יש לי שתי צרות בחיים:דמעה שקופה

1. אני עושה 5 יחידות במתימטיקה

2. אמא שלי היא המורה של 5 יחידות בהקבצה שלי

 

לא יודעת מה מהם יותר גרוע.

נתחיל מזה. שזה חיובי שיש לך רק שני צרות..קולמוס הנפש.


יש לי גם אחיות גדולות שזה שווה ל 50 צרות כאלהדמעה שקופה


טוב, זה בהחלט בעייתיחובה?
אני בכור
אני בכורההכל עוד אפשרי
ואני מקנאה בך... להיות בת בכורה זה סיוט!!!
אין מה לקנא,יש מלא יתרונות בלהיות בכורהנועה גבריאל
גם חסרונות,כן?!אבל צריך להפוך את הלימון ללימונדה
שתי*חובה?
ונכון.
רוצה שאפרט לך את הצרות שלי?חובה?
הן יותר גרועות מהצרות שלי?דמעה שקופה


לפי דעתי 2חובה?
אחותי תסתכלי על הדברים הטוביםילדונת יפונת
אם תנסי לספור תראי שיש הרבהילדונת יפונת
יותר דברים טובים מרעים
אני מהאנשים שאוהבים לראות שחורדמעה שקופה


אחותי אז תשני גישה דחוףףילדונת יפונת
מה רע בלראות שחור? זה צבע ממש יפהדמעה שקופה


א הוא לא כזה יפהילדונת יפונת
ב זה גישה לא טובה לעולם הזה לבוא ולראות שחור
אני לא בת...חובה?
ברור שזה בזה יתרונות... וחסרונות.
מי אמר שאתה בת?דמעה שקופה


ילדונת יפונתחובה?
אני יודעת את זה לא אמרתי שאתה בתילדונת יפונת
אמרתחובה?
אמרתי על מי שפתחה את זהילדונת יפונת
חוצמזה אתה יודע שאני יודעת שאתה בן
הגבתי לי אז...חובה?


חובה זה שם של בתשם רגיל
סימן השאלה שאחרי, לא משנה את זה כנראה.
חחחחחחח אבל אני יודעת שהוא בןילדונת יפונת
אז אין לי מושג מאיפה הוא הביא את זה
נכוןשם רגיל
אבל בגלל שהגבת לתגובה שלו, נראה שהפנייה הייתה אליו.
חובה זה לא שם!חובה?


שמה של אשתו של רב הונאשם רגיל
אם אני זוכר נכון (אולי אמורא אחר).
חחחח וואי מסכנהילדונת יפונת
גם רצפה זה שם של בת (רצפה בת איה)דמעה שקופה


חחחחחח בסדר יש כמה שמות כאלהילדונת יפונת
גם אחת קוראים לה בהמה
אחותי החליטה לפני 10 שנים שהיא רוצה שלבן הראשון שלה יקראודמעה שקופה

אליצפן ולבת הראשונה שלה יקראו צרויה

חחחחח שיהיה לילדים בהצלחהילדונת יפונתאחרונה
אבל אין כאן אחד כזה:שם רגיל
@רצפה @רצפה?
כאן לא אבל בכללי יש שמות כאלהילדונת יפונת
וואי מבינהנועה גבריאל
א. לגבי 5 יחל,זה קשוח אבל אם את שם כנראה שאת יכולה.
ב. גם אמא שלי מורה של חברות שלי ב4 יחל כבר 3 שנים,אבל מתמודדים,ורוצה לשמוע משהו יותר קשוח?סבא שלי ראש האולפנה שלי,ככה שזה בכלל לא נעים,מלא מורות מכירות אותי מגיל אפס וחלקם היו בחתונה של ההורים שלי,ככה שאני צריכה תמיד להיות ילדה טוב, אבל אני פשוט מי שאני וזה הכי חשוב.ותקחי בקליל,אני בהתחלה לקחתי את זה קשה והבנתי שזה רק ידרדר אותי אז החלטתי שאני אקח את זה למקומות חיוביים ויסתכל על הטוב של זה.לא שיש לי פרוטקציות להיפך בגלל זה זה הכי מעצבן,ומבינה אותך לגמרי!!
יש לי 2 הורים ודודה שעובדים בבית ספר שלידמעה שקופה


נכנסתי לתיכון -כל המורות יודעות מי אנידמעה שקופה


גם אנינועה גבריאל
מלא מורות חברות של אמא שלי מכירות אותי מגיל אפס,יש לי בנוסף לזה שסבא שלי ראש האולפנה כבר יותר מ30 שנה,ככה שכולם מכירים אותו שם,גם אמא שלי עובדת שם וגם עוד קרובת משפחה שלי,תאמיני לי זה הרבה יותר גרוע.תחשבי שכל סמינריון,טיול שנתי ושבתות אולפנה המשפחה שלך באה,זה מחרפן!סבתא שלי באה,סבא שלי,ההורים שלי פעם אחת היו צריכים לבוא עם אחים שלי והורדתי אותם מזה,קרה כמה פעמים שגם דודים שלי באו לשבתות,שזה מבאס רצח,את כולך רוצה להיות עם חברות ופתאום משפחה תקועה,אני מאוד אוהבת את המשפחה שלי פשוט אני אוהבת לעשות הפרדה בין משפחה לחברות,וזה לא כזה איפשר לי. היו עוד הרבה צדדים לא טובים שנתקלתי בהם בשנים האחרונות,את יכולה פתאום לשמוע ריכולים על סבא שלך ועל אמא שלך ועל כל מיני דברים שנוגעים לך בנקודות רגישות,שזה באמת כואב לפעמים!ב"ה מאוד אוהבים את המשפחה שלי באולפנה שזה באמת היתרון שלי,אבל תמיד יש על מה לדבר.תנסי להסתכל על הדברים הטובים,זה הפתרון היחיד!אין לך ככ אפשרות להוציא אותם מהאולפנה שלך,או אם את ככ בצער מזה אולי תחשבי לעבור אולפנה,למרות שבעיני אין בזה צורך. תחשבי שאולי מורות מתייחסות אליך בצורה יותר נחמדה בגלל שההורים שלך עובדים באולפנה,יש בטוח עוד יתרונות של זה. פרוטקציות אני מניחה שלא,כי גם לי לא היה בכלל,להיפך הם ניסו להראות שהם לא עושים פרוטקציות וזה רק הקשה עלי.
באמת קשה לךהמלך 1


בהתחלה היה לי קשה קצתנועה גבריאל
אבל ברוך ה' הסתדרתי והיה לי טוב. אני עוד מעט גומרת שמינית ככה שאני הולכת לעזוב את האולפנה, אבל אני חושבת שזה לימד אותי כמה דברים לחיים.ובכללי באמת שצריך לקחת הכל בטוב,אחרת זה יגרום רק לירידה.
לי יש שלוש אחיות גדולות שלמדו שם אז כולם מצפים שאני יוציאדמעה שקופה

ציונים כמוהם

 

אני באמת מבינה אבל את צריכה להחליט לאן את לוקחת את זהנועה גבריאל
את רוצה עכשיו לשקוע לעצבות?!וואלה זה אופציה אבל היא לא נראלי תועיל.באמת תנסי להמשיך ולהיות מי שאת בלי להשתנות,זה הכי חשוב! ואני מבינה את האכזבה הזו שמצפים ממך להוציא ציונים כמו אחיות שלך,אבל מתישהו המורות האלו יבינו שאת זה לא אחיות שלך,אמנם הציונים שלהן היו יותר גבוהים,אבל את בטוח בנקודות אחרות יותר חזקה מהן,זה יכול להיות מבחינה חברתית,תורנית וגם בכל מיני מידות באישיות שלך,בטוח יש!רק תנסי למצוא אותם. אני חושבת שאת ממש מנסה להצדיק את הבאסה והעצבות שאת שקועה בהם(ככה זה נשמע) במקום לראות טוב,בחיים יש קשיים ואתגרים וזה עוד בקטנה,בעז"ה שלא תדעי,אבל בלי לחפש את הטוב בחיים הם יהיו תמיד מרים. אז באמת המלצה חמה תפסיקי לחשוב מה מצפים ממך וחושבים עליך,ופשוט תהיה מי שאת זה באמת לא פשוט,מניסיון אבל זה תהליך,לי זה לקח בערך שנה,מקווה שלך יקח פחות אבל בסופו של דבר בעז"ה יהיו תוצאות. והכי חשוב להיות בשמחה!
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך