מקצה שביל העפר עולה ניגון חדשריעות.
שהכנת בשבילי, אני שומע
מתוך הלב הנשבר תבקע שמחה גדולה
שמזומנת לכבודי, אני יודע

מאחורי חומות אליך שר
הופך מר למתוק, נזכר
איך אתה לא מוותר עליי
יותר שומר עליי
כשהתרחקתי ונטעיתי מאוד
הכול סוגר עליי, מה שעובר עליי
כשהתרחקתי ונטעיתי מאוד
שמאלך תחת לראשי וימינך תחבקני

מתוך שינה אליך שר
הופך מר למתוק, נזכר
איך אתה לא מוותר עליי
יותר שומר עליי
כשהתרחקתי ונטעיתי מאוד
הכול סוגר עליי, מה שעובר עליי
כשהתרחקתי ונטעיתי מאוד
שמאלך תחת לראשי וימינך תחבקני

שמאלך תחת לראשי וימינך תחבקני

(שולי רנד)
פעם ראשונה שאני באמת מתייחסת למילים של השיר הזה.אנונימי (2)
שיר מעולה מתוך אלבום מטורף של איש אדירריעות.
נכון.אנונימי (2)
יש לי עדיין את הדיסק הזה..
(אם הילדים לא שברו אותו..)

אבל בחיים לא עצרתי רגע להביט במילים .
והלחן פחות מוצלח משאר השירים באותו אלבום.
דווקא ממש אהבתי את הלחןריעות.
איזה כיף. באמת שיר מיוחד ..אנונימי (2)אחרונה
של יוצר מיוחד.
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך