גם על זה שאתה 'מחזיק' אותה, וגם על החרדה שהייתה לך בתוך הקשר.

אחרי שתעשה אותה

אתה תראה פלאים. מבטיח.

ואיך עושים עבודה רגשית? 

אחר כך יש לי עוד כמה כיוונים. אבל אני לא מכיר אותך מספיק בשביל לענות לעומק. בגדול זה אומר יותר ביטחון עצמי ויותר תשובות של פורום רגישים (גם שם קיבלת ממני תשובה אבל קצת אחרת).

במישהי כזאת או אחרת.

היא לא אהבה את זה, מי אמר שהיא מייצגת את כל הבנות?

כולם מיואשים ושבורים, אך זאת אשליה.. אל תחשוב שזה אישי שלך

בודאי שיש לכאב שלך מקום.

זה לא נעים וחשוב להרגיש את הכאב של הציפייה שהתנפצה.

זה חתיחת משבר, בחורה שאומרת לא, שמסבירה למה לא.

אני אישית לא ממליץ לך לקחת איתך את הפרשנות שלה. 

מה ששלה שלה. מה ששלך שלך.

מקדיש לך את שורות השיר -

"זה ניראה לך אבוד
ושאין לך סיכוי
שאותה אהבה
תבוא לך בשינוי

וביטוי שימו לב
מה אפשר להגיד
ומי יודע מה צופן העתיד
מי?"

אלא רק אחת

והאחת שלך תתחבר לאופי שלך..

ברור שזה מאכזב ממש. אבל אל תסיק מזה מסקנות מייאשות עליך 

זה פשוט נשמע כמו צורך נשי בסיסי לא איזו גחמה של מישהי ספציפית

זה אומר שזה נכון ומדוייק במאה אחוז?

סטריאוטיפ לעיתים מרגיש נכון, אבל הרבה פעמים הוא ממש לא מדוייק וגם לא נכון.

אבל בשורש הדברים אמיתיים, גבר ואישה זה לא אותו יצור...

אתה חושב שיש כזה דבר (לא מבחינה חיצונית מי נראה יותר דומיננטי אלא מבחינה פנימית מי מוביל את הבית) זוגות שהפוכים בהקשר הזה?

לצערינו העולם הזה עדיין לא טהור.. ואנשים טובים כמוך פעמים רבות נופלים בין הכיסאות ולא זוכים להערכה הראויה. אהבה אכפתיות ורגישות אלו תכונות טובות שלא נמצאות אצל כל אחד!

אך במציאות הזו, נשים מעדיפות ונמשכות דווקא לגבר חזק ומוביל יותר מאשר גבר אכפתי שרוצה בטובתן.. יש לזה סיבות פסיכולוגיות שמקורן מהגו'נגל והטבע החייתי.

מהסיבה הזאת ישנם נשים שמתאהבות דווקא בגברים רעילים ואפילו פושעים, שלא סופרים אותן ויחליפו אותם כמו גרביים...

לא משנה כמה התקדמנו ומעמד האישה כיום מכובד מאי פעם, נשים עדיין מחפשות ביטחון מגבר.

וגם אתה כאדם טוב ואימפתי, יכול לנסות להשתפר בתחום הזה. מתוך הבנה שזו הטובה הגדולה שאתה יכול לתת  לאישתך העתידית בעז''ה שתאהב ותעריך אותך!

לכן בתחילת קשר מומלץ לבוא, על אף כל החששות, והרצון הטוב לשיחה חופשית ורגישה, דווקא להיות יותר מאופק ויציב. לא לשדר נלהבות או התעניינות גבוהה מדי. לאחר שהאישה תראה את יכולותיך, לנהל קשר ושיחה, היא גם תרצה לראות את הצדדים הפנימיים שלך יחד עם החששות והקשיים.

מצרף סרטון שלמדתי ממנו הרבה, ובכללי ירון ויסברג הוא אלוף בתחום. ממליץ לכולם בחום!😉

הסינון חוסם לי את הסרטון (אימוג'י תוהה)

היהודי הזה מעביר תוכן עם יראת שמיים?

זה סרטון טוב שממש נוגע בנקודה של ההובלה הגברית לעומת רחשי הלב והרגישות שנמצאת מתחת..

מדובר ביהודי חילוני אך חכם וידע רחב ומקורב ליהדות. 

קודם כל רק רוצה לשתף שגם אני בחור רגיש, כלפי חוץ זה לא נראה ככה בכלל בכלל בכלל, אבל בפנים אני ובעיקר הקרובים אליי יודעים את זה, כשהייתי קטן הרגשתי את התחושות האלו של "אני לא מספיק גבר" היום אני יודע שזאת אחת התכונות החזקות שלי, אני יודע לזהות אנשים וסיטואציות, ממש להבין מה הם מרגישים ולמה וגם מה להגיד או לא להגיד. וגם בפגישות וקשרים זה משהו שלא רק עוזר לי, אלא ממש מוביל אותי בקשר, אתה יותר מכיל יותר יודע איך לגשת מה לדבר ואם בכלל צריך לדבר או פשוט לשתוק ולהקשיב, וזאת תכונה שלהרבה מאוד גברים פשוט אין, שמעתי כמה פעמים מנשים שיש לי אינטילגנציה רגשית מאוד גבוהה ושהן אהבו את זה מאוד, אני מאמין שאני ואתה דומים בזה.

עוד עניין, ככה השם ברא אותך, והוא לא עושה טעויות, שמעתי מרב מאוד חשוב, שמה זה "חנוך לנער על פי דרכו" ? מה הכוונה?

אז הוא פירש בצורה כל כך פשוטה ומדהימה, נניח פלוני קיבל ילד עם תכונות של אסרטיביות מנהיגות וכו שבילדות אצלו באות לידי ביטוי בחוסר שקט הוא כל הזמן קופץ רק משתולל כי יש בו תכונה שהשם טבע בו להנהיג ולהוביל והוא כרגע ילד, אין לו מושג מה לעשות עם הצורך הפנימי הזה אז הוא מתפרץ החוצה בצורה כזאת, ואם אנחנו בתור הורים נבוא ונרגיל אותו לשבת ולשתוק ולא לקפוץ ותפסיק לזוז כל שניה ושב בשקט וכו וכו, נעלה לשמים אחרי 120 והשם ידון אותנו על זה, "מה עשיתם לבן שלי? נתתי לו תכונות מנהיגות כי התיקון שלו בגלגול הזה היה להוביל אנשים, להוביל מיזמים, להוביל פרויקטים, להוביל דברים, להזיז אנשים לא משנה מה, היה לו ייעוד מסוים שהחינוך הקלוקל שלכם הרס את התכונות שהיו צריכות להביא אותו לייעוד שלו".

וכן לגבי ילד רגיש, הורים שינסו לעשות ממנו גבר גבר, ואסרטיבי וכו, זה לא שייך, הילד הזה יש לו ייעוד ספציפי שבגללו הוא נולד עם תכונה חזקה של רגישות, הוא צריך לטפל באנשים, לעזור לאנשים על ידי זה שהוא מרגיש אותם ומבין אותם ואתם בתור הורים הרסתם אותו וכל הנשמות שהיו צריכות בגלגול הזה להיעזר בו ולעבור דרכו לא קיבלו את העזרה שלהם רק כי חשבתם שאתם יודעים יותר טוב מבורא עולם וניסיתם לשנות את התכונות אופי של הילד.

ובנימה אופטימית זו דוד, היא הפסידה קצת הרבה. וכנראה שבאמת זה לא נכון לה, אבל זה לא אומר שאין מישהי בחוץ שזה הכי נכון לה בעולם וצמאה לזה, ואל תתייאש מזה שהיא אמרה שאתה מה שהיא מחפשת אבל החליטה לסיים בכל זאת, אחדש לך, אתה לא מה שהיא מחפשת. והיא לא מה שאתה מחפש.

מה שאני מנסה להגיד זה שתקבל את זה שזה מי שאתה, כי ככה השם החליט והוא לא עושה טעויות, מי יודע מי צריך להנות מהתכונות שלך אולי הילדים העתידיים שלך, אולי אשתך, אולי קודם כל אתה בעצמך, וגם נראה לי שכשתהיה מי שאתה ותרשה לעצמך להיות עם האופי שלך בלי להלקות את עצמך זה יעשה רק טוב.

תחייך אח שלי השם איתך (:

ריגשת ועודדת אותי מאוד

יש בנות עם יותר חכמת לב שיצליחו להבין שגבר רגיש זה מתנה.

אחרי מעל עשרים שנות נישואין לגבר רגיש, שידעתי כמה זה טוב, אבל זה היה נראה פחות מגניב בהתחלה, והיום החברות אפילו קצת מקנאות בי.

הקליפה של המאצ'ו נחמדה בהתחלה. אחכ קצת יותר קשה לחיות חיים של נישואים ומשפחה, על שלל קשייהם עם מישהו שקשה לדבר איתו והוא לא מבין למה את מתרגשת מזה.

"בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה"

דיברת איתה על זה?

פתחתי את כל נושא הרגישות והיא אכן הגיבה כפי שחששתי...

דיברת איתה על הפחד לאכזב ספיצפית? או בכללי על הרגישות?

היא כאילו לא התייחסה לזה שאתה מפחד לאכזב אותה?

רק אמרה שהיא מרגישה שהיא צריכה בחור יותר חזק ויציב?

אם היית יודע שיותר מזה שחשוב לה מה או איך תעשה, חשוב לה שפשוט תעשה, זה היה משנה אצלך משהו? היית מצליח יותר ליזום ולהוביל?

כי בסוף יציבות ובטחון עצמי זה משהו משתנה מול אנשים וסביבות

אדם יכול להיות עם הרבה ביטחון עצמי בחוץ אבל בבית עם המשפחה לפחד ולחיות בלחץ, או להיפך, אדם שמרגיש שבבית ומשפחה מקבלים ואוהבים אותו אז הוא מרשה לעצמו להיפתח ולהיות עם בטחון, ובחוץ לא.

בטחון עצמי זה משהו שתלוי בסביבה...

אם אתה מרגיש בקשר/סביבה/אנשים מסוימים שיש לך מקום ומקבלים אותך ואוהבים ורוצים לשמוע אותך אז ממילא יתפתח לך ביטחון עצמי במרחב הזה

ברור שזה משהו שהוא תהליכי שנבנה לאט לאט

כי אם אדם רגיל להיות חסר ביטחון מול כולם, כי הוא רגיל שלא רוצים לשמוע אותו, אז זה באמת חתיכת שינוי בראש לעשות פתאום להפנים שיש מקום שרוצים לשמוע אותך בו ושמחים במה שאתה עושה גם אם אתה טועה ולא הכי הכי מדויק כל הזמן

אבל זה לגמרי אפשרי

אז השאלה היא קודם עליך

האם אתה מוכן להיפתח ולפתח ביטחון עצמי מול מישהי שמבינה אותך ומעריכה אותך?

להבין שיש פה מישהי שרוצה אותך ככה כמו שאתה, עם הטעויות וזה שאתה לא מושלם, אבל היא פשוט רוצה שתהיה אתה, שתרגיש בנוח להיפתח מולה מתוך הידיעה שהיא באמת רואה בך המון טוב והייתה שמחה שיפתח ותיזום יותר מתוך מי שאתה ולא לחקות איזה דמות אחרת שנראה שהיא תמיד בטוחה בעצמה אבל היא לא אתה

אם לא, אז אני חושב שאתה צריך לעבור תהליך בכל מקרה

כי בעיניי ביטחון עצמי זה לא משהו גברי דווקא, זה משהו טבעי של אדם שגדל בסביבה בריאה ומיטיבה

וזה צורך אנושי ביטחון, פשוט מתוך הפחד לטעות ושיבקרו אותנו על הטעויות שלנו אנחנו הרבה פעמים מעדיפים להיסגר ולא ליזום, כדי להרגיש מוגנים מהביקורת או הזלזול

אם ובתקווה שכן, אז אתה בסדר גמור

עכשיו השאלה זה על הצד השני (הבחורה המדוברת, ובכללי בחורות פוטנציאליות) האם הם מוכנים לעבור את התהליך הזה? או שהם רוצות לקבל מישהו שהוא כבר מושלם בהכל והוא גם וגם דוס אבל פתוח וכל החלומות הוורודים האלה

אני לא יודע כמה רלוונטי לגבי זאת שדיברת עליה לחזור ולנסות את זה, אבל גם לגבי בנות אחרות, זה משהו שצריך להיות מדובר ביניכם

אפשר גם לנסות לברר על זה מראש בבירורים, כמה זאת מישהי שמחפשת את האחד המושלם, וכמה היא מבינה שזוגיות טובה זה בעיקר עבודה ביחד

והיא מוכנה לעשות עבודה ולהשקיע ולעבור תהליך ביחד איתך כדי לקבל בן זוג טוב כמוך ולחיות בזוגיות טובה שהיא גם מאוד מכילה ורגשית וגם יש בה ביטחון ויציבות

יש בנות בוגרות ורציניות שישמחו מאוד להשקיע בתהליך כדי לקבל מישהו עם לב טוב ורגיש כמוך

ואלה שלא, אז באמת פשוט הרווחת סינון, אני לפחות לא הייתי רוצה לחיות עם מישהי שמחכה לאביר על הסוס הלבן ולא מבינה שזוגיות זו עבודה

סליחה על השיעור כללי 🙈

מקווה ממש שבכלל הבנתי נכון את המצב והסיטואציה ואני לא מבלבל סתם במוח

בדיוק כמו שה"תפקיד" של "גברים" זה להשפיע ולהוביל וליזום

ככה גם ה"תפקיד" של "נשים" זה לקבל ולהכיל ולתת מצידן את המרחב הבטוח והחומל שיש בו מקום לטעויות אבל לא ממקום של ייאוש וזלזול אלא דווקא מתוך הערכה

אם צד אחד לא מוכן לקחת את ה"תפקיד" שלו אז שלא יצפה מהצד השני

כמובן שזה נכון ל2 הצדדים, וגם גברים צריכים לדעת ליזום ולהוביל מתוך המקום המקבל מהצד הנשי

לא זוכר אם ירדתי לפרטים אבל כן אמרתי שהרבה מההתנהגות שלי נבעה מהפחד לאבד אותה (מה שגרם להפך הגמור ). היא לא כל כך התייחסה לזה רק אמרה שהיא לא מרגישה יציבות.

אני ממש שמח במה שכתבת בתגובה השניה כי זאת היתה נקודה שמאוד ניסיתי להדגיש לה. סדר האירועים היה כזה: פגישה בשלישי, שבה רק בסוף היא העלתה את נושא ההובלה וכל זה, פגישה בחמישי ששם היא הרגישה שאין שינוי מצידי, קבענו במוצש הפסקה של שבוע ומפה לשם אחרי יומיים היא הודיעה שההפסקה נצחית...

אני אמרתי כל הזמן הזה שלפי דעתי זוגיות אמיתית זו עבודה משותפת. וכמו שמצופה ממני להוביל, מצופה ממנה לתת לי את המקום הזה ולכוון אותי מדי פעם במה שמפריע לה. ולא הגיוני שבמהלך כל הפגישה בחמישי זה לא יעלה כשזה מורגש מבחינתה, והיא תשדר עסקים כרגיל, ואז בטלפון לפני שבת תנחית את זה שהיא לא יודעת אם היא בכלל רוצה להמשיך... הרגשתי שזה היה קצת לא הוגן כלפי שאחרי פגישה אחת היא החליטה שזה לא בר שינוי ועבודה. אני מאוד מאוד רוצה ומוכן להיפתח ולהיות אני באמת, ולעבוד ואם צריך גם להשתנות (בגבולות הסביר) בשביל לבנות זוגיות פורחת. פשוט בקשר הזה הרגשתי שאני כל הזמן במבחן ושמצידה היא צריכה לסמן עוד וי על איזו תכונה בשביל שתוכל להרשות לעצמה להרגיש בנוח ולתת לי להיפתח בלי להרגיש שיבקרו אותי על מי שאני.

אני קורא עכשיו את התגובה שלך וקצת מתלבט מה אני חושב

בכל מקרה אם אתה מרגיש בקשר שאתה כל הזמן במבחן אז זה ממש לא מקום נכון להיות בו ונראלי שטוב שזה נגמר

למרות שברור לי שזה קשה לך שאתה מרגיש שלא נותנים לך הזדמנות ואתה נשאר לבד

אני לא יכול לדעת אם ההרגשה הזאת שאתה תמיד במבחן זה באמת משהו שהיא משדרת לך או שזה משהו אצלך

נראלי כדאי לנסות להתייעץ עם איש מקצוע לברר טיפה את הנקודה הזאת

או אם אתה פחות מתחבר לזאנר אז אפשר מישהו מבוגר / מישהו עם נסיון וחוכמת חיים שמכיר אותך במציאות

התייעצתי עם אנשים חכמים על הנקודה הזאת, והאמת שגם היא הודתה פעם שקשה לה בכללי לתת אמון באנשים ושהיא יודעת שהיא משדרת מבחן. אז נראה לי שהיה פה איזה שילוב של שני אלמנטים בעיתיים שהתחברו- הזמן שלוקח לה לתת אמון והקושי שלי בלהביא לידי ביטוי את הביטחון והמקום הנוח. לכן (אחרי הרבה זמן של התבוננות) אני גם לא חושב שזה באמת היה מתאים מהבחינה הזאת, אבל הדברים שהיא אמרה בסוף התנחלו לי חזק בלב, ולכן אני עדיין קצת במחשבות על אישיותי באופן כללי...

שאתה ככה מודע לעצמך

אתה באמת אלוף

ואל תחליש את עצמך

אתה תמשיך להתקדם ובסוף הנסיכה תגיע

שאתה בחור מקסים ופשוט יש נקודה אחת שאתה צריך להשתפר בה, נקודה שגם ככה חשובה לך לחיים.

צא לדרך.

הכל לטובה...! מה שהיה היה תסתכל קדימה. מי ששלך תגיע אליך בזמן הנכון. 

זה מאד קשה להיות רגיש, מזדהה, אבל אפשר לעבוד על זה ולפתח חוסן רגשי.

לגבי המשפט שאמרת שהיית מצליח בתור בחורה- זה לא נכון. גם בנות צריכות חוסן רגשי. כל אדם צריך. אחרת הוא נטרף כמו ספינה בים.

לדעתי אתה צריך להשתנות קודם כל בשביל עצמך. תשמע שיעורים מחזקים באמונה ושיעורים שמלמדים איך גבר צריך להתנהג עם אשתו, ותקבל על עצמך ליישם, בלי פילטרים וסננים. זה אפשרי. האנשים הכי חזקים הם אלה שיודעים לבטל את עצמם בשביל מה שצריך. אני חושבת שברגע שתגיע לאיזון בתכונת הרגישות אשתך כל כך תרוויח. מעבר לרווח שלך בחיים יציבים ובריאים.

זה לא אני אלא זו היא שאמרה לי שאם הייתי בחורה היא היתה שמחה ממש להיות חברה שלי...

דבר שני- תודה על התגובה

ש-ה' נטע בך ברחמים נפלאים ודיוק רב.

דעה של בחורה שהכירה אותך לזמן מועט, לא צריך לשנות לך כל כך הרבה.

אתה מי שאתה, ותשמח ותעלוז בזה.

אם אתה חושב שיש בדבריה דברי טעם, ובחשבון נפש נוקב ואמתי, אתה מגיע למסקנה להשתנות בצורה מסויימת, אז תנסה להשתנות. אבל שזה ינבע מתוכך לכבוד ה'.

ה' קורא הדורות מראש בורא קצות הארץ, הכין לך מקדם זיווג אמתי משורש נשמתך. תבטח רק ב-ה'!

"כששוכחים את הנשמה העצמית, כשמסיחים דעה מלהסתכל בתוכיות החיים הפנימיים של עצמו, הכל נעשה מעורבב ומסופק. והתשובה הראשית, שהיא מאירה את המחשכים מיד, היא שישוב האדם אל עצמו, אל שורש נשמתו, ומיד ישוב אל האלהים, אל נשמת כל הנשמות, וילך ויצעד הלאה מעלה מעלה בקדושה ובטהרה... וזהו הרז של אורו של משיח, הופעת נשמת העולם, שבהאירו ישוב העולם לשורש ההויה, ואור ד' עליו יגלה. וממקור התשובה הגדולה הזאת ישאב האדם את חיי הקודש של התשובה באמתה."

אל תוותר עליה לעולם.

אנחנו לומדים גם מכל צדיקי האומה על רגישותם הרבה, על מה זה באמת גבר אמיתי.

כמו יוסף הצדיק בפרשתנו ובכלל, כמה רגיש הוא היה, כמה לא התבייש לבכות, כמה לא יכל להתאפק מלבכות,

כמה רגיש הוא היה לאחר ואפילו בבית הסוהר שאל את שר המשקים ושר האופים "מדוע פניכם רעים היום?" כי שם לב ברגישותו הרבה לדקויות הללו של הבעות הפנים.

וכמו דוד המלך שכונה עדינו העצני, הידוע בעדינותו וברגישותו הרבה לצד העוצמה הרבה שלו.

וכמו משה רבינו ע"ה הענו בכל אדם שהיה רגיש לזולתו, רועה ישראל.

וכמו עוד המוני אבותינו וגדולי האומה היהודית.

גם בך יש רגישות מופלאה! זו מתנה לחיים

ובטח מתנה לאשתך היקרה שתגיע בקרוב ב"ה

מתנה עצומה לכל חיי הנישואין

להורות

ובכלל.

ולא רק זאת,

הרגישות איננה צריכה לבוא בסתירה כלל וכלל לבקשה שתיארה המדויטת לשעבר:

"מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. "

אתה יכול להיות גם רגיש וגם חזק ויציב ושאפשר לסמוך עליך, בוודאי.

זה לא צריך להיות סותר כלל.

וב"ה עם אשתך שלך, גם בתקופת ההיכרות וגם בתקופת הנישואין,

כאשר הקשר עצמו יעמיק,

כאשר תרגיש *בבית*,

כאשר תרגיש הרבה יותר רוגע ושלווה וביטחון בביחד איתה ובמי שאתה בפני עצמך ובמי שאתה עבורה,

כאשר הקירבה תגדל ותאפשר גם את המקום שלך ושל שאר התכונות בך להתבטא יותר חזק,

כאשר גם היא מהצד שלה תביא את המקום שלה בקשר שמאפשר ומקבל את כל הטוב הזה,

וכאשר יתממש הרצון שלך להסב לה אושר, יציבות, חוזקה, שמירה, דאגה, עזרה, שותפות, יחד, רצון שהיא תוכל להישען עליך ולסמוך עליך - ודאי שכוחות אלו יוכלו גם לצאת ביתר שאת מתוכך ולהופיע בצורה יותר גבוהה ועמוקה ממך.

הנביעה הזו של כוחות הנפש והאוצרות הפנימיים שלך מתוכך החוצה לרעייתך, לאשתך שלך, תוכל להיות כ"כ עוצמתית אפילו דווקא בגלל הרגישות הרבה שלך.

וההוצאה מן הכוח אל הפועל במופע החיצוני גם של תוכנות אלה תהיה משמחת ומרגיעה את שניכם.

תתחבר רגע לעצמך פנימה ותשאל את עצמך - כשאני מדמיין אותי בבית שלי עם אשתי שלי - נכון שאני רוצה לתת לה להרגיש שהיא יכולה לסמוך עליי? שהיא יכולה להישען עליי? שאני אהיה המשענת, הסלע, החוזק והיציבות שלה?

ונכון שאני בהחלט גם מסוגל לעשות זאת?

ונכון שהרגישות שלי ושבי יכולה לתרום לה המון לאושר ולשמחה שלה באהבתי אותה?

לכן אל תחשוש מקשר משמעותי עם אישה שאותה תאהב שחלילה לא תוכל לספק לה את כל אלה

או שתצטרך לוותר על הרגישות שלך בשביל זה

אלא תתחזק שתוכל גם וגם

ולא או או

גם להיות רגיש.

ייחודי, אמפתי, קשוב, רגיש, אליה, אל עצמך, אל העולם

וגם להיות המשענת והיציבות והחוזק ומי שהיא יכולה לסמוך עליו

שניהם יכולים לעשות לך כ"כ טוב, וגם לה.

ב"הצלחה רבה ורק בשורות טובות לרוב ב"ה

רגישות היא תכונה עם יכולות מדהימות אבל גם מאוד מורכבת במערכות יחסים למינהן. לצערי במהלך הכרות ראשונית ביא צריכה ויסות כי היא עלולה להיות אסונית. בכל כך הרבה צורות.

ואפילו יכול לדייק עוד או להפרות עוד כאשר מבררים יותר לעומק.

רגישות, או רגישות יתר, בהחלט עלולה להביא לתוצאות שליליות ללא ויסות, אבל היא גם יכולה שלא. גם במהלך היכרות.

וויסות עצמי טוב תמיד ללמוד, לכל אדם, ובמיוחד לאדם רגיש מאוד.

אני רציתי להעביר את הנקודות עליהן כתבתי -

שהרגישות עצמה היא מופלאה ולא לוותר עליה

שגבר אמיתי יכול בהחלט להיות גם רגיש, ולא רק שזה לא סותר, אלא יש לנו את גדולי האומה ללמוד מהם

ושגם תכונות של יציבות, חוזק ולסמוך לא צריכות לבוא בסתירה כלל לרגישות, ובהחלט אפשר גם וגם.

ועל הרגישות (יתר?) עצמה במערכת יחסים, ובמיוחד בתחילתה, זה בהחלט לימוד בפני עצמו ומצריך עיון והעמקה. אבל גם שם עם המון אמונה ותקווה גם בכוח לצלוח זאת בטוב ולא רק החשש מהאסון. 

(כותבת גם בתור HSP (אדם רגיש מאוד לקוראים שטרם מכירים את קיצור האותיות הנ"ל) בעצמי, וכולל ההיכרות שלי אישית עם בעלי שיש מצב טוב שהוא גם אר"מ או לכל הפחות רגיש מאוד בלי להיות HSP... )

אבל זה נכון באופן כללי. במערכות יחסים הרבה פעמים חלים כללים אחרים. בטח במערכות יחסים ראשוניות שבהם יש גישוש ונסיון להקשיב לצד השני. אם גבר למשל רוצה אותה ונהיה מוצף מזה (למעשה, מוצף מהמנגנון הפנימי שלו בלי קשר אליה) - זה לא יועיל להגיד לו תתקדם. עדיף שיפרד ממנה ויעשה את העבודה הפנימית שלו כי הפרידה הזו בוא תבוא בכל מקרה. אי אפשר לפעול בקשר כמו שהכותב מציג שיש חרדה מכל צעד ומההשלכות שלו.

אחת התוצאות האפשריות של קש  כזה (שנגמר), אגב, היא קשר שבו המערכת לא מופעלת. כלומר קשר שבו לצד הרגיש לא אכפת מהצד השני לקשר וממילא הם מתקדמים הלאה (כי הוא לא מפחד  בתוכו). זה יעבוד בהתחלה אבל יתנפץ מתישהו מול חופי המציאות.

כדי להבין עד הסוף מה כל אחד רוצה בעצם להגיד

כלומר לפותח עצמו או לכל אחד אחר - ממש ללכת עם הסיפור כולו והתמונה השלמה והרחבה ולהעמיק בה כמה שצריך בעולם האמיתי מול האדם איתו מדברים (שיכול להיות מהמשפחה / חברים / איש מקצוע) העיקר שהדברים יהיו מבוררים.

כל אדם הוא עולם ומלואו ובפני עצמו

וכל סיטואציה היא בפני עצמה ורחבה ושלמה

וגם הצד השני בקשר שלא מובא כאן באריכות מטבע הדברים

וגם כל מה שעולה מתוך דיאלוג ישיר

מה אתה / אני / כל אדם אומר עד הסוף

מה השני שמע, מה השני הבין,

וכן הלאה דיאלוג רגיל שיכול להיעשות בזמן אמת ובצורה עמוקה שלו רק פנים מול פנים או בשיח ישיר ואמיתי.

כי כך בכתיבה בשרשור זה ממש מרגישה שלא ניתן להעביר עד הסוף את הדברים / או שאי אפשר להבין עד הסוף למה השני מתכוון / או שאי אפשר להעמיק כמו שצריך בכל הנקודות בצורה רחבה ושלמה באמת.

בעז"ה אקח יותר לתשומת ליבי את הדברים שכתבת. אני יודע שיש בי את הצדדים האלה של המוביל והמשענת, אני צריך רק לעבוד על איך לבטא את זה בצורה אופטימלית...

חוץ מזה ממש תודה וכל הכבוד על כל התגובות הארוכות שאת מרבה לכתוב בכללי! ניכר שיש בהן הרבה חכמה וניסיון, והדברים לפעמים, גם כצופה מן הצד בשרשור שלא קשור אלי בהכרח, כמים קרים על נפש עייפה. יישר כח ושבעז"ה יהיו לך עוד הרבה כוחות לחזק כאן אנשים!!!

מאוד משמח ומחזק לקרוא את שכתבת, תודה 🙏

ומשמח גם לקרוא שאתה מעיד על עצמך ואכן כך חושב על עצמך כי יש בך בהחלט גם צדדים אלו של המוביל והמשענת.

ישר כוח גדול

תמשיך  להתחזק בטוב שקיים בך

דע שגם בתור אמא (הבכורה בכיתה י' כרגע) אני מאחלת לבת שלי אדם עם רגישות כזו ולב טוב ועומק ועוד תכונות נפלאות שמתבטאות דווקא מתוך הצדדים הללו,

וגם בתור אמא לילד רגיש (שכרגע בכיתה ח') אני מעכשיו אומרת לו איך אשתו תזכה בו עם כל הרגישות הנפלאה הזו שלו...

זה באמת אוצר גדול

ויחד עם אשת בריתך תוכל לקיים את האוצר הזה ולהעמיק בו עד אינסוף, בכל צדדיו, ואתה והיא תראו ותזכו להתברך מכל אלו גם יחד.

ב"ה בשורות טובות וכל הטוב

לא הבנתי?

מה שהיא אומרת זה תורה מסיני?

אז תבוא אחת אחרת שתעוף עליך

אל תעז להוריד מעצמך

וגם אל תלך לשם לפירוש שלך של המילה רגיש.

שבחורה אומרת רגיש היא לא מתכוונת לרגיש לא יציב אלא לבחור בעל לב טוב עין טובה אינטליגנציה רגשית.

וגם יכלת להגיד לה בפנים אם אזום יותר ואחליט יותר זה משהו שלקשר יהיה עתיד??

אם אומרת לא

כנראה שלא היתה כנה ולא על זה נפל הקשר

אבל אתה לא אמור להרוס את האופי שלך בגלל בחורה

ממש לא 

1. ודאי שזו לא תורה מסיני אלו פשוט חששות שמצויים בתוכי תקופה, וכשבחורה אמרה לי את זה בקול זה גורם לי לחשוב שיש בזה אמת

2. את צודקת אבל זו לא פרשנות שלי אלא שלה...

3. הדברים נאמרו בפניה אבל לא ניתן לי צ'אנס אמיתי לעבוד על זה (יכולה להסתכל בשיחה הקצרה שלי עם פצל"פ כאן לעיל לפירוט נוסף)

4.

וברור שיש סיכוי!

אשריך זכית לשמח יהודי

דבר ראשון, אני אישית הייתי רוצה להמשיך בוודאות. לא לכולן חשוב הדומיננטיות של הצד השני בדייטים!

אני ועוד הרבה חברות שלי חיפשו או מחפשות אדם רגיש, עדין, מכיל, מאוזן, שרואה את האחר ומבין ניואנסים. והשאר גם מתפתח העיני עם הזמן - לפעמים אדם צריך להרגיש מספיק בנוח ועם ביטחון בסיסי בקשר בשביל להוביל, להביע את דעתו, להיות קול ההגיון וכו'.

וגם בעיני בכל מקרה צריך לזכור שדייטים הם די 'מחוץ לחיים האמיתיים' - לא בהכרח משקפים את כל צדדי האישיות, מגיעים לחוצים, הפגישות נעות במסלול מובנה, בחיים האמיתיים מביאים הרבה יותר את כל המורכבות וכל צדדי האישיות. לדוגמא אני לא מנהיגה בדינימיקה קבוצתית, אבל כשצריך - לדוגמא יש מצב חירום בעבודה וכו' - אני לגמרי תופסת פיקוד, יש לכולנו רבדים באישיות ויש המון סיטואציות בחיים האמיתיים שאני בטוחה שאתה מוביל, הקול השפוי וכד' ויש סיטואציות שאתה צריך להיות עם עצמך ולעבד רגשות (כמו כולם בעצם..).

גם בעיני תפרגן לעצמך על הרגישות שלך, זו מתנה גדולה ואישית ממש עודד איתי לקרוא שיש כמה גברים רגישים בעולם, ועם עדינות נפש שחשבתי שאולי לא קיימת..

אני גם רוצה למשל מישהו שירצה להקים איתי חווה עם כלבי תרפיה, ולא מוצאת כי מסתבר שאין הרבה שמתחברים לרעיון (לגיטימי לגמרי). אז כמו שאומרת לעצמי, אומרת גם לך - מי שתתאים לך ויהיה לכם טוב ביחד, תגיע! מי שחתכה או הקשר לא היה שייך, כנראה שאם הייתם ממשיכים היו כל מיני קונפלקטים וקשיים שה' חסך ממך 😉

ותזכור - רגישות היא לא חסרון, היא מעלה גדולה! אל תכנס לסטריואטפים על צד נשי וגברי, או על ציפיות של אחרים.. אתה לא אמור להכנס לתבנית שהיא מאוד מוכללת ומוקצנת כמו סטריוטיפ גברי, או להיות בריצוי כלפי חלומות ושאיפות של אחרים. תהיה מי שאתה, מי שמתאימה תגיע!

בעז"ה!!!

ובהצלחה עם הכלבים נשמע פרויקט מיוחד במינו

אני פה קודם כל בשביל אמפתיה. מה שסיפרת נשמע כמו חוויה מקטינה ומבאסת.

לכל אחד יש דימוי, שקשור בחוויות עבר בין היתר, ל"מהי גבריות" ו"מהי נשיות". אני מרגישה שכדאי שתעשה בירור בתוך עצמך א) איך אתה מגדיר גבריות. ב) האם אתה מרגיש שאתה עונה על ההגדרה שלך למושג הזה?

אם התשובה היא - כן, זו התחלה נפלאה! אז מישהי אחרת תזכה במתנה הזו. אני בכלל לא נבהלת מה"רגישות" שלך שתיארת. זו גם מתנה. בסוף העניין הוא כימיה. יכולה לבוא מישהי וממש להעריך את המתנות שזכית בהם. כלומר, להעריך את הרגישות שלך, וגם להעריך את הגבריות האמיתית שלך.

בעיניי גבריות זה מישהו מוביל, משמח, מענטש, מפרנס ועוד.

זה שנפגעת ממנה בדיוק בנקודת הגבריות זה הדבר הכי הגיוני בעולם. היא באמת פגעה בנקודה הזו אצלך.

לסיכום, תתבונן ביכולות שלך, הגבריות וה"נשיות" (כלומר, נקות הרגישות אצלך), ותבין שאתה נושא בתוכך מתנות ככ נפלאות, שכשתבוא האשה הנכונה, היא תזכה בכל כך הרבה מתנות!

בהצלחה!

תודה רבה על ההתייחסות! את בהחלט צודקת, זה משתנה בין אדם לאדם ובסוף זה עניין של חיבור של שתי נפשות...בעז"ה שנתחזק בתובנה ובאמונה הזאת!

שמע אחי אני מבין אותך לגמרי מזדהה עם כל מה שכתבת אבל תבטח בה' שהוא רוצה חהביא לך אחת טובה הימנה, אני יצאתי עם אחת שהרגשתי שהיא זה אני רק בבת רגשות תחושות דומים והכל והיא הפילה את זה רק בגלל פרט שולי ולא חשוב כן זהה קשה אחי בהחלט אבל תתעודד אף בחורה לא צריכה להגדיר אותך זה מי שאתה וזהו 

אבל הבנתי את כוונתך

זה באמת קשה וזה שאתה משתף מחזק ממש. אמנם "צרת רבים - נחמת שוטים" אבל הפעם אני לוקח את זה בשתי ידיים ;)

יש הרבה זוגות שהאישה היא הדומיננית והגבר הוא הרגיש יותר זה לא מראה כלום על גבריות

חצי מהאחים שלי כאלה וקיבלו נשים מהממות שנהנות מהרגישות שלהם

אל תדאג...לה לא התאים יהיו אחרות שלהם כן יתאים

אתה לגמרי בסדר!!

המון זוגות נשואים באושר, כאשר ה*גבר הוא הגברי והדומיננטי והמוביל בבית* גם אם הוא נורא רגיש!!

לא יודע לפרט בכל זוגיות איך הצד הרגיש מתיישב עם זה שבפועל זה ככה, אבל זה ככה! 

ראיתי דבר או שניים בחיים וכנראה אני מבוגר מהרבה פה בפורום, ואני אומר את זה מתוך מה שראיתי.

סתם הערה - לפעמים גבר חושב שהוא לא גברי ובעצם הוא כן גברי רק בצדדים אחרים שהוא פחות שם לב אליהם כי הוא לוקח אותם כמובנים מאליהם כי הם חלק ממנו.

אדרבה בשונה מהרבה פה אני חושב שכדאי דווקא לנסות לחפש אישה שרגישה עוד יותר ממך ולא הפוך

וגם ממש לא בטוח שצריך טיפול או עבודה או כאלה,

(אבל דווקא ממה שראיתי הרבה יצאו מרוצים מטיפולים רגשיים אז אם בא לך לנסות אולי)

רגישות היא תכונה נפלאה מאוד, וביותר בחיי משפחה, ואשתך והילדים שלך יהיו מאושרים ממנה מאוד בעזרת ה'!

וגם אתה בזכותה תהיה מאושר מחיי משפחה.

הכל לטובה אחי,

הרבה תפילות צדיק, ושה' ישלח לך את האישה שהכי תענה על הצרכים הנפשיים שלך ואתה על שלה 

נפלאות כל התגובות כאן!  אתם באמת אנשים רגישים מאוד!

חושבת שבחורה המחפשת איש מאוד "גברי" - מעיד על אולי איזה חוסר בטחון בתוכה. מדוע "להישען ולהישען" כל הזמן?!

שנינו נשענים זה על זה...כל אחד מהמקום שלו. אבל נכון ש"אליו תשוקתך והוא ימשול בך.."  - זו קללה בעצם. לא?

הרב הירש (אם איני טועה) בפירושו לפסוק הנ"ל (או בהקשר הזה) אומר שלפני החטא, היתה הרמוניה נפלאה בין

האיש לאשה וזה התקלקל אחרי החטא.  אז כנראה מכאן נובעת ההזדקקות של האשה להישען, לקבל מהבעל,

להיות תלויה בו.... יש כאלו, מסיבות כאלה או אחרות, שבויות בכך יותר ויש....פחות. יותר מלאות בתוכן אולי,

פחות חרדות מהחיים....

אבל הרגישות שלך, מאחלת לכל בנות ישראל. זה נפלא. הקללה הזו, בעז"ה, תהיה מורגשת פחות אצלכם בבית.

הלוואי על כולנו....!

אני חושב שכל אישה גם אם היא מלאה בתוכן, או חזקה ועצמאית, בסוף צריכה גבר להישען עליו, הנק הייתה שזה שהבחור רגיש, לא אומר שאין אישה שתרצה גבר כזה, אצלו זה יכול לבוא לידי ביטוי ברגישות שלו שביא תחפש אותה בתור מענה וכו. כי בסוף ככה השם ברא את העולם, האישה היא המקבלת והגבר הוא המשפיע, בעולם הבא כנראה הדברים יחזרו להיות כמו אצל אדם וחווה, אבל כרגע המציאות היא כזו.

ולגבי הקללה, שמעתי פירוש יפה ממש, אם אתה בתור בעל תוריד ממנה את הקללה של "ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך" אז השם יתברך יוריד ממך את "בזיעת אפך תאכל לחם" היינו הפרנסה, וזה מסתדר יפה עם "אוקירו לנשייכו כי הכי דתתעתרו" כי ברגע שאדם מייקר את אשתו ונותן לה יחס וממלא אותה בתשומת לב, ממילא כבר היא לא צריכה את "ואל אישך תשוקתך" כי הוא ממלא אותה ביחס, ואז ממילא הפרנסה ברווח ובקלות יותר.

וואו תודה רבה שלראשונה זה 10 שנים אתה מגיב במיוחד בשבילי!!

האמת שאני בדיבור עם אדם חכם (יועץ/ פסיכולוג לא רשמי כזה) ואני רוצה לבדוק איתו ביחד באמת האם יש צורך בטיפול או שיש דרך פשוטה יותר ללמוד את עצמי...

כחלק מהתובנות שעלו לי מהקשר הזה גם חשבתי שאולי אני באמת צריך מישהי רגישה ממני, אבל אני לא בטוח שזה נכון. מישהי רגישה יותר לא צריכה בכפל כפליים מישהו יותר דומיננטי? אחד הדברים שאמרה לי הגברת הנ"ל הוא שמבחינת רגישות היא מרגישה שאנחנו די דומים והיא לא צריכה עוד משהו כזה בבית. אז נכון שהיא לא תורה מסיני, אבל היא היתה כנה ברגשותיה, אז אני במחשבות אם זה באמת נכון. אם יש לך תובנות ונקודות לחיזוק מה שכתבת (ויש לך זמן וכוח לזה אשמח שתשתף..

א. היום זו מישהי אחת מחר זו מישהי אחרת שבגללה תרגיש צורך להשתנות במשהו אחר.

ב. שינוי בשביל מישהו אחר ללא רצון אישי להשתנות בזה, זה לא מחזיק מעמד (אפילו אם מדובר על מישהי שהיא כבר נשואה לך ואתה אוהב אותה באמת).

גם אצלי קרה שהרבה בנות הפסיקו את הקשר איתי בתואנה שאני לא מוביל מספיק.

כשסיפרתי את זה לאשתי, היא טוענת שהיא ממש לא מבינה אותן. שזה שהייתי רגיש אליהן, זה לא אומר שאני לא מוביל.

די ברור לי שהסיבה לכך שהיא נפרדה ממך, זה כי הרגש אצלה לא התפתח כפי שרצתה.

היא אולי ניסתה לעגן את הפרידה בתכונה כלשהי שלך או בהסברים כאלה ואחרים, אבל כנראה זו לא הייתה הסיבה היחידה.

גם לא בטוח שבזמן הפרידה היא הצליחה לנסח אפילו לעצמה למה היא נפרדת.

אני יכול להעיד על עצמי שהיה לי קשר עם מישהי שהרגשתי מאד מאד מותש, אבל לא הצלחתי להסביר לעצמי למה.

היא רצתה נורא להמשיך את הקשר, אבל אני הייתי מותש, והיה לי ברור שהקשר איתה לא עושה לי טוב אע"פ שלא הצלחתי באותו הזמן להסביר אפילו לעצמי מדוע.

רק כמה חודשים לאחר הפרידה הצלחתי להסביר לעצמי, וזה התחדד יותר לאחר שמצאתי את אשתי.

אני בטוח שיש נשים שתאהבנה את התכונות שלך כפי שהן כיום.

וכשתתחתן בע"ה באהבה, אתה תבין איך תכונות שנתפסו בעיני הבנות ש"חתכו" אותך כחולשות שהן תכונות שהן בעצם החוזקות שלך עם האשה אשר תאהב.

היא אמרה על עצמה שהרגש שלה לא נמצא איפה שהיא מצפה שיהיה ושהיא מאוד מקווה שיתפתח, ככה שכנראה באמת זה שלא היה שם שינוי משמעותי היה הטריגר העיקרי להיפרד. היא דיברה עם מישהי שהדביקה את החוסר התקדמות ברגש בהובלה שאולי חסרה מצידי, וזה היה נראה שהיא קצת נתלתה בזה בשביל לתרץ למה היא רוצה לסיים. בזמן הפרידה נאמרו הרבה דברים שאני כבר לא ממש זוכר, והאמת שמעדיף כבר לשכוח...

בעז"ה שבקרוב ממש נזכה למה שאתה מתאר ושבנתיים אצליח לחיות באמונה ובביטחון... 

הרגישות שלך זה דבר מדהים וזאת המתנה שלך בחיים

שלא תעז לחשוב שאתה צריך להשתנות 180 מעלות בשביל מישהי

מה אתה אמור להבין מהקשר הזה? שהיא לא הייתה שלך כנראה

כי מי שתהיה שלך תאהב ותעריך בדיוק את התכונות האלה

זה לא סותר שאם יש דברים שאתה מרגיש צורך להתחזק בהם- ביטחון עצמי וכו'- תעשה את זה, במקביל לזה שאתה שמח ושלם עם מי שאתה

תתעודד, מי שתהיה שלך תבחר בך בזכות התכונות האלו והרגישות הזאת 

וגבריות אין לה הגדרה אחת. נכון שהיום מתארים גבר כקשוח, אחד מוביל שתמיד יודע מה לעשות וכו'- אבל זה לא שחור-לבן. יש הרבה גוונים באמצע וגם ברגישות שלך יש גבריות 

תראה אמנם התמונה שכולם אוהבים לצייר (או בימינו לצלם) היא של פרחים ופרפרים וזיקוקים אבל מתחת לזה ברור שהחלטה כל־כך רצינית וגורלית כרוכה גם בכל־מיני ספקות / בלבולים / מחשבות / עייפות. יכול להיות זה למה משתדלים לעשות חתונה שמחה ושבע ברכות והורים מלווים כו' כדי לתת מעין תמיכה למשהו שמצד אחד הוא גדול ומשמח ומצד שני גם מלחיץ.

זה מאוד נורמלי לא לעכל סיטואציות רגשיות במהירות, אל תתן לזה לבאס אותך מעבר למה שזה. אמנם קצת קלישאתי אבל פשוט תנסה לזרום ולהיות נוכח בהווה, זה מה שאני חושב. אתה לא "חייב" להרגיש ככה או אחרת בסוף זאת החתונה שלך לא של מישהו אחר.

כך או כך אל תיעלם לנו מפרוזה וכתיבה חופשית

תן לגוף שלך לחוות את הכל. מותר הכל.

זאת סיטואציה שלא הייתה בה והגיוני שהיא תראה אחרת ממה שדמיינת אותה או הסתכלת עליה מבחוץ על אחרים (ויש מצב שגם לא ראית לתוך נבכי נפשם)

בטוח שכל חתן מרגיש ומעכל את זה שונה.

איך להתרגש ולשמוח? אמממ אולי תגיד תודה לכל מי שאפשרי, כמובן לקב"ה

שמחה באה בהבנה שמה שקורה הוא לא מובן מאליו, אמירת תודה מחזקת את ההכרה הזאת

אני גם הייתי ככה לפני החתונה

הרבה פעמים אתה פשוט טובע בהכנות ומרגיש שאין מספיק מקום להתרגשות

או שאולי במקביל לשמחה יש גם קשיים פוחדים

פשוט תנסה להיות קשוב לעצמך

יכול להיות שפשוט זה יגיע היום של החתונה או שאתה צריך לתת לפני מקום גם לדברים שיושבים עליך

בכל מקרה מזל טוב גדול

עצה פרקטית פשוטה, שכרגע עשויה להצטייר הזויה…

כנראה כמעט ולא יהיה לכם זמן לאכול כמו שצריך… מקווה שיחכה לכם כיבוד קל בחדר הייחוד, ואחרי זה לא תשבו בנחת וברוגע לאורך כל החתונה ותהיו כל הזמן בתנועה…

תכינו דברים טעימים בדירה / חדר במלון אליו תגיעו בלילה הראשון כזוג טרי 🙂 

כלומר, ברור שהוא עלול להיפגע. אבל איפה את מרגישה את זה שאת מפחדת לפגוע בו?

(אפילו תעשי על זה עבודת כתיבה של 3-4 פסקאות לנסות להבין למה לך קשה לעשות את הצעד הזה אחרי שהגעת למסקנה שהוא נכון).

ובינתיים את גם פוגעת בעצמך, בשלוות הנפש שלך, בהתקדמות קדימה.

תהיי כנה בפגישה הבאה לומר הכל ולהפרד בכבוד.

בהצלחה♡

כדאי לדעתי להכין את השטח כדי שהצד השני לא יגיע מולהב לדייט ולו בשביל שיפרדו ממנו.

תשתפי בדברים טובים עליו ולמה לא מתאים לדעתך.

לזכור ולומר שנפרדים כי אין התאמה ולא כי הצד השני לא טוב מספיק.

ואני מבינה שלאמר "זה לא אתה, זה אני" - ישמע כתירוץ נדוש ומוכר. אז אם זה באמת כך, לא לאמר את זה.

סבורה שאם בכל זאת נפגשתם במשך חודשיים תמימים, יש לך דברים טובים לאמר עליו ואליו.

אולי באמת לאמר קודם בטלפון (או בדרך התקשורת הרגילה שלכם) שחשבתם קצת (או הרבה)

ואתם רוצים לשתף אותו בזה. כך שהוא יבין במה דברים אמורים, לפחות במקצת. אבל בצורה

מאוד עדינה ובלי לפגוע בכלל.

בהצלחה!

הגיוני מאוד שיכאב לבחורה, אך השאלה איך זה יעשה בצורה מכובדת  שתמזער נזקים

בגדול - להקשיב ולהבין מה היא תרצה.

אני נוטה לחשוב שרוב האנשים ירצו שיודיעו להם בטלפון, לפחות ברמז, ואז לעשות פגישת פרידה שבה מדברים על חוויות, רגשות, מחשבות וכו'

אבל יש כאלה שהם לא אוהבים "להתבחבש" ברגשות, אלא מעדיפים לברוח - וזה הכי לגיטימי שבעולם!!

אז לכן הכי חשוב להקשיב לה - אם היא רוצה לברוח תנסה לעודד אותה ותתן לה לברוח, אם היא רוצה להביע רגש, תן לה להביע מה שתרצה.

כמובן שזה יכול להיות קשה לך שהיא תביע כאב וצער. נראה לי היא שווה ש"תסבול" את זה אם הייתם ביחד חודשיים.

בהצלחה רבה!!

זה אף פעם לא נעים, גם לא אחרי דייט אחד ובטח לא אחרי חודשיים.

כי זו חרב. אין דרך שזו תהיה כרית רכה, חלומית או פלומתית. זו חרב, להט חרב מתהפכת, דוקרת כמדקרות פגיון. ואתה תכאיב, תדקור, תפלח כבכידון מלובן לוהט דרך קרבי האדם בו זה יינעץ.
ואף על פי כן, כך תעשה. והרחמן המרחם על בריותיו שבשמיים, הטוב כי לא כלו רחמיו, יכפר. וכולי האי ואולי.

ומכל זה רק למדים, ומדייקים יותר להבא, וקמים מכשלון ומעפר, וזזים הלאה בחיים.
ולדעתי בשיחה בטלפון, אין עניין אחר. ותקומו איש ואישה בתום הדיבור הקצר, ותהיו לבדכם כל אחד אחת בנפרד במקומותיכם, ותבכו את השריפה אשר כלתה, ותתאוששו כאבלי ציון, ותקומו מאפר.

הבה נשאיר את להט החרב המתהפכת למקרים אחרים. יש, בלי עין הרע (או עם), מספיק כאלה...

אני כן בעד פגישה. למרות שזה קשה יותר, בכל זאת פנים מול פנים - לא פשוט.

אולי אפילו להביא משהו קטן, מנחם?  אבל לא בטוחה לגבי זה כי אז אולי זה י קשה

עליו יותר.

אלא אם כן מדובר במישהו שלילי ביותר. אז שיחת טלפון קצרה וחדה היא פתרון מצויין.

לא נשמע לי כזה...

וזה בסדר ולגיטימי,

יש אנשים בחבשנים (כמוני) שצריכים לעבד ביחד את החוויה. כשמעבדים ביחד את החוויה אפשר להחשף ליותר צדדים של הסיטואציה ולהבין אותה יותר טוב.

אבל אם מרגישים שאין צורך/כוח לזה, אז סבבה אפשר טלפונית. 

אהבתי את המטאפורות המוגזמות שלך חחח

כשלמעשה, זה באמת לפעמים מרגיש לא רחוק, הרבה פעמים יכול להרגיש בצורה הכי טבעית שיש, שהשמיים נפלו.

הצד המסיים צריך לבוא לקראת הצד שמסיימים איתו (גם אם לצד המסיים גם קשה) 

אם היה קשר משמעותי בחודשיים האלה כדאי לעשות הכנה לפני ואז לתת אפשרות איך היא רוצה להיפרד. 

אם היה קשר משמעותי אני ממליצה מאוד בפגישה כדי לאפשר לסיים את הדברים באמת. 

השתדל להגיע אליה ו/או כל דבר שיקל על הסיטואציה 

בהצלחה! 

– ראשית אין לי מושג מה אומר "חודשיים" במושגים כאלה יש אנשים שתוך שבועיים מתחתנים ומצד שני יש לי משלוחים מאמזון שלקח להם גם יותר זמן להגיע. אין לי מושג עד כמה שניכם הייתם מושקעים בזה הקשר, באיזו תדירות כו' כו'.

– מה אני אישית כחתול זמני הייתי מעדיף אם היו נפרדים ממני? הייתי מעדיף שייפרדו ממני בשיחה או בהודעה מה הטעם לגרור אותי לפגישה שצריך לתכנן להתכונן אליה להתקלח להתלבש לנסוע הלוך ושוב אחרי העבודה במיוחד אם מדובר במרחק משמעותי רק כדי לומר לי "אה טוב אתה מוזמן לחזור הביתה". כאילו לא יודע לא שאין לי סנטימנטים פשוט אני לא אוהב שמזבלים לי במוח. בשלב השידוכין זה לא שהפכנו לחברי ילדוּת מהטובים שבטובים ועוד רק תוך חודשיים. בסדר היה נגמר כל סוף הוא תמיד התחלה חדשה.

– מאחר ולא כולם חתולים זמניים, הייתי מחלק את האנושות לשלוש קטגוריות:

1. חתולים זמניים, שזורמים עם הזרם הגדול של החיים ומקבלים את מה שיש לקב"ה להציע באהבה (ייסורים מקבלים באהבה או שלא מקבלים בכלל)

2. אנשים שלא משנה כמה דיפלומטי תהיה איתם יתבאסו על החיים שלך (במקרה כזה הייתי ממליץ לעשות מה שהכי פחות פוגע בעצמך כי גם ככה זה לא משנה)

3. איפשהו באמצע, כאלה שבדיו המילים הנכונות תוכל לרכך את המכה, אם אנחנו שייכים לקבוצה 3 אז פשוט לנסות לנסח משהו דיפלומטי, אם היו לי הערות משמעותיות הייתי אומר אותן בעדינות (הגעתי בסופו של דבר למסקנה שאני מחפש מישהי עם גישה קצת שונה לגבי XYZ כו') או מושך את האש אליי (בדיעבד הבנתי שאני לא לגמרי XYZ ברמה הכללית של הדברים)

אם הם מאוד סנטימנטליים אולי עדיף פגישה

אם לא אז לא

אבל טלפון לדעתי החתולית הזמנית האובייקטיבית זה מתכון לאי־נעימות

ובכל זאת, מקבלים אותם באהבה.

ולא כולם חייבים להיות במדרגה הגבוהה של קבלת יסוריים באהבה וזה בסדר גמור.

בגדול - לא לכל מה שכתבת מלבד ספידדייטים וזום, אם לא מוצאים אפשרות אחרת.

בכלל - הרוב המוחלט של המיזמים האלו נולדו איפהשהו על הרצף בין דת"ל ממוצע לדתי לייט-מסורתי. 

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..