אם את מרגישה חלק מהדת,

ומקבלת את התפיסה שלה על מיניות,

ואת לא נשואה,

או נשואה אבל לא פתוחה מספיק להיחשף לדברים בגלל שהדת מתייחסת למיניות בצורה מאוד מדכאת,

ולא פשוט לשנות את הקופסה גם כשמותר, ע"ע הסתרת ליל הטבילה של נשות ישראל לדוגמה, שנוצר מהבושה של הדת, 

אז את לא תדעי כלום על מיניות,

על עצמך כשאשה,

ועליו כגבר.

סה טו.  

אולי ילמדו את הגבר והאישה הדתית כמה מילים,

משפטים,

או אפילו נאום שלם,

אבל משהו שם לא נפתח,

כי חצי שעה שעה של דיבורים לא באמת יעזרו לעולם הרגשי. 

צריך משהו הרבה יותר מהותי,

יציב,

נכון,

קיים,

מחבר,

והוא לא קיים ביהדות,

מבטיח. 

ב. בכייף 

1. נכון, אי אפשר לא לדבר בהכללות. כתבתי ש"גם חילונים לא תמיד יודעים על מיניות".

אז מה שונים חילונים מדתיים? 

לא ניסיתי להשוות בין דתיים לחילונים, זה לא האישיו, מיניות היא תחום פרטי ולא קשורה למגזר מוצא לאום או מקום.

2. כשכתבתי "דתיוּת" - זה כל מי שלוקח את הדת כאמת וכהנחיה לחייו ומתנהל על פיה, לא ציבור. כל מי שהתפיסה הדתית שולטת בו.

האדם הדתי זה לא ציבור, זה דת שיוצרת תפיסה על מיניות. וזה קשור גם למה ש @משה כתב.  

אני לא מדבר על רובד של ידיעה של הבנה של המון דרכים וטכניקות ושיטות ורבדים, זה עוד ידע והבנה שלא קשורים למהות של מה שאני מכנה כאן מיניות. זה בדיוק כמו לקרוא ספרים על אהבה אבל לא לחוות מעולם חיבוק.

במיניות אני מתכוון חיבור עמוק לגוף ולמהות של המיניות שבו, בחמלה ואהבה פתוחה ואוהבת.

אבל אופס.....

היהדות עושה את ההפך.

לא, אני לא מתכוון רק לכך שמיניות היא דבר שמוסתר ומוצנע בחברה הדתית בגלל רובד של בושה במיניות, זה הרובד שמעל לפני השטח. אני מדבר על רובד שבו היהדות גורמת לאדם להרגיש במובן מסוים אויב של המיניות שבו. במובן מסוים היהדות גורמת לאדם להרגיש שהמיניות היא טבע קלוקל שצריך למשול עליו, כי אם לא.............., אסור לעשות xyz, ואם לא תמשלי את עלולה לחטוא, ליפול במלכודת, של מי? של האויבת - המיניות. 

במקום שהיהדות תחבר את האדם לעצמו, היא מביאה לו חרב לקרוע בה את עצמו. 

כשכתבתי על הגבר והאשה הדתיים שלא יודעים על עצמם - זה לא אומר שהם לא יודעים על איברי הרבייה שלהם, התכוונתי שהם לא מחוברים למיניות של הגוף שלהם. וזה לא כי הם דפוקים, זה כי הם חשבו כמו דתיים.

3. אולי יש רבדים אחרים, אבל הרובד של הבושה נמצא שם בצורה חד משמעית. אם את לא מזדהה עם זה זו זכותך וזה שלך, אבל כך הרבה חוות את זה. למעט בלניות.

4. העניין הוא לא ידע.

שבו גדלה המודעות למיניות בריאה בעשור האחרון באחוז כזה מטורף.

בפלנטה...

הרי ברור שאני פספסתי ואין באג כלשהו במערכת המחלידה הזו. 

זה הרבה יותר קל מלהבין שמשהו דפוק שם,

שמין זה לא משהו שצריך להסתיר,

ושאהבה לגוף ולמיניות זה מתבקש,

אבל רגע..

תחזור אחורה..

יש לנו ילדים קטנים..

שחשוב לנו שלא ידעו את זה..

כי יש איסור כך וכך 

במקום כך וכך..

וזה מקור מפורש...

אז קיבינימט על המיניות...

שתחפש ציבור אחר.  

תסתכל מה עושים האנשים הפשוטים.

הלוואי הלוואי הלוואי

הלוואי

הלוואי

השאלה היא מה נכון,

ומה טוב - רגשית.

חשוב זו שאלה לעו"ד או רו"ח, שמעתי שהם טובים בלדרג דברים.

אז לכן אני שואל, מה מיוחד או בעל חשיבות בנושא הזה דווקא?

מתיר עגונות.

בוודאי שהתופעה קיימת והיא לא נדירה, אבל אני לא חושב שהיא נפוצה מאוד. 

השאלה איפה הקושי מתבטא אצלך בדיוק ואיך אתה מתמודד איתו?

האם זה מקדם אותך או מרחיק אותך?

איך זה מסתדר עם הסביבה?

למגזר שממנו הגיעו.

אני לא חושבת שנכון לקשר בין רמה אמונית ודתית לבין אסונות.

השנה לא (או עדיין לא) התמודדתי עם הרגשות האלה.

כנראה הזמן עושה את שלו, ויותר ויותר ברור לי שהסליחות הן לא כלפי ה' או ביחס למצוות.

אני גם לא מאמינה במצוות או שמישהו בודק אותן, וכל הצ'ק ליסט הזה לא בשבילי ומרגיש לי קטנוני .

אם כבר אווירת סליחה אז יותר ביני לבין עצמי והסובבים אותי, לא כלפי אלוקים.