אני חושב, שכבת, הטענות שלך מאוד הגיוניות וצודקות.

אלא שחשוב לזכור, שכל אחד מחפש דברים אחרים בסדר שונה. ומי שהסדרי עדיפויות שלו יתאמו לשלך-

יש לך אתו בסיס להתאמה

ועוד משהו שחשוב לזכור- גם מי שמבקש תמונה, לא תמיד מודע למה שמתחולל אצלך כשהוא עושה את זה,

ופעמים רבות גם לא עושה את זה בגלל הסיבות האלה. ועל חוסר מודעות בנושא הזה, לא צריך לפסול הצעה טובה- רוב הבנים בשלב הזה בחיים לא מכירים את העולם הנשי כשם שרוב הבנות בשלב זה לא מכירות את העולם הגברי כ"כ

כמו שיש בירורים,

שלעיתים נשמעים לנו דברים שלא נראים לנו- ברמה של לעבור הלאה,

אותו הדבר גם לגבי מראה. אולי היא נפלה על בחור כזה?

או חוסר מודעות פשוט לכל המשמעויות של הנושא הזה של תמונה, כפי שכתבתי.

בסה"כ העולם המערבי משפיע עלינו גם בלי שנשים לב

לא בדיוק.

כי הסאב טקסט, והיא לגמרי צודקת, הוא- אתם מסתכלים עלי בצורה שטחית. זה לא בהכרח נכון מצד הבחורים.

הרוב פשוט לא חושבים כ"כ כשהם מבקשים, זה ההרגל. וחלק לא מתמקדים במראה, אבל לפעמים יש דברים שמאוד לא נראים.

אני אוסיף גם, יש כאלה שמבקשים תמונה, לא בשביל לראות את המראה. אלא כדי לראות את הסגנון.. זה שונה

ב. כל אחד בוחר על מה לתת את הדגש 

ג. מה אכפת לך לשלוח? שיאבחן- מקסימום תחסכי לך כמה שעות וכאב לב 

אם זה שלך הקב"ה ישלח לך בדרך טובה.

יש לי חבר שהיה שולח תמונות וקיבל הרבה דחיות... הביטחון שלו מאד ירד מזה. 

אף אחד לא חייב להקריב את עצמו בגלל שאנשים הפכו לרדודים ופחדנים. 

שיבוא לפגישה ויראה ויחליט. מה יקרה?

עזבי שיש רבנים גדולים שבכלל נגד זה בעניין של צניעות.  אז בכלל...

ה' לא ימנע טוב להולכים בתמים.

לא כל דבר צריך לעשות בשביל שידוך... היא אומרת שזה עשוי לפגוע בה - וזה נכון.

לא צריך להוריד מחירים ולמכור את הצניעות ואת הכבוד כי הצד השני מפונק ולא יכול לסבול שמשהו לא וודאי לו.

אני כמה פעמים נפגשתי בלי תמונה, ולפעמים אפילו שלא התחברתי, בפגישה הבאה הסתדר לי ואהבתי את המראה..

ואם קרה שממש לא אהבתי.. אז מה? לא נחרב העולם. 

את יכולה לראות לדוגמא מה הרב מוצפי אומר לבחורות ששואלות אותו על בחור שרוצה תמונה.. נגד מוחלט! בגלל צניעות.. אז יש לה סיבה טובה לא לשלוח.

אני חושב שהתעקשות על תמונה זה פינוק... (ואולי בכלל לא מתאים לה אחד כזה.. החיים מלאים הפתעות ואני מאמין שהיא צריכה מישהו שלא מפחד מזה)

מצטער אם כתבתי מפוזר.. מקווה שזה מובן

לא אמרתי שזה הרב שלך.. דיברנו בכללי אם זה חלק מההשתדלות שה' רוצה,

אז הנה יש דעות שזה בכלל לא צנוע.  

והתכוונתי שאם היא תפגע מזה, אז זה הכבוד שלה.  וזה קורה..

יש הבדל גדול בין מציאות לתמונה.

במציאות יש קודם כל את החן של הבנאדם בדיבור וכו' ולא רק מראה חיצוני- וזה האדם באמת.

ודבר שני, כשנוסעים ומתאמצים יש יותר כבוד לדבר שהתאמצת בשבילו ואתה אומר לעצמך "כבר הגעתי לכאן, בוא ננסה למצוא את החן שלה"  כשיש לאדם מבחר בלי להתאמץ הוא הופך להיות בררן סתם. 

שנכון שכל גבר גם ככה יסתכל בפגישה וינתח את המראה שלה, 

אבל בפגישה פנים מול פנים האלמנטים האחרים דווקא כן משנים.

והמאמץ לבוא לפגישות משנה את הגישה שלי אם לפסול בקלות או לתת יותר זמן לבדיקה.   

מניסיון אני אומר לך.

"תמונה זה לא רק יופי, לא צבע עיניים ושיער אלא סגנון."

כגבר, וכאחד ששומע מה הגברים מדברים, באחוז מאד מאד קטן... הרוב זה על היופי.  זאת האמת.

לדעתי זה פועל הפוך,

השחיקה של הנפש באה בדיוק בגלל כל החוסר התמודדות הזה שאנשים מסגלים לעצמם

לכן שאלתי איך זה אפשרי.

אגב, למי שאומר שהוא מסתכל בשביל סגנון וכו'

אי אפשר פשוט לשאול את מה שהוא מחפש בתמונה? 

איזה סגנון הלבוש? וכו' 

לכאורה אם זה חשוב- אז תשאל, ואם זה חדירה לפרטיות -תמונה זה היינו הך.

האם שליחת תמונה זו השתדלות, ואדם שלא יעשה את זה בעצם דוחה את העזרה שהשם שלח לו

אז הבאתי רב גדול שבכלל נגד זה.

מה שאומר שיתכן (ולדעתי סיכוי גדול) שזה לא

לא יודע אם דאורייתא או דרבנן אבל לא באמת משנה לעניין הזה. 

יש תשובות שלו באתר "דורש ציון".. אני אחפש

כמה שזכור לי הוא נגד בכל מקרה.

א. מי אמר שלא? יתכן שזאת כן הלכה, צריך לעיין ולברר. אם פוסק טוען שזה איסור, אז זה איסור עד שלא יבוא פוסק אחר שיגיד שיש שיטה אחרת.

ב. אפשר לשלוח לרב שאלה ישירות.

אגב כל העניין של הרב מוצפי נגד תמונה הוא לא בשידוך ישיר, אלא נגד אתרי הכרויות כמו הידברות שגורמים לחרדים לראות תמונות בצורה זולה. הוא דיבר על זה באריכות באחד השיעורים שלו.

יש אמת בעניין הזה, כי אנשים באתרי הכרויות לפעמים עושים "שופינג", במקום באמת לבדוק אם שייך. ופה בוודאי שיש בעיה הלכתית.

אגב, אחד הדברים ששבע ברכות עשה היה לא לאפשר לאדם להגדיר את עצמו כחרדי אלא כבעל השקפה חרדית.

מכאן משמע שהוא לא סובר שזה ממש איסור. אבל כדאי לשאול אותו ישירות.

יש איסור לא תתורו, ויש איסור ונשמרת. לא חכם לפסוק הלכות סתם

הרב בן ציון מוצפי הוא אחד מהפוסקים החשובים היום, הוא בנו של הרב סלמאן מוצפי שהיה מקובל ידוע וחשוב שהיה תלמיד של הרב יהודה פתיה זיע"א.

אחיו של הרב בן ציון, הוא הרב יהודה מוצפי שהיה משמשו של מרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל.

הרב דוד בצרי, מגדולי המקובלים היום (וממשפחתו של הרב צדקה והרב אליהו), הוא גיסו של הרב בן ציון.

לא אמרתי שזה הטענה שלה. 

נהוג... אחרי שאנשים הפכו לחיצוניים אז כמה רבנים התירו. 

אם זה היה מוכיח את עצמו, ניחא.  אבל לא...

דווקא יש טענה מאנשים נשואים שזו שיטה גרועה

יש ירידת הדורות כללית (לא רק אצל גברים), והיא מתבטאת גם בענין הזה

המון חוויות שונות ומשונות. מציע לא לשפוט אנשים על פי איך שבוחנים הצעה, אפילו אם זה אפשרי.

רק לא הבנתי מה הקטע של הפייסבוק?!

את מדברת הרבה נגד תמונות פתאום זה בסדר להסתכל בפרופיל של מישהו אחר?

ממני אף אחד אף פעם לא ביקש. ב"ה.

מה שאומר שלא כולם מבקשים, אולי גם לא הרוב..אלא אם אולי עובדים עם שדכנים מקצועיים או אתרי היכרות.

בבירור האחרון שערכתי על איזה מישהו ממש הופתעתי לקבל את התמונות שלו לווצאפ..וגם לא ביקשתי..

זה לדעתי חודר לפרטיות ואני מקבלת לחלוטין את טענת חוסר הצניעות שבדבר למרות שאני מבינה את הצדדים להקל.

אני אישית לא ביקשתי אף פעם (מאידיאלוגיה), אבל לא התנגדתי לשלוח תמונה.

אם הבנתי נכון גם מבקש- לא מבקש .

בטוח שיש עוד רבים רבים מאוד.. לא רק כאן, בכלל במציאות

מקריאה בפורום מתקבל רושם לפעמים שאנחנו מאוד חריגים..מסתבר שלא.

לא יודע. אני מתנגד לזה מכל צד שאני מסתכל על זה

אני חושב שעצם העובדה שיש על זה כל כך הרבה שיעורים של רבנים ורבניות- מלמד שכנראה התופעה נפוצה.

פעם הציעו למישהי בחור ש"התעקש" על תמונה, ולא היה מוכן לשמוע אחרת.

הפרטים שהיא שמעה עליו מצאו חן בעיניה אז יצאה מגדרה ושלחה תמונה.

כשהם נפגשו היא הביעה בפניו תרעומת על זה שהוא התעקש כל-כך ושזה נראה לה שטחי.

בתגובה הוא אמר לה שהוא מעולם לא התעקש על תמונה, ושבכלל לא אכפת לו מדברים כאלה בד"כ.

מה קרה בפועל? השדכנית הכירה אותו כרווק מבוקש ונראה טוב ורצתה למנוע עוגמת נפש.

בפועל הם לא המשיכו, אבל לא מהסיבה הזאת

אנחנו בעולם חיצוני, ואדם צריך למטב את עצמו, לצערנו הרב.

אני קצת נגד הגישה הזאת, בעיקר בשידוכים שלפעמים התמונה "טובה מדי" ואז ממש לא נעים...

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"