לפעמים החיים נותנים לנו כאפותLicorne
זה לא טוב או רע
זו מציאות

לפעמים הם נותנים לנו ככ הרבה כאפות שכבר הפסקנו להתלונן והחלפנו את מקומן של הדמעות באדישות
ודמעות זה מקל (איך שלא כותבים)
זה משחרר
זה
מטהר

כן, מטהר זו המילה המתאימה
ואף פעם לא רציתי לאבד את הדמעות
קל וחומר שלא תמורת אדישות
אטימות
אבל זה קרה

אה.

וניסיתי, מבטיחה
ומלא פעמים הן ממש עומדות בעיניים כמו עמודות לפני צניחה חופשית ומפחדות לקפוץ
ואני, כמו שאר העולם, החלל הזה שמתעקש לקבל ולחבק ולהכיל אותן
אבל הן עושות אחורה פנה
משאירות אותי לחכות ליום בו יאזרו אומץ ויקפצו


אבל עזבו אותן, הן מפחדות
בדיוק כמוני
ובכלל
מצאץי את השיטה היחידה שעוזרת להן לצאת:
---
והיא הייתה בעיקר בלב שלי

חיים שלמים שמכים בי בעוצמה
כאפה ועוד אחת שעדיין לא מצליחה לי לדמוע, לבכות, לשחחר
רק ספר קומי שבפעם השלישית מאז 2014 עזר לי למצוא את עצמי בוכה, אבל באמת

משהו בי מתלבט אם להשאיר את שם הספר
במקום מסוים הוא מקודש בעיני (אני יודעת נו, אני כזו, קורה)
ובמקום מסוים הוא נתח מהלב שלי שרק רוצה שמישהו יראה אותו
כמו חלונות מבריקים מפאקסין מתים לראות את העולם רואה אותם

אה.


זו הייתה השבת הכי טובה בחיי
לא בגלל הספר
בגלל -

שש
תפסיקי לספר סודות
|מפסיק|
יש בי משהו שרוצה לחלוק אותו עם כל העולםLicorne
ויש בי משהו שמפחד
ככ מפחד שאף אחד לא יבין
שיגידו
אה. סתם דבילי, יש יותר טובים

שאף אחד לא יראה שאני, אני..
אני ממש- זה.

אה.












|צורח בלב|
...רחל יהודייה בדםאחרונה
היי , כתבת כואב⁦♥️⁩💔..רק שתדעי שקראתי ונגעת בי מאוד
..דף תלוש
אעאעאעעעע


(זה נראה לי מסכם את המחשבות כרגע)

--מחכה לרחמים~

ההצפה

הבילבול


הבילבול


אולי זה חורף סטנדרטי

אולי זה ככה כל שנה ואת לא זוכרת

אולי זו אותה ספירלה מבלבלת


אולי

ואולי לא


ואיך תדעי

איך

--מחכה לרחמים~

שלמסע הזה

יהיה סוף

טוב

🙏🏻

--מחכה לרחמים~

למה זה מרגיש כמו בית

--מחכה לרחמים~

פתאום אני קולטת את כל הרמזים האלו

וכל האמירות

והניסיונות

וזה לא יכול להיות סתמי

לא יכול

 

אבל מה אני עושה עם זה

מה 

 

אני מפחדת

איך שומרים עלי בתוך זה

מה עושים עם כל זה

 

בוא

עזוב הכל

כלום לא משנה

פשוט תביא חיבוק

תן להרגיש אותך

--מחכה לרחמים~אחרונה

שמישהו יעצור את הקרוסלה הזאת

פוס משחק

אני רוצה לרדת

אני לא ורצה לשחק בזה יותר

תנו לי לרדת

אני רוצה אחר

רוצה חדש

 

רק שיהיה לי טוב

..משיח נאו בפומ!

 

 

 

 

 

 

זר לא יבין

--מחכה לרחמים~

אני לא יודעת כלום יותר

אני צריכה את החיבוק הזה אלוהיםם אני צריכהה

וזה טוב וזה רע

ואני רוצה ומפחדת ונגעלת ומשתוקקת

אבל הוא נפסיק לדבר ופשוט חיבוק

בוא ננשום את זה

פשוט חיבוק של נצח

להרגיש את הלב פועם ביחד

האיפוס הזה

הרגיעה

הוויסות

הנשימה שחוזרת לקצב סביר

ההרגשה הבטוחה והמוגנת


 

אני חייבת את החיבוק הזה דחוף

חייבת ואסור לי בו זמנית

מי יודע מה יוליד מחר

לא יודעת מה לקוות


 

עזוב הכל

פשוט תביא חיבוק

תן להרגיש אותך 

--מחכה לרחמים~

להרגיש את חום הגוף

את המגע

הריח

הנשימות השקטות


 

הביטחון

הנינוחות


 

לא צריכה כלום יותר

רק לשים ראש

לשמוע איך כל העולם נכבה


 

ואין כלום יותר חוץ משנינו

וטוב לי

פשוט טוב


 

הלוואי שיכולתי

רק לשים את הראש ולהתחפר בחיבוק הזה

הלוואי

אולי

--מחכה לרחמים~

ואני יודעת שהכל ירגע והכל יהיה קל יותר אם רק יהיה חיבוק

אם רק יהיה אפשר לשים ראש ולנשום ביחד

ומה עושים עם הפער בין הרצוי למצוי


 

אני יודעת את זה

מרגישה את זה עמוק בעצמות

המגע הזה חסר

ומה זה בעצם

זה כלום

זה רק להרגיש את הלב פועם

זה רק להיות ביחד


 

רק לדעת שיש איפה להניח את הראש

לשחרר הכל

ופשוט להיות

 

--מחכה לרחמים~

ואני רואה את זה במבט שלך ויודעת שזה לא רק אני

אני רואה את הצורך

את הכמיהה

את הנואשות


 

הידיעה הזאת שזה יפתור הכל

והכל יהיה טוב יותר


 

מה עושים עם זה

מה

אלוהים

למה

😭


 

אני רואה את החיפוש והצורך

ואני יודעת שיש איך לעזור ולפתור הכל

רק לשבת קרוב

רק להניח ראש

לא חייב חיבוק

רק לגעת

רק להרגיש


 

מה עושים עם זה

מה

מה


 

מה יהיה בסוף


 

זה כואב לי בגוף האדם הגעגוע הזה

מה צריך יותר מכתף

--מחכה לרחמים~

המבט האבוד הזה

הכאב

הצעקה הזאת של בואי תצילי אותי

הציפיה הזאת בעיניים

זה תופס אותי חזק

זה נוגע בי בנקודות הכי עמוקות ועדינות


 

לא מפקירים פצוע בשטח

אני רואה את הכאב בעינים

אני רואה את זה


 

אני רוצה

ככ רוצה


 

רק להניח את היד

רק לנשום ביחד


 

מה צריך יותר מזה מה


 

למה אלוהים

למה


 

עד מתי


 

מה עושים עם זה


 

זה כואב בכל חלק בגוף

--מחכה לרחמים~

המבט הזה עוד יהרוג אותי

הציפייה הזו בעינים

ואני לא יודעת מה לעשות איתה

איך אפשר לעזור?

להיות שם?

להקל?

מה רוצים ממני בעצם?

הלוואי שהיה אפשר לפתור הכל בחיבוק

לא צריך מילים, רק לשים ראש

מתחת לכל המריבות והמילים יש רצון לקשר

בוא נעצור את זה כאן

לא צריך לבזבז מילים

אפשר פשוט לשתוק ולהניח ראש ולהרגיש את זה בגוף ולדעת שהכל בסדר

כשאנחנו ביחד הכל קטן עלינו

--מחכה לרחמים~

אני לא יכולה לאהוב אותך

זה מסוכן מדי


 

והכי קשה שאני לא יודעת מה אצלך

זה גם מרגיש אותו דבר?

גם בוכה בלילה מגעגוע וכאב ואהבה נכזבת?

גם לך כואב בכל הגוף?

גם אצלך יש געגוע וצורך שצועקים בכל תא ותא?

גם אצלך לשים ראש זה פיתרון להכל?


 

מה נעשה עם זה?

איך זה יגמר?

זה יגמר? 

--מחכה לרחמים~אחרונה

הריח שלך שתופס אותי בכל מקום

הלב שכואב ומחפש


 

אלוהים זה כואב לי

זה כבד לי

זה יותר מדי


 

הבלבול הזה

המבוכה


 

הכמיהה

..דף תלוש

כיפחיים ככה כיפכוף של יום

אעאעאע טאטע תושיע אותי

..דף תלוש

מה את שמחה על הגרמים האלו מה

מטומטמת חולה

לראות את זה אתמול עשה לא טוב בלשון המעטה

גאדדדד איזה ניסיונות אתה מביא לי אה

שכחתי בכלל שהייתה אמורה להיות היום שקילה

והיא הזכירה וישר זה הכיווץ הזה בבטן

אלוהים האם מתישהו זה יעבור

האם הרצון לצמצם את עצמי כל כך עד שכבר אין אותי יעבור מתישהו

האם יש רפואה לדבר החולה הזה

אנה תעזבי אותי לנפשי אני מתחננת

שונאת אותך

לכי ממני פליז

..דף תלושאחרונה

נכנעתי. פשוט נכנעתי.

אין לי כח אליי יותר אין

היא אמרה לי, אבל את לא עושה את זה

ואז עשיתי את זה. מטומטמת. אין מילה אחרת.

אם אני אספר יהיה רע מאוד

מה עושים

טאטע תציל אותי ממני

--מחכה לרחמים~

ואני לא יודעת אם סיימתי והכל טוב

או שיבוא עוד גל

ואז שוב

לבכות

לנסות

להתפלל

להיוושע


רק שבסוף תהיה ישועה

מי יכול להבטיח דבר כזה

--מחכה לרחמים~

לחיות על הקצה

האדרנלין

הריגוש

לשחק בגבול של מותר לאסור


אני עושה את זה לעצמי

זה בסדר

רק לא לשכוח

--מחכה לרחמים~

הריגוש

הנגיעה באסור

הליהטוט הזה

נוגע לא נוגע


רק אל תשכחי את עצמך

אל תשכחי

--מחכה לרחמים~

זה מרגש

זה מנחם

זה מרגיע


את מרגישה עטופה

את מרגישה בטוחה


אבל

את בטוחה? 

--מחכה לרחמים~אחרונה

אל תשכחי את הגבולות שלך

אל תשכחי אותך

מותר לך

תשמרי עלייך

אף אחד אחר לא יעשה את זה 

אולי יעניין אותך