לא נגעתי בה המון זמן, היא בהחלט קישוט יפה

כפרה על הפסנתר שלי |מתמוגג|
זה קטע שנהייתי רכושנית על הפסנתר
הוא לא שלי בכלל,
אבלאבל

בן-ציון(את האקוסטית, כמובן. לא אתנגד גם לפסנתר, אבל זה פחות בתקציב
)
וברצינות -
אני שוקל לקנות אקוסטית באופן כללי, ואין לי יותר מדי כסף אז אם באמת מתכוונת למכור אשמח לשמוע
)
אני די בטוחה שהיא תרצה להשאיר אותה, אבל נראה
בן-ציוןאחרונהחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול