וואי אשריך שזה מטריד... אני זוכר שזה הטריד אותי מאוד מאוד לפני שנה- שנתיים בנתיים קצת התקררתי... ביום הזכרון זה תמיד מתעורר וכמובן גם באירועים כאלה.

בגלל דווקא שאנחנו כל כך גדולים, כל כך חשובים בעולם, המיצוי של הפוטנציאל שלנו יותר קשה. עיני העולם נשואות אלינו שנתקן אותו. שנהיה סוף סוף אור לגויים. גם עיני החילונים נשואות אלינו, שנקרב אותם, שנראה להם את היהדות האמיתית... ובתוך כל זה, הגוף שלנו משווע לנשמה שתאיר לו קצת את החשך שלו...

אז ברור שזה ככה. לא יכול להיות אחרת. כל ההתמדדויות... בסוף אנחנו נסתכל אחורה ונגיד- וואלה זה היה הכרחי בדרך לגאולה.

בתוך כל זה כל פרט סובל מהפירוד, מהניתוק, בין הגוף לנשמה, בין יהדות ליהודים בין עם ה' לשאר העמים.

התהליך הכרחי. אנחנו צריכים להיות בתוכו ולא לדחוק את השעה. לדעת לשמוח בזמנים השמחים שבו, ולכאב את הרגעים היותר קשים שבו.

לדעתי כל הקושיות האלה שעולות בשכל הן בעצם הזמנה של ה' לדיבור. הכי טוב זה לדבר איתו על זה. לבקש את הבקשה המיוחדת שלך למשיח. מי יודע? אולי אתה תצליח לשכנע אותו לשלוח לנו גואל צדק במהרה בימנו אמן!

תראה כל הפיגועים זה מה לעשות 'חבלי משיח', ולכן זה מראה שאנחנו דווקא כן קרובים לגאולה.

לגבי הריבונות-ישראל היא מדינה שחשובה גם לנו וגם לפלשתינים (דרך אגב, לקחו את השם מפלישתים, כדי להוכיח שהם היו כאן לפנינו ואנחנו חטפנו להם, אבל כפתורים חטפו לפלשתים ואנחנו להם ואז הפלשתים חזרו) ולכן כ"כ רבים על הריבונות.

מקווה שעניתי לך.

מוזמן לשאול עוד שאלות על זה.

הייתי רוצה "לשפוך", אבל אני מה-זה לא במוזה, מצד שני פטור בלא כלום א"א, אז אני אכתוב בקצרה ממש.

ראשית, אנחנו אכן בגאולה, ואת כל מה שאתה מספר - פשוט תשווה ללפני כמה עשרות שנים והלאה.

אלא שעדיין יש מקצת הסתר פנים של הגלות, שהרי זו רק "אתחלתא", מה שגורם שלא יהיו נסים מופלאים כמו שמשון וכו', אבל תראה כמה יש בכ"ז, וכנ"ל, עם כל הכאב על כל הרוג, איפה הימים שחתול היה נחשב יותר מיהודי, ולא בציניות.

העיסוק של כל העולם בזה, הוא דווקא בגלל העוצמות של זה, כל שלב פה הוא התקדמות לתיקון העולם השלם, ה"רע" מפרפר את פרפורי הגסיסה שלו, ומנסה לעכב כמה שיותר. ודו"ק היטב היטב, (דברים ידועים ע"פ קבלה, ואכמ"ל)

אז כמ"ש, לצערי לא אאריך, אבל מציע לך את שני אלו כמצפנים: א' להשוות כל הזמן בין איפה היינו ואיפה שאנחנו. ב' להבין את המשמעות האדירה של כל פיפס, ולכן את הכוחות שצריך עליו.

וכמובן, להתפלל, להתפלל, ושוב להתפלל, ולפעול בידיים, לפעןל בידיים, ושוב לפעול בידיים, וגאולתן של ישראל קמעא קמעא. וכאיילת השחר שכל זמן שהיא הולכת היא רבה והולכת.

"אך נבאו לנו נביאינו וגם חכמינו ז"ל בש"ס ובמדרש וספרי הקבלות מגודל הצרות והריגות ורדיפות שיהי' נעשה לעם בני ישראל באחרית הימים קודם ביאת המשיח מזה לבד יש להכיר זמן התנוצצת אור של משיח כאשר מבואר בספרותינו הקדושים דקישוי הגלות אין מתחיל רק אחר זמן צמיחת הגאולה... רואין אנו צרות מתחדשות וסבורים אנו שהם מיני סימני ישועה וגאולה לפי שאנו מובטחים ליגאל מתוך צרה וצוקה כיולדה זו מפניך מפני גזרותיך עכ"ל, וכל אלו הצרות והגזרות קשות ושמדות הבאים עלינו בעת הזאת עלינו לישא בטהבה ובחיבה ולסבול בכל מאמצי כחנו כי הם חשובים לנו כקרבן כליל ועולה כאשר הבאתי לעיל... ולא ח"ו ליפול בספק הספקות ולומר כאשר ניבא הנביא האחרון על זמן דחבלי משיח כאשר יהיו הצרות משונות ורבות אמרתם שוא עבוד אלקים... אך יראי ה' והדבקים בה' דברו איש אל רעהו שלא לידבק בהמעשיהים העים וחזקו ואמצו איש את רעהו כדברו של ישעי' סי' ח' חיכיתי לה' המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי לו... בודאי יחזק עצמו כל איש הישראלי בעתות הקשות האלה ובל ימעד קרסולו כי בא יבא העת אשר יתגלה לעיני כל... כדאי לנו לישא כל עול... מתפני הגמול שיעשה לנו הקב"ה ליום אשר יעשה הסגולה לשלם גמול לכל אחד כפי פעלו אשר פעם עם הקב"ה".

חשבתי שעדיף לתת לגדולים להגיב במקומי.

ממליץ בחום לפתוח את פרק ראשון בספר הנפלא אם הבנים שמחה. מאמין שהוא יתן לך את התשובות שאתה מחפש.

חזק ואמץ.

ישר כח

הראל טל – הנה הגאולה – Ouça na Deezer

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות