מה אתן עונות? וזה מקנאה או חוסר טאקט או ממה?
פורום הריון ולידה
מכתב פתיחה
מי שאומר לכן על ההריון "איך יש לך כח לעוד אחד"לראות את האור
זה חוסר טאקט והערכה משולביםאנונימיות
לדעתי לא מקנאה ולא חוסר טקטליאן
זה יוצא אוטומטית כזה..
ולא מקטע רע..
אחותי ואני בקשר מעולה פלוס ועדין זאת השאלה הראשונה ששאלה אותי..
ותכלס תחשבי על זה זה ממש הגיוני..
איך יש לנו כוח לעוד אחד?
זה קשה לא קל בכלל...
אז התשובה שלע זה שאני לא יודעת איך יש לי כוח.. אבל אם לא מנעתי אז כנראה שיש כי אם לא היה כוח גם לא היה רצון
ולא מקטע רע..
אחותי ואני בקשר מעולה פלוס ועדין זאת השאלה הראשונה ששאלה אותי..
ותכלס תחשבי על זה זה ממש הגיוני..
איך יש לנו כוח לעוד אחד?
זה קשה לא קל בכלל...
אז התשובה שלע זה שאני לא יודעת איך יש לי כוח.. אבל אם לא מנעתי אז כנראה שיש כי אם לא היה כוח גם לא היה רצון
אני עם ליאןתפוחים ותמרים
לא מנעתי והופתעתי ואין מאושרת ממני בילד המתנה שלי
ו... עובדה, יש כוחות וסבלנות (רוב הזמן, כן?)
ו... עובדה, יש כוחות וסבלנות (רוב הזמן, כן?)
הייתי אומרת: "מי אמר שזה אחד...."אמהלה
וכן- זה נובע מחוסר טאקט ומקנאה ומעוד כמה מילים ותכונות בסגנון...
במקרים כאלו הייתי ת'אמת לא מגיבה כלום...
כזה משפט לא שווה התייחסות!
זה כמו שאחת אמרה לי בהריון של התאומות- "יצאת לשמירה כי כבר אין לך כוח ללמד? אז איך יהיה לך כח לטפל בחמישה ילדים?"
באמת???
לכן יוצאים לשמירה? אולי אני אתן לך את התיק הרפואי שלי???
(בסופו של דבר לאחר הלידה האישה שאמרה לי כך באה וממש התנצלה)
אז בעקבות התגובות כאן, אני מתקנת את דברי... קראתי את זהאמהלה
בנימה שלילית...
בקריאה חיובית יותר יש בזה מן הערכה...
חוסר טאקט... או תמיהה אמיתיתבשאיפה
יצא לי הרבה פעמים *לחשוב* "איך יש לה כוח לעוד אחד"
נניח נשים שילדו במקביל אלי 2 לידות ראשונות, או בהפרש דומה, ולי היה ברור שצריך הפסקה, והן שוב בהריון. ואז שוב.
אבל להגיד לה את זה... תלוי בקשר. ובאופן.
אם זו הייתה חברה טובה, אולי באמת הייתי שואלת (בעדינות....) יותר בניסוח, וואי, מדהים איך יש לך כוח לעוד הריון עכשיו.... לי ככ לא.....
ואם היו שואלים אותי הייתי עונה שב"ה יש לי הריונות קלים ולידות קלות, והרבה עזרה ולכן אני יכולה "להרשות לעצמי", וכמובן רואה ערך בילודה וכו'
עדיף לנסות לא להיפגע כשאפשר....
נניח נשים שילדו במקביל אלי 2 לידות ראשונות, או בהפרש דומה, ולי היה ברור שצריך הפסקה, והן שוב בהריון. ואז שוב.
אבל להגיד לה את זה... תלוי בקשר. ובאופן.
אם זו הייתה חברה טובה, אולי באמת הייתי שואלת (בעדינות....) יותר בניסוח, וואי, מדהים איך יש לך כוח לעוד הריון עכשיו.... לי ככ לא.....
ואם היו שואלים אותי הייתי עונה שב"ה יש לי הריונות קלים ולידות קלות, והרבה עזרה ולכן אני יכולה "להרשות לעצמי", וכמובן רואה ערך בילודה וכו'
עדיף לנסות לא להיפגע כשאפשר....
זה יכול להיות סתם מעייפות של מי ששאלהמיואשת******
שאלה אמיתי של מישהי שבקושי מסתדרת בנקודת זמן מסוימת בחייה ושואלת האמיתיות. זה מאד תלוי בטון. אם זה טון מקנטר או מאשים אז זה קנאה אם זה סתם שאלה תמהה אז באמת היא לא מבינה . תגידי ב״ה יש לי וזהו.
בעיני מהערכהאמא ל
יצא לי הרבה פעמים לחשוב על זה, אבל לא אמרתי כמובןבעזרת ה
לפעמים חשבתי לא רק אם יש לה כח, אלא גם אם היא רוצה את זה
או שזה מגיע מכזה דרך חיים של ילודה, ולא איזה כמיהה.
לשאול את זה אם היחסים לא מאד קרובים (או אם זה נאמר בנימה מזלזלת) זה חוסר טאקט.
אבל אני לא חושבת שזה מקנאה.
המחשבות האלו ממש לא באו לי מקנאה, אלא מתמיהה אמיתית.
או שזה מגיע מכזה דרך חיים של ילודה, ולא איזה כמיהה.
לשאול את זה אם היחסים לא מאד קרובים (או אם זה נאמר בנימה מזלזלת) זה חוסר טאקט.
אבל אני לא חושבת שזה מקנאה.
המחשבות האלו ממש לא באו לי מקנאה, אלא מתמיהה אמיתית.
זה נראה לי סוג של השלכה כזותוהה לי
שעושים אוטומטית, ממקום שלך שאתה באמת מבין איך לשני יש כוח לעשות דברים שנראים לך לא אפשריים.
אני זוכרת כשהייתי רווקה וחופשיה.. פגשתי חברה בהריון שני, והיא סיפרה לי על זה ובלי לשים לב בכלל התגובה שלי היתה בסגנון: וואי וואי, עם המון אמפתיה ובנימה כזו מרחמת.. ןהיא אומרת לי, למה וואי, זה משמח!
חחחחח, איך התפדחתי, זה היה ממש בטעות שנפלט לי בקול מה שבאמת הרגשתי באותו רגע..
אני זוכרת כשהייתי רווקה וחופשיה.. פגשתי חברה בהריון שני, והיא סיפרה לי על זה ובלי לשים לב בכלל התגובה שלי היתה בסגנון: וואי וואי, עם המון אמפתיה ובנימה כזו מרחמת.. ןהיא אומרת לי, למה וואי, זה משמח!
חחחחח, איך התפדחתי, זה היה ממש בטעות שנפלט לי בקול מה שבאמת הרגשתי באותו רגע..
לדעתי מהתפעלות/הערכהאר
לי בדרכ אמרו את זה במקום העבודה,
נשים לא דתיות שיש להן שניים/שלושה ילדים גג
ולא מבינות מאיפה הכח והסבלנות לארבעה/חמישה ויותר ילדים ב"ה.
אני הייתי עונה שהקב"ה נותן כח
ובהחלט יש רגעים שאין לי כח אבל במכלול זה שווה את זה
שיעבור בקלות וביידים מלאות בע"ה
נשים לא דתיות שיש להן שניים/שלושה ילדים גג
ולא מבינות מאיפה הכח והסבלנות לארבעה/חמישה ויותר ילדים ב"ה.
אני הייתי עונה שהקב"ה נותן כח
ובהחלט יש רגעים שאין לי כח אבל במכלול זה שווה את זה
שיעבור בקלות וביידים מלאות בע"ה
^^^מחי
גם אני שמעתי בעיקר מנשים לא דתיות.
שילוב של הערכה עם השתוממות/חוסר אמון שבאמת אפשר לעמוד בזה
שילוב של הערכה עם השתוממות/חוסר אמון שבאמת אפשר לעמוד בזה
גם אניבת 30
אבל הן לא מבינות שעם השניים הראשונים זה הכי קשה, אח''כ נהיה יותר קל
כן ולאמעין אהבה
בנפש כבר יותר מסתגלים למהות האמהית ולומדים יותר לתמרן וזה לא שוק העומס
אבל
לא יכולה להגיד שזה יותר קל..
כשאני עם 2 אני מרגישה היום כמעט לבד
ואז זה היה פרוייקט חבל''ז
אבל
לא יכולה להגיד שזה יותר קל..
כשאני עם 2 אני מרגישה היום כמעט לבד
ואז זה היה פרוייקט חבל''ז
אז כן יותר קל 😁תפוחים ותמרים
אני לפעמים מדברת עם חברות שמתכוננות להשכבה. אני לא מתכוננת, אני משכיבה. אבל כשהיו לי 2 - זה היה מבצע! כנ"ל א.ערב, יציאה מהבית, התנהלות מול הבעל, ועוד ועוד, אני רואה ומרגישה את זה בכל המישורים.
אז כן, בסה"כ יותר קל וזורם.
ולכן אני מאמינה שהמילים מגיעות ממקום שמעריך ומרגיש את הזרימה הזו, לצד מקום פנימי של השואלת, שלא מוכנה לסוג העומס הזה כרגע.
אז כן, בסה"כ יותר קל וזורם.
ולכן אני מאמינה שהמילים מגיעות ממקום שמעריך ומרגיש את הזרימה הזו, לצד מקום פנימי של השואלת, שלא מוכנה לסוג העומס הזה כרגע.
אני מסכימה איתךמעין אהבה
ברור שהעומס הנפשי משתנה
יש יותר פרופורציות.יותר תובנות
יותר נסיון בלדעת לתמרן
והכל יותר מוכר
לא מנסים להיות ההורה מהספרים וצבינים שרם התינוק מהספרים מעולם לא יצא מהכריכה..
ועדיין
החיים דורשים יותר בעיני
אבל כן מהפןתשציינת צבינה ןמסכימה
יש יותר פרופורציות.יותר תובנות
יותר נסיון בלדעת לתמרן
והכל יותר מוכר
לא מנסים להיות ההורה מהספרים וצבינים שרם התינוק מהספרים מעולם לא יצא מהכריכה..
ועדיין
החיים דורשים יותר בעיני
אבל כן מהפןתשציינת צבינה ןמסכימה
אהבתי התינוק מהספרים מעולם לא יצא מהכריחהאורוש3
חחח תודה
נכוןבת 30
יותר קל בעיקר מבחינה נפשית
אבל גם מבחינה טכנית- כי כשיש גדולים בבית, אפשר לתת להם להכין אוכל, לתלות כביסה, לשטוף רצפה, אפשר יותר בקלות לצאת
אבל גם מבחינה טכנית- כי כשיש גדולים בבית, אפשר לתת להם להכין אוכל, לתלות כביסה, לשטוף רצפה, אפשר יותר בקלות לצאת
נכון. אבל מה דאת כותבת קשור לגילאי הילדיםמעין אהבה
כשיש גדולים אז ךפחות טכנית יותר רל
אבל לא למספר הילדים..
מניחה שאצל הרוג אולי זה קורה באופן טבעי שהשיש נגיד 4-5 ילדים אז הבכור מספיק גדול כדי לעזור
אצלי אישית זה לא ככה כי כשהחמישי נולד הבכורה הייתה בת 5.5 .
ונכון שעדיין עזרה מדי פעם בלהביא לי משהו וכדומה אבל זה רחוק מלהיות מספיק
אבל לא למספר הילדים..
מניחה שאצל הרוג אולי זה קורה באופן טבעי שהשיש נגיד 4-5 ילדים אז הבכור מספיק גדול כדי לעזור
אצלי אישית זה לא ככה כי כשהחמישי נולד הבכורה הייתה בת 5.5 .
ונכון שעדיין עזרה מדי פעם בלהביא לי משהו וכדומה אבל זה רחוק מלהיות מספיק
וואו 😮בעזרת ה
לא הייתי כמגדירה חוסר טאקטבימבה אדומה
כי זה מוצג כדבר חיובי. זה כמו שישאלו איך יש לי כוח לאפות חלות. ברור שהכוונה שחלות ביתיות זה דבר חיובי ואיך את מצליחה לשלב את זה...
קנאה? אולי אבל לא זה בעיקר. באמת מתוך רצון אמיתי שנמצא שם
קנאה? אולי אבל לא זה בעיקר. באמת מתוך רצון אמיתי שנמצא שם
אין לי כוחבת 30
יש רצון, וה' נותן כוח.
למה, לצאת לעבודה בבוקר יש לי כוח?
ולהכין שלוש ארוחות ביום יש לי כוח?.
ה' הוא הנותן ליעף כוח.
וכשנגמר הכוח- הולכים לישון עושים מה שצריך כדי להחזיר את הכוח וממשיכים הלאה.
למה, לצאת לעבודה בבוקר יש לי כוח?
ולהכין שלוש ארוחות ביום יש לי כוח?.
ה' הוא הנותן ליעף כוח.
וכשנגמר הכוח- הולכים לישון עושים מה שצריך כדי להחזיר את הכוח וממשיכים הלאה.
שאלו אותי את השאלה הזאת הרבה פעמים, ובמיוחד בלידות האחרונותרימון א"י
שהיו בגיל מבוגר, ומעולם לא חשבתי שיש בשאלה הזאת משהו שלילי, זאת נראית לי שאלה תמימה, ובאמת מרצון להבין איך מסתדרים ביום יום עם כמה קטנטנים, ומאפה הכוחות להמשיך ללדת. הריון וגידול ילדים דורש ככ הרבה כוחות פיזים וסבלנות, אז למה אנחנו ממשיכות ללדת????
לי אמרו את זה נלא. בניסוחים פחות מוצלחיםמעין אהבה
כמו-
מה את בהריון? שוב? וואיי..את בטוב עם זה?
רציתי לענות סתם שזה היה בטעות(וזה לא) רק כדי לייבש
או
מה? וואי איזה קצב . איך את עושה את זה ?(
ומה? בהריון? אבל בת כמה הקטנה שלך?( כן יהיה להם הפרש של שנה. ))
בהתחלה התעצבנתי משה
כי אם היתי אומרת ההפך למישהי-
מה ? אבל בת כמה הקטנה שלך? 4? וואי למה כ''כ הרבה זמן?
היו הורגים אותי
ומבחינתי להגיב ככה זה חוסר טאקט
מה את בהריון? שוב? וואיי..את בטוב עם זה?
רציתי לענות סתם שזה היה בטעות(וזה לא) רק כדי לייבש
או
מה? וואי איזה קצב . איך את עושה את זה ?(
ומה? בהריון? אבל בת כמה הקטנה שלך?( כן יהיה להם הפרש של שנה. ))
בהתחלה התעצבנתי משה
כי אם היתי אומרת ההפך למישהי-
מה ? אבל בת כמה הקטנה שלך? 4? וואי למה כ''כ הרבה זמן?
היו הורגים אותי
ומבחינתי להגיב ככה זה חוסר טאקט
ממש צודקת...מחי
והניסוח והנימה מאוד משנים
אני אספר לך שאני וגיסתי ילדנו יחד בדיוק לפני שנהפרח חדש
עברנו את כל התהליך ביחד והיה מדהים
לפני כמה ימים היא מספרת לי שהיא בהריון
ואני אוטומטית שאלתי אותה
וואו, איך יש לך כוח?!
המשפט הזה יצא פשוט כי אני עדיין ככ בתוך הלידה הקודמת, לא ישנה לילות ועדיין לא הצלחתי להתאושש מכל מיני בחינות
שבאמת אני רציתי לדעת איך יש לה כוח?!
ואז היא באמת שיתפה אותי שלפעמים אחרות היא הרגישה יותר חלשה אחרי הלידה ולקחת לה זמן להתאושש והפעם לא. חזרו לה הכוחות מהר.
זהו.
לא היה לי שום קטע של חטטנות. קנאה. וכל מיני דברים שהעלו פה. פשוט אני כל כך מבינה את המצב הזה שבאמת התפעלתי ממנה. ושמחתי מאוד בשבילה.
לפני כמה ימים היא מספרת לי שהיא בהריון
ואני אוטומטית שאלתי אותה
וואו, איך יש לך כוח?!
המשפט הזה יצא פשוט כי אני עדיין ככ בתוך הלידה הקודמת, לא ישנה לילות ועדיין לא הצלחתי להתאושש מכל מיני בחינות
שבאמת אני רציתי לדעת איך יש לה כוח?!
ואז היא באמת שיתפה אותי שלפעמים אחרות היא הרגישה יותר חלשה אחרי הלידה ולקחת לה זמן להתאושש והפעם לא. חזרו לה הכוחות מהר.
זהו.
לא היה לי שום קטע של חטטנות. קנאה. וכל מיני דברים שהעלו פה. פשוט אני כל כך מבינה את המצב הזה שבאמת התפעלתי ממנה. ושמחתי מאוד בשבילה.
מכירה את זה. מהעבודה בעיקר. 
מנסה לעזור
אני מכינה את עצמי לזה. בעיקר בעבודה.
יודעת שיגידו לי: וואו. עוד אחד? יש לך כוח לזה? מישו עוזר לך?
ואני מגיבה מה שיוצא באותו רגע.
אני לא צריכה לתת דין וחשבון לאף אחד/ת.
היה לנו רופא ילדים שבכל פעם היה חייב להגיד משהו שלילי על כך שיש בציבור שלנו "הרבה" ילדים (לדעתו).
פעם אחת הוא אמר משהו כזה לבעלי ובעלי ענה לו חזרה:
למה, אתה מגדל אותם? אתה דואג להם?
בקיצור, הרופא היה בהלם ואחרי שחזרנו הביתה הוא התקשר אלינו לבקש סליחה שדיבר ככה.
מאז- לא אמר שום דבר בקשר לילודה בציבור שלנו.
יפה שהתקשר לבקש סליחהחדשה ישנה
כןמנסה לעזור
והוא היה גם רופא הילדים שלי כשאני הייתי ילדה והייתי מכירה את ההערות שלו עוד מאז.
והייתי שונאת ללכת אליו עם הילדים שלי כי לא היתה לי סבלנות לשמוע את ההערות שלו.
בסוף, בעלי עשה לזה סוף 
היום, הרופא הזה יצא כבר לפנסיה ב"ה ויש לנו רופא ילדים אחר.
גם אצלי רופאת משפחהאם_שמחה_הללויה
שאלה אותי כשבאתי בהריון שלישי אחרי 2 צפופים, ״זה לא קשה לך?״. זאת הייתה רופאה רוסיה, אז לא התרגשתי, הבנתי שזה במנטליות שלה, עניתי נראה לי שבעיקר אני שמחה להיות שוב בהריון, ושהכל תלוי בגישה, אם לוקחים בקלות אז הכל קל יותר. ואחרי זה באמת ראיתי שהתרככה ובירכה אותי אפילו.
אתן מתפלאות מעצם המחשבה אובעזרת ה
מחוסר הטקט לומר את זה?
כי האמירה ממש חסרת טקט
אבל עצם המחשבה הגיונית
מי שלא מגיע ממקום של ילודה (וזה לא קשור רק לרוסים..זה יכול להיות גם דתיים בסגנון אחר) לא יוכל להבין את זה,
וכן צפופים קיים גם אצל חילונים, אבל כמובן שהרבה יותר אצל דתיים.
כך שזה מגיע מערך דתי
כי האמירה ממש חסרת טקט
אבל עצם המחשבה הגיונית
מי שלא מגיע ממקום של ילודה (וזה לא קשור רק לרוסים..זה יכול להיות גם דתיים בסגנון אחר) לא יוכל להבין את זה,
וכן צפופים קיים גם אצל חילונים, אבל כמובן שהרבה יותר אצל דתיים.
כך שזה מגיע מערך דתי
תלוי מי אומר את זה..מנסה לעזור
כשהרופא ילדים אמר לנו את זה זה היה בעיקר כדי לקנטר.
בעבודה- תלוי. יש כאלה שאומרים את זה בתור הערכה ויש כאלה בזלזול...
את צודקת ממש שזה תלוי מי אומר את זה ואיך, אבלבעזרת ה
אני לא חושבת שזה בהכרח מגיע מ2 המניעים הללו - הערכה או זלזול.
יכולה להעיד על עצמי שכשאני חושבת על זה (כמובן שלא אומרת) זה לא מגיע ממקום של זלזול, וגם לא בהכרח מהערכה, אלא פשוט פליאה פשוטה והתעניינות.
אני אף פעם לא רציתי צפופים מלכתחילה (מתכוונת לשנה-שנה וחצי), אולי בדיעבד, כמובן בשמחה, אבל משיקול של גיל למשל.
אבל נגיד מישי שמתחתנת מוקדם ויש לה את כל הזמן באמת לא ברור לי למה לא ללדת בנחת, אפשר אפילו להגיע למספר יפה של ילדים.
כמובן שמה שה' נותן ולא הכל תלוי בנו.
יכולה להעיד על עצמי שכשאני חושבת על זה (כמובן שלא אומרת) זה לא מגיע ממקום של זלזול, וגם לא בהכרח מהערכה, אלא פשוט פליאה פשוטה והתעניינות.
אני אף פעם לא רציתי צפופים מלכתחילה (מתכוונת לשנה-שנה וחצי), אולי בדיעבד, כמובן בשמחה, אבל משיקול של גיל למשל.
אבל נגיד מישי שמתחתנת מוקדם ויש לה את כל הזמן באמת לא ברור לי למה לא ללדת בנחת, אפשר אפילו להגיע למספר יפה של ילדים.
כמובן שמה שה' נותן ולא הכל תלוי בנו.
סטיגמות לכל הכיוונים 😁תפוחים ותמרים
רוסים וחילונים - ברור שמתפלאים כי לא מגיעים ממקום כזה.
ילודה (ולפעמים ילודה צפופה) היא נושא בוער ונפיץ מאד באופן כללי, בטח כשזה ערך, ערך דתי, מקור להערכה עצמית, מקום של השוואה ועוד ועוד ועוד
ילודה (ולפעמים ילודה צפופה) היא נושא בוער ונפיץ מאד באופן כללי, בטח כשזה ערך, ערך דתי, מקור להערכה עצמית, מקום של השוואה ועוד ועוד ועוד
נשמעאמא וגם
השלכה של התחושות או הדעות שלו...
קודם לא הייתי מתרגשת
שנית הייתי עונה בנחת ובספונטניות
משהו כמו למה שחשוב לי אני מוצאת כח
או ה' נותן כח
וכו'.
קודם לא הייתי מתרגשת
שנית הייתי עונה בנחת ובספונטניות
משהו כמו למה שחשוב לי אני מוצאת כח
או ה' נותן כח
וכו'.
אני חושבת שמי שלוקח את זה אישית, ונפגע וחושב על זה כל מיניפרח חדש
מחשבות רעות
זה מגיע מזה שהיא בעצמה עוד לא שלימה עם עצמה
ואם היו נכנסים לך בשאלות אישיות למה את מרווחת בין הילדים?מעין אהבה
למה דווקא הפרש כזה? ולמה את חייבת כ''כ הרבה זמן נינוח בין הלידות וכדומה
זה היה מפריע לל?
רק בגלל שאת לא שלמה עם עצמך ?
או בגלל שזה פשוט להשליך מעצמך על אחרים
לחשוב שאם לך נכון משהו מסוים אז ברור שכולם צריכים ומרגישים כמוך..
זה היה מפריע לל?
רק בגלל שאת לא שלמה עם עצמך ?
או בגלל שזה פשוט להשליך מעצמך על אחרים
לחשוב שאם לך נכון משהו מסוים אז ברור שכולם צריכים ומרגישים כמוך..
לא היה מפריע לי.. אולי כי באופי לא מעניין אותי מה אנשיםפרח חדש
חושבים על החיים שלי
אני מאוד בטוחה בהחלטות שלי
ובטח החלטות מסוג זה
ואני שמחה לשתף ולספר את האמת (שאגב אני מאמינה שהרבה חושבות ככה רק שהסביבה או כל מיני דברים חיצוניים משבשים להם את זה..)
וספציפית לשאלה הזאת של איך יש לך כוחפרח חדש
בהנחה שאשה נכנסה להריון מרצון שלם אז זה לא אמור להפריע לה כזאת שאלה.
מתפעלים ממנה איך יש לה כוח
והיא יכולה לענות שאין לה אבל מאמינה שה' יתן לה כוחות למה שצריך
או להגיד שיש לה כוח וזהו.
זה נכון- אבל מחוויה אישית שלי-מעין אהבה
כשמישהי אחת אומרת לך
זה סבבה
שתיים
גם סבבה
כשכולם
כולל נשים חצי זרות וחברות הכי טובות
במקום לומר בשעה טובה או מזל טוב
זאת התגובה הראשונה
מכולן
ולא הריון אחד
אלא כמה כאלה
וכששואלים איך יש לך כח וואיך את מסתדרת
עוד לפני שילדתי2 אז מי אמר שיש לי?😏 אחרי שאני אלד אולי יהיו לי תשובות
אני מאוד שלמה עם הדרך שלי אבל כשמישהי מגיבה רק מתוך תפיסת עולמה הפרטית
במובן מסוים אני לא נמצאת שם בכלל
וגם אחרי הלידה האחרונה- הרגשתי שאסור לי להתלונן על כלום אחרי כל ה- וואי איך יש לך כח
לא אכפת לי מה חושבים עלי. אכפת לי שהדיבור הזה מגיע ממקום לא חברי בעיני.
וזה שיש בכללי כח.לא אומר שכל רגע נתון וששבוע אחרי לידה אני בכוחות ומתפקדת תמיד מושלם
ובאמת אם זה היה לכיוון השני ברור לי שבנות לא היו חושבות לדבר ככה ואם כן אז היו מזדעקים כנגדן
את מרגישה שילדת ואין לך כח ולא מבינה איך לי כן?
סבבה
אבל את לא חייבת לומר לי את זה
למה להכניס השוואות
זה לא חברי בעיני
כשחברה טובה שואלת בכנות- לא בתור משפט פתיחה ברגע שראתה את הבטן שלי מציצה-
איך יש לך כח
ואני מרגישה שזה באמת מכנות והתעניינות
ולא מתגובה מהבטן
זה אחרת
ואני עונה בהתאם
זה סבבה
שתיים
גם סבבה
כשכולם
כולל נשים חצי זרות וחברות הכי טובות
במקום לומר בשעה טובה או מזל טוב
זאת התגובה הראשונה
מכולן
ולא הריון אחד
אלא כמה כאלה
וכששואלים איך יש לך כח וואיך את מסתדרת
עוד לפני שילדתי2 אז מי אמר שיש לי?😏 אחרי שאני אלד אולי יהיו לי תשובות
אני מאוד שלמה עם הדרך שלי אבל כשמישהי מגיבה רק מתוך תפיסת עולמה הפרטית
במובן מסוים אני לא נמצאת שם בכלל
וגם אחרי הלידה האחרונה- הרגשתי שאסור לי להתלונן על כלום אחרי כל ה- וואי איך יש לך כח
לא אכפת לי מה חושבים עלי. אכפת לי שהדיבור הזה מגיע ממקום לא חברי בעיני.
וזה שיש בכללי כח.לא אומר שכל רגע נתון וששבוע אחרי לידה אני בכוחות ומתפקדת תמיד מושלם
ובאמת אם זה היה לכיוון השני ברור לי שבנות לא היו חושבות לדבר ככה ואם כן אז היו מזדעקים כנגדן
את מרגישה שילדת ואין לך כח ולא מבינה איך לי כן?
סבבה
אבל את לא חייבת לומר לי את זה
למה להכניס השוואות
זה לא חברי בעיני
כשחברה טובה שואלת בכנות- לא בתור משפט פתיחה ברגע שראתה את הבטן שלי מציצה-
איך יש לך כח
ואני מרגישה שזה באמת מכנות והתעניינות
ולא מתגובה מהבטן
זה אחרת
ואני עונה בהתאם
אני מבינה מה שאת אומרתפרח חדש
יכול להיות באמת שאת נפגשת באותה שאלה שבאות עם כוונות שונות אז את מצליחה להבדיל ביניהם
כמו שכתבתי קודם אני בעצמי שאלתי את זה את גיסתי וזה היה נטו מהתפעלות, הערכה ושמחה
אז אולי לא ככ יכולה לדמיין את הסיטואציה האחרת כמו שאת מתארת..
כמו שכתבתי קודם אני בעצמי שאלתי את זה את גיסתי וזה היה נטו מהתפעלות, הערכה ושמחה
אז אולי לא ככ יכולה לדמיין את הסיטואציה האחרת כמו שאת מתארת..
אפשר לשאול באמתבעזרת ה
לא איך יש לך כח
אלא
למה רצית חמישה ככ צפופים? באמת שואלת.
ממש ממש לא ממקום של זלזול חלילה.
בגלל גיל? בגלל רצון למספר דו ספרתי של ילדים? באמת באמת שואלת..
ואגב יש גם הערות למרווחות.
או למונעות אחרי חתונה-
"מה?? את לא רוצה ילד?!?"
כך שזה לא לגמרי נכון שזה רק לצד אחד
תמיד יהיה את אלה שיעירו
אלא
למה רצית חמישה ככ צפופים? באמת שואלת.
ממש ממש לא ממקום של זלזול חלילה.
בגלל גיל? בגלל רצון למספר דו ספרתי של ילדים? באמת באמת שואלת..
ואגב יש גם הערות למרווחות.
או למונעות אחרי חתונה-
"מה?? את לא רוצה ילד?!?"
כך שזה לא לגמרי נכון שזה רק לצד אחד
תמיד יהיה את אלה שיעירו
התלבטתי אם נכוןצלי לענות ככה מול כולן אבל בסוף עונה-מעין אהבה
א. החלום שלי מאז ומתמיד היתה משפחה גדולה. משפחתית. תמיד ראיתי בזה את השליחות הכי עמוקה שיכולה להיות לי( ולא גדלתי ככה בכלל. להפך)
בכנות המושג מניעה לא קיים בלקסיקון שלנו.זה לא עולה לדיון ומעולם לא קיימנו שיחה על זה באופן מעשי -לשנינו ברור שכרגע בתקופה זאת בחיים השליחות שלנו בחיים זה הקמת משפחה . ושזאת הברכה הכי עמוקה ומיוחדת וכל ילד זה נס עצום והבעת אהבה עצומה של ה' בנו.
לא נבהלים מזה שזה דורש המון התמסרות- כי לשליחות מתמסרים באהבה ובנכונות. גם אם זה קשה .
ובמקום להתעסק במניעה מתעסקים המון המון באיך מגיעים ללגדל אותם בכוחות ובשמחה. המון שיחות של מה כל אחד מאתנו זקוק . מנסים לייצר איזונים בריאים ולדבר המון על חינוך ילדים. גם אני עובדת רק מעט כדי להיות יותר בבית איתם וגם שיהיו לי בקרים פנוים לקבל מהם כוחות ונחת.
ככה שכן ברור שיש ימים קשים ותקופות מאתגרות אבל במכלול מרגישים ב''ה בטוב.
וגם לא הולכים עם השאלה הזאת ברקע.
לא כי מתנגדים לרעיון - שנינו יודעים שאם יהיה צורך אמיתי מצידנו - אז אנחנו נעשה מה שצריך ונמנע. ואין מצב שננהג בחוסר אחריות או בהתעלמות מהמצב הנתון.אנחנו לא כאלה בשום דבר.מאוד מודעים ב''ה..
וגם..כן ממש מרגישים בחוש איך ה' נותן ומחדש כוחות. ומשגיח עלינו כל הזמן.
ולא מאמינים בלחשב כמה כוחות אולי יהיו לי בעוד שנתיים או לא
ובכנות
באופן אישי
מאוהבת בתינוקות מחוברת ללילדים
מכורה להריון וללדת. מרגישה בכזה נס לחוות את זה
שזה לא רצון בשכל של אידאלים
זה פשוט חשק פשוט וטבעי
רצון להכיר את כל הנשמות שיכולות להיות מופקדות בידי.
ושהן שוות הכל
והקושי של הגידול הראשוני הוא זמני ויעבור..
והשכר הוא שווה לאין ערוך.
וכמובן משתדלים שגם הגידול לא יחווה כקושי . אלא בשמחה.
כן. ולפעמים גם מאתגר מאוד.
ועדיין
ב. כן אני לא צעירה. התחתנתי בגיל 27. היום אני בת 34.. ב''ה לא בלחץ
ואילולי סעיף א- לא היתי מחליטה רק בגלל הגיל.
אבל כן זה קיים שם ברקע התחושה שזאת תקופה זמנית שלא נשאר לי ממנה 20 שנה.
זה הרבה יותר מזה
אבל מקווה שעניתי קצת
בכנות המושג מניעה לא קיים בלקסיקון שלנו.זה לא עולה לדיון ומעולם לא קיימנו שיחה על זה באופן מעשי -לשנינו ברור שכרגע בתקופה זאת בחיים השליחות שלנו בחיים זה הקמת משפחה . ושזאת הברכה הכי עמוקה ומיוחדת וכל ילד זה נס עצום והבעת אהבה עצומה של ה' בנו.
לא נבהלים מזה שזה דורש המון התמסרות- כי לשליחות מתמסרים באהבה ובנכונות. גם אם זה קשה .
ובמקום להתעסק במניעה מתעסקים המון המון באיך מגיעים ללגדל אותם בכוחות ובשמחה. המון שיחות של מה כל אחד מאתנו זקוק . מנסים לייצר איזונים בריאים ולדבר המון על חינוך ילדים. גם אני עובדת רק מעט כדי להיות יותר בבית איתם וגם שיהיו לי בקרים פנוים לקבל מהם כוחות ונחת.
ככה שכן ברור שיש ימים קשים ותקופות מאתגרות אבל במכלול מרגישים ב''ה בטוב.
וגם לא הולכים עם השאלה הזאת ברקע.
לא כי מתנגדים לרעיון - שנינו יודעים שאם יהיה צורך אמיתי מצידנו - אז אנחנו נעשה מה שצריך ונמנע. ואין מצב שננהג בחוסר אחריות או בהתעלמות מהמצב הנתון.אנחנו לא כאלה בשום דבר.מאוד מודעים ב''ה..
וגם..כן ממש מרגישים בחוש איך ה' נותן ומחדש כוחות. ומשגיח עלינו כל הזמן.
ולא מאמינים בלחשב כמה כוחות אולי יהיו לי בעוד שנתיים או לא
ובכנות
באופן אישי
מאוהבת בתינוקות מחוברת ללילדים
מכורה להריון וללדת. מרגישה בכזה נס לחוות את זה
שזה לא רצון בשכל של אידאלים
זה פשוט חשק פשוט וטבעי
רצון להכיר את כל הנשמות שיכולות להיות מופקדות בידי.
ושהן שוות הכל
והקושי של הגידול הראשוני הוא זמני ויעבור..
והשכר הוא שווה לאין ערוך.
וכמובן משתדלים שגם הגידול לא יחווה כקושי . אלא בשמחה.
כן. ולפעמים גם מאתגר מאוד.
ועדיין
ב. כן אני לא צעירה. התחתנתי בגיל 27. היום אני בת 34.. ב''ה לא בלחץ
ואילולי סעיף א- לא היתי מחליטה רק בגלל הגיל.
אבל כן זה קיים שם ברקע התחושה שזאת תקופה זמנית שלא נשאר לי ממנה 20 שנה.
זה הרבה יותר מזה
אבל מקווה שעניתי קצת
תודה ממש על השיתוףבעזרת ה
מעניין לקרוא..
בעיניי ברור שזה גם מגיע מאידיאלים
אם הייתם לא דתיים לא בטוחה שהיית רוצה את זה בכזה כיסופים
ברור לי שזה שייך גם לאמונה שלכם
פשוט היא כל כך טבועה בך שאת מרגישה את זה כבר חלק מהרצון שלך
חייבת להודות שנחשפתי לראשונה כאן בפורום לכך שיש זוגות שלא מונעים, או שמניעה זה קצת מילה גסה אצלם. או למשפטים כמו "ה' מתכנן ואסור להתערב" ולכן לא לקחת מניעה..
שוב ממש תודה על השיתוף
בעיניי ברור שזה גם מגיע מאידיאלים
אם הייתם לא דתיים לא בטוחה שהיית רוצה את זה בכזה כיסופים
ברור לי שזה שייך גם לאמונה שלכם
פשוט היא כל כך טבועה בך שאת מרגישה את זה כבר חלק מהרצון שלך
חייבת להודות שנחשפתי לראשונה כאן בפורום לכך שיש זוגות שלא מונעים, או שמניעה זה קצת מילה גסה אצלם. או למשפטים כמו "ה' מתכנן ואסור להתערב" ולכן לא לקחת מניעה..
שוב ממש תודה על השיתוף
וואו איזה אדירפרח חדש
זה באמת מיוחד
כי רוב מה שכתבת אני חושבת ומרגישה גם
אבל בפועל... הקושי בהווה כל כך מכריע.. מקווה לא להצטער על זה אי פעם
כי רוב מה שכתבת אני חושבת ומרגישה גם
אבל בפועל... הקושי בהווה כל כך מכריע.. מקווה לא להצטער על זה אי פעם
אהממממיואשת******
זה מבורך ומקסים וטוב שטוב לך
המשפט
והקושי של הגידול הראשוני הוא זמני ויעבור
ממש צורם לי. כי זה כל כך כל כך לא נכון. מצחיק איך כשיש לנו רק ילדים קטנים אנחנו בטוחים שלא לישון כמה לילות בגלל תינוק עם כאבי אוזניים זה נורא נורא קשה. ולנגב פיפי מהרצפה זה נורא נורא קשה.
ואחרי שמגיעים לגילאים היותר גדולים מבינים שזה החלק הקל
שיהיה לך הרבה כח בע״ה לכל שלב בחיים ולכל הילדים. רק תדעי שזה ממש לא ״יעבור״ . צריכים כח כל החיים. וקשיים יש תמיד. בגיל קטן קשיים פיזיים ובגיל גדול קשיים אחרים. לא לישון שבוע רצוף לא מתיש כמו ויכול עם בת בוגרת ולא בכיתי מתסכול של לילות לבנים ופריסת כוחות כמו שבכיתי ממתבגרת... אבל גם זה עובר ב״ה ושווה כמובן כל רגע.
המשפט
והקושי של הגידול הראשוני הוא זמני ויעבור
ממש צורם לי. כי זה כל כך כל כך לא נכון. מצחיק איך כשיש לנו רק ילדים קטנים אנחנו בטוחים שלא לישון כמה לילות בגלל תינוק עם כאבי אוזניים זה נורא נורא קשה. ולנגב פיפי מהרצפה זה נורא נורא קשה.
ואחרי שמגיעים לגילאים היותר גדולים מבינים שזה החלק הקל
שיהיה לך הרבה כח בע״ה לכל שלב בחיים ולכל הילדים. רק תדעי שזה ממש לא ״יעבור״ . צריכים כח כל החיים. וקשיים יש תמיד. בגיל קטן קשיים פיזיים ובגיל גדול קשיים אחרים. לא לישון שבוע רצוף לא מתיש כמו ויכול עם בת בוגרת ולא בכיתי מתסכול של לילות לבנים ופריסת כוחות כמו שבכיתי ממתבגרת... אבל גם זה עובר ב״ה ושווה כמובן כל רגע.
ההנחת יסוד שלך זה שאני תמימה ולא חו'בת קדימהמעין אהבה
אבל האמת שאני לא.
ומאוד מודעת
ומאוד חושבת קדימה
וכבר מעכשיו לומדת בכל מיני דרכים על עצות ותונות הוריות מהמנוסים ממני..
ומכירה מקרוב את ההתמודדות עם גיל ההתבגרות גם מהזוית ההורית
ובכללי
לא נבהלת מזה שעוד מצפים אתגרים
לא מרגישה שבאתי לעולם בשביל לשבת רגל על רגל
אלא כדי לעשות מה שאנ י מאמינה בו
ומוכנה להתמסר לזה
וחיים קלים ונוחים זה לא מוטו שלי. אלא בעיקר חיים משמעותיים וממלאים ומצמיחים.
ואם משהו אמיתי לי. מוכנה להתמסר.
כי זה בהחלט שווה
ובעיקר כי מאמינה בלב שלם שה' יהיה איתנו בכל שלב ויעזור לנו למצוא את התבונה שנצרכת. ואת הכוחות בגוף ובנפש.
והפחד ממה יקרה אם לא..לא ימנע ממני להביא חיים לעולם
פשוט כי לא מפחדת.
וכי אני לא הראשונה שעושה את זה אגב.
וב''ה מרגישה ששנינו שם יחד ונתמוך אחד בשני.
ובכל מקרה
הקושי בגיל ההתבגרות לא משנה הרבה אם ההפרש בין הילדים הוא שנה ומשהו או שנתיים ומשהו
זה כבר פחות הנק'
ושוב
אני לא אמרתי מה נכון לאחרים
היא שאלה אותי מה המניעים שלי אישית
הם לא חייבים להתאים לאף אחת אחרת
ומאוד מודעת
ומאוד חושבת קדימה
וכבר מעכשיו לומדת בכל מיני דרכים על עצות ותונות הוריות מהמנוסים ממני..
ומכירה מקרוב את ההתמודדות עם גיל ההתבגרות גם מהזוית ההורית
ובכללי
לא נבהלת מזה שעוד מצפים אתגרים
לא מרגישה שבאתי לעולם בשביל לשבת רגל על רגל
אלא כדי לעשות מה שאנ י מאמינה בו
ומוכנה להתמסר לזה
וחיים קלים ונוחים זה לא מוטו שלי. אלא בעיקר חיים משמעותיים וממלאים ומצמיחים.
ואם משהו אמיתי לי. מוכנה להתמסר.
כי זה בהחלט שווה
ובעיקר כי מאמינה בלב שלם שה' יהיה איתנו בכל שלב ויעזור לנו למצוא את התבונה שנצרכת. ואת הכוחות בגוף ובנפש.
והפחד ממה יקרה אם לא..לא ימנע ממני להביא חיים לעולם
פשוט כי לא מפחדת.
וכי אני לא הראשונה שעושה את זה אגב.
וב''ה מרגישה ששנינו שם יחד ונתמוך אחד בשני.
ובכל מקרה
הקושי בגיל ההתבגרות לא משנה הרבה אם ההפרש בין הילדים הוא שנה ומשהו או שנתיים ומשהו
זה כבר פחות הנק'
ושוב
אני לא אמרתי מה נכון לאחרים
היא שאלה אותי מה המניעים שלי אישית
הם לא חייבים להתאים לאף אחת אחרת
ואגב..כבר עכשיו אני מרגישה לגמרי שהחלק הקשה זה ההתמודדות עםמעין אהבה
עם הצורך הנפשי והרגשי של כל אחד
ואיך להתבונן על זה
וכל פעם מחדש לזהות מה עכשיו כל אחד זקוק וצריך ממנו. ואיך מספקים לו את הצורך.
וזה נכון לכל גיל בעיני- גם לגיל 30..
יש לי ילד שלא קל לו חברתית
וזה מאודד מכביד עלי בנפש
ואני כמעט ולא מתלוננת על חוסר שינה
בגלל התינוק כמוו שהיה פעם בראשונים..
כי בהחלט שלא מזיז לי החוסר שינה לעומת הדאגה שלי והרצון שלילד יהיה טוב בנפש ונצליח לעזור לו להשתלב בחברה.
סתם דוגמא ויש הרבה כאלה.
ואיך להתבונן על זה
וכל פעם מחדש לזהות מה עכשיו כל אחד זקוק וצריך ממנו. ואיך מספקים לו את הצורך.
וזה נכון לכל גיל בעיני- גם לגיל 30..
יש לי ילד שלא קל לו חברתית
וזה מאודד מכביד עלי בנפש
ואני כמעט ולא מתלוננת על חוסר שינה
בגלל התינוק כמוו שהיה פעם בראשונים..
כי בהחלט שלא מזיז לי החוסר שינה לעומת הדאגה שלי והרצון שלילד יהיה טוב בנפש ונצליח לעזור לו להשתלב בחברה.
סתם דוגמא ויש הרבה כאלה.
בכלל לא שפטתי לא אותך ולא את המניעים שלךמיואשת******
וחבל שככה קראת את זה ואת מתגוננת.
בהנחת יסוד שלי היא שאת כמו כולם , וגם כמוני וכמו חברות שלי, שלגמרי לא הבנו את ההתמודדות עד שהגענו אליה. והיינו מתבגרות בעצמינו כל שלא היה חדש לנו העובדה שזה גיל קשה. לא חשבתי שאת תמימה ולא כלום. רק נורמלית.
ולא שפטתי מניעים שלך וגם לא הבעתי עליהם דעה בכלל, רק אמרתי שהמשפט הספציפי הזה שהקושי של הגידול הראשוני יעבור, הוא מנסיוני לא נכון.
סליחה אם נפגעת ממני
בהנחת יסוד שלי היא שאת כמו כולם , וגם כמוני וכמו חברות שלי, שלגמרי לא הבנו את ההתמודדות עד שהגענו אליה. והיינו מתבגרות בעצמינו כל שלא היה חדש לנו העובדה שזה גיל קשה. לא חשבתי שאת תמימה ולא כלום. רק נורמלית.
ולא שפטתי מניעים שלך וגם לא הבעתי עליהם דעה בכלל, רק אמרתי שהמשפט הספציפי הזה שהקושי של הגידול הראשוני יעבור, הוא מנסיוני לא נכון.
סליחה אם נפגעת ממני
לא נפגעתי. הכל בסדר. את כתבת הגיוני מאוד.מעין אהבה
אולי לפעמים כשקוראים הודעה אפשר לקרוא אותה לא בטון הנכון
ויכל להיות שקצת בין השורות הרגשתי נימה כזאת של -טוב את פשוט עוד לא מבינה
שזה אגב
נכון
כי תמיד אנחנו לא באמת מבינים עד הסוף כל מציאות לפני שאנחנו באמת שם.
והאמת
שגם שאנחנו שם
אנחנו מבינים לפי החוויה האישית שלנו
ולא מבינים באמת איך זה נחווה אצל אחרים
אני לא מתיימרת לומר שאני מבינה
הפוך
אני ממש שואלת חברות עם ילדים גדולים יותר על הנסיון שלהן
כדי ללמוד מהן. כדי לחשוב מראש .
כדי להתרגל לרעיון.
פשוט לא חושבת שאביא פחות ילדים כי אפחד מזה שהם גם יגדלו
וכשכתבתי שהקושי של הגידול הראשוני יעבור- התגוונתי שהקושי של השנים הראשונות אכן יעבור .כי זה לרוב מה שעומד לנגד העיניים במחשבה האם יש לי כוחות לעוד ילד עכשיו.
אבל זה לא בסתירה לזה שאחאי זה יהיו התמודדויות נוספות
קיצר
מבינה ומסכימה איתך
ויכל להיות שקצת בין השורות הרגשתי נימה כזאת של -טוב את פשוט עוד לא מבינה
שזה אגב
נכון
כי תמיד אנחנו לא באמת מבינים עד הסוף כל מציאות לפני שאנחנו באמת שם.
והאמת
שגם שאנחנו שם
אנחנו מבינים לפי החוויה האישית שלנו
ולא מבינים באמת איך זה נחווה אצל אחרים
אני לא מתיימרת לומר שאני מבינה
הפוך
אני ממש שואלת חברות עם ילדים גדולים יותר על הנסיון שלהן
כדי ללמוד מהן. כדי לחשוב מראש .
כדי להתרגל לרעיון.
פשוט לא חושבת שאביא פחות ילדים כי אפחד מזה שהם גם יגדלו
וכשכתבתי שהקושי של הגידול הראשוני יעבור- התגוונתי שהקושי של השנים הראשונות אכן יעבור .כי זה לרוב מה שעומד לנגד העיניים במחשבה האם יש לי כוחות לעוד ילד עכשיו.
אבל זה לא בסתירה לזה שאחאי זה יהיו התמודדויות נוספות
קיצר
מבינה ומסכימה איתך
מיואשת******
תכלס רק ניסיתי לומר שלא תתאכזבי אם בסוף עדיין יהיה קשה, ואפילו כתבתי בהודעה הראשונה שזה שווה את זה 💕
ואוו קנית לך מעריצהחולת שוקולדאחרונה
אני בדיוק הפוכה ממך. מחפשת כמה שיותר לשבת רגל על רגל וכועסת על זה שבאנו לעולם כדי לעבוד
פותחת שרשור קיטורים לכבוד ערב פסחמתיכון ועד מעון
אז מה היה מעפן? מה לא הלך?
קטרו בהנאה...
פה היה ויכוח מעצבן בערב שהוציא לי את הרוח מהמפרשים למרות שהיה יום די מוצלח
תודה אהובה ❤️❤️❤️ אמןהדרים
שנים שאנחנו לבד בחגים לצערי,מחפשת מה ירגש אוירה?פלפלונת
לנו ולילדים. הגדולים בתיכון..יש גם קטנים יותר.
אולי יש אדם באזורכםכובע לבן
שישמח שיזמינו אותו?
כרגע פחות מתאים. הלוואי.פלפלונת
תלוי באופי שלכםכורסא ירוקה
אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.
אוירה לא חייבת להיות באנשים... מציעה רעיונותשש וארגמן
לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.
•לערוך שולחן מראש, מוקדם
•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...
•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג
•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...
אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.
•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.
•אוכל מיוחד שאין בד"כ.
•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...
•חידון. חידות בציורים...
בהצלחה יקירה!! אמן שיהיה לכםמלא באווירה ובשמחה!שש וארגמן
אמן. בע"ה, תודה.פלפלונת
תודה לכן על הרעיונות הטובים. בע"ה איישם מהם.פלפלונת
גם אנחנו לבד בסדר כבר שנים. מאז שהבכורה היתה בת 3אמהלה
אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום
רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....
וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.
אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים
שום דבר חיצוני/אורחים.
עורכים שולחן סדר מפואר
לבושים בבגדים יפים
בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים
את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...
יש אוכל טעים
והכל נראה חדש ונקי.....
בהצלחה לכם.
אנחנועוד מעט פסח
בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.
שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.
זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.
אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.
וגם-עוד מעט פסח
מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).
השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.
תודה לכן 🩷פלפלונתאחרונה
אם אתה כזה צדיקהריון ולידה
ועושה כאילו אתה מנסה להדר במצוות גם כשלא חייב
למה אתה לא מסוגל לקחת את הרגליים שלך ולקנות לאשתך מתנה לחג?!!!?
אמאלה זה מרתיח אותי כבר! הוא יודע לבחור והוא ידע להיות רומנטי בהתחלה
והוא יודע שגם משהו פשוט ב15 שח ישמח אותי למרותשמגיע לי הרבה יותר
אז לאיפה זה נעלם??
ולא הוא לא שכח כי אני באופן אישי טרחתי להזכיר
כמו שטרחתי להתבאס מולו כשאכזב.
לא זוכרת מתי קנה לי לאחרונה תכשיט. לא לחגים לא ללידה לא ליומולדת לא ליומנישואין
לא יודעת למה זה ככה קשה לו
דפוק
אין לי מילה אחרת
גורם לי לזלזל בקיום המצוות שלו
באהבה שלו אליי שגם ככה שיודע שקשה לי להרגיש אותה לאחרונה
ושאני צריכה להרגיש אותה מאוד ושהיא חסרה לי מאוד
שוכבת פה בוכה
כי בחג עגיל יהיה לי כי קניתי לעצמי ב20 שח והצהרתי לו שאני אמנם שומרת לחג להתחדש אבל אני עדיין מצפה ממנו לקנות לי גם.
מרגישה אישה לא מוערכת
ממש ככה
ועם בעל שבוחר מתי להיות הכי צדיק בעולם ומתי לבחור שכנראה זה לא מצווה מספיק חשובה כדי לקיים אותה אפילו בסימון וי.
ומכתב בכלל לא נראה לי כבר שנים רבות
ובכלל בא לי אפילו למרוד בגלל זה
כמעט הלכתי מאחורי הגב שלו לעשות נזם או הליקס או גם וגם
לא כי אני רוצה באמת
אלא בעיקר כי מרגישה צורך לצעוק לו ניעור.
אוף לא התכוונתי לאורך כזה ובטח שלא להשתפך ככה
התקופה הזאת במיוחד מוציאה ממני את כל האיכסה
למרות שיצאה ממני גם לפניה
והעיקר הוא ישן שינת ישרים כי אחרי שהכרחתי אותו להגיב כל מה שהיה לי להגיד זה "מצטער"
-מצטער שמה?
שאני לא עונה על הציפיות שלך
השם תשלח לו שכללללל
מי יכול לנער דבר כזה בכלל?? נראה לי שאף אחד
@בעלי
אני חושבתתקומה
שלא בטוח שהעניין זה המאמץ הפיזי.
מהתגובות האחרות שלך נראה שיש משקעים או איזשהו קושי זוגי, והוא מתבטא עכשיו במתנה שרצית ולא קיבלת.
אני מבינה כמה זה כואב
וכמה את מחכה להוכחה שהוא אוהב אותך בדרך הזו
אבל אני מרגישה, שאת מעמידה אותו למבחן
את מרגישה שאולי הוא לא אוהב? לא מעריך?
אז את רוצה לבחון את זה
ואומרת איך את רוצה שזה יראה
אבל האמת היא, שגם אצל זוגות שמאוד טוב להם יחד, אולטימטומים זה משהו שלא תמיד עובד בצורה מוצלחת.
פשוט, אולי, אם יש תקשורת טובה, אז אם מישהי תגיד לבן הזוג "תקנה לי מתנה לחג ותכתוב לי מכתב", והוא ירגיש שזה גדול עליו, הוא יגיד לה "מאמי, אני הכי אוהב אותך. אבל לקנות תכשיט, זה גדול עליי. גם לכתוב אני לא יודע טוב, באמת אעשה הכל בשבילך. אם את רוצה נלך יחד אם זה יעשה לך טוב, אולי תקני לעצמך ואני אביא לך?" ואז יביא לה בערב החג זר פרחים או יתן לה לנוח בזמן שהוא עובד ומנקה. או כל דבר אחר.
אבל כשיש פחות פתיחות, אז אולטימטום (מובן ככל שיהיה), פשוט דוחק את הצד השני לפינה.
ומה שאני מנסה להגיד (ואולי זה לא נכון בכלל), שאולי הצורך שלך במתנה זה סימפטום לקושי אחר.
ואם כן, לא נכון לעשות עכשיו תנאי "בא נראה אם הוא כן יקנה לי משהו ואם כן זה יוכיח שהוא... (תשלימי את החסר)"
אלא לראות בזה כהזדמנות לכך שיש עוד דברים לעבוד עליהם יחד, כדי להגיע למצב שבו את מרגישה אהובה, בלי קשר למתנה לחג או לא.
זה רצון הכי הגיוני ולגיטימי בעולם.
אני פשוט חושבת שיש כל מיני דרכים להגיע אליו
אבל בשביל זה צריך להסתכל לעומק
אז מה הגאולה הפרטית שקרתה לכם השנה?אנונימית בהו"ל
מחשש לאוטינג כותבת מאנונימי...
אז אני אתחיל...
אחרי שנים של חיפוש...ותקיעות בבית
מצאתי עבודה שתפורה עלי בול
אני כל כך מאושרת ומרגישה סיפוק.
תןדה לה' היה שווה לחכות כי הוא
הביא לי משהו שכל כך מדויק לי...
ומה איתכן?
לא חייבים משהו גרנדיוזי..
איזשהי גאולה
משהו שהתהפך או השתנה לטובה,
כיתבו לנו: )
פסח כשר לכולן
איזה יופי!מש ממש שמחה בבשילך!! ומצטרפת..אוהבת את השבת
פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל
בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח
התחלתי מוקדם, אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.
ממש תחושת שחרור
ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה
מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..
שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי
שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית
פעם ראשונה שיש לנו מטבחון פסח וזה כל כך מקל!מחי
הגעתי לבדיקת חמץ בלי לחץ ועצביםלפניו ברננה!
אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.
האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅
ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄
כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..
ב"ה הספקתי להגיע לפינות שכוחות בבית, ויחסיתהתייעצות הריון
ממש בנחת, 'בזכות' המלחמה שגרמה לכך שאהיה כל כך הרבה בבית בחודש האחרון עם הילדים. ב"ה בעלי איתנו בליל הסדר ולא הקפיצו אותו למילואים, שזה לא ברור מאליו בכלל. ולצד הקושי המטורף בחודש האחרון, הצלחתי לראות גם את הטוב והמתיקות בלראות את הקטנים שלי גדלים ומתפתחים כשהם פה בבית ולא במסגרות.
השנה לא היתה לי שנה של גאולהפה משתמש/ת
אלא של אתגר מתמשך...
אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות
לא של גאולה כמו בדמיון שלנו
מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...
וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי
הריון קל ולידה במועד של תינוק מתוק ב"המולהבולה
אחרי פג קיצוני בשבוע 26
החלטתי איך אני מתארגנת שיהיה בנחת ההכנותנפש חיה.
מרגש מאוד❤️ בע"ה שתמשיכי ליהנות בעבודה עוד שנים!מתואמת
אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).
לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.
בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.
אז זו הגאולה שלנו😊
(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך
לא יודעת אם זה ממש גאולהמתיכון ועד מעוןאחרונה
אבל ב''ה לפני כמה ימים קיבלתי את התואר פסיכולוגית מדריכה, שזה התואר הכי בכיר בפסיכולוגיה שיש ועבדתי הרבה כדי להשיג אותו וזה משמח אותי מאוד, וגם פותח לי תפקידים חדשים אם ארצה
למישהי יש את המשחק "מי גנב את האפיקומן"?רחללי
משחק קלפים חמוד ממש!
קנינו שנה שעברה במשנת יוסף ולא זוכרים את הכללים של המשחק. אשמח מאוד אם מישהי מכירה ויכולה להסביר
יש באינטרנטזמירות
משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")
להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:
מטרת המשחק
להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".
מהלך המשחק
* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.
* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).
* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".
* אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.
* אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.
* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.
קלף "גנב האפיקומן"
זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".
טיפים למשחק:
* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.
* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.
חג שמח ובהצלחה בחיפושים!
זה לא זה. תודהרחללי
מנסה לכתוב מהזיכרון:קנמון
עבר עריכה על ידי קנמון בתאריך י"ד בניסן תשפ"ו 12:49
יש כמה משתנים:
ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר
צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום
רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון
בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.
בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.
שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.
איך עושים את זה?
כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.
במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.
במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.
המשחק הוא הצלבת מידע.
נחזור לדוגמא שלנו:
אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.
אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.
אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:
אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.
ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..
ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.
מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה
תודה רבה!!!רחלליאחרונה
בקבוקים ומשאבות בפסחשמ"פ
אז יודעת שזה קצת מאוחר אבל מה אתן עושות עם הבקבוקים וחלקי משאבה בפסח ?
בדיוק שאלנו רב לגבי משאבהמאוהבת בילדי
הוא אמר לשטוף טוב וזהו
מצויןשמ"פ
תודה רבה
עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר
שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף
משתמשים רגיל, מנקים טוב, שוטפים עושים סטריליזציהכורסא ירוקה
כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.
תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח
לא יצא לי להשתמש במשאבה בפסחהשם שליאחרונה
אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.
אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.
צריכה תפילהחנוקה
לא יכולה לפרט.
צירופי מקרים לא סבירים.
הסתבכות כלכלית בזמן ההכי לא נכון.
אתגרים שונים עם 3 ילדים
מצב רפואי ונפשי סבוך
הכל ביחד
אה וערב פסח כמובן
מרגישה כמו בני ישראל לפני ים סוף
צועקת אל ד' מהבוקר, מרגיש צורך לעורר רעש בשמיים.
אם מישהי מוכנה כשקוראת לבקש מד' שישמע לתפילתי ויעזור למשפחה שלי אודה לה מאד
❤️בוקר אור
תודה!חנוקה
אמרתי פרק תהילים לזכותךמאוהבת בילדי
שתראי ותרגישי ניסים גלויים!
תודה רבה!חנוקה
בשורות טובות🫂יעל מהדרום
תודה אתן עוזרות ממשחנוקה
חיבוק❤️❤️❤️בארץ אהבתי
כל כך לא פשוט.
מתפללת בשבילך...
בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!
אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...
מתואמת
מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️
שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!
חיבוק וכח!!!מרגרינה
שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!
שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡
❤️שמ"פ
מתפללת שתראי ישועות !
אמרתי פרק תהילים לזכותך🫂סטודנטית אלופה
שתזכו לישועות גדולות בקרוב ולגאולה הפרטית והכללית❤️
בטח בטח וחיבוקקקקשירה_11
מתפללת איתך. חיבוק!!ליני(:
לבי איתך. גם בתפילות♥️ בשורות טובות בעז"ההמקורית
🫂🫂רקאני
אמרתי פרק תהילים🩷nik
מברכת אותך שתראי ישועות בקלות ובמהרה!!
אמרתי פרק תהילים לשמיעת תפילתך, בשורות טובות♥️עדינה אבל בשטח
אמרתי פרק תהילים. השם יברך אתכם בטוב!קנמון
אמרתי תהיליםצלולה
מתפללת שתראו ניסים בכל התחומים♥️
מתפללת איתך לכל הטוב בעז"הזברה ירוקה
מצטרפת לתפילות.. ישועת ה' כהרף עין!אוהבת את השבתאחרונה
והבוטח בה' חסד יסובבנו!