדים רבים נפטרו בצעירותם.

אנשים מתו בגיל צעיר ממחלות פשוטות

ועוד

ועוד

אנשים פשוט הסתפקו במועט והיה להם אושר בסיסי,הם לא שפטו אושר במושגים חיצוניים כמו היום

 

 

התגובה לסודיתלמה לא123


ולא תמיד היה אושר...בת 30
תלוי אצל מי ומתי מ
לא בטוחה בכלל שאצל דור הסבים והסבתות תמיד היתה אהבה בין בני זוג. היה כבוד, היתה מחויבות, היה קשר.
אבל אהבה? ממש לא תמיד.
התחתנו כי ככה עושים, זה חלק ממסלול החיים.
זו גם כ"כ הכללהלמה לא123

"פעם"

פעם היה גם וגם,היה אושר והיה עושר

היה עצב והיה עוני וכו וכו

לא הכללתיבת 30
אמרתי שלא תמיד היתה אהבה.
ותלוי אצל מי ומתי...
לא ממש מכליל😅
התכוונתי באופן כללילמה לא123

שאנשים אומרים "פעם היה" זה מכליל

לא התכוונתי אליך

אני יודעת רק על הסבתות שליסודית
את צודקת לא בדקתי אצל כל הסבתות
לא יפה..miki052


את בטוחה?נשוי ושחוק
זה דווקא מעניין
בטוחה במה?מיואשת******

בזה שהסבתות שלנו רובן לא נהנו? כן. אבל יתכן שאני מבוגרת יותר מהרבה פה וכשאני אומרת הסבתות שלנו זה אולי הסבתות רבות שלכם. אבל בגדול, לפני כ80 שנה, חיי אישות לא היו משהו שהדריכו אליו נשים יותר מדי, ובטח לא חשבו להסיבר להן או לגברים איך להנות. ולא היה את מי לשאול. פשוט עשו את זה כי זה מה שצריך לעשות, זה נחשב כמשהו שגברים צריכים יותר וחלק מתפקידה של אשה טובה לספק את הצורך של פת בסלו וזה.

לא היה אינטרנט, מטפלים זוגיים וכל השאר. 

אם נהנית איזה יופי ואם לא אז לא. זה מה שהסבתות שלי(ז"ל) סיפרו לי

דווקא נראה שנשים בזמן חז"ל כן נהנו, יש הוכחותדוד10

אף אחד כאן לא קם לשמור על כבודם של חז"ל, אז אני נאלץ לנסות לעשות זאת.

 

סליחה שאני חולק עליכם. לא חולק על מה סבתות מספרות, אלא מצטט מקורות ידועים. סליחה על האריכות. 

נשים בתקופת חז"ל היו נהנות. הן ובעליהן היו פחות פרימיטיביים ממה שאנו חושבים. 

רוצים ראיות?

למעשה יש בנושא מספר גמרות שהובאו להלכה.לא הבאתי את כולן, אבל גם מאלה מבינים את הרעיון.

כבר בגמרא דנו אודות עינוג עצמי של נשים, לפני למעלה מאלף וחמש שנה. כלומר חז"ל ידעו היטב את מנגנון ההנאה הפיזיולוגי של נשים. את מילות הגמרא "נשים לאו בנות הרגשה נינהו", ביארו בעלי התוספות, על הנאה מינית ללא בן-זוג. "שאינן בנות איסור הרגשה". 

בפועל, המשיכו הראשונים ודנו מנקודת המבט ההלכתית ביחס לנשים. ישנה מחלוקת בין הראשונים האם קיים איסור על פעולת האוננות: בעלי התוספות והרא"ש סברו שאין איסור כזה, לעומת חכמי ספרד ובראשם הרמב"ן שסברו שישנו איסור. בספרי הפסיקה: השולחן ערוך לא מזכיר את האיסור לנשים. מהשתיקה שבדבריו מסיק החיד"א שהוא פסק כשיטת בעלי התוספות שאין איסור הלכתי לנשים לאונן. מעצם הדיון ההלכתי אודות איסור בפעולת אוננות של אשה, לומדים אנו שכבר אז הכירו את הנושא ואת מערכת העינוג הזו. 

 

זו הוכחה אחת שכבר חז"ל היו מודעים לנוכחות העונג הגופני באשה. קשה להניח שבמודע מישהו מהם ציער את בת זוגו ומנע ממנה את הנאתה.  

 

 

הוכחה נוספת, מכך שכבר בגמרא ובספרי הפוסקים דנו על קיום יחסים חד-מיניים בנשים. 

הגמרא כותבת: "אמר רב הונא, נשים המסוללות זו בזו פסולות לכהונה". וביאר רשי במסכת שבת ובמסכת יבמות: "המסוללות" - דרך תשמיש זכר ונקבה, משפשפות ניקבתן זו לזו. מתחככות משום תאוות תשמיש. 

אמנם להלכה נפסק שאינן פסולות לכהונה, אינן נאסרות לבעליהן משום כך ואינן לוקות על מעשה זה. אך על הבעל למנוע מאשתו להכניס לביתם נשים הידועות למעשה זה או לצאת אליהם. 

 

סיכום, אין אנו מתווכחים על מה שסבותייך סיפרו לך, אלא רק מצטטים מקורות מן התורה בעניין.   

 

כמו כן את הפסוק שאמר לבן הארמי ליעקב אבינו "אם תענה את בנותי", ביארו חז"ל: "למנוע מהן עונת תשמיש". כלומר חז"ל ראו את מניעת התשמיש כעינוי לאשה. כמובן שזה מבוסס על ההנחה שאשה נהנית מהחוויה, אחרת מה הבעיה למנוע ממנה משהו שאינה נהנית ממנו? 

כמו כן, חז"ל ראו צורך להוסיף סעיף מפורש בכתובה שמתחייב בעל יהודי לרעייתו, אודות חובתו לקיים עימה יחסים סדירים. "ומיעל לוותייכי כאורח כל ארעא".  כלומר הבעל מתחייב לאשתו לבוא עליה כדרך כל הארץ.  

גם להלכה נפסק שבעל שאינו מקיים התחייבות זו מחוייב לגרש אשתו ולשלם לה את כל סכום כתובה. 

 

קיצור, כנראה כבר לפני מאות ואלפי שנים ידעו ברור אודות הצורך הנשי בהנאה מינית, יחד עם הדרך/ים להגיע אליו.   

אף אחד כאן לא קם לשמור על כבודם של חז"ל, אז אני נאלצתי לנסות לעשות זאת.  סליחה על האריכות. כל הרוצה לחלוק מוזמן, ישוטטו רבים ותרבה הדעת, יגדיל תורה ויאדיר.

לא צריך לשמור על כבודם של חז"ל כי לא דיברנו עליהם!מיואשת******

עם כל הכבוד לך, וההודעה הארוכה והיפה - על מה אתה מתנפל בדיוק????

דיברתי על הסבתות שלנו

בשום מקום לא הוזכרה תקופת חז"ל

ואין צורך לקום ולהגן ואני לא יודעת מה, תרגע.

 

 

ועם כל הכבוד ההודעה שלך מה זה לא במקום, לא ראויה בכלל. צריך להגן בעיקר על הפורום מהודעות כאלו. איכס.

את כל כך פתוחה עם הסבתות שלך?למה לא123

וואו

ז"ל... כן.מיואשת******

מה זה כל כך פתוחה, לא ידברנו בפרטי פרטים על מה היה. יצא לנו לדבר על הדרכת כלות וזה והן סיפרו לי קצת שפשוט אף אחד לא דיבר יותר מדי על יחסים. באת , עשית וזה.. לא אפרט פה הרבה. לא ניהלנו שיחות נפש על הנושא. ממש לא

וכן, היו לי סבתות מדהימות

כיף לךלמה לא123

גם אבא מקסים,גם סבתות מקסימות, זכית!

לצערי אני לא...

אוף. חיבוק גדולמיואשת******

אבל העיקר זה המשפחה המקסימה שבנית לך ועוד יותר כל הכבוד כי כשאין דוגמא טובה זה עוד יותר מדהים לבנות משפחה מיוחדת.

 

ואת יודעת, לכל אחד יש חבילות משלו, לא את הכל כותבים פה מן הסתם...

 

ברור לילמה לא123

שלכל אחד החבילה שלו

אבל אין תחליף לאבא נורמלי

אבל לבעלי יש סבתא מדהימה ממש,אני מעריצה אותה

אז זה קצת תחליף

תודהלמה לא123

פעם ממש התייסרתי מהחוסר

היום אני חיה איתו די בשלום

זה מה יש וזהו

מה שאני חושבתמנסה לעזור

שאם זה באפשרותך, תייצרי לילדים שלך את מה שהיית רוצה והיה חסר לך.

זה מנחם אותנו אח"כ קצת וגורם לנו לחוויה טובה (מניסיון בדברים אחרים)

 

בהצלחה רבה וחיים טובים, אמן.

לגמרילמה לא123

אני עובדת על זה קשה,כי זה לא בא לי בקלות

את צודקת לגמרי

ב"ה בניתי משפחה לתפארת

כל הכבוד לך. אלופה.מנסה לעזור

מלך

 

ודאי שזה קשה אבל אלו החיים שלנו... קורץ להתאמץ ולעבוד.

ונראה לי שלכל בן אדם יש בחיים קושי מסוים (אם כי שונה) ועליו לעמול קשה אם הוא רוצה לשנות אותו.

לאחד זה אבא/ אמא/ סבתות/ משפחה

לשני זה עבודת המידות- כעס/ קנאה/ עצבות וכדומה

ולאחר זה בא בעבודה על המשקל הפיזי קורץ

 

כל אחד מה שהוא היה רוצה לשנות.

יש כאלה שיעשו מאמץ כביר ויצליחו לשנות את זה . גם אצלם וגם לדורות הבאים אחריהם (כי מה שאת קונה בעמל ויגע- לילדים שלך זה יבוא יותר בקלות ואת סוללת עבורם את הדרך)

ויש כאלה שירימו ידיים מראש ויגידו: ככה נולדתי וזהו! מטורלל ויישארו בביצה שלהם.... 

 

יפה שאת בוחרת לעמול ולהשקיע (עם כל הקושי!!) ומאחלת לך להצליח ולראות רק נחת מכולם!!

נשיקה

 

 

אמן ואמןלמה לא123

תודה על היחס והאיחולים

רוצה להוסיף שלא רק שאל תתיסרי מהעברנב"י
תשמחי שהוא בעבר ובזכות כל הקושי שעברת פיתח את הרגישויות שלך, את האופי והמידות שלך. ובעצם באמצעותו את מי שאת היום.
נכון.תודהלמה לא123


נכון. לסבתות של פעם היתה צניעות ובושהכלה נאה
היו מאוד סגורים בנושא בזה.
אבל סבא ירא שמים שלמד קצת תורה מאמינה שידע שיש לו גם תפקיד לשמח את אישתו.
אי אפשר לומר שפעם היה גרוע או יותר טוב.
טוב שכתבת.סודית
משב רוח מרענן בין כל ההודעות של
תיאורי עינוג עצמי של נשים זה משב רוח מרענן?מיואשת******
לא כל מה שנכתב בגמרא מתאים לציטוט ודיון בפורום פתוח
הניק הזה כותב הודעות עם מילים ותיאורים לא הולמים לחלוטין. אין סיבה לעודד אותו. להפך
משב רוח מרענן של ידע בים הבערות והנבערותסודית
מיואשתחדשה ישנה
את צודקת שזה לא שייך ומביך,
אבל, סליחה שאני אומרת לך את זה, ''את התחלת''... מה שכתבת גם לא בדיוק שייך לפורום פתוח. לדבר על אם אישה נהנתה או לא נהנתה ביחסים...
נהנתה או לא נהנתה זה בלי תיאוריםמיואשת******
לדעתי זה הבדל עצום מההודעה הזו. אבל אם זה לא מתאים אשמח פעם הבאה שתגידי מיד

(מי שהתחילה זה פותחת השרשור למעשה, אבל גם היא השתדלה מאד לכתוב בלשון נקיה , ולדעתי גם אני. אם את לא חושבת ככה אשמח שתגידי לי מה בדיוק היה לא מתאים לדעתך שאדע להבא. גם באישי זה טוב)
תשאל את סבתא שלךמופאסה
מיואשת יקרה
אני ממש לא בטוח בזה
אני הייתי נותן להם יותר קרדיט
אבל זו רק דוגמא ולא העניין
מאד תלוי במקום המגוריםמיואשת******

אם סבתא שלך חיתה בארה"ב אז אולי זה לא נכון

אם סבתא שלך מליטא\פולין\רוסיה וכו, אני די בטוחה שזה נכון לרוב מוחץ

אוי, נו, מפרשת סוטה את יכולה להבין שאת לא צודקתסודית
אוי נו, מסבתות שלי מפורש אני צודקת מיואשת******

מה שהיה בזמן התנ"ך זה דבר אחר ממה שהיה לפני מאה שנה. ודבר אחר ממה שיש היום

 

חבל.סודית
נשמע קיצוניאולי בכלל

הפוסקים בכל הדורות דנו בשיעור חיוב עונה 'בזמן הזה', שהוא חיוב של איש לאשתו.

הלוואי שהייתי יכול...נשוי ושחוק
🌺🌸🌺🌸🌺🌸🌺🌸👑👑👑👑👑👑סודית
רק גברים? גם נשים היו שמחות לחיות כמלכה עם משרתים ועוזריםקרן-הפוך
שמבשלים לך, ומכבסים לך, ומנקים לך ומגישים לך לשולחן - ואת יכולה לחיות חיים ברמה אחרת לגמרי...

כמו מלכת אנגליה והנסיכה קייט מידלטון...
איך את מעיזה לומר כזה דבר?מיואשת******

מה, את לא יודעת שנשים בתוך תוכן רק רוצות להגיש ולשרת ולנקות ? את לא מבינה שרק אם הן תתחברנה לחלק הזה בתוכן הן תהיינה מאושרות ושלוות

מלכת אנגליה? מנכלי"ת פייסבוק? הן נראות לך שמחות? מאושרות. זה הכל שקר! הן אומללות! האני הפנימי שלהן משווע למשהו לנקות ולבשל ובשנתן הן חולמות שמישהו משאיר להן גרביים מלוכלכות להרים. זה היעוד האמיתי של אשה בחיים והן מסכנות שהן לא מבינות את זה. הקדמה הרסה הכל!

 

 

<מי שלא בראש הזה, אל תטרחו להגיב לי, אין לי כח להתווכח על זה. תהיו מאושרות איך שטוב לכן>

זו סוגייה שבעולם היהודי ההלכתי העתיק היתה פתירהקרן-הפוך
בעולם העתיק היו מעסיקים בבית עבדים ושפחות.
בלי קשרלמה לא123

לא נראה לי שמלכת אנגליה כ"כ מאושרת

לי זה נראה שיש לה חיים די אומללים

חחח. בהחלט יכול להיות מיואשת******
אבל לא בגלל שהיא לא מנקה לבד את הבית
חחחח לא בגלל זהלמה לא123


נכון, היו שמחות אבל זה יותר בטבע הגברי מאשרוואוו
הנשי. זה מקומם נשים לשמוע את זה, אני יודעת. אבל צריך לדעת את זה. ולהתנהל נכון עם זה במקום לחפש שיוויון כל הזמן. שוב, מאהבה, לא כשפחה ואדון. הצרכים של גברים ונשים שונים. לא יעזור בית דין.גם גברים צריכים להיות מודעים לצרכים הנשיים ולספק אותם. אבל מדובר בצרכים ש ו נ י ם.
👍👍👍סודית
בוודאי שמדובר בצרכים שוניםמיואשת******
מה שכל אלו שמנפנפים במשפט - לנשים וגברים יש צרכים שונים שוכחים, זה שגם המשפט- לנשים שונות צרכים שונים (וכנל לגברים) הוא משפט נכון.
בני אדם הם לא מכונות. יש להם צרכים שונים . יש גברים שצריכים יותר כבוד ויש נשים שצריכות מלא כבוד
לא סתם הקב״ה מזווג זיווגים. צריכים לבוד כזוג על הכרת הצרכים זה את זה ולדעת איך להתנהל כשיש צרכים סותרים ואיך להתפשר ולא לצפות ממישהו משהו רק כי הוא אשה או גבר.
אויש. עצובמנסה לעזור

שה' ישמח אתכם בקרוב..

בא לי לבוא אלייך , להביא לך כזה חיבוק, חיבוק של חברה ,ה' אלוקינו
של אחות, שיאחה.
אבל אין , כלום לא מאחה כי חברה זה לא בעל.
אבל בא לי . ובא לי להגיד לך שאת כזו מהממת
שאת אלופה, שאוף כמה כמה ה' גאה בך ,
ואני יודעת , כי גם לי יש איזה שהוא קושי קטן כרגע, יודעת שהוא רואה ושומע אותי כל דמעה שלי, כל תפילה גם כשלא בא לי, גם כשאני שואלת למה בזמן אתגר..
ואל תישברי, ותלכי לטפל בעצמך, כי את הכי הכי חשובה. ותפני למי שצריך- כדי שאת תהיי רגועה.
חיבוק גדול גדול מהמיקלדת.
אני.
^^^מנסה לעזור

חיבוק חזק גם ממני!!

מרגשת, מצטרפת לאיחוליםנב"י
ולפותחת כל כך עמוק מה שכתבת, עדיף לשמוע אמת כואבת משקר משמח. קחי את הכבוד ותזרקי אותו מחוץ לבית, אין לך בו צורך והוא לא יקדם אותך בסיטואציה הנוכחית. תנסי להסביר איך הרגשת ולשמוע את מה שהוא אומר לך ולא איך שהוא אומר את זה. את ההעלבות לשים בצד ולקחת צעדים פרקטיים לעתיד, באמת להקשיב לתוכן ולא למילים.
אחרי שיראה שאת לא נגדו אלא בצד שלו יוכל להקשיב גם לשלך ותראי, יכול מאוד להיות שיצטער שפגע בך כך ויעריך את כל ההשתדלות שלך.
ואל תפסיקי להתפלל על זה, אין תפילה ששבה ריקם.

שולחת לך חיבוק ענק
גם ממניאין עתיד
חיבוק חזקקק
את מהממת ומגיע לך שיהיה לך טוב
תעריצי את עצמך את שווההה ומי שלא מבין את זה
כנראה לא ברמה שלך.
אוי יקרה אנונימי (2)
פשוט עצוב לי עליך.
תהי חזקה.


אויש כ"כ משפילאולי בכלל

אם אפשר לשאול מה כן יש ביניכם, למה הוא מעונין בנישואים?

הוא מעוניין נראלי. לא מעוניין בקרבה כרגע. כרגע כבר שבוע וחציFff
מעריך שהגבתאולי בכלל

שיהיה לך הרבה כוח.

רק רציתי לומר שאם יש לכם בסיס של רצון זה בזו המשפט שהוא אמר לא בהכרח סוף פסוק, רצון בקרבה היא תלוית מצב, ואם תחליטי שאת רוצה לנסות להציל את הנישואים אז זה יכול להשתנות.

 בהצלחה

מעוניין שתהי אשתו בלי להתקרב אלייך?נשוי ושחוק
זה עסקת חבילה... הוא נמשך אלייך, את אליו? אולי תעשו דיאטה וספורט ביחד בטח יעזור
את כותבת מאוד יפה, בטוח שכואבנשוי ושחוק
ושהבגדים היו אמיתיים לפעמים חסר עוד אל תרגישי חלולה
מזעזע וכואבסוסה אדומה
אם הבנתי נכון,
עברת חוויה מזעזעת שלדעתי עוד אולי תצטרכי לטפל בה.
אני בטוחה (ואולי אפילו קצת מקווה - כי אחרת זה מעיד על איבוד צלם אנוש) שאת מרגישה מושפלת.

תראי, אני לא יודעת אם פספסתי חלק מההתרחשויות בינכם (הרבה זמן לא הייתי כאן)...
אבל יש לי הרגשה שאת נלחמת כל הזמן.
ואני לא בטוחה שזה נכון להלחם.
ואני לא בטוחה שאת נלחמת על הדבר הנכון.

תבדקי שהוא שווה אותך ואת המלחמות שלך.
ותזכרי... מלחמה היא נחלת בני המאדים.

תשקלי את הצעדים שלך לפני שיהיה מאוחר מידי.

אוהבת אותך ושולחת לך מלא חיבוקים.
מגיע לך הרבה הרבה הרבה יותר.
תודה רבה. כן אנחנו בטיפול וכרגע אני בטיפול לבדFff
מה הכוונה שאני נלחמת כל הזמן? אז מה אני אמורה לעשות? איך להגיב?
מהדברים שכתבת בעברסוסה אדומה
ומה שאת כותבת גם כאן,
עושה רושם שאת מתמודדת עם התנהגות מאוד מאוד לא נורמטיבית מצידו ושאין לך נסיון כדי להבין שזה מאוד לא תקין מה שקורה בינכם.

קורה שיש בעיות בין בני זוג,
אבל יש תחושה שהאיש שאת נשואה לו מתנהג בצורה מאוד מאוד בעייתית מצד אחד, ומצד שני לא נראה שהוא מודע לזה או עושה מאמצים הולמים כדי לעבוד ולהשתפר.

מצד שני, נראה שאת מאוד מאוד נלחמת על הזוגיות הזאת, ואני תוהה אם זה לא אך ורק בגלל שאת לא מבינה כמה ההתנהגות כלפייך שהתרגלת לקבל (ואפילו רק הדברים שכתבת כאן) היא לא נורמטיבית בעליל.

לדעתי תרשי לעצמך להתחיל להאמין שמגיע לך יחס טוב(!!!)
מגיע לך שיחזר אחריך גם בלי בייבידול, ושלא יעלה על דעתו אפילו לייבש אותך כשאת כל כך משתדלת ומשקיעה בשבילו! (אני בשוק מהאטימות!)
ובכלל כל התקשורת בינכם והמנהגים שלו תמוהים מאוד מאוד בעיניי.

הוא חייב טיפול.
אני לא יודעת אם בקצב הזה ובמצבכם בכלל כדאי שתחכי לו.
את אוהבת אותו בכלל?

אני כותבת את כל זה אך ורק כי עושה רושם שאת לא מבינה מספיק כמה זה לא נורמלי.

אני לא מכירה את הדברים מקרוב, וכתבתי רק ממרחק הדברים שקראתי כאן.
תוכו אכל וקליפתו זרק.

בהצלחה אהובה. מאחלת לך בחירות טובות ונכונות,
ושתאמיני שמגיע לך יחס אחר לגמרי.
תודה אני באמת מתחילה להבין את זה למרות שאם אנחנו בטיפולFff
אצל פסיכולוגית כבר חודשיים בערך הייתי מצפה לשמוע את זה ממנה. בכל מקרה הוא לא יודע על הביבידול זה לא העיקר... אבל המצב מספיק קשה גם בלי שהוא ידע
כתבו לך כבר רבים וכתבו נכון ויפהאליפ
לא קראתי פרקים קודמים

אבל אנשים בעלי תפישת עולם אידאולוגית מן הסוג הנ"ל צריך מישהו שהם סומכים עליו שישפיע עליהם. יש מישהו כזה? רב? חבר? קרוב משפחה?
הוא ככ מתוסבך שהוא מעדיף לחיות ככה ולסבול מאשר להיפתח ולחיות חיים מלאים?
כן זה חלק מהתפיסה הפירמטיבית שעדיף לסבול ולאFff
להגיד לאף אחד כדי לא להוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה. וגם שגירושים זה לא אופציה רק מהבחינה של מה יגידו מה יראו. אז הוא גם לא בוחר בי באמת
ואם תקבעי לו עובדהאליפ
שאת הולכת לטיפול
איך היא יגיב?
היינו בטיפול זוגי. עכשיו אני בטיפול לבד. הוא לא מתנגדFff
אבל גם לעשות משתף פעולה
שמחה לשמוע שאת מטפלת בעצמךמיואשת******
תמשיכי ככה. ומקווה שאת מונעת במצב הזה.
ברורFff
הם תימנים הוא יתעקש על הרמב"םסודית
ומבחינתו בצדק.
הוא מתאמץ למלא את יעודו בעולם.
ובחינתו זה היעוד שלה, במקום למלא אותו היא קונה בגדי ****.
יכול להיות שהרב יוכל ללמד אותו שפה אחרת לדבר בה אבל להחליף את הראש לא יכול להחליף.
וכשהיא עומדת מול החברות שלה שמתחלקות חצי חצי כי שני בני הסוג עובדים, היא אומרת לעצמה הלא גם אני עובדת למה יגרע חלקי.
אברכות זה כתר זהב משובץ יהלומים אבל הוא כבד.
הנה לך שרשור לשבועות
יש כל כך הרבה אברכים בני תורה אמיתיים שזהלא בסדר ההשמצה שלךמיואשת******

פשוט לא בסדר

בני תורה אמיתיים, שמכבדים את הנשים שלהם ושותפים בבית, ויש להם דרך ארץ ומידות טובות יחד עם תורה

לא יודעת מאיפה את מביאה את הדברים ההזויים שלך. 

בן תורה אמיתי לא מצפה שאשתו תשרת אותו. ממש ממש לא. מהיכרות אישית עם קהילה גדולה של אברכים, זה הכי לא הצורה שהם מתנהגים.

לגמרי. נכוןאהבתחינם
ממש אוהבת את הכתיבה שלך, ממש!🌹
את עושה חיל!
זה ממש תלוי...יהודה224
יש אברכים ויש אברכים יש הלומדים כמעט כל היום וכל הלילה וכן כמעט לא עושים כלום בבית.
ויש שלומדים שעות מסויימות וכן עוזרים בבית.
אבל אני חושב שזה נורא תלוי מה היא מוכנה להקריב בשביל שלימות הבית האם בסינר וכפפות בכלים ובישולים נגמר הסיפור או שזה עמוק יותר מזה?
אם זה רק כפפות ובישולים אז הייתי מציע לה כמו @סודית ללכת עלזה ויכול להיות שזה ממש ישתנה עם הזמן לטובתה
אבל אם זה עמוק יותר זה יהיה בעייתי כנראה כמו לחתן גבר מלפני 100 שנה עם אשה בת זמנינו שזה מתאים יותר לסטיבן שפילברג מאשר למציאות...
אלו שלומדים כל היום ולא עושים כלום בבית זה בהסכמה ועידודמיואשת******
של הנשים שלהן הצדיקות. ולא בכפיה שהוא אומר לה זה התפקיד שלך וזה שלי וככה זה
והם נדירים
נכון.יהודה224
לגמרילמה לא123

אם הוא היה אומר אני גמור מכל היום,ואין לי כח לנקות

או אפילו שסתם מתעצל

זה עוד מובן

אבל,מתוך שהיא צריכה לעשות את זה כי זה תפקידה

מעניין,בכתובה הוא התחייב להמון דברים,מעניין כמה מתוך ההתחייבויות שלו הוא ממלא

וגם לפי הראש שלו גבר אמור לפרנס ולא האישה,

נכוןאולי בכלל

ואיך אמר לי מישהו, הוא מכיר כאלו שתוך כדי שכתבו בהקדמה לספר 'לאשתי שפורקת מעלי כל עול' צעקה להם האשה 'נו מתי אתה מסיים לכתוב, צריך להשכיב את הילדים'.

^^^^ ממש כך!!מנסה לעזור

אני תמיד אומרת שאישה שנשואה לבעל שתורתו אומנותו והוא מבצע את מה שהוא לומד- יש לה גם עולם הזה וגם עולם הבא!!

והיא באמת זכתה...

 

בן תורה אמיתי זה מי שיש לו קודם כל מידות טובות ויראת שמים שהוא לא מצער את אישתו והוא עושה הכל כדי שאשתו תרגיש טוב ותהיה שמחה ומאושרת ואח"כ משלב במקביל גם לימוד תורה ומקיים מה שהוא לומד.

התורה באה כדי לעדן ולרכך את נפש האדם ולא כדי לעשות אותו מלך וכל השאר עבדים שלו מסביב.

(וממילא, אם הוא הולך בדרך התורה ודואג שלסביבה שלו יהיה טוב- הוא נהיה באמת מלך!)

אהההההההההה מיואשת תודה שאת פהההההה' אלוקינו


אולי נקרא לה מאויישתמופאסה
במקום מיואשת

לגמרי !אנונימי (2)

 

@מיואשת******  אלופית !

 

לגמרי אין לי כח לשטויות שנכתבו פה .

אבל זה מרגיש וכל מה שקוראת רואה את התגובה שלך ונרגעת

 

 

ושיש לך סבלנות לענותה' אלוקינו


נכוןטרמפולינה
אני מכירה הרבה אברכים שעושים הכל בבית,אפילו יותר מהאישה שלהם
תגובה למיואשת...טרמפולינה
באמת??? מרשים! כי האישה עובדת כאילו?וואוו
איך טכנית זה יוצא לפועל? מבחינת זמנים בבית.. מה האישה כן עושה?
יש לי חברה כזאת שבעלה עושה כמעט הכלמנסה לעזור

יש לו הפסקה בין 2 ל-4 בצהרים. אז הוא מביא את הבנות שלה מהגנים, מבשל, מכבס. מה שיכול.

האישה חוזרת מהעבודה ב-4 והוא הולך שוב לכולל עד 8-9 בערב.

היא מטפלת קצת בבנות. מקלחות ארוחת ערב.. 

ובלילה משלימים את השאר.

ת'כלס היא אומרת שהוא עושה יותר ממנה והוא "עקרת הבית".

 

אצלנו בבית- שנינו לא נמצאים בבית הרבה.

אני עובדת משרה מלאה בחוץ ובעלי אברך כולל ומוסר שיעורים.

אבל בעלי עושה הרבה בבית.

יותר בשעות הערב/ הלילה...

הוא שוטף את הבית לשבת/ מגהץ בלילות/ מסייע במקלחות (אם הוא נמצא בבית בשעות הללו)

אני יותר אחראית על הכביסות. בעיקר על מיון והפעלת מכונות. שנינ תולים כביסה ומורידים- מתי שמסתדר ולמי שמסתדר.

בישולים- זה אני.

מה עוד?

 

עובדים ביחד. מי שיכול- עושה.

אין כאן: זה התפקיד שלי/ שלך.

 

אגב, אני גם אומרת את זה לילדים שלי.

כולם חיים כאן בבית וכולם רוצים שיהיה לנו נעים טוב לחיות כאן. אז כולם צריכים לתת יד ולעזור. כל אחד במה שהוא יכול. 

סודית יקרה חבל לי על ההכללה. אבא שלי גם תימניFff
והוא עושה הכל בבית. אמא שלי בחיים לא נגעה במטאטא ומגב. בחיים לא ראיתי אותה מטאטאת או שוטפת רצפה. ואבא שלי עובד קשה, מנהל מפקח היה חוזר הביתה בשעות מאוד מאוחרות. שוטף כלים מפעיל מכונות הכל השוטפות. והוא גם הולך לפי הרמב״ם. ההפךצגם לגבי אברכים. אם בחור חושב שהוא ילמד תורה ואישתו תשרת אותו אז לימוד התורה פסול. זה לא אני אמרתי מוזמנת לשאול את הרב אבינר הרב אליהו
חוץ מהנקיון הכל טוב?סיה
אם כן תביאי מנקה אחת לשבוע. אל תעשי כלום כל השבוע. או יותר תעשי מה שאת מרגישה לא מושפלת
השאלה אם זה מתבטא בעוד דברים
אם תחזיקי מטאטא ומגב בידיהודה224
זה יעזור לכם לזוגיות?
ויכול להיות שכשלא ראית את אמא שלך מחזיקה מטאטא ומגביהודה224
עשה לך גם משהו בלראות בזה השפלה?
כי אני כגבר ממש לא רואה בזה השפלה וגם בלזרוק זבל לא רואה השפלה.
מבחינתי יש מחוייבויות בית שצריך לעשות והויכוחים סביב זה נובעים יותר מעצלות שלי או של אשתי ולא מאיזה תחושת השפלה להחזיק מטאטא או מגב או לשטוף כלים...
זה לא קשור להשפלה. אני לא מריגשה מושפלת עד היוםFff
עשיתי את זה. יש פה עניין תפיסתי של איך אני תופס נישואים. בוודאי שזה לא רק הניקיון והבישולים. זה איך אני מגדיר נישואין. האם האישה בשבילי היא כדי לבשל לי וכו'? האם בעלי הוא כדי להביא לי משכורת? או שמחפשים פה זוגיות אמיתית שותפות בבניית בית?
תרבות המערב השכיחה ממנואני123
מה זו זוגיות יהודית
תוכלי להסביר מה הכוונה ״תרבות המערב״?קרן-הפוך
שואלת ברצינות - איך מודל החיים בעולם המערבי מפריע?

איזו תרבות ואורח חיים קידמו את מעמד הנשים, כולל זוגיות שיוויונית - תרבות המערב או תרבות ארצות האיסלאם?

תרבות המערב עדיין רואה שתפקיד האישה הוא להיות רק עקרת בית?
תרבות המערבאני123
אני קוראת בעיקרון לארצות הברית. ולא רק.
תרבות המערב הכוונה- מודרניות .
הכוונה שיש מודל מסויים למראה חיצוני של אשה שנחשב יפה.
היו תקופות שדווקא אשה מלאה היתה נחשבת יפה.

והכוונה לזה שהעולם מתקדם. מתקדם לזה שנשים לא ישבו בבית אלא יצאו מהסינר שלהם וילבשו מדי חוץ יפים.
כל הקידמה והטכנולוגיה .

למה צריך לקדם את מעמד האשה בכלל?
כשמקדמים את מעמד האשה-
זה בא עם חובות. למשל לשאת בעול הפרנסה
היית רוצה לחיות כמו בדואית?קרן-הפוך
תרבות החיים של הבדואים די משקפת את מה שהיה נהוג בעולם הישן.

האישה שם ממש שפחה.
למה שארצה לחיות כמו בדואית?אני123
לא הבנתי.

ממצב של איזון את מדברת איתי על קיצוניות?????

מה קשור בדואים?

אנחנו לא בדואים.

תכף תקראי לי פרימיטיבית.

אני עובדת!!! ויש לי עסק!

אז איך בדואית קשור כאן?

אני אומרת שלא צריך לדרוש שויון
אין בעיה נשים תצאנה לעבוד.

יש בעיה שאת מבקשת שיוויון

אין שיוויון ולא יהיה.

כי תפקידים של גבר ותפקידים של אשה זה לא אותם תפקידים.

ומה דעתך שגברים יהיו בהריון וילדו?
כנראה לא הבנתי אותך.קרן-הפוך
חשבתי שהיית רוצה לחיות בעולם הישן.
בעולם שהיה לפני קידום מעמד האישה.

ככה הבנתי ממה שכתבת:
״למה צריך לקדם את מעמד האישה בכלל?
....
כל הקידמה והטכנולוגיה ...״.



אז הבאתי דוגמא מתרבות שכולנו מכירים, שחיה כמו בעולם הישן, המשקפת את חיי האישה בעולם שלפני המהפכות.
הו. חלום חיי. דעתי היא שזה יהיה נפלאמיואשת******
מקווה שתתירו לנשים שאוהבות להרות ללדת ולגדל ילדיםסודית
להמשיך בזה גם בעולם העתידי הנפלא שתיצורנה.
ברורמיואשת******
ובכלל, אני לא מתירה ולא אוסרת שופ דבר לאף אחד.

אשה שאוהבת לשבת בבית ולגדל ילדים ולטפח ולבשל ושמחה שרק בעלה יעבוד אני מאד מכבדת אותה. העיקר שטוב לה. כל אחת צריכה למצוא מה שטוב לה וגם הדגשתי את זה בתשובות שלי לאורך השרשור.
אישית הריון ולידה כפי שהם היום (ולא כמו שיהיו בעה כשהמשיח יבוא) הם עונש עבורי (מי אמר היפראמזיס וניתוח קיסרי ולא קיבל ?) אז הלוואי שבעלי היה יכול להתחלק איתי בזה.
ומה קורה כשאשה מוצאת את עצמה במקום שלא טוב לה?סודית
נניח שהוא לא יסכים לוותר על היחס שמגיע לו לדעתו.
מה תגידי לה?
תתגרשי, כי את עוד צעירה, תמצאי מישהו שיאהב אותך באמת ויהיה שותף מלא?
או - תתחילי לבוא לקראתו בלי מרירות ותנסי לראות מה קורה.
אין אפשרות ג בשאלה שלי.
ובכוונה לא כללתי יעוץ שלזה היא כבר הולכת
אני לא יכולה לענות על זה בלי להכיר את כל הסיפורמיואשת******
מן הסתם הייתי אומרת לה אם כלו כל הקיצים לנסות לבוא לקראתו כי להתגרש תמיד אפשר אם שה לא עובד. האם אני חושבת שזה יעבוד? לא. אבל הסיפור שלה - ושל כל אדם- יותר מורכב מאיך שאת מציגה את זה.

ומה את היית אומרת לה לו היתה מנסה לבוא לקראתו בלי מרירות והוא היה נשאר איתן בגישתו?
הייתי רוצה לדעת כמה דבריםסודית
כמה שעות היא עובדת כדי לפרנס את הבית

האם הוא מבין שבהריון / לידה זה יפול עליו ויצטרך לעשות הכל במקומה

האם היא מטופלת נגד חרדה אצל פסיכיאטר כמו שצריך

והאם יש בו משהו ששובה את הלב ושווה להתפשר על זה אפילו לכל החיים.
זה לא פייר מיואשת******
את רוצה לדעת דברים אבל כששאלת אותי לא אמרת שצריך לדעת את הדברים האלו ורצית תשובה 🤔

אגב יש גברים שחושבים שבהריון ולידה עדיין הנשים צריכות לעשות הכל כי הקבה ברא אותן ככה אז יש להן כוחות ללדת וגם אז הן אמורות למזוג להם אוכל ולטפח את הבית. כן מכירה אחד כזה. אז לפחות זה את מבינה שלא הגיוני וזה נחמד לשמוע
בכל מערכת זוגית יש דברים שצריך וכדאי להתפשר עליהם . פשוט אני חושבת שזה משהו שצריך להיות בשתי הצדדים וברור להם לעבוד על זה ומתוך כבוד הדדי ולא הכרח. יכול זוג לדבר ולומר וואלה ממש חשוב לי שתכיני לי כוס קפה כשאני חוזר ותתני לי את האוכל ראשון בסעודת שבת כי זה חשוב לי. זה מצוין. הכל טוב. השאלה אם הוא מוכן לשמוע גם את הבקשות שלה על מה שחשוב לה ואם הוא מוכן למלא חלק מהבקשות שלה ולוותר על חלק משלו או שהוא מאמין שהיא צריכה להיות ככה וככה כי היא אשה וזהו. וזה תפקידן של נשים. נקודה סימן קריאה ואין עם מי לדבר. מצב כזה מעבר לזה שהוא לא נורמלי הוא גם מקולקל מידות ומראה שבן אדם בכלל לא רואה את אשתו כבן אדם אינדיבידואלי עם צרכים משל עצמו אלא ממפה ממנה להתנהג בצורה מסוימת מעצם היותה אשה. יעני - כלבים נובחים חתולים מתלקקים ונשים עושות ספונזה. טבע העולם.
אבא שלה עבד, עשה את עבודות הביתסודית
ואמא שלה לא עבדה לא בבית ולא בחוץ. זה מה שהיא כתבה.
יצא לה להתחתן עם מישהו שדומה לאמא שלה.
זה הכל. שתבחר.

אבל לא ממקום שמנוהל על ידי חרדות.
אני ממש לא מבינה מה את רוצהמיואשת******
את לא מגיבה עניינית למה שאני כותבת כל כך. נראה לי שהבהרתי את הנקודה שלי. מותר לך לא להסכים. נסיים את הדיון בזה.
אני לא חרדתיתFff
זה מצוין, כי ההתמודדות שלך לא פשוטה בכללסודית
1. קודם כל היא נוגדת את הדוגמא שראית בבית.

2. אמא שהאבא מפנק היא אמא שמחה, אבל לא יודעת אם הרגילה אותך לעשות מה שהיא לא עשתה.

3. יש אכזבה מכך שלמרות שהוא מקדיש את כולו ללימוד את לא רואה את ההשפעה על המידות.

4. הוא משווה בלב ואולי גם במילים אותך לאמא שלו ולנשים צדיקות של חברים שלוקחות על עצמן קריעת ים סוף. זה מכאיב וזאת טעות מצידו. לך יש את המעלות שלך.

5. זה בא כפקודה ולא ממקום של שותפות, וזה מרחיק ופוגע.

6. היה טיפול זוגי שהוא נטש אותו.

7. אפילו דברים שלא קשורים לחלוקת העול, אלא הם רק משמחים ומחברים, הוא הכניס לתוך המשוואה הזו.

אני לא יודעת אם יש מישהו בעל השפעה שינער אותו, אני חושבת שאם היה כבר היית מבקשת.

אבל אם את אוהבת אותו והעומס עליך לא גדול מדי, אפשר לנסות לראות אם הוא לא מתרכך כשרואה שאת מתאמצת כל כך בשבילו.

אני מקווה שכן.
גם כי יבוא ילד והוא ימצא את עצמו מכין אוכל דוטף כלים עושה כביסות רוצה או לא, - אחרת פשוט לא יהיה לו...
וגם כי פשוט שאת צריכה שיתאמץ בשבילך, ואי אפשר שכל המאמץ יבוא רק מהכיוון שלך.
הסברת מקסיםFff
היא לא ציינה מי בישלוע'ה קניותוואוו
אז אולי אמא שלה עשתה את זה? למה סתם להגיד שלא עשתה כלום? בטוח עשתה משהו
אכן אימי עשתה ועוד הרבהFff
אבל היא לא הדיון...
אני ממש מסכימה עם מה שכתבת בסוףFff
השאלה פה זה לא איזה עבודות בית לעשות, כי בשביל זה אני יכולה להביא מנקה. העניין פה הוא מידות וגישה, ובשביל זה אי אפשר להביא מנקה או מבשלת.. רק רצון של האדם עצמו
ממש מצדיקה אותךכלה נאה
לפעמים מבזבזים כל כך הרבה אנרגיות על מריבות.
שעם קצת ויתור והסתכלות שונה החיים יכולים להיות יפים.
אוקיי אז כל מה שאת אומרת זה העטיפה זה לא המהותיהודה224
המהות היא שאת מחפשת רגש ממנו ואת לא מרגישה...
אני מחפשת שותפות. רגש יש ב''ה בזה הוא טובFff
עכשיו קראתי את כל השרשורים שלי בפורום ואני רואהFff
שיש פה בעיה עמוקה עמוקה שהתחילה כבר חודש וחצי אחרי הנישואים. הכל זה רק עטיפה
לדעתי אם תלכו לטפללמה לא123

יש על מה לעבוד,כי את אומרת שהוא אדם טוב.אבל פשוט מקובע

אל תתיאשי

תודה אני בטיפול הוא לא רוצה להמשיך...Fff
את מחפשת רגש, שותפות פיזית מוכיחה על רגשיהודה224
לא רק שיגיד מילים כמו, אני אוהב, מעריך וכו.
אלא שיראה את זה פיזית, שקשה לו שאת מתאמצת או מתעייפת בניקוי וסידור הבית והבישולים וכו...
מה?? אמא שלך בחיים לא נגעה במטאטא?וואוו
אל תכתבי לעולם את השם של הרמב"ם בתור אחד שח"ו מצדיק את זהה' אלוקינו


מציעה לך לקרוא את ההדרכה שלוסודית
זו תפיסת עולם.
כיום החיים השתנו, יש יותר שיוויוניות.
הבעיה מתחילה כשהחיים הפרטיים שלך לכם לא זהים לאלו של זוגות אחרים.
ושם את צריכה להחליט אם ללכת על מלחמת מקורות או לבדוק טוב טוב מאיפה ההתנגדות הפנימית.
האם זה כי אמא שלי לא עשתה ורציתי להיות כמוה? (נוחות)
האם זה משפיל אותי (בושה)
האם זה כי אצל החברות שלי זה שונה (תחושת אי צדק)
האם זה כי אני מתאמצת ואין הכרת הטוב (אכזבה)
האם זה כי אני מפחדת שבהריון השיטה תקרוס? (חרדה)
וכו'
אחרי שהיא מבינה מה קורה אצלה בלב, היא יכולה לנסות לתקשר. אבל התקשורת חייבת להיות מילולית.
אם יש טינה שהצטברה, בגדי קודש רק מבעירים את האש הזרה
קראתי ועדיין משאירה את תגובתי.ה' אלוקינו


זה ממש לא אברכות!!!Never say never
אברכות זה להיות עם דרך ארץ
בעלי הצדיק לומד אבל מתנהג כמו בן אדם תודה לאל!!!!!!!
קשה לדעתסודית

דרך ארץ זה לא חד חד ערכי= ביצוע עבודות הבית. היא כתבה שיש לו רגש טוב כלפיה ב"ה.

זאת סתירה בתוך התיאור ומרגיש לי שיש עוד אי דיוקים

 

יכול להיות שהוא קורע את עצמו בלימוד ומאוכזב שהיא לא שם בשבילו כמו אשת רבי עקיבא

שהוא בכלל לא היה מוכן לזה כי אצלו בבית הדוגמא הפוכה, אז אם בשביל גבר שעובד, קל וחומר בשביל התורה -

קשה מאד לדעת איך בדיוק הוגדר האידאל של לימוד התורה לפני החתונה, מה הובטח..

יכול להיות  לו חברים עם נשים צדקניות והוא שומע סיפורים, וכואב לו שאצל כולם כך ואצלו ככה.

 

תלוי גם כמה הלימוד בשקיקה יש בזה הבדלים גם כן..

 

מוזר  שאין  תמיכה בה מצד הרבנים שלו שיודעים דבר או שנים על שלום בית 

 

 

 

יש תמיכה מצד הרבנים.. הוא לא רוצה לשמוע.Fff
איפה כתבתי שיש לו רגש טוב כלפי?
כאן בשרשור הזה.סודית

נפלט לך

אין בכלל מה להתדיין בנושאNever say never
אם הוא רואה שקשה לה שלום על ישראל
עדיף שיסגור את הגמרא מאשר יצער אותה!!!
אולי הוא רואה בזה בטלנות, מי יודעסודית
אם הוא אדם מושחת מידות כמו שמציירת אותו, למה בכתה על טעיות שעשתה בתחילת השרשור?
באמת אין טעם בדיון.
ניחמו אותה
הציעו לה עוד זוית הסתכלות
ללכלך עליו מיותר לגמרי. תשאלי את בעלך הצדיק מה הוא חושב
זה ממש לא פשוט אולי גם הפוך יכול לעבוד כי קשה לויהודה224
אז היא צריכה להתאמץ...
אין קשר לאברכות, מסכימהסודית
אמא שלה דומה לו זה לא מגיע מלימוד תורה
סביר שהלימוד מעדן אותו יחסית למה שהוא היה בלי..
וואו איזו זעקה מטלטלת לקדוש ברוך הואאושפיזין מהירח
אני לא מאמין איזה צער
אנחנו שבוע וחצי אחרי מקווה והיינו ביחד רק פעם אחת.Fff
כמו שאמרתי הוא אמר 'אני לא רוצה שיהיה בינינו קרבה בינתיים'. וזהו, מתרחק. מה אני אמורה לעשות? לפייס אותו? לשדר אליו אהבה? זה מה שהיה כל הפעמים עד עכשיו כולל הפעם היחידה שהיינו יחד בשבוע וחצי הזה. ככה אין צ'אנס אפילו לבנות זוגיות. ואולי זה בני גרושת הלב? אולי הוא רוצה לעשות לי את הדרך החוצה קלה?
סתם רשמים מהלב...
תעשי לו טובה ותיפגעי ממנו...נשוי ושחוק
מה זה זה? למה לפייס?? שהוא יפיס אותך... איזה סיבה יש לו להתרחק ממך?
שקשה לו בנישואים. למה לעשות לו טובה ולהיפגע ממנו?Fff
מה קשה לו? לא ברור....ה' אלוקינו

ואם קשה לו מה לדעתיו דרכי הפיתרון ? 
הוא רוצה להשאיר כך את המצב? 
הוא רוצה לטפל ? 
לא ברור....

אני מניחה שהוא מתוסכל ושגם אני לא טלית שכולה תכלתFff
הרי צריך שניים לטנגו וגם למריבה.
את קצת טובה מידי.בת 30
כלומר, את, בתבונה מרשימה, רואה מאוד את הצד שלו וחושבת גם מה החלק שלך בזה.
אבל זה לא נשמע לי כ''כ בריא עבורך.
גם אם לא טלית שכולה תכלת, ואף אחת מאיתנו לא כזאת, עדיין החלטה מצד הבעל על ריחוק והצהרה שהוא לא רוצה קרבה זה דבר פוגע ביותר!!! אין יותר פוגע מזה!!
אני בטוחה שהרבה זוגות מגיעים לליל הטבילה כשיש ביניהם מתח, או מריבה. אז מה. הנורמלי זה ששני הצדדים עושים מאמץ להתפייס ולהתקרב.
המצב שאת מתארת הוא לא נורמלי, ואת לא יכולה להאשים את עצמך.
''הוא מתוסכל''. אוקיי, מותר לו להיות מתוסכל. אבל אם ההלכה כ'כ חשובה לו הוא אמור לדעת שמצוות עונה היא מצוה חשובה.
וגם אם הוא מתוסכל אז שיעשה עם זה משהו.
אמירה של ''בינתיים אין קרבה'' היא אמירה שמשאירה אותך באוויר. תהיה קרבה? לא תהיה קרבה? למה הוא מתכוון? הוא חותר למשהו?
אפשר להתפוצץ רק מהמחשבות האלו.
ככה הוא אולי יראה סוף סוף שהוא פוגע בך...נשוי ושחוק
להתכונן לשבת יפה, ומה שיהיה - יהיהסודית
את לא ברוגז איתו. הוא יודע את זה.
השרשור הזה מתחיל להדאיג אותי.
מה זה "ככה זה היה עד עכשיו"?
הוא היה פוגע ואת היית מפייסת?
קרה גם להפך? ושהוא פייס אותך?
אני לא מסוגלת לעשות עוד שבת ככה. אנחנו בלי ילדים אין לאןFff
לצאת בקורונה ואני גם בלי קשר מתגעגעת למשפחה. כבר היו לנו כמה שבתות כאלה של ריחוק ובלי תקשורת וזה קשה לי מאוד. בתקופת הקורונה היינו בבית איזה חודשיים מתוכם כמה שבתות היו כאלה. וגם שבת שעברה. היום אמרתי לו שאני לא אהיה מסוגלת שוב להישאר ככה ושיחליט איפה הוא רוצה להיות אם הוא לא רוצה ליסוע להורים לשו או שלי אני אסע לבד. כבר לא מסוגלת. כמה אטימות וריחוק אני מסוגלת לסבול?
הוא לא רוצה ליסוע להורים לשו בזמן שאנחנו בריב.. כדי לא לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ. אבל אני כבר לא יכולה ככה להיות פה לבד. שבת זה הכי קשה
אני מאד מאד מזהראולי בכלל

אבל לי זה נשמע מוזר. אני/אשתי במצב כזה היינו שואלים את בן הזוג, ככה זה לא נמשך או שנפרדים או שמתחיל שינוי עמוק.

אבל כמובן שאני לא מעודד דבר כזה בלי להכיר

נשמע כמו בעיית תקשורתמיואשת******
בן אדם מתוסכל וכועס מסיבות מוצדקות או שאינם
והוא מבטא זה ב״הענשת״ בן הזוג על ידי ריחוק ושתיקה והתעלמות.
זה לא תקין בכלל וצריך להעמיד קו אדום שתקשור היא חובה וככה לא מנהלים קונפליקטים.
אני מודה בפה מלא שאני לא הבן אדם המתאים לייעץ
איך לעשות את זה כי זה מכעיס אותי והנטיה שלי היא לעשות דווקא בחזרה אבל זה לא הדבר החכם והדרום שמתאים לעשות.
לדעתי מישהי @נגמרו לי השמות תדע לעזור לך יותר איך לישם את זה ולדרוש תקשורת מכבדת גם במצבי כעס
תודה רבה אני בטיפול פסיכולוגי בדיוק על זה.Fff
אז תתייעצי עם המטפלת מה כדאי לך לעשותמיואשת******
היא מכירה אותך ואת המצב ותוכל לכוון אותך
וכן, מותר לבקש מהם לפעמים עזרה מחוץ לשעות העבודה.
זה מתחיל להשמע כמו פאסיב אגרסיב..סודית
תכנסי לשאלון של עמותת מיכל סלה ותעברי עליו.
אם את נושמת לרווחה שזה לא מוכר לך ,אז תעשי מה שאת רוצה.
אם משהו מטריד אותך - תכתבי כאן.

לא מגיע לך אחרי שהכנת שבת שגם יתנכר אליך ולא תהיה תקשורת. אם הוא שוביניסט זה דבר אחד, אבל אם הוא ממרר את החיים ככה או ככה זה כבר משהו אחר.
חיבוק.
ואת לא גרושת הלב.
תודה. לא הכנתי שבת רוב השבתות שהיינו בריחוק.Fff
לגבי פאסיב אגרסיבי יש סיוכי שהוא כזה נראלי גם אני הייתי ככה עכשיו מנסה לטפל בזה
יפה שאת מודעת ומנסה לטפל בעצמךמיואשת******
אם זה ככה שגם את היית כזן ורוב השבתות לא הכנת שבת הייתי מנסה להתעלות על עצמך, להכין שבת יפה אפילו שזה קשה ולהתעלם מהריחוק שלו. מקסימום תשבי ותאכלי אוכל טוב שהכנת לעצמך לבד. לא נורא. תזכרי שהשבת היא של כולם, לא רק של זוגות ותכיני לכבוד השבת אוכל טוב שאת אוהבת , תערכי יפה שולחן ותשדירי שאת שמחה ונהנית ואין בך כעס עליו.
טוב זה מאד קשה העצה הזו, אבל אם יש לך כח שווה ניסוי
תחזיקי מעמד, ואם יש לך כוח להכין שבת תכיניסודית
אם לא, תסעי להורים
אולי הוא יתעשת עד שבת בשישי החום אמור להשבר
גם אני לא הייתי יכול...נשוי ושחוק
שבת ארוכה בבית ובסעודות עם מישהו שאיתי בכח... זה עצוב לחשוב ככה
צודקתבת 30
סעי לשבת לאן שבא לך.
אם הקשר חשוב לו הוא ידע מה לעשות.
ואם לא- אז העניינים יתבהרו.
הלב נחמץ אלעד


לגמרי..אהבתחינם
אשכרה עברו 5 שנים מאז? לא יאומן. עברנו מגפה עולמיתדי שרוט

ומלחמת קיום מאז. יש צורך בעוד אחד כזה? פעם הייתי מצחיק.


 

יאללה בואו נצחק קצת על עצמנו. מקווה שאצליח להעלות חיוך - נשואים טריים

 

עוד אחד דחוף ממשלאחדשה
אמאל'ה הזמן טסססספשוט אני..

וכן, פעם היית מאוד מצחיק 😝

אבל גם היום ❤️

וואו אני ממש זוכרת את השרשור הזהנגמרו לי השמות
כמה צחקתי, זה באמת ענק! 😂
וואו זה לבכות 🤣🤣אונמראחרונה
יש משהו שמפריע לי ואשמח לשתףאנונימית:)

בעלי ואני ב"ה בזוגיות מהממת ואוהבת באמת.

היום קרה משהו שמפריע לי ואני מתלבטת אם אני מגזימה או שזה באמת מציק. בעלי סטודנט והלך ללמוד למבחן שלו עם מישהי מהלימודים, כדי שתשלים לו חומר שהפסיד במהלך החודשים האחרונים במילואים. זה עורר בי פתאום רגשות של קנאות מה הוא יישב עם בחורה לבד והיא תסביר לו? מה ואם הם יצחקו פתאום וכו... אני קנאית בהגזמה או שמה?

חחחח תודה

אם הם יהיו כמה שעות ביחדפשוט אני..

אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו... 

 

אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,

אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.

 

(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)

טעיתי. הבנתי לא נכוןיעל מהדרום
אם זה מפריע לך-אז זה מפריע לך!*אשתו של בעלי*

אין נכון או לא נכון.

לאחת זה יפריע-וזה בסדר.

ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.

אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.

תשתפי אותו בתחושות שלך.

מסכימה...לומדת כעת
רק לא כדאי לעשות מזה עניין גדול מדישלג דאשתקד
כי זה בעצמו יכניס רעיונות, בפרט אם אתם באמת נשואים טריים.. 
אפשר להבין אותך. תחושות של זוג טרי טריאלישבע999

אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?


זה  טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".


אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה ,  לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".


אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.  

אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי  

כל הטעויות הלא פרקטיות התחילו ממטרה פרקטיתשוקו.
פרקטית מי שרוצה לשמור על עצמו על ביתו ועל הזוגיות יתרחק מאוד מאוד


גרוע והתחושה שלך נכונהזיויק
לדעתי זה שונה מעבודה מקצועית
אתה משתמש במילים קשותשלג דאשתקד

יש הרבה חברויות בלימודים ובעבודה שלא מתפתחות למקומות שהפנטזיות של כבודו הולכיהם אליהם.

זה לא הופך את זה לטוב או לרע, אלא בעיקר שצריך לדעת לשים דברים בפרופורציות ולהבא להציב גבולות (נניח, שבפעם הבאה ייפגשו אצלכם בבית, או שייפגש עם אחר/ת).

מחשבה פסימית מיידית או תגובה קיצונית יכולים להזיק מאוד, בין אם החשש מוצדק ובין אם לא.

זה באמת מורכבהסטורי

השאלה אם יש לו ברירה.

לי לא היה מפריע, אם מפריע לך תגידי לו בצורהאור123456
מכובדת ואני מקווה שהוא יכבד 
קשה לתת גבולות ברוריםהעני ממעש

אבל כמה נקודות ציון

א האם יש איסור ייחוד. אם כן אז זה פשוט אסור .

ב האם חד פעמי/ פעמים בודדות/ סדרה של שיעורים

ג האם יש רעשי רקע שיגבירו צניעות או שיגבירו קלות דעת

ד מה הסגנון של הסטודנטית המדוברת


הצלחה רבה 

אני ממש מבינה למה זה מפריעיעל מהדרום

לק"י


לא קשור לאם סומכים על בן הזוג או לא.


ובעיני, אם לך זה מפריע, הכי לגיטימי שתבקשי ממנו ללמוד עם גבר.

אולי לא הייתי באה בדרישה, אלא מבקשת ומקווה שייענה לי.

בעיניי אם הכרחימאמינה-בטוב

עדיף ללמוד בזום ביחד ולא פיזית ועוד יותר עדיף ללמוד עם גבר..

זה די פשוט ובסיסי

אפשרתהילה 3>

שיפריע לך

כדאי לשתף בזה❤️

אפשר להזמין ללמוד אצלכם אם אין אופציה טובה יותר עם מי להשלים..  או שילמדו בזום.

החשש מובןנפשי תערוג

יחד עם זאת, ראוי לסמוך עליו

ואם ממש קשה (לאו דווקא קשה לסמוך אלא קשה הסיטואציה)

אפשר להזמין אותה ללמוד אצלכם

 

 

אני לא אוהב להגיב לדברים כאלו מהסיבההמצפה לישועה

שצריל זהירות גדולה ב"לתת עצות" שחלילה לא יפגע בצורה כלשהי בשלום והאהבה בין איש לאישתו.

אז כל המטרה היא רק לתיקון ולכוונה טובה.

גמו שכתבו זה חייב להיות ברור שהגבולות ההלכתיים חייבים להישאר אחרת אין לזה שום היצר בלי קשר לנישואין בכלל.

והדבר השני והקריטי זו לא הנהגה טובה אני מאמין שהוא עושה את זה בתום לב וגם אותה סטודנטית שעוזרת לו.

אבל זה לא מומלץ כלל וכלל גם כשאין  שום ייחוד ומבחינת הלכתית יבשה הכל נעשה לפי ההלכה.

מהסיבה שזה יוצר קירבה בטח אם משובר במשהו של כמה פעמים.אי אפשר להיות לא אנושיים אי אפשר לשבת עם אדם ולא קצת לצחוק איתו להביע נחמדות וזה לא דבר רע אבל בהקשר הזה זה עלול חלילה להגיע למקומות שליילים ואיני מדבר מדמיונות אלא מסיםורים ששמעתי ומתלמידי חכמים מאוד מתונים ומחוברים לחיים שגם הם אומרים את הדברים הללו.


זה מעבר להרגשה האישית זו הנהגה לא נכונה...

העולם היום הפך להיות מכיל וכל דבר כמו מה שכתבתי נשמע שמפגש בים איש לאישה הוא מלא ביצרים ותאוות.

אבל זו בכלל לא הכוונה שלי.

אנחנו בני אדם בריאים עם רגשות וכל פגישה מסוג כזו היא סוג של חוויה וחוויה היא דבר מקרב.

וזה לא משנה עבודה לימודעם וכד' צריל שיהיו גבולות ברורים

בסגנון הדיבור והתוכן.גם במקום של עבודה זה לא דבר נכון שאיש או אישה ידברו על אה ועל דא או יצחקו אחד עם השני...

זו האמת וזו דרכה של תורה

ברור לי שהרבה מאיתנו לא עושים את זה ממקום רע פשוט העולם הפך להיות מכיל כביכול ונותן לגיטמציה לערבוב הזה.

*אני ממש לא חושב שצריך שלא יהיה שום מפגש בין נשים לגברים.

אבל אני כן מתנגד שבתוך המפגשים האלו יכנסו ערכים,אמונות,תחביבים, חווית וכד' בין גברים לנשים(אא"כ המטרה שלהם להכיר ולהתחתן).

ודרך אגב אני בטוח שהוא ממש צדיק וטוב וממש אוהב את אשתו ובכלל לא חושב על הנ"ל.

אבל כמו שכתבתי זה לא דבר טוב ונכון.


הדרך הכי טובה לדעת אם זה תקיןמישהי נשואה

לשאול אותו

אם הפוך הוא היה מסכים שתשבי עם סטודנט

חזק שלךזיויק
לא הייתי עושה את זהשלג דאשתקד

זה בהחלט יצירתי, אבל אם מדובר בזוג צעיר, עדיף כמה שפחות להתבחבש בזה. כל העיסוק בזה רק מעלה רעיונות ויוצר טינות., ולצערי מדברים שאני מכיר, אנשים (בעיקר נשים!!!) מצטלקים מזה מאוד קשה, ונישואים מאוד יפים יכולים להיהרס על ידי שיחות על "אהה נהנית לגבר איתה", "מה יש לה שאין לי", "וואלה בטח בדקה וחצי שיש לך בערב אתה בטח מגשים איתה פנטזיות". זה פשוט חבל ומסוכן (גם אם זה לא גורם ח"ו לגירושין, זה גורם לפירוד בלב וטינות וכאב).

שפשוט תגיד לו שלהבא אם רוצים אז או עם גבר או בבית שלהם כשהיא נמצאת.

קודם כל זה מאד טבעי שככה תרגישיאליפאחרונה
למרות שסביר שכלום לא קרה וגם לא יקרה אני בהחלט מבין למה את חוששת. אני חושב שנכון שתבקשי שלכתחילה ימצא סטודנט זכר או לכל הפחות יצרף עוד סטודנט ללימוד משותף.
אחריות הורית לוקה בחסרלביטה

מה אפשר לעשות כשהאחריות ההורית של ההורה השני לוקה בחסר?

אסביר,

הוא איש טוב ואבא טוב.

לא משנה המצב בינינו, הוא לא רלוונטי.

מתייחסת רק להתנהגות שלו כהורה.


כשהילדים בבית איתו, יש כאוס.

הוא לא מחזיק. לא מקפיד על דברים שצריכים להיות בשגרה.

הכל מרגיש כמו אווירת עלא באב עלא.

חוזרת למגבות על הספה, בגדים מלוכלכים על הרצפה שני ס"מ מהסל, וילדים חצופים ומשתוללים שצריך פלוגה כדי להרגיע אותם.  


כשהילדים איתי, יש רוגע והרמוניה.

מקפידה איתם על חוקים, סדר, זמנים.

הכל ברוגע ושלווה. אין חיכוכים. כל אחד תופס את הפינה שלו ויש אווירה של קסם בבית.

עד שהוא נכנס הביתה.

הילדים פשוט מריחים את הפשרנות שלו לדעתי.

על הכל הוא מוותר.

מעניש, ומוותר. מאיים. לא מקיים שיח.

עכשיו, כמובן שאני לא מושלמת. אבל מפה ועד הורה שהילדים איתו בכאוס מוחלט יש פער רציני.


פרקטית, להיות הורה 24/7 מבחינתי לא אופציונלי.

אני גם ככה איתם המון שעות לבד. באהבה ושמחה.

ויש לי כמובן דברים שאני מחויבת אליהם מול עצמי.

מעבר לעובדה שאם אתמסר ככה, בוודאות אשחק עד היסוד.


ניסיתי לומר לו, לרמוז, לבקש על דברים ספציפיים.

עדיין הכל נותר על כנו.

מה כן אפשר לעשות? 

לא סתם הקב"ה ברא לילד 2 הוריםאורי8

זה בריא ומייצר גמישות נפשית ומחשבתית שאבא ואמא שונים. ושעם כל הורה מתנהלים אחרת. את נותנת להם צד חשוב מאוד באישיות . אבל נם יכולים כם להתרם ממה שקורה אצלו. שם הם קצת מתפרקים ומרשים לעצמם להשתולל ולהיות פחות בתוך הגבולות,  מי אמר שזה רע? אני חושבת שזה בריא לנפש שיש גם מקום להשתולל, לפרוק ואפילו להתחצף קצת. זה לא באמת מזיק להם. מבינה ממש שזה קשה לך, גם לי קשה להגיע לבית הפוך... ואני יכולה להתחרפן מזה, רק שב"ה יש ביני לבין בעלי יחסים טובים, ועל כל פשעים תכסה אהבה... וממה שאני מבינה אתם במצב אחר. במצב זוגי לא טוב יש נטיה לשחור לבן, וככה את מתארת את המצב אצלך יש קסם, ואצלו כאוס. טובת הילדים שלך שתתני לילדים שלך לחוות את 2 ההורים שלהם . מניחה שרוב הזמן את איתם ואת נותנת גבולות וסדר , אז מידי פעם עם אבא יש בלאגן, זה לא יפגע בהם, הפוך הם יגדלו להיות ילדים יותר בריאים בנפשם( הסדר נותן רוגע ושגרה  , קצת בלאגן מייצר ילדים יותר יצירתיים, ועם יותר אומץ ותעוזה , חשוב מאוד בחיים ). לכן, אני מציעה, שחררי, תני להם להנות עם אבא שלהם, זה האבא שהם קיבלו מהקב"ה ואת לא המחנכת שלו , הוא באמת לא הילד'שלך, תני לו להיות אבא בדרכו. לא תארת פה שום דבר מסכן חיים( זה הדבר היחיד שאני רבה עם בעלי עליו בענין , כשהוא מרשה דברים שמסוכנים בעיני , לראות מסך בשעה מאוחרת לא מסכן חיים...)

 

נר איש וביתו ✨🏡נגמרו לי השמות

נר איש וביתו

דווקא בחג הזה, חג החנוכה, כשאנחנו מוצאים עצמינו מארחים או מתארחים,

מוקפים בסביבת המון אנשים, משפחה, חברים

דווקא אז חשוב שנזכור את הבסיס שלנו.

שנר איש וביתו.

"ואישתו היא ביתו"

איש ואישתו.

בבית.

פנימה.

כשטוב לנו יחד - מי יכול עלינו

רק מהתנועה *הזו*, מבפנים - החוצה - רק כך נוכל להתעלות.

נתרכז בביתנו פנימה.

נמצא את הכמה רגעים בין לבין, ניצור אותם, ניזום אותם, 

נעלה אותם לראש סדרי העדיפויות, מעל הכל.

גם במחיר "ביטול" מפגש משפחתי כזה או אחר,

גם במחיר אחר.

כמה שנצטרך.

עד שנרגיש שאנו מלאים.

וממילא בהתמלאות ובטוב שלנו - נוכל להיות עוד יותר בטוב ועוד יותר להשפיע גם החוצה.

 

נר ה' נשמת אדם

ה', הקב"ה -

אתה שאמרת שתמחה את שמך מעל המים כדי להשכין שלום בין איש לאשתו

שימכר ספר תורה ובלבד שיהיה שלום בית בין איש לאישתו

ששמך שלום וכמה חשוב השלום. ובראש ובראשונה בין איש לאשתו.

 

נשמת אדם -

נשמה שנתת בי טהורה היא.

ונשמה שנתת באשתי טהורה היא.

ונשמה שנתת בבעלי טהורה היא.

טהורים הם.

כוונותיה של אישתי טהורות הן, נשמתה טהורה היא, גם אם בטעות פגעה בי.

כוונותיו של בעלי טהורות הן, נשמתו טהורה היא, גם אם בטעות פגע בי.
 

וכל עוד הנר דולק אפשר עוד לתקן

כוונותיהם טהורות.

וגם אם מעשיהם לעיתים לא מיטיבים - נלמדם איך.

נלמד גם אנחנו יחד.

נלבן. נברר. נתקרב.

נגדל מזה. נתעצם.

 

נזכור שמי שאמר "ו*כל* זה אינו שווה לי" - היה המן הרשע,

בעוד מרדכי היהודי מלמדנו כי הוא "רצוי *לרוב* אחיו".

והרוב טוב.

ולא צריך לחפש את ה"כל".

נדבק ברוב. ברוב הטוב.

נגדיל אותו.

נמשיך ללמוד אחד את השנייה.

נמשיך ללמוד את עצמינו.

"מוסיף והולך"

נמשיך להוסיף לטוב הזה, כל פעם עוד ועוד

עוד תובנה,

עוד קירבה,

עוד אהבה,

עוד כלים,

עוד תקשורת,

עוד גדילה זוגית ואישית.

 

8 נרות 

8 - מעל הטבע.

נס.

ימים של ניסים, הלל והודיה.

*מעל* הטבע.

וה' מוחה שמו *מעל* המים כדי להשכין שלום בין איש לאישתו

וגם אנחנו, נתבונן *מעל*.

נתבונן ב*מבט על* על הסיטואציה הזוגית שלנו

מה היה שם?

היינו בריב? ריב נוראי? ריחוק איום? מצאתי את עצמי חווה קושי עצום? תסכול עמוק וחוסר אונים?

ואם אני מסתכל/ת במבט על, מה אני רואה?

מה *בעלי* הרגיש וחשב שם?

מה *אשתי* הרגישה וחוותה שם?

 

"לא טוב היות האדם לבדו" -

לא טוב לו לאדם כאשר הוא לבוד, דבוק, גב אל גב

"אעשה לו עזר כנגדו" -

כנגד, מול, מציאות של פנים מול פנים.

מציאות שרואים גם את ה"פנים" - אראה את הפנים של בעלי, אראה גם את הבפנים של בעלי, את הנשמה שלו - וזו תהיה מציאות מתוקנת שתוכל לקרב עוד ביננו.

מציאות בה אראה את הפנים של אשתי, את הבפנים שלה, את הנשמה שלה - היא מציאות מתוקנת שתוכל לקרב עוד ביננו.

 

המבט על הזה,

מעל,

יכול ליצור גם אצלנו מעל הטבע.

מעל הטבע האנושי שלנו.

להתגבר.

להתגדל.

להרחיב את כוחות הנפש שלנו.

לעלות מעלה מעלה.

להביט גם מעלה. לקב"ה. שהכל מאיתו. והוא משרה שכינתו ביננו.

ללמוד ממנו ולהביט גם אנחנו מעל הסיטואציה, מעל הפגיעות שלנו, 

לנסות לראות *גם* את הצד השני (גם ולא רק, לא לבטל את עצמינו חלילה, לא להתכחש לרגשות שלנו חלילה, אלא להיפך - להכיר בהם. לתת להם מקום. להבין אותם. לעומק.

ובהמשך נוכל גם לתווך ולתקשר זאת *נכון* לבן/בת זוגנו)

לנסות לראות מה עובר ועבר שם במחשבתו, ברגשותיו, בנשמתו?

 

ולעיתם דווקא *מתוך הקושי*, מתוך הקושי הכי הכי עצום אפילו -

מ-קץ

עת צרה היא ליעקב ו*ממנה* יוושע -

וגם אם הכי חשוך וקשה - עלות השחר עוד תגיע. וקרובה מאין כמותה.

ודווקא מתוך החושך הכי גדול - נדליק את האור. 

בלב שלנו.

בלב של החצי השני שלנו.

נראה גם את האור שבו/בה.

את כל הטוב שבו/בה.

נבין מתוך עוצמות הכאב במבט על מה היה כאן בעצם,

מה הוביל לכך,

מה אני הכי הייתי צריך שם?

מה אשתי הכי הייתה צריכה שם?

 

לכן נזכור -

כשאנחנו במשבר - זו הזדמנות נדירה ועמוקה בשבילנו לתקן.
לתקן את עצמנו.
לתקן את החיים שלנו.
לתקן מה ששבור לנו בחיים האלה.

כשאנחנו נמצאים במשבר -
יש לנו גם הזדמנות נדירה להיות "משבירים לעצמנו"
כמו יוסף הצדיק, שהיה המשביר במצרים,
בזכותו לכל העם היה מזון ויכולת קיום ל7 שנים שלמות.

גם אנחנו -
אם נשכיל להבין מה המשבר הזה שאנו חווים אומר לנו?
מה הוא אומר עלינו?
מה הוא אומר על המקום שאנו נמצאים בחיים?
מה בו כואב לנו הכי הרבה?
מה הוא גורם לנו לחשוב, להרגיש ולרצות הכי הרבה?
אם נענה לעצמנו על כל אלה -
נוכל לזכות ולהיות המשבירים של עצמנו.
לגרום לנו להיות ניזונים יותר,
להיות חיים יותר,
להיות שלמים יותר
להיות מרוצים יותר.

כשאנחנו נמצאים במשבר - 
ניתן לנו "שובר" במתנה.
כן,
לפעמים
המשבר הוא מתנה.
כי בלעדיו לא היינו עוצרים רגע להסתכל בחיים שלנו.
לראות איפה כואב, איפה קשה,
איפה רע,
מה צריך לתקן,
מה לא הולך אפילו שניסינו בכוח זמן רב,
מה דרוש תיקון לשבר הזה.

קיבלנו שובר חינם להזדמנות חד פעמית להפוך את החיים שלנו למשהו טוב יותר.

 

כשיש משבר,
אפשר לקחת את המשבר הזה,
להתעלם, לכאוב ולבכות ולא באמת לשנות משהו בחיים שלנו.

אבל אפשר גם אחרת.

אפשר גם לתקן את השבור.
אפשר גם לזכות בשובר מתנה להתבוננות מעמיקה על החיים שלנו.
אפשר גם ללמוד ממנו ובזכותו להיות המשבירים הראשיים של עצמנו.
"המשביר לצרכן"
וה"צרכן" הזה הוא אני. לי אני צריך להיות המשביר.

 

נר החיים

הנר שמסמל את החיים, "נר ה' נשמת אדם",

והטומאה - מסמלת היא את היעדר החיים.

"טמא" משורש א.ט.ם - אטום - היעדר חיים.

ביצית שיכלה להיות מופרית אך לא הופרתה - תגיע הוסת ותהיה כאן מציאות של היעדר חיים = טומאה.

תינוק שיצא לאוויר העולם וכבר איננו בתוך גופה של אימו - יש כאן מציאות של היעדר חיים בתוך הגוף = טומאה.

אדם שהתקרב למת, נגע במת - יש כאן מציאות של היעדר חיים = טומאה.

הטומאה היא היעדר החיים.

וכאשר אני עם אשתי/בעלי אני רואה חיים.

"ראה חיים עם האישה אשר אהבת"

איתה, ורק איתה אני אראה חיים.

איתו, ורק איתו אני אראה חיים.

ואם חלילה אפזול הצידה ולא אהיה בבלעדיות ונאמנות לאשתי/לבעלי - כאן יש טומאה. כאן יש היעדר חיים. כאן אראה מר. 

כאן היוונים רוצים להשכיחם מחוקי תורתך, לטמא את הקדוש לנו, להכניס עבודה זרה בליבנו.

נתחזק בחיים.

בשלמות.

בשלום.

בבלעדיות.

"ראה חיים עם האישה אשר אהבת" - נשואים טריים

 

רק איתה, עם אשתך, אתה יכול לראות *חיים*

 

רק לה, לאשתך, תשמור את האהבה שלך.

רק עבורה, עבור אשתך תהיה הגיבור שלה.

תהיה גבר. וגיבור. שלה. ועבורה.

לא לחפש להיות גיבור של אישה רנדומלית, אלא של אשתך.

לא לחפש לעזור ולסייע על חשבון הבית פנימה.

להשקיע את כל הטוב הענק הזה שבך – באשתך.

להסתכל *לה* בעיניים

לשמח *אותה*

להצחיק אותה

לפלרטט איתה

לכתוב לה מכתבים או הודעות משמחות במהלך היום

לשלוח לה אימוג'ים אוהבים

לראות מה קשה *לה*, מה אתה יכול לעשות עבורה? במה אתה יכול לעזור לה?

לראות עוד את כל הטוב הגדול הזה *בה*, במי שכרתת איתה ברית עולם.

 

אין לך דבר יותר יפה ושלם ואהוב ומדהים מהאהבה הזו בינך לבין אשתך.

אין שום דבר שיכול להתחרות בזה.

זה *באמת* הדבר הכי יפה ומדהים שקיים בעולם.

כמה יופי וטוב אתם יכולים לחוות!

אילו עוצמות של קירבה ואהבה ואושר יש בכוחכם לחוות! מרגש ומפעים עד כמה!

כמה היופי והטוב הזה יעשו לך טוב, לאשתך טוב, לילדים שלכם טוב, לקב"ה נחת גדולה, לעולם כולו טוב עצום.

 

-----------

 

"שמעי בת וראי והטי אוזנך" ושכחי כל עבודה זרה שבלב וכל גבר זר שאינו בעלך

והטי אוזנך וליבך לאישך שלך.

תהיי האישה שלו, ורק שלו.

שמרי את יופייך, את צחוקך, את ליבך רק לו.

ראי חיים ואהבה יחד איתו

כל כבודך בת מלך – רכזי פנימה, פנימה אל תוך ביתך, פנימה אל אישך.

השקיעי את כל הטוב הזה שנקרא את – בו.

להביט בו בעיניים

לשמח אותו

לצחוק איתו

להעריך ולתמוך בו

לאהוב אותו.

אין לך דבר יותר יפה ושלם ואהוב ומדהים מהאהבה הזו בינך לבין אישך.

אין שום דבר שיכול להתחרות בזה.

זה *באמת* הדבר הכי יפה ומדהים שקיים בעולם.

כמה יופי וטוב אתם יכולים לחוות!

אילו עוצמות של קירבה ואהבה ואושר יש בכוחכם לחוות! מרגש ומפעים עד כמה!

כמה היופי והטוב הזה יעשו לך טוב, לבעלך טוב, לילדים שלכם טוב, לקב"ה נחת גדולה, לעולם כולו טוב עצום.

אם מישהו רוצה גרסה מקוצרת פשוט אני..

הטקסט מדגיש את רעיון “נר איש וביתו”: חנוכה הוא זמן לחזור לבסיס הזוגי – איש ואשתו, פנימה אל הבית והקשר. מתוך חיזוק השלום, הקרבה והתקשורת בבית, ניתן להשפיע גם החוצה. הוא קורא לראות את בן/בת הזוג במבט על, מתוך הכרה בטוהר הנשמה והכוונות, גם כשיש פגיעה או משבר, ולזכור שדווקא הקושי הוא הזדמנות לצמיחה, תיקון והעמקת האהבה.

 

עוד מודגשת החשיבות של בלעדיות, נאמנות והשקעה רגשית בקשר הזוגי: לראות חיים רק עם בן/בת הזוג, להשקיע בהם את כל הטוב, החיבה, העזרה והשמחה, ולא לפזר את הכוחות החוצה. אהבה זוגית מתוקנת מביאה טוב לשני בני הזוג, לילדים, ולעולם כולו – והיא האור האמיתי שנדליק, במיוחד בימי חנוכה.

 

(GPT)

יש את הגרסה של די שרוטדי שרוט
נר איש וביתו - תדליקו אחד את השני.
במשמעות החיובית של המילה זו אחלה גירסה נגמרו לי השמות
תודהנפשי תערוג
לצערי אני לא מצליח לקרוא את הגרסה הארוכה
מנפלאות הAIנגמרו לי השמות
ממש במקום להעסיק קצרנית... 😅
ואני רק אגיד ששווה לקרוא את הגרסה הארוכה...בארץ אהבתי

קיצור זה טוב בשביל להבין על מה כתבת. אבל זה לא מעביר את התוכן באמת.

וכתבת כל כך מהמם וחזק שהיה לי שווה לקרוא הכל...❤️❤️

תודה רבה יקרה ❤️ ממש משמח לשמוע ב"ה 🙏נגמרו לי השמותאחרונה

אני באמת חושבת שללב ולהבעה של כל אדם ישנה חשיבות ולא תמיד ניתן להעבירה בהכרח בקיצור או בתימצות או בבינה מלאכותית, 

וכי יש מקום לזרימה, לעומק, למהות ולכוונת הלב שבאים מתוך האדם כפי שהם באותו רגע.

וגם מבינה לגמרי מהצד השני שקשה לקרוא אורך ולא אפשרי פעמים רבות מבחינת זמן, פניות, כוח וכו'

לכן בהחלט טוב שכל אחד יעשה כפי ראות עיניו והעדפותיו


 

ושוב תודה יקרה על הפידבק והמילים הטובות, מחמם את הלב לשמוע שהדברים נגעו בך 🙏❤️

תודה על הגירסה המקוצרתהעני ממעש
(התודה לפשוט אני ולצ'אט גיפיטו😅)נגמרו לי השמות
איני יודעת מה לעשות?אורית יעל

ממד אחד חושבת על גירושין מצד שני על הילד שיוולד.

בעלי עוזר לחבר שלו " בן 60" עבר ניכור הורי חי במקלט אדם רווק.

הולך איתו לקניות,מתקשר אליו , מבשל לו (מה שבבית הוא לא עושה) ואומר לי שהוא לוקח ממנו כסף על הבישול כי זה חשמל ומים.

הבנאדם נדבק לבעלי כל הזמן מתקשר , תבוא איתי לאירוע.

הגעתי מהעבודה אחרי שעתיים וחצי של פקקים וקניות בעלי ביקש שאבשל

בישלתי , גם בשביל אותו אדם.

בעלי חוזר ב3-4 לפנות בוקר כל הזמן מסתובב איתו.

עובד רק בעבודה אחת שהכסף לא מספיק , מתבטל.

התייעצתי עם רב מקובל שאמר לי שאותו אדם לא יעזוב את בעלך הוא נדבק אליו ורק יהיה יותר גרוע.

אפילו יש לי אוכל של אותו אחד כדי שנבשל לו.

חוץ מזה שבעלי רב איתי שהלכתי לבת מצוה של אחיינית שלי

ואחותי והוא לא מדברים יש קצר במשפחה.לחמותי היא לא אמרה שלום וחברותי אומרות שהיא דיברה עלי בחתונה שלי ואמרה " אחותי סתומה שהתחתנה".

היה לי ויכוח עם חמותי ובעלי ופתחתי בפניה את עניי הגירושים

אמרתי לה קחי את הבן שלך תחנכי אותו וקחי אותו.

היא ענתה לי שאין לה שליטה עליו ושאני צודקת שאנשים מתגרשים בגלל זה.

ואמרה לו תעזוב את אותו חבר.

אחיות שלו רבו איתו שגר יעזוב וזה לא עוזר.

אין לי את מי לספר ולשתף רק חברה אחת שיודעת

אבל אני מרגישה שנמאס לי מהניצול הזה

אפילו ההורים של בעלי אין להם מה להגיד ומה לעשות- רבו איתו ומה לא...

כן אומרת שבעלי לא מדבר גם עם אחיות האחרות שלי.


 

מרגישה שנמאס לי מהנישואים האלה

ולגבי שם של  גרושה עדיף

אבל לחיות בנחת ובשלווה .

נ.ב - יש סיפור במשפחתי שאני גילתי בשבעה של אימי ע"ה - שהיא היתה מבשלת פעם בשבוע אוכל ושולחת בקופסאות לאדם ערירי ניצול שואה וכך כל שבוע.

אבא שלי ידע מזה והאחים שלי היו מביאים לו 

הם סיפרו שהם היו ילדים קטנים והיו שותפים לזה

 

 

יש פה כמה דבריםכל היופי

א. העזרה של בעלך לאדם בודד

ב. חוסר בגבולות בעזרה

ג. חוסר בתקשורת בינך ובין בעלך ותחושה שהוא לא רואה אותך ואת הצרכים שלך, או אולי לא נפל לו האסימון שהוא בזוגיות וצריך לשנות פאזה

ד. מעורבות גבוהה של המשפחה שלך ושלו


אתחיל מההתחלה.

בעלך עוזר לאדם בודד, זה מאוד יפה. הוא עושה איתו חסד.

גם אמא שלך עשתה חסד דומה וזה מקסים. חיובי, ומעיד על נפש טובה.


הבעיה מתחילה במינונים... כאשר זה נמשך המון שעות, חוזר הביתה בשעות לא שעות, מצפה גם ממך להיות שותפה למרות שזה לא מתאים לך, זה כבר הופך להיות עוול ולא חסד.

כי זה חסד על חשבונך וגם חוסר הגבולות הזה מטריד, גם אצל בעלך כלפי עצמו זה ברמה חריגה ומשהו בקשר הזה מאוד מוזר.

ברור לי שאת מנסה להסביר לו את זה והוא לא מבין.


השאלה היא מה יש לכם בזוגיות מעבר לדינמיקה הזו, האם יש לכם מכנה משותף? שיחות? מחוות הדדיות?

למשל, האם את חושבת מה יפנק אותו ומה חשוב לו?

האם את מרגישה שאכפת לו ממך?

האם אתם יוצאים מדי פעם, מפטפטים, מתחבקים וכל מה שמעבר?

ומה היה לפני החתונה, היה לו את הקשר עם האיש הזה?


האם דיברת איתו על זה פעם בנחת או רק בעצבים או רק דרך קרובי משפחה?

תקשורת זוגית אמיתית לא אמורה לעבור דרך חמותך או האחיות שלך או שלו, אם הוא מדבר עם אמא שלו על להתגרש ממך וגם את פונה אליה ככתובת "קחי אותו תחנכי אותו" שניכם צריכים לעשות איזה סוויצ' בראש.

להפנים שהקשר הזה הוא אך ורק שלכם ולא קשור לסביבה, אתם שני אנשים בוגרים שנחליטו להתחתן וזה שלכם.

שימי גבול מאוד ברור מה את מוכנה ולא מוכנה לעשות בשותפות שלך במצווה הגדולה שבעלך עושה.

למשל - שיעזור לו רק בשעות שהוא לא בעבודה ואת כן בעבודה (אם יש כאלה). או רק יום בשבוע. או רק לבשל לו אבל לא להסתובב איתו. וכו'.

מה שמתאים לך, מתוך ראיית הטוב.

יכול להיות שכמה מפגשים בודדים עם יועצ/ת זוגי/ת יעשו לכם טוב ויאפשרו לכם לדבר על זה בנחת כי נשמע שמשהו בתקשורת ביניכם לא 100%, לפחות ממה שאת כותבת.


מהניסיון שלי זה ממש יכול לעזור להציל את הנישואים.


בהצלחה יקרה!


וואו, כואבהסטורי
יותר מהכל, כואב שאינכם מצליחים לתקשר. בבסיס נשמע שבעלך אדם טוב עם רצון טוב, אבל בלי פרופורציות נכונות.


מציע לנסות ללכת ביחד לטיפול זוגי ופשוט להעזר במטפל/ת לתקשר. תשמעי איך בעלך רואה את הדברים ואת חלוקת המשימות, הוא ישמע אותך ותראו ביחד איך מסדרים את החיים עם פרופורציות.

ממש בשולי הדבריםפשוט אני..

לוקח כסף על הבישול כי... חשמל ומים?


אלה שני הרכיבים הכי זולים בבישול.

החלקים העיקריים זה זמן עבודה וחומרי גלם. 

ממש לא הדבר היחיד שמוזר בשרשור...לאחדשה
לא נשמע שזה רק חסדנעמי28

או שהוא מצא חבר שהוא נהנה איתו והוא יכול להתנהג כמו רווק

או ללכת למחוזות רחוקים יותר כמו קשר של ניצול.


הקשר עם המשפחה שלך לא רלוונטי למקרה הספציפי אבל רלוונטי לתקשורת ביניכם, גם איתך אין תקשורת?

לחזור כל הזמן ב3-4 זה לא תקין.

נשמע מוזר קיצונילביטה
נשמעתהילה 3>

שיש כל מיני מורכבויות,

מה שלי בלט זה שאת מדברת עם הרבה אנשים אבל ביניכם שיח כן וקרוב שראוי לבני זוג.


ממליצה לך מאד לא להסתפק בעצה של המקובל, כבודו במקומו מונח. (גם כי יש כל מיני שרלטנים,

וגם כי לא מבינה איך המידע הזה מקדם את המצב)

אלא ללכת לקבל עזרה אמיתית: ללכת יחד שניכם לטיפול זוגי, או לחילופין אם זה לא מצליח ללכת בעצמך לטיפול ולקבל מענה מה לעשות ואיך.


קורה שיש מצבים מורכבים או קשרים בתקשורת.

יש דברים בסיפור שתיארת שיכולים להתפרש בכל מיני אופנים.

בשורה התחתונה לא ניתן להבין דרך הודעה את המצב לאשורו, וודאי שכדאי לנסות לתקן מה שאפשר

(בזוגיות או אצל כל אחד מכם בפני עצמו, זה אף פעם לא רק "הצד השני").

מאחלת לכם שתמצאו שליחים טובים.


לבעלך יש לב רגיש זה טוב בשבילךאדם פרו+

ברור שהוא אמור להפנות אותו אלייך

ובפרט כשאת בהריון


 

תעצרי אותו לשיחה

ותגיד לו שאת רוצה שהוא יהיה איתך.

בצורה ברורה.

אולי אפילו כדאי לדבר עם רב סביר

לא מקובל וכאלה

רב הלכתי, רב שכונה או מי שיכול להשפיע

ולא לדפדף את המקרה

 

כי ברור שהסדר עדיפויות הנכון

הוא להיות עם האשה שלו, ובפרט כשהיא בהריון.

זו טעות שיכולה לקרות להרבה, ובפרט כשמגיע אדם

מבוגר, אולי אפילו חולה, ומצווה ענקית לעזור לו.


 הכל טוב ואושר לעזור לבן אדם,

ולהאכיל אותו זה מצוה רצינית וטוב שעשית

לפעמים האנשים האלה סבירים

יודעים לא להפריע.

ולפעמים הם חסרי גבולות וטקט או לא מודעים לנזק שהם גורמים, כי נותנים להם את התחושה שבכיף והכל סבבה.

ואולי זה מה שהולך מרגיש שזה דיי בכיף מבחינתי

תפקידך להבהיר לבעלך, שאת מעוניינת ביחס שלו עכשיו, ושיתעדף אותך ביחס ובזמן.

אפשר לעזור לו, אבל מהצד כזה בלי לתת לו

נתח מהזמן, שישים לב.

 

רפרוף קצר על כל ההודעות שלך כאן...השתדלות !

בכולן את כותבת שאת לא יודעת מה לעשות, את רוצה להתגרש. עוד לפני שהתחתנת איתו! ורגע אחרי החתונה! ושנה אחרי, ושנה וחצי אחרי!

למה את עדיין איתו בכלל? אני שואלת באמת, זה לא שאלה רטורית. לא מכירה אותך.

את יודעת מה את רוצה בחיים? זה נכון הילד וכו'... אבל עדיף ילד שגדל עם הורים שטוב להם בנפרד מאשר ילד שנמצא בבית אחד מפורק ורואה ריבים ותסכולים כל הזמן, ואמא שלא פנויה אליו רגשית כי היא מתעסקת בזה שלא טוב לה בזוגיות.

 

תעצרי שנייה את הכול. תחשבי על עצמך- טוב לך עכשיו? יהיה לך טוב בשנה הבאה ובעוד כמה שנים? מה יעשה לך טוב? מה את יכולה לעשות שיעשה לך טוב? לא לצפות שאחרים יעשו דברים שאולי ישפיעו עלייך. תשני דברים בעצמך.

אשכרה לכל שרשור פה צריך "בפרקים הקודמים"נעמי28
כל החיים שלנו זהמתלבט34
מה היה בפרקים הקודמים... 
רק רוצה להאירעוד מעט פסחאחרונה

שיכול להיות שהבעיה היא לאו דווקא באדם הספציפי, אלא שזה דפוס מסוים של הפותחת, חוסר יכולת להתחייב ולהשלים עם הבחירה שלה.

כך שייתכן שהפתרון הוא מציאת בן זוג אחר, אבל ייתכן גם שהפתרון הוא בשינוי פנימי אצלה (לא קראתי את הפרקים הקודמים, רק מה שכתבת כאן).

ויכוח סוער - אוכל קנוי - בבקשה בבקשה תעזרו לי!זקן ושבע ימים

אשתי לא אוהבת לבשל אבל טובה בזה, אמא שלה לעומת זאת שורפת סלט. בקיצור זה לא הצד החזק שלהן. אשתי כל הזמן אומרת שיש ביצה במקרר ואפשר להכין חביתה, ויש ירקות אפשר לחתוך סלט, ולכן לא מבשלת. ואני אומר לה שאני רעב והלוואי והייתי יודע לבשל אוכל, אוכל אמיתי. בישולים. סירים. הבנתם..


בקיצור, חזרנו שבת מההורים שלה, עם מה שמתיימר להיקרא "אוכל", וכל השבוע אני רעב! אומר לה אולי תוכלי להכין משהו, את טובה בזה. היא אומרת לי שיש אוכל מההורים שלה, או שאני אכין חביתה, מצידה לא חסר אוכל.


אז עשיתי מעשה - הלכתי לקנות אוכל מוכן, פיצה שווה, המבורגר טוב, סושי מפנק..


חזרתי ואמרתי לה  - זה שלי! אני רעב!


ואז היא נפגעה ממני ממש. אמרה לי שהיא גם עובדת קשה, וגם רעבה, וזה לא בסדר שאני לא חולק איתה. אז אמרתי לה שהיא טוענת שיש מלא אוכל בבית, אז מה פתאום היא מתנפלת על מה שקניתי? לא בקטע של קמצנות , אלא בקטע של אם את בסתר ליבך גם רעבה וגם יודעת שאין באמת מה לאכול ושסלט לא באמת משביע, אז מה את מחכה שאני אקנה אוכל מבחוץ ואז אוכלת לי אותו??


בקיצור - מה דעתכם? האם אני באמת לא בסדר במצב הזה? 

הכל עניין של מיומנותדובדבני

נחמץ הלב מהרעב...

בעיני, הכל עניין של מיומנות. 

בישול זו מיומנות נרכשת. לא מתחברת לכך שבישול זה צ'יק צ'ק.

עקבו אחר ילדים שמתנסים בפעמים ראשונות לבשל...

אפילו אורז שזה עניין של 10 דקות הכנה באין הדרכה צמודה קשה לקלוט בדיוק באיזה שלב להוסיף את המים ומתי לכבות את הלהבה.

אבל מה? זה עניין של מיומנות.

אני בהמלצה ללכת על תקופת רכישת מיומנות בבישול. 

זה ייקח זמן וזה לא יהיה פשוט אבל אח''כ זה משתלם.

קח את זה כאתגר שווה כפי שאמרו קודמי בתגובות. 
בהצלחה 

נשואים טרייםנשואה127

היי

מתייעצת פה עם אנשים שמן הסתם היו במקום הזה...

תחילת הנישואין, ב"ה מאושרים עד הגג יחד. הבעיה היא שאנחנו ממש ממש מתקשים עם ימי הנידה והריחוק. חשוב לנו מאוד להקפיד ועדיין נופלים במגע ומרגישים אחרי זה רגשות אשם. מה עושים עם זה? 

בעיה ידועה וגם הפתרון...זיויק

ככל שהעיקרון הדתי חזק בבית אז זה פחות אופציה, ונשארים עם ה"פיתו בסלו", כלומר יודעים שיגיע ליל הטבילה וזה נשמר עד אז.

לכן השאלה היא כמה ההלכה נוכחת אצלכם בשאיפה הזוגית.

ברור שכל זה לא מזילזול בדחפים וברצונות הטבעיים שזה דבר משמח בפני עצמו וטוב מאד שקיים אצלכם.

קודם כל מזל טוב גדול לחתונההסטורי
שנית - להחליט באמת שכל ההרחקות המופיעות בהלכה, הן קו אדום חד משמעי. לא מעבירים חפצים, שמים בינכם סימן כשאתם יושבים לאכול לבד וכו'. כשמקפידים על זה, המגע כבר אינו אופציה.


שלישית - ללמוד ביחד, לחזור ביחד על ההלכות הללו, שהן חדשות לכם ואולי לא מספיק במודעות ובכלל - ללמוד משהו ביחד מחזק את היחס המשותף שלכם לתורה.


בהצלחה רבה וברכה גדולה בביתכם

בעיה מוכרת ומבורכתשלג דאשתקד

אתם רוצים קשר טוב ומגע וחיבה, וזה מדהים.

מה שצריך לשים לב, זה לשני דברים שפחות קל לראות מהמקום שלכם:

1. ככל שיש יותר מגע אסור ונקיפות מצפון, אתם תחוו את המגע כמשהו שמוביל לתחושות אשם, או שצד א מעיר לצד ב ומנסה למנוע אותו מהחטא. התוצאה היא כמובן בעייתית (ואפילו הרסנית, בטווח הארוך).

2. ככל שיש יותר שמירה, ככה ימי הטהרה הרבה יותר מרגשים ועוצמתיים. שוב, זה מתחיל בקטן אבל ככל שחולף הזמן זה מקבע את ליל הטבילה ובכלל את תקופת הטהרה כזמן של קשר מאוד מרגש ועוצמתי.


עצה פשוטה שלי: זמן הנדה הוא הזמן העי חשוב באמת לבניית הזוגיות, ואם מנהלים אותו נכון, מרוויחים בגדול. תקופת הטהרה, בעיקר כזוג צעיר, גולשת כמעט במישרין למגע וחיבור פיזי וזה מדהים. אבל אם מנהלים נכון את זמן הנדה, בונים את הרובד של קשר בשיחה משותפת, דיבור וסיפור על עצמי. זה מאוד מאוד חשוב, כי תוך כמה שנים שני התחומים האלה יהיו פחות לחוצים לכם, וככל ששניהם ייבנו טוב (מגע נעים מתוך קרבה ולא מתוך תחושות אשם, לצד שיחה נעימה ומקרבת) - צלחתם את החלק הכי בסיסי בזוגיות, ואתם במועדון הטוב של אלו שבונים את עצמם.

כדי ליישם את זה, תפנימו ביחד כמה חשוב גם זמן בלי מגע פיזי ואיך כדאי לנהל אותו בחכמה. תחשבו להעמיס על ימי הנדה שלכם מפגשים של שיח וקרבה שמצד שני לא מאפשרים ככ מגע. יותר יציאות בערב להליכה משותפת, לרכז אז נסיעות להורים ולאירועים וכדו'.


אני חושב שאתם נמצאים בשלב מרגש ויש לכם את הכלים לפתח זוגיות מהממת. מכיר הרבה אנשים שהיו שמחים לחזור לתקופה הזו ולעשות את זה שוב, בצורה נבונה ובונה.


מלא הצלחה יקרים!

ומזל טוב 🍷

תגידו כל בוקר תודה על המקום שלכםמשה

פתרונות טכניים כבר כתבו לפניי טוב ממני.

המון מזל טוב וברכה בע"ה!לאחדשה

קודם כל הכל תקין אצלכם ואתם לגמרי נורמליים ומצויינים ברוך השם.
זו מתנה וברכה גדולה, המשיכה הבלתי ניתנת למעצור הזו...
מבחינת עזרה טכנית- צעדי תינוק.
כל פעם להחליט על משהו קטן, לא ישר הכל או כלום כי זה קשה.
כל פעם שאתם מצליחים לשמור על הריחוק- לשמוח בזה.

אולי לעזור לעצמכם, לא להיות יחד המון זמן במצב של קרבה,
לצאת יחד למקומות ציבוריים אולי אפילו ליד אנשים אם ממש ממש קשה,
וכמובן להתפלל על זה להשם...
לשים לעצכם גבולוצ קטנים יותר- מה אתם בטוח לא עושים. צעדים קטנים. זה לא המקום לפרט אם באלך בפרטי בשמחה רבה...

מרגש לשמוע את זה,באמת.. מתיקות
 

רק אומרת שמפעם לפעם זה נהיה יותר קלאמונה :)

הפעמים הראשונות היו לנו סיוט ממש

אבל באמת מפעם לפעם זה נהיה יותר טוב ב"ה

ושנה-שנה וחצי אחרי החתונה זה היה לנו הבדל של שמיים וארץ מהחודשים הראשונים...

שולחת חיבוק, בע"ה שה' ישלח לכם כוחות לניסיון הזה, ואם זה מעודד- בע"ה זה ילך וישתפר...;)

זה עניין של החלטהרקלתשוהנ

ברור שקשה מאד מאד. ברוווור.

אבל זה עניין של החלטה, שרק אתם יכולים לקבל לעצמכם. יחד.

 

מה שהקל עלינו זה לצאת מהבית יחד כמה שיותר. 

לדעתי צריך לסייגשלג דאשתקד
עבר עריכה על ידי שלג דאשתקד בתאריך כ"ו בכסלו תשפ"ו 17:49

שאין הכוונה שכל היום תשהו בחברת אנשים, כמו להתארח הרבה אצל ההורים וכדו. זה יהרוס לכם את הכיף של הביחד.

אני הייתי ממליץ לטייל ברחוב או בקניון וכדו, שיש אנשים אז המגע תמיד עדין (או לא קיים - עניין של הנורמות שלכם), או לנסוע למקומות ואירועים אבל יש לכם את הביחד של הדרך לשם ברכב וכדו.

מאוד חשוב להתרגל להנות מלשבת לפטפט ולספר על עצמינו ולשתף ביחד, בלי אנשים נוספים ובלי יותר מדי מגע. זה הרגל מאוד כדאי להמשך הזוגיות (יש גם רובד של להעמיק את השיח המשותף, אבל זה לא נשאל כאן ולא כאן המקום לדבר על זה).

מציע לדייקהסטוריאחרונה

באמת יכול להועיל חלק מהזמן לצאת מהבית, מסכים שזו עצה טובה לחלק מהזמן או אפילו להרבה זמן, למי שבאמת לא מסוגל.

 

אבל, חשוב מאוד באופן כללי לשלוט בעצמנו וחשוב באופן ספציפי שתהיה זוגיות עמוקה ואוהבת גם בלי המגע. לא אומר בהכרח שהייתי מנדב לזה בלי שהתרה חייבה, אבל אחרי שיש את המצווה והאיסור - כדאי לקחת זאת כהזדמנות להעמקה.

 

הזדמנות לברר שהקשר שלנו הוא קודם כל קשר של נשמות, מתוך כך קשר של אנשים שיש להם ערכים משותפים ועולם ידע משמעותי ועשיר. מתוך כל הקומות הללו ועל גביהן מגיעה, בזמנים המתאימים, גם הקומה החשובה של המגע- שהיא מאוד מיוחד ונעימה ומביאה את היחד שלנו לקומות מדהימות. אבל היחד קיים הרבה לפני המגע.

 

כמדומני שאצלינו כזוג צעיר (אי אז...), הרבה מהשיחות הארוכות שביססו את היחד התודעתי שלנו - היו דווקא בשבתות שהיינו לבד בבית ואסורים.

מחזקים ומתחזקים יחד במהות מצוות טהרת המשפחהנגמרו לי השמות

ובמהות שמירת התורה והמצוות כולה.

ובפן הפרקטי, אכן מנסים קודם כל להיות בזה *יחד* מתוך הבנה שזה מה שאנו בוחרים וכי זה מה שחשוב לנו,

ומתוך החיזוק הזה כל אחד לעצמו וגם לשני/ה לעשות בפועל דברים שיעזרו - כגון דיני ההרחקות שבאים בדיוק כדי לשים את הגדרות הללו.

 

כתבו עוד על הפן הפרקטי ומצטרפת לכל דברי החוכמה שנאמרו כאן,

 

ורוצה גם להוסיף על הפן הרעיוני וההבנתי של הדברים בהרחבה:

 

בהחלט הזמנים השונים במעגלי החיים (כדוגמת הזמן שאסורים) מזמנים לנו הזדמנות מופלאה ללמוד ולהעמיק בכך יחד, ולגדול בתור הזוג שאנחנו לעוד ועוד רבדים עמוקים.

זו ממש עבודת חיים. 

 

בהחלט אפשרות של עבודה על רמת קירבה נפשית-רגשית בעוצמה גבוהה בזמנים אלו יכולה לתרום,

גם התכנסות והתמקדות אישית חשובים בפני עצמם

ולשניהם יש מקום, הכל תלוי באיזון העדין והנכון לכם כיחידים וכזוג.

 

ויש גם נקודה שחוזרת על עצמה הרבה פעמים בתקופה הזו, שהיא נקודת הרגשת הבדידות בזמנים אלו שאסורים. כתבתי עליה בהרחבה בעבר ומצרפת את הדברים גם כאן:

 

לפעמים עולה אצל האישה, ואולי גם אצל האיש, מן תחושה של "בדידות" כאשר אסורים.

וזו אכן נקודה מאוד עמוקה שלדעתי יושבת איפשהו שם-בנבכי הנפש של הרבה מאוד נשים (וגם גברים) בזמן שאסורים.

 

וזה ממש לא סתם.

 

הרי יש שפה שלמה של אהבה (בין היתר, יש 8 שפות של אהבה) שהיא שפת המגע -

שבעצם מי ש"מדבר" בה - אומר ע"י כל סוג של מגע - חיבוק, נשיקה, ליטוף, יחסי אישות וכו' - אומר ע"י כך "אני אוהב/ת אותך"

וגם מרגיש אהוב/ה ע"י מגע שנותנים לו/לה.

 

עכשיו,

בתקופה שאסורים,

ועוד אחרי החיבור הגדול שהיה שמותרים,

ועוד אחרי הרבה זמן שהייתם מותרים -

פתאום נלקחה מכם השפה הזו!

משניכם!

 

אז גם בעלך - זה קשה לו

כי הוא אוהב אותך

ורוצה להגיד את זה

להגיד את זה גם במגע

והוא לא יכול!!!

 

ואת, אוהבת אותו כל כך

ורוצה להיות קרובה אליו

אבל לא יכולה לומר לו זאת בשפת המגע!

 

ואז מה קורה?

למי שממש קשה, כי הוא ממש "ספץ'"- ממש מדבר חזק ורהוט בשפה הזו של האהבה - הוא לגמרי מרגיש כמו נכה חלילה שלקחו לו את הקביים והוא לא יכול ללכת... כאילו איבר ממשי מתוכו חסר...

ואז מתוך קושי הוא ממש מרגיש חסר אונים!

ומהחוסר אונים הזה באמת לפעמים נוצר ריחוק גם ברגש/בנפש -

*כי* כל כך אוהבים

*כי* כל כך קשה בלי המגע

ולעיתים אפילו מעדיפים "להתרחק" לגמרי כדי שלא יהיה קשה מדי עד בלתי אפשרי

וגם כדי לא ליפול.

 השורש החיובי של זה כמובן מראה עד כמה אהבה ענקית וקירבה ענקית *כן* יש ביניכם!

שעד כדי כך אתם מפחדים לא ליפול מרוב שהתשוקה והאהבה ביניכם חזקה!

שעד כדי כך אתם מרגישים חסרי אונים בלי יכולת המגע הזו

שעד כדי כך לפעמים הנפש ומנגנוני ההגנה מעדיפים להתרחק כי פשוט לא יכולים ככה בלי המגע!

 

אם מבינים את השורש של זה,

את המקום ממנו הכל קורה -

זה מאוד יכול להרגיע את הנפש.

 

כי דווקא כאשר אסורים יכול לעלות רצון יותר חזק לקירבה נפשית ומילולית

אך לעיתים מרגישים, כמו שפירטתי קודם, בדיוק להיפך

ואז התסכול גדול שבעתיים

גם אין שפת המגע

וגם אין את שפת המילים

אז כאילו מה? אז מה כן יש?

מה? כל מה שאנחנו זה רק מגע?

מה, למה אנחנו כ"כ רחוקים?

מה, הוא כבר לא אוהב אותי?

מה, הוא רק רוצה אותי כשמותר לגעת? ואני אותו?

מה יש לנו?!

 

אז על כל השאלות האלה לענות - ממש ממש לא!

יש ביניכם קשר שלם!

אהבה שלמה ואמיתית

אתם פשוט אנושיים!

פשוט לקחו לכם שפה! קביים, איבר, פה, יכולת התבטאות!

והריחוק הוא לא אמיתי אלא רק כמו מסכה לתסכול וחוסר האונים שהנפש מרגישה *כי* היא רוצה להיות כל כך קרובה!

 

עכשיו זה חשוב חשוב חשוב

אני כותבת את זה לך, לעצמי, לכולן

וכ"כ למה?

כי דווקא בימים האלו,

הימים שאיש ואישתו אסורים,

הם ימים שחלילה "מועדים לפורענות".

הכוונה שחלילה חלילה בגלל אותה הרגשה בנפש

אותו איש

או אותה אישה

יכולים "להאמין" ו"ללכת שבי" אחרי הרגש המתעתע והשקרי הזה של ה"ריחוק" לכאורה

ולחשוב שהאישה שלהם/האיש שלהן רחוק מהם

ואז זה כר פורה לחלילה ריחוק אמיתי

ע"י קשרים אסורים ל"ע

או מריבות

ויכוחים

צעקות

חוסר הבנה

רצון למלא את ה"חלל" הזה בהתכתבויות או דיבור עם גבר אחר חלילה,

או לצחוק ממישהו אחר חלילה,

או כל דבר שמכניס גורם זר בקשר המקודש בינינו

וכל דבר שהוא לא מקרב בינינו אלא מרחיק

כיוון שאין ואקום בעולם.

איפה שלא נכניס את הטוב - ישר יש בור פעור לרע.

וישר צריך למלא אותו!

כמו שכתוב בתורה "הבור ריק"

ומפרש רש"י מים אין בו

אבל נחשים ועקרבים יש בו!

 

ז"א, אם אין את הקירבה

אז חלילה הפוטנציאל לרע ולריחוק עוד יותר גדול!

 

וצריך להיזהר שבעתיים!

צריך ל"סור מרע" שבעתיים!

ואז "לעשות טוב" שבעתיים

 

לא לדבר עם מישהו שאסור (תמיד כמובן!)

לא לריב מריבות מכוערות

להמשיך להבין אחד את השני

כן להסתכל בעיניים (אם מתאים לכם, אני חושבת שזה חשוב)

כן לצאת יחד דווקא כשאסורים לבילוי רק בלי מגע

כן ליצור זמן ומרחב לזוגיות - זמן, פניות ומקום לזוגיות,

כן לדבר על הדברים

כן לומר במילים "אני אוהבת אותך"

או בפתקים

או מחוות

או חיוך

כן להתמלא במה שכן יש

במה שכן היה

להיזכר בזה

לזכור את זה

להפנים את זה

להסניף את זה עמוק לתוכנו

 

ובשאר הזמן?

בשאר הזמן להבין את המקום בנפש של זה.

ולשחרר.

להרפות.

ככה זה.

אי אפשר תמיד מושלם.

אז להכניס גם דברים טובים *אחרים* אבל שיהיו *טובים*

זמן למרחב *האישי* של כל אחת ואחד מאיתנו

זמן יותר לפיתוח תחביבים

זמן יותר ליציאות עם אחות/חברה/אמא/אחר

זמן יותר לפתח דברים בעצמך ובעולם האישי שלי ולהשקיע בזה יותר

זמן יותר לבקר הורים ומשפחה

זמן יותר לישון

זמן יותר לראות סדרות אולי, או כל דברים שאוהבים וזה דורש רק אחד ולא זוג

וכמובן גם אישך אותו דבר - יקדיש את הזמן להתמלא ב*אני* שלו

זמן יותר לעצמו

לעבודה/לימוד תורה

לחברים

ליציאות עם משפחה וחברים

לפיתוח עצמו ותחביבים שלו ויצירתיות שלו

 

ואז

כאשר המקום של זה בנפש קצת נרגע

אפשר לאט לאט לראות גם את הברכה בזה -

שזה באמת באמת מאםפשר גם זמן לגדול בתור יחידם ולא רק בתור זוג,

ואז אותם שני היחידים האלה יגיעו לטבילה ולמפגש המחודש עוד יותר מלאים

עוד יותר שמחים

עוד יותר *הם*

ומתוך המקום האישי השלם הזה - גם הזוגיות תהיה שלמה יותר

כי כאשר כל אחד מרגיש *עם עצמו* ועם *עצמה* טוב ושלם - הזוגיות היא הראשונה להרוויח מכך! (וגם להיפך כמובן!)

 

ואז יש גם את הגעגוע

והציפייה

והכמיהה

והתשוקה

ואת החיבור המחודש שהוא ממש יכול להיות עם פרפרים בבטן ממש כמו ואפילו עוד יותר מיום החופה!

ולהכניס עוד עומק וגיוון וטוב שלם בתוך המרחב הזוגי שלכם בתחום האישות ובכל התחומים.

 

אני קוראת לזה (לתקופה שאסורים) "שעת האפס"

שכאילו אנחנו, הנפש שלנו, כמו שעון,

שצריך מדי פעם להתאפס

לאפס אותו.

כי אם לא הוא משתגע ולא מראה את השעה הנכונה

אבל כאשר מאפסים אותו

ונותנים לו את היחס הראוי לו - הוא ימשיך להתאפס על עצמו ולהרואת את השעה הנכונה

 

ממש "אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ" -

שיש כמו שטח אפור כזה שהוא הזמן שאסורים בו, תקופת הריחוק בנידה,

שמה שיכול לתרום ולעזור לאפס אותו זה מה שכתבתי קודם - להכניס טוב ולא רע,

למשל סרט, שיר שכותבים או שרים עליכם עם תמונות שלכם מכל הזמנים, ממש להקדיש באופן *אקטיבי* זמן ב"להעיר ולעורר" את האהבה עד שתחפץ בזמן הזה שזה דורש יותר אנרגיה,

אז כן, לעשות קליפ מכל הסרטונים והתמונות שלכם,

לדבר על הילדים החמודים

להקדיש יותר זמן לילדים החמודים

לשמוע שירים שמקרבים ומחזקים

לרקוד

לראות סרט שיכול לקרב (לאו דווקא ביחד, הכוונה לקרבב את הלב שלכן בנפרד לשני ולתחושת הקירבה)

בילוי יזום יחד

שיחה טובה

מבט בעיניים א ר ו ך

 

ממש להעיר את הקירבה הזו

כמו שעון מעורר

 

ואז,

במקום ללכת ולהיות בשטח האפור - שיכול לזמן את כל הרע והריחוק והדברים הרעים חלילה שפירטתי למעלה -

ללכת לשטח הלבן, או הורוד - ששם הכל טוב, ומקרב, ונכון, ואמיתי ולא מזויף, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.

למשל להוסיף עוד פגישה עם אחות

עם חברה

לצאת לאוויר עם מוזיקה

לישון

להסניף את הילדים

להתפלל על זה ולהתפלל בכלל

להתחזק

לראות סרט טוב

לראות תמונה שלכם יחד

ליצור משהו

לעזור למישהו - בטוב

ממש להתכוונן לזה!

לדבר את זה.

לשהות לבקש מהשם את זה.

במילים פשוטות.

כל יום.

ואם קשה אז יותר חזק לבקש.

 

ותמיד תמיד לחשוב

מהי מטרת העל שלי? למשל זוגיות טובה לנצח ובית שלם ושמח לנצח -

אז מה מקרב אותי למטרת העל הזו שלי?

ומה מרחיק אותי ממטרת העל הזו שלי?

וכ-ל מה שמקרב אותי למטרה - לעשות!

וכ-ל מה שמרחיק אותי מהמטרה - להתרחק!

 

ב"הצלחה רבה, מאחלת לכם שתזכו לצמוח ולמצוא המון מתנות דווקא בתוך התקופות שאסורים, ומתוכן להעמיק ולשמוח עוד יותר גם בתקופות שמותרים 🙏🌹

יש מטפלים בקהל?חוזר

אשמח אם תוכלו אפילו לתייג אנשים מהפורום שעוסקים במקצוע. תודה

אני מטפלת, פסיכולוגיתמתיכון ועד מעון
מטפלים באיזה תחום אתה מחפש?לאחדשה
כל תחום, אני רוצה להבין משהו על המקצוע הזהחוזר
אז תשאל את שאלתך ומי שיהיה לו מה לענות יענההסטורי
אנשים לא אוהבים, בצדק, שניק חדש מתחיל לאסוף פרטים על ניקים.


מחילה, עניתי לך אתמול (לא גילית סוד, זה ידוע בפורום) כי הייתי בטוח שמי שבפורום נשואים מחפש מטפל - מחפש לעצמו מטפל זוגי. אבל אם אתה בסה"כ רוצה לברר משהו כללי - אין צורך לאסוף כאן מידע.

טוב, אבל בפומבי בטח לא יענו... אנסהחוזר

מה ההכשרה שלכם?
כמה שנים אתם במקצוע?

מה היקף העבודה?

על זה בוודאי לא יענו ואני גם לא באמת מבין מה אתההסטורי

מנסה להשיג.

 

המושג 'מטפלים' הוא עולם מאוד רחב והתשובה לשאלותיך תהיה שונה מאוד מאחד לשני. אם אתה רוצה ללכת למישהו לטיפול, הגיוני לשאול אותו את השאלות הללו באופן אישי, אבל לא חושב שדרך הפורום.

מזל שלא שאלתעוד מעט פסחאחרונה

גם מה גובה המשכורת וכמה יש להם ביו''ש.

המטרה שלך לא ברורה, (ואם כבר נראית כחשודה) ולכן אין רצון לעזור לך.

אתה שוקל ללכת לטיפול? אתה שוקל ללמוד טיפול? או שאתה סתם רוצה להסביר שהכל חארטה?

תסביר מה אתה צריך, תקבל תשובות למה שאתה צריך.

אולי יעניין אותך